כינוי "מדרש חזית" לשהש"ר נפוץ אצל הראשונים (בפשיטות נראה שבעיקר הספרדיים).
גם בעידן הדפוס יש וכינו מדרש שהש"ר בשם "חזית", השאלה ממתי (יש מהר"ם אלשיך, אלא שהוא לכאורה כינה חזית גם מדרשי יתר המגלות. וצריך בדיקה מעמיקה)
אצל חכמי האשכנזים המאוחרים עד שנת ת' לכאורה לא נמצא שהשתמשו בכינוי "חזית" לשהש"ר (על פי חיפוש בפרוייקט השו"ת. ואיני מדבר על העתקות מהראשונים בשם "חזית").
וראו זה בשל"ה מסכת פסחים מצה עשירה - דרוש שני: "שכו. ומזה מבואר מדרש תמוה, במדרש חזית (ו)בשיר השירים רבה (פ"ג סי"א), והביאו הרמב"ן בפרשת חיי שרה...".
מזה נראה שהשל"ה זצ"ל חשב שמדרש חזית לחוד ושהש"ר לחוד, ולכן מנאם כשנים, ויפה תיקנו במהדורה שנכנס לשו"ת "(ו)בשיר.
עיקר שאלתי ממתי נפוץ היה הדבר אצל רבני האחרונים בין ספרדים ובין אשכנזים לכנות שהש"ר בשם "מדרש חזית" (בנוסף או במקום לכינוי "שהש"ר").
יש משהו בווי העמודים לבן השל"ה, אלא שאחד המאמרים מהשל"ה הנ"ל, ושם הביאו בשם חזית לבד בלא שהש"ר, ואולי יש לצדד מזה משהו. ויש אצלו אחרים אלא שצריך לבדוק אם גם הם אינם ממקורות מוקדמים לו בשם חזית.
בהזדמנות זו אשאל ממתי נתקבע שמו של "זוהר חדש" (שאלוניקי שנ"ז) בשם זה? מי המוקדמים ביותר שמכנים אותו בשם זה (יש דומני בילקוט חדש ובשכחת לקט, השאלה אם יש עוד קודם? יש במגלה עמוקות עה"ת, לא המוקדם על ואתחנן, ולדעתי זה חשוד, ואולי שונה על ידי המדפיסים).
החלקים שקיימים בזו"ח בידינו, ושנדפסו כבר לפני דפוס שאלוניקי, כונו אף הם זוהר חדש עוד קודם שנדפס דפוס שאלוניקי?
בכל זה יש הרבה נ"מ ללמוד על כתבי יד עלומים, ועוד.