אריות על פרוכות ועל ארון הקודש יש לבטל מנהג זה?

[מאירי]

בפוסקים דנו בזה בהרחבה בנוגע להיתר עשיית צורות וכו', השאלה האם בכלל יש מקור מהיכן זה התחיל האריות האלו (לפעמים הם ממש מפחידים...), ולמה 2 דוקא, ולכאו' זה מזכיר את כסא שלמה, אבל א"כ מה עניינו ע"ג ההיכל דוקא? ועוד אצל לוחות הברית?

[קומי_אורי]

במשכן היו אריות ולכן זה שייך להיכל שבו הס"ת

[החזן]

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 92&hilite=

[חכם באשי]

כבר באמנות היהודית העתיקה (מהמאות הראשונות לספירה) מופיעים האריות בצמוד לארון הקודש. לדוגמא, בזכוכיות הזהב היהודיות שנמצאו בקטקומבות שברומא, בפסיפסים עתיקים מארץ ישראל והתפוצות.

[מאירי]

כבר באמנות היהודית העתיקה (מהמאות הראשונות לספירה) מופיעים האריות בצמוד לארון הקודש. לדוגמא, בזכוכיות הזהב היהודיות שנמצאו בקטקומבות שברומא, בפסיפסים עתיקים מארץ ישראל והתפוצות.

תודה. האם ידוע לך יש לזה מקורות בספרות ההלכה והמנהג?

[מאירי]

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20200&st=&pgnum=92&hilite=

ייש"כ, לפי מה שראיתי הוא מביא אכן מקורות שהיה זה דבר קדום כמבואר במרדכי ורדב"ז וכו', השאלה האם יש מקור המסביר את הטעם לכך?

[עשוי לנחת]

היסטוריה:
http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/heb ... 390_18.pdf

הלכה:
http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/heb ... 081_89.pdf
http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/heb ... 879_86.pdf

[איש_ספר]

יש מאמר רחב של רש"ז כהנא על אמנות בבתי הכנסת בספרות ההלכתית. יש באוצר.

[חכם באשי]

כבר באמנות היהודית העתיקה (מהמאות הראשונות לספירה) מופיעים האריות בצמוד לארון הקודש. לדוגמא, בזכוכיות הזהב היהודיות שנמצאו בקטקומבות שברומא, בפסיפסים עתיקים מארץ ישראל והתפוצות.

תודה. האם ידוע לך יש לזה מקורות בספרות ההלכה והמנהג?

מה אתה מחפש? מקורות כתובים מאותה תקופה (המאות הראשונות לספירה) בנוגע לאריות שסביב ארון הקודש - אין, והחיבורים בני ימינו שעסקו בנידון אינם נמנים על ספרות ההלכה והמנהג. אולי בקרוב...

האריות מופיעים גם בארונות קודש במאות השנים האחרונות. על חקר אמנות ארונות קודש אלו קיימת ספרות ענפה. עי' לדוגמא במאמרה של ברכה יניב, "כסא כבוד מרום: על עיצוב ארונות קודש במזרח אירופה במאה השמונה עשרה", ושם תמצא הפניות נוספות.
והנה לך שתי תמונות מתוך המאמר הנזכר:

ארון1.jpg (84.81 KiB) נצפה 7922 פעמים

ארון2.jpg (73.52 KiB) נצפה 7922 פעמים

[מאן דהו]

ולמה 2 דוקא, ולכאו' זה מזכיר את כסא שלמה, אבל א"כ מה עניינו ע"ג ההיכל דוקא? ועוד אצל לוחות הברית?

זו השערה די קרובה, ובהחלט יש לזה קשר לארון הקודש וזאת לפי התיאור הנוגע לכסא שלמה, שהיו אריות, והיה לבישת הכתר (אמנם ע"י הנשר), כאשר ניתן לראות במקומות רבים (וכבתמונות הנ"ל) שעשו אריות בצמוד לכתר, ואח"כ היה מעמד פתיחת ארון שהיונה היתה מביאה אצלו הספר תורה, וא"כ הגם שאין כל דמויות אלו אלא רק האריות אבל הלא הוא רק סמל ולקחו מכל דבר משהו, וא"כ שפיר כ"ז שייך אצל ארון הקודש לכאו'.

[מאירי]

יש מאמר רחב של רש"ז כהנא על אמנות בבתי הכנסת בספרות ההלכתית. יש באוצר.

