גימפעל כתב:לאחרונה התפרסמו ידיעות על הוראת רבנים להפסיק את הלימוד בהיכלי הישיבות הכוללים ובתי התשב"ר, לאמירת תהלים עבור עת צרה וכדו'
ולכאורה עבור חיוב תפילה בעת צרה מספיק תפילה קצרה כגון 'א-ל נא רפא נא לה' ולהמשיך בלימוד,
ומהיכן המקור שצריך לומר דווקא פרקי תהלים ולא מספיק הלימוד לעורר רחמי שמיים.
ימחל לנו הרב גימפעל שיחי',
אבל מה זה הביטוי "עבור חיוב תפילה בעת צרה"? וכי אנו מתפללים בגלל שיש "חיוב תפילה בעת צרה"? אנו מתפללים כי אנו צריכים משהו מאד מאד חשוב!!! וככל שהדבר ניצרך לאדם יותר, הוא יעשה את ההשתדלות המירבית עבורו, גם על חשבון הלימוד. כמו שאדם צריך לישון ולאכול וכו'.
וכל מי שהוא בר דעת, מבין כמה ניצרך לעולם מרן הגרי"ל שליט"א, הרי שזו ההשתדלות שלנו, ואנו לא עושים זאת בשביל "חיוב תפילה" אלא שזה הדבר היחיד שיכול היחיד לעשות לעת כזאת.
מן הסתם בימי חייך היית ניצרך לאיזו ישועה לא כן
[אלא"כ כבודו הוא ממלאכי רום]? מה עשית אז? אני מרשה לעצמי לחשוב שלא ישבת ללמוד קצות ולחשבן אותו עם הסוגיא, אלא ישבת לשפוך שיח בתהלים או סתם דיברת עם הי"ת כדבר בן אהוב לאב אוהב, לא כן? ..................