קרני הצבי, לא מפיה אנו חיין, וכמה תמיהות

[נוטר הכרמים]

בספר נחמד ונעים – יסוד האמונה, לרבי ברוך מקאסוב, בקונטרס אחרון שבסופו, מופיעים הדברים הבאים:

האריז"ל אמר בשם חכם אחד קדמון, כי התוס' נסתפקו בתלמוד בג' מקומות ולא ידעו ולא נתבאר להם פירושו, ואותו החכם ביאר שנים מהם. והם, מה שאמרו בגמ' (מתני' כתובות קז,ב) אדמון אומר הניח מעותיו על קרן הצבי, למה השתמשו בלשון הזה ולמה לא אמרו איבד מעותיו, כי קבלה בידם שמדת הצבי להחליף הקרניים בכל ז' שנים ובכל ז' שנים נוטל קרניו וחופר בארץ ומצניעם שם במקום מוצנע מאוד שא"א עוד לשום אדם ולשום נביא [כנראה צ"ל: נברא] למוצאם, לכך נקט לשון קרן צבי.

והב' הוא מש"כ בגמ' בכתובות (יב,ב) ר"ג ור"א נאמנת ור' יהושע אומר לא מפיה אנו חיין. ולמה לא אמר הלשון נאמנת, הוא כי על ג' דברים העולם קיים, אחד מהם הוא האמת, ולזה אמר לא מפיה אנו חיין, כלומר, אם היתה אומרת האמת היינו חיין מפיה, כי על האמת העולם עומד, אך עתה שהיא משקרת לא מפיה אנו חיין.

והשלישי ביאר האריז"ל בעצמו ע"פ סוד ואכ"מ.

התמיהות צצות ועולות מאליהן.

א) אין בתוס' כאלו ספיקות בפירושם של ב' המימרות הנ"ל.

ב) הביאור השני מפורש להדיא בדברי הראשונים, בריטב"א בסמוך יג,א ובשיט"מ שם בשם תלמידי רבינו יונה.

הפירוש הראשון מפורש בדברי התוי"ט (פי"ג מ"ב) בחסרון מעט, וז"ל: ושמעתי שטבע הצבי להפיל קרנותיו לזמן ידוע ושמא יפילם באחת הגאיות או הפחתים ולא ימצאו.

אבקש את עזרת החברים במציאת מקור הדברים בכתבי האריז"ל.

[חכם באשי]

הענין מצוי ב: שער מאמרי רז"ל, ראש כתובות, נדפס יחד עם שער מאמרי רשב"י, ירושלים תשיט, דף ד ע"ד.

(כן למדתי מתורתו של ר' שמואל אשכנזי).

[נוטר הכרמים]

תשו"ח , חכם באשי, אכן מצאתיהו שם.

[מעיין]

ומה על התמיהות?

[חנבין]

לשאלה מדוע דווקא קרן הצבי
קראתי פעם הסבר פשטני, מבלשן בן ימינו.
צבי הוא חית בר שרצה מהר, ומי ששם על קרנו את מעותיו לא יראה אותם יותר
לעומת זאת:

גלות יון שהחשיכה עיניהם של ישראל בגזירותיהן שהיתה אומרת להם, כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלהי ישראל (ב"ר פ"ב ד)

השור הוא בהמת בית, ומי שחוקק על קרנו דבר יראנו תמיד לנגד עיניו.

[יאיר]

לגבי קרן השור יש שני הסברים:
א.אדם החורש בשור תמיד יראה מול עיניו ש"אין לו וכו'".
ב.פעם שימשה קרן השור כתחליף לבקבוק של היום ורצו היוונים שכבר מגיל קטן ששותה התינוק יחדור לתודעתו ש"אין לו וכו'".

[חנבין]

לגבי קרן השור יש שני הסברים:
א.אדם החורש בשור תמיד יראה מול עיניו ש"אין לו וכו'".
ב.פעם שימשה קרן השור כתחליף לבקבוק של היום ורצו היוונים שכבר מגיל קטן ששותה התינוק יחדור לתודעתו ש"אין לו וכו'".

ההסבר השני לא מתקבל, כי הוא לא מתאים ללשון התנחומא פ' תזריע סי' יא:
מלכות יון שהיתה מבהרת על ישראל ואומרת כל מי שיש לו שור יחקה על קרן השור שאין לו חלק באלהי ישראל ואם לאו גוזרין עליו הריגה

[יאיר]

לגבי קרן השור יש שני הסברים:
א.אדם החורש בשור תמיד יראה מול עיניו ש"אין לו וכו'".
ב.פעם שימשה קרן השור כתחליף לבקבוק של היום ורצו היוונים שכבר מגיל קטן ששותה התינוק יחדור לתודעתו ש"אין לו וכו'".

ההסבר השני לא מתקבל, כי הוא לא מתאים ללשון התנחומא פ' תזריע סי' יא:
מלכות יון שהיתה מבהרת על ישראל ואומרת כל מי שיש לו שור יחקה על קרן השור שאין לו חלק באלהי ישראל ואם לאו גוזרין עליו הריגה

לאו מדידי אמרתי: http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?2 ... S&page=167

[חנבין]

לגבי קרן השור יש שני הסברים:
א.אדם החורש בשור תמיד יראה מול עיניו ש"אין לו וכו'".
ב.פעם שימשה קרן השור כתחליף לבקבוק של היום ורצו היוונים שכבר מגיל קטן ששותה התינוק יחדור לתודעתו ש"אין לו וכו'".

ההסבר השני לא מתקבל, כי הוא לא מתאים ללשון התנחומא פ' תזריע סי' יא:
מלכות יון שהיתה מבהרת על ישראל ואומרת כל מי שיש לו שור יחקה על קרן השור שאין לו חלק באלהי ישראל ואם לאו גוזרין עליו הריגה

לאו מדידי אמרתי: http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?2 ... S&page=167

הקושיה היא על עצם הפירוש, ולא משנה מי שאמר אותו, לא עליך.

[יאיר]

ודאי..אבל זה מסתדר עם מדרש רבה ולפי מדרש תנחומא צ"ל דכוונו רק לפי' הראשון.

[היא שיחתי]

עי' שו"ת תורה לשמה סימן שצב

שאלה הואיל ואמרו בגמרא שיחת ת"ח צריכה תלמוד שנאמר ועלהו לא יבול שמנו על לבנו לדעת ולהבין הני תרי לישני דאיתא במתניתין דכתובות פרק י"ג חדא אמר ריב"ז יפה אמר חנן הניח מעותיו על קרן הצבי ואידך הפוסק לחתנו ופשט לו את הרגל כי בודאי לא על חינם דקדקו למנקט לשונות אלו. על כן יורנו המורה לצדקה ושכמ"ה.

תשובה האי לישנא דהניח מעותיו על קרן הצבי אשתכח ליה פתרי בכתבי הקודש של מהרח"ו זלה"ה שהביא מפי השמועה שיש קבלה בידם שיש מין צבי ממיני הצבאים שמחליף קרנותיו משבע שנים לשבע שנים כדוגמת הנחש המפשיט עורו אחת לשבע שנים וכשמחליף קרנותיו בסוף השנה השביעית טומנם בארץ באופן שאי אפשר לשום נברא להוציאם עכ"ד ז"ל. ואידך לישנא דפושט לו את הרגל נראה לפרש ע"ד שארז"ל ואת כל היקום אשר ברגליהם זה ממונו של אדם שמעמידו על רגליו ולכן זה שאין לו ממון פושט את הרגל לומר שהוא רגליו פשוטות ומושכבות כי אין לו ממון כדי להעמיד רגליו כי הממון הוא המעמיד את האדם על רגליו. והיה זה שלום ואל שדי ה' צבאות יעזור לי. כ"ד הקטן יחזקאל כחלי נר"ו.

ולגבי הפירוש שהצבי קל לרוץ כ"כ התוספות יו"ט
תוספות יום טוב מסכת כתובות פרק יג

הניח מעותיו על קרן הצבי - שהצבי קל לרוץ כההיא דתנינן פרק ה' דאבות. הוי רץ כצבי ונמצא שזה שמניח מעותיו על קרן צבי הוא מזומן להפסיד שהצבי ירוץ קל חיש ולא יוכל להשיגו. ושמעתי שטבע הצבי להפיל קרנותיו לזמן ידוע ושמא יפילם באחת הגאיות או הפחתים ולא ימצאו:

וקדמו בשיטה מקובצת מסכת כתובות דף קז:
בשם רש"י מהדו"ק
על קרן הצבי שרץ עם מעותיו ואין מגיעו

וראיה לפירושם מאוצר המדרשים (אייזנשטיין) אלפא ביתא דבן סירא עמוד 40

לעולם לא יעשה אדם כלום עם שוטה, שאם נפל בידו כלום כתוב אותו בקרן הצבי שלא תראינו לעולם

וע"ע בשיטה שם
ושמעתי דלהכי נקט על קרן הצבי משום דהצבי כשמזדקן הקרן שלו מועיל הרבה והוא הולך מקום שבל יראה ובל ימצא ותוקע קרנו שם בא' מנקיקי הסלעים כדי שלא ימצא לעולם כך שמעתי מפי חכמים דורשי רשומות

ולפירוש למה נקטו דווקא קרן השור שמעתי ע"פ הגמ' בבא קמא דשלחו רומי סרדיוטים ולמדו כל התורה ואמרו דכולה אמת מלבד מה דאין הם מבינים אמאי שור של ישראל דנגח שור עכו"ם פטור ולהיפך חייב
ולהכי אמרו היוונים שהגיעו מכח השכל דכתבו לכם על קרן השור שמכח השור אין אנו מאמינין בתורתכם דאין לכם חלק באלוהי ישראל

[נוטר הכרמים]

מה אהבתי תורתך...היא שיחתי.

תשואות חן.

[היא שיחתי]

פירוש שלי לענין הניח מעותיו על קרן הצבי
במשנה נאמר משנה מסכת כתובות פרק יג

מי שהלך למדינת הים ועמד אחד ופרנס את אשתו חנן אומר איבד את מעותיו נחלקו עליו בני כהנים גדולים ואמרו ישבע כמה הוציא ויטול אמר רבי דוסא בן הרכינס כדבריהם אמר רבן יוחנן בן זכאי יפה אמר חנן הניח מעותיו על קרן הצבי

והיינו שאינו מקבל מעות אולם שכר מצווה יש לו שכן פירנס אשה והצילה מרעב

קרן לשון בליטה וקצה
קרן בגי' 350
צבי בג' 102
350-102 שווה 248 רמ"ח
רמ"ח מצוות עשה אחת מהן חסד

ומעתה הניח מעותיו על ההפרש והבליטה דבין צבי לקרן והיינו רמח מצוות עשה

[כותב]

מה אהבתי תורתך...היא שיחתי.

תשואות חן.

אגב, מ'ה א'הבתי ת'ורתיך כ'ל ה'יום ה'יא ש'יחתי ר"ת האי שעתא תשע"א, חושבנא דדין כחושבנא דדין.

[איש_ספר]

האריז"ל אמר בשם חכם אחד קדמון, כי התוס' נסתפקו בתלמוד בג' מקומות ולא ידעו ולא נתבאר להם פירושו, ואותו החכם ביאר שנים מהם. והם, מה שאמרו בגמ' (מתני' כתובות קז,ב) אדמון אומר הניח מעותיו על קרן הצבי, למה השתמשו בלשון הזה ולמה לא אמרו איבד מעותיו, כי קבלה בידם שמדת הצבי להחליף הקרניים בכל ז' שנים ובכל ז' שנים נוטל קרניו וחופר בארץ ומצניעם שם במקום מוצנע מאוד שא"א עוד לשום אדם ולשום נביא [