השמטת הרמב"ם - הלכה? - מקור.

[על מנת להטפיח]

האחרונים רגילים לדרוש השמטת הרמב"ם (והרי"ף) ראיתי פעם מכתב כת"י מהחזו"א (לאחר זמן נדפס אולי בתשובות ופסקים ואלי נדפס כבר וקדם ואנכי לא ידעתי) שמבהיר שם שלדעתו אין ללמוד דבר מהשמטת הרמב"ם שאפשר שהיה בעתו להלשים הדין כאשר ישנה הפרק ושוב לא שנה (בערך). אני מחפש מקור נכבד שמבהיר שאפשר לדקדק הלכה מהשמטת הרמב"ם.

תודה לעוזרים.

מן הסתם אפשר למצוא חומר בספריו של רי"ש שפיגל עמודים בתולדות הספר העברי, אך אינם תח"י.

[תוך כדי דיבור]

אולי על הרי"ף אפשר לומר את זה (וגם זה קשה), אבל על הרמב"ם? מה שייך שונה פרקו בחיבור מסודר כמו המשנה תורה, שסברה פשוטה היא שמה שלא נכנס לשם אומר דרשני?

ול"מקור נכבד" הדורש השמטות הרי"ף והרמב"ם, אתה מוזמן לעיין לדוגמא בבית יוסף.

[אברך]

אולי על הרי"ף אפשר לומר את זה (וגם זה קשה), אבל על הרמב"ם? מה שייך שונה פרקו בחיבור מסודר כמו המשנה תורה, שסברה פשוטה היא שמה שלא נכנס לשם אומר דרשני?

ול"מקור נכבד" הדורש השמטות הרי"ף והרמב"ם, אתה מוזמן לעיין לדוגמא בבית יוסף.

הבית יוסף מרבה לשאול על טעם השמטת הרמב"ם, אבל אינני בטוח שהוא מוציא מכך דינים, אולי הוא מצרף זאת לסברת ראשונים אחרת, אבל לא בטוח שהוא פוסק על פי השמטת הרמב"ם.
אבל בדברי האחרונים מצינו רבות שלמדו פשט ברמב"ם מחמת השמטתו. מה שעומד לי כרגע בזכרון למשל, זהו דין כסדרן בתפילין, שהרמב"ם לא הביא דין כסדרן רק במזוזה (פ"ה מסת"ם) ולא בתפילין, על אף שהמקור של כסדרן נאמר לענין תפילין, וכבר האריך בזה בחי' מרן רי"ז הלוי שם, ויש מהאחרונים שהוציאו מכך שהרמב"ם ס"ל כדעת התוס' שאין דין כסדרן בסדר הפרשיות בתפילין.

[חכם באשי]

הגר"י פיק (ברלין) רגיל לדון באחד מספריו (איני זוכר כעת) בהשמטות הרמב"ם.

ובספרו של רי"ש שפיגל, עמודים בתולדות הספר העברי, שני כרכים, אין התייחסות לדבר, אם זכרוני איתן.
רק בכרך הראשון של ספרו, שתת-כותרו הוא 'הגהות ומגיהים' הוא דן בגישת כמה מהאחרונים הדנים מאי-השגת הראב"ד
לדברי הרמב"ם כהוכחה שהסכים לדעתו. והוא מוכיח מעשרות הלכות ומקורות, שאין הדבר נכון. שפעמים הראב"ד לא השיג
על הרמב"ם, אך באמת אינו סובר כמותו. יעויין שם, בספרו הנכבד והיקר.

[ווונדערלעך]

נראה פשוט שאי אפשר לפסוק הלכה ודין מתוך השמטת הרמב"ם. מיהו היכא שאנחנו מוכיחים הלכה או דין מתוך סוגית הגמרא או מתוך דברי הפוסקים, שפיר מצינן להסתייע מהשמטת הרמב"ם.  

[המשתדל]

ומה לגבי הדיוק מהרמב"ם שכתב בהלכות מסוימות, כמו שלח"י בגזילה ולא בשומרים?

[מור]

בגמ' קידושין (יא,ב) מבואר, דבעינן בקנין אמה עבריה קנין הראוי לגירעון - כלומר לכה"פ ב' פרוטות (פרוטה לגירעון, ועוד פרוטה דסלקא לה תמורת העבדות). והנה הוקש עבד עברי לאמה, והדין נותן שכשם שבאמה בעינן ב' פרוטות כן היא המידה בעבד, והרמב"ם הביא דין זה רק לגבי אמה ולא לגבי עבד. ומזה הוציאו כל הנושאי כלים - ללא יוצא מן הכלל - דהכי הלכתא, ובאמת בעבד לא בעינן ב' פרוטות, (ואכ"מ בביאור הדין וההבדל, אך הא מיהת מוכח: מהשמטת הרמב"ם יצא דין להלכה).
ואל תשיבני שאי"ז השמטה ממש כי רק היקש הוא, דמקושיית הנו"כ הנ"ל מוכח דהם אחזוהו לדבר ברור ופשוט, ואדרבה, אם מהשמטת דבר שאינו כתוב נפקא לה הלכה, עאכו"כ מדבר כתוב.

עבדים.jpg (454.33 KiB) נצפה 4946 פעמים

[ :cry: ושוב, בעינן ומצלינן בבכי ותחנונים: אפשרו העלאת PDF, או למצער התקינו באוצר אופצית שמירה כJPEG]

[מור]

ומה לגבי הדיוק מהרמב"ם שכתב בהלכות מסוימות, כמו שלח"י בגזילה ולא בשומרים?

אינני יודע אם מעשה נאה ומופלא זה למקור ייחשב, אך אי אפשר שלא להביאו: (מתוך הספד שנשא הגרא"ז גורביץ על הגר"י אברמסקי - נשוא הסיפור וההספד).

א.jpg (39.59 KiB) נצפה 4912 פעמים

%D7%92%D7%A8%D7%97_Page_2.jpg (47.22 KiB) נצפה 4912 פעמים