נהר שלום כתב:ישראל אליהו כתב:נהר שלום כתב:מש"כ הרב יעבץ שנשים אינן חייבות במצוות מאה ברכות. ראה בהליכות עולם (ח"א עמוד נ"ט) שכתב שדברי השבט הלוי [שהבאתם בהערה כ"ה] ודברי הרבבות אפרים (ח"ג סימן מ"ז), אינם מוכרחים, ויש לנשים להשלים מאה ברכות בפירות ומגדנות. וכ"כ הגרי"ש אלישיב (הובא בשו"ת ישיב משה טורצקי עמוד י"ט).
ובעניין האם חייב לחזר אחר ברכות, הדבר שנוי במחלוקת. החיד"א (מחזיק ברכה ריש סימן ר"צ) כתב שהוא מידת חסידות, והרב פתח הדביר (סימן ר"צ סק"ג) העלה שהוא חיוב גמור וכ"כ השדי חמד (מערכת ח' כלל ל"ד). ועי"ש בהליכות עולם.
וראה עוד בדברות יעקב (דהן) שנשים אינן חייבות במאה ברכות.
וכן מוכח מהרבה ראשונים, שכשבאים לבאר אכיצד מברכים מאה ברכות מונים את תפילין וציצית וערבית, שבכל אלו נשים אינן חייבות. וממשיכים הראשונים שביו"ט ושבת חסרות ברכות וכו', ולא איכפת להם שלנשים ג"כ חסרות הרבה ברכות? א"ו פטורות.
לדברות יעקב גם נשים מותרות לברך על מצוות עשה שהז"ג, וא"כ לא חסר להם ברכות... בכסף משנה לא הזכיר ציצית ותפילין במניין מאה ברכות.
אבל לא חייבות במעש"ג . וממילא א"א לחייבם במאה ברכות.
והרבה ראשונים כן הזכירו ציצית ותפילין. וחוץ מזה, הרי לדעת הרע"י אסור לנשים לברך גם ברכות ק"ש. האם גם את זה לא מנה הכס"מ?
ועוד, הרי כמעט לכו"ע הנשים פטורות מערבית, והמציאות היא שלא נהגו להתפלל אותה, וא"כ חסרות להן ממש עשרות ברכות, ועד שדואגים לאנשים בשבתות ויוה"כ איך ישלימו הברכות, למה לא היה איכפת לאף פוסק לתת עצות כיצד הנשים ישלימו מאה ברכות.
הנידון הוא כמעט תיאורטי, כי במציאות, אפשר לומר שכמעט אף אשה לא מגיעה למאה ברכות ביום.