אשמח לקבל הפניה מדוייקת, ייש"כ מראש

[איש_ספר]

מחקרים בספרות התשובות עמ' 349 ואילך

[מאירי]

נזכרתי שבאמת ענין אריה מזכיר דמות ההיכל כידוע שנחשב צורת אריה שרחב מצד אחד וקצר מצד אחד.
אבל לסיבת ב' אריות אכתי צ"ע.
וכעת ראיתי בתוס' יומא נ"ד א' - ב' שדנו לגבי הציורים במחזורים שכתבו וז"ל: "ומה שעשו בכותלי היכל וקדשי קדשים ציורים חקוקים בכותל סביב, פני הכפיר אל התימורה מפה ופני אריה אל התימורה מפה(והוא מעין קרא דיחזקאל מ"א י"ט), יש לומר על פי הדיבור הכל בכתב". הרי שבמקדש היה דמויות אריות חקוקות (וכעין שהזכירו לעיל בנוגע למשכן), וא"כ יתכן וזה המקור לאריות בביהכ"נ, בדומה למקדש (וא"ש למה נהגו בשתיים דוקא), ובנוגע למנהג אע"פ שאסור צורות כבר עמדו התוס' ושא"ר ליישבו.

[מאירי]

מחקרים בספרות התשובות עמ' 349 ואילך

כנראה שבגירסת האוצר העתיקה שלי לא זכיתי לספר זה... אולי ימציאנו לי או אפנה לאשכול המיועד לכך לבל אטריחו למר.

[יאיר]

Desktop.rar

(4.33 MiB) הורד 347 פעמים

[מאירי]

Desktop.rar

יאיר יקירינו, חסכת לי לפנות לאשכול 'נא שגבם' אשר שם אתה דולה ומשקה ביד רמה לכל מאן דבעי, בחינת ותרץ אל הבאר וכו', ברוך תהיה.

[צורבא מדרבנן]

בבית הכנסת שאני מתפלל בו על ארון הקודש יש קישוט שני לוחות הברית ושני אריות סומכין לו, וכן הדבר מצוי בעוד בתי כנסיות וכן בפרוכות.

והיום אמר לי ח"א שאינו נכון כלל ועיקר דבר זה, ושהגרע"י זל יצא חוצץ נגדו ביד חזקה ובזרוע נטויה ושיש לשרש מנהג זה כמ"ש בספרו יחוה דעת, ואינו תח"י.

האמנם כך, ואין למנהגנו זה לא שורש ולא ענף ויש לבטלו?
ובאשכול ישן העלה חכם באשי תמונות (מזמנים מוקדמים מאד)) שאריות סומכים לארון הקדוש ראה viewtopic.php?f=7&t=24540&p=246465&hilit=%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%AA#p246259

ולתפארת המליצה אגיד דקשיא מחכם באשי אחכם באשי.

היש להתחשב בזה להלכה ולומר שהוא מנהג ותקין.

ואולי חלוקים בזה אנחנו בני אשכנז מבני עדות המזרח?

אודה לכל המוסיף בה דברים ותודה מראש.

[סגי נהור]

viewtopic.php?t=14174

[גבול ים]

באורחות רבינו מובא שהסטייפעלער הורה בלדרמן שלא לעשות צורת אריות

[בקרו טלה]

באורחות רבינו מובא שהסטייפעלער הורה בלדרמן שלא לעשות צורת אריות

חתולים עם רעמה = אריות

[צורבא מדרבנן]

יישר כח לכל העונים

עיינתי בדברי הש"ך יו"ד סימן קמא סק"ל שהזכיר בארחות רבינו, ומשמע שמתיר צורת אריה ושכן כתב הרשב"א והביאו השלטי גיבורים, ושכך משמע מהתוס' ודלא כב"ח ודחה דבריו וכתב שמעולם לא מצינו מי שנזהר בזה עיי"ש, ואם כן מדוע יש לבטל מנהגנו זה, ומדוע רבינו הסטייפלר ז"ל החמיר שיעשו כצורת חתולים ולא כאריות ומאי שנא.

ועדיין אני בשאלתי האם העדויות והצילומים שהביאו החכמים לעיל יכולים לשמש לראיה שכך הלכה, (שכך נהגו רואים אנחנו אבל היש לזה משקל להכריע כן או שבאמת יש לסלק האריות מהפרכות ומארון הקודש).

[חד ברנש]

ועדיין אני בשאלתי האם העדויות והצילומים שהביאו החכמים לעיל יכולים לשמש לראיה שכך הלכה, (שכך נהגו רואים אנחנו אבל היש לזה משקל להכריע כן או שבאמת יש לסלק האריות מהפרכות ומארון הקודש).

אל תהי חכם מאבותיך.

[סגי נהור]

עיקר הבעיה היא בדברי אותו "ח"א" שאמר לך "שיש לשרש מנהג זה", כאילו לא נהגו בו רבים וטובים ע"פ גדולי הפוסקים. ודבר זה מצוי הוא לצערנו אצל תלמידי הגרע"י בהלכה, שיש מהם שאינם מסוגלים להבין שיש דעות שונות בהלכה. הם פשוט לא תופסים את המושג הזה.

[חד ברנש]

יש ציבורים נוספים שסבורים שמתן תורה היה לפני מאתיים או שלוש מאות שנה.

[אותה אבקש]

עיין במכתב רבינו הפני מנחם להגר"א בקשי דורון [מודפס בספר אוצר מכתבים מכתב רס"ח עמ' ע"א באות ב' שם]
שכתב על הא דאסור להשתחוות מול הצורות האלו "ולזה הדבר לא מצאתי שום היתר", עיי"ש.

[250]

שו"ת דברי יציב חלק יורה דעה סימן לח

והש"ך כתב מעולם לא שמענו מי שנזהר בזה. ובגר"א ס"ק ל"א כתב שממכילתא אין ראיה דבעובדין מיירי וכו' עיין שם, ובליקוט שמה, נראה ג"כ להדיא שפוסק כהמחבר. והטו"ז הביא מרבינו אליקים רק בביהכ"נ שלא יהא נראה כמשתחוה להם עיין שם, ולא מלא תעשה לך פסל או לא תעשון וגו', הרי שחש רק בביהכ"נ משום שלא יהא נראה כמשתחוה, וא"כ למעלה מקומת איש לא שייך וכנ"ל מהפוסקים הרי שולחן ערוך לפנינו להיתרא ומשלחנו של מקום לא נסור זיז כל שהוא המה אמת ותורתם אמת.

ויש לומר שאסור רק כשמצייר ציור מעולה של אריה וכדו', באופן שנראה כמו שהוא חי, משא"כ כשעושה רק איזה ציור וחיקוי ודמיון גרוע לאריה. ולא שכיח כלל שיציירו ויפסלו מעץ וכדו' באומנות גדולה שיהא נראה כמו ע"י צילום וכחי, וצילום הוי רק דבר שאין בו ממש ודו"ק. וא"כ בציור דידן שאין האריה נראה כן לאמיתו, י"ל דלכו"ע שרי וכמ"ש להנקוה"כ.

ובכה"ג שמשימין שני לוחות הברית באמצע, לכו"ע ליכא חשדא ושרי. ולמעלה מקומת אדם לא שייך הטעמים להחמיר וכנ"ל.

ולזה מכל הלין צדדים היה המנהג פשוט בגלילות שלנו ששמו צורות אריות, שהיו רק חצי צורה, על הארון קודש מלמעלה כששני לוחות הברית באמצע והכתר על הלוחות, להיפך ממ"ש הרדב"ז בעובדא של הר"א קאפסאלי, ואדרבא זה כבוד שמים שהכתר והכבוד לחי העולמים נותן התורה, וה' מתגאה על גאים, ולה' המלוכה, והמתנשא לכל לראש, ויש בזה כבוד התורה וכמ"ש האבקת רוכל בסי' ס"ו הנ"ל בדבר הפרוכת שאורגים בו מיני ציורים ובתוכם דמות עופות שאין לחוש להתפלל נגד צורות וכי מאחר שפשט המנהג וכו' אי משום דעדיף להו כבוד התורה והמתפלל נגדו יעלים עיניו עיין שם, (ומכל שכן בנ"ד למעלה מקומת אדם דליכא חשש לכוונת התפלה וכנ"ל), אשר זה כבוד התורה לכבדה ולרוממה בכל מה דאפשר.

ובפרט האידנא דרבו המלעיגים ומחרפים רח"ל זה לעומת זה, ועיקר מבטחם וכוחם בזרוע ידם ותחבולות אנוש, אנו מראים בזה שכח הגבורה אף בגבורת הארי כאין וכאפס לנו, ועל סוס לא נרכב ולא נאמר עוד אלהינו למעשה ידינו [הושע י"ד ד'], רק בשם ה' אלקינו נזכיר [תהלים כ' ח'], ועל תורתו נמסור נפשינו להדרה ולשבחה ולפארה בכל כוחנו ויכולתינו, ובה' נשים מבטחינו ומה' מחסה לנו אכיה"ר.

[ידידיה]

יישר כח לכל העונים

עיינתי בדברי הש"ך יו"ד סימן קמא סק"ל שהזכיר בארחות רבינו, ומשמע שמתיר צורת אריה ושכן כתב הרשב"א והביאו השלטי גיבורים, ושכך משמע מהתוס' ודלא כב"ח ודחה דבריו וכתב שמעולם לא מצינו מי שנזהר בזה עיי"ש, ואם כן מדוע יש לבטל מנהגנו זה, ומדוע רבינו הסטייפלר ז"ל החמיר שיעשו כצורת חתולים ולא כאריות ומאי שנא.

ועדיין אני בשאלתי האם העדויות והצילומים שהביאו החכמים לעיל יכולים לשמש לראיה שכך הלכה, (שכך נהגו רואים אנחנו אבל היש לזה משקל להכריע כן או שבאמת יש לסלק האריות מהפרכות ומארון הקודש).

אצל הסטייפלר שאלו לפני שעשו, וזהו באיסור עשיית צורות, כמפורש בשו"ע שאריות הן בכלל צבא מעלה האסור.
אמנם אין ראיה בשום אופן מכן שצריך "לסלק האריות" שכבר נעשו באיסור שהרי כשמשהה אינו עובר איסור, ואסור השהייה הוא דין בפני עצמו. ואם נאמר שמשום חשדא הוא, ברבים שלא שייך חשדא יש מקום להקל. והכל כמפורש בשו"ע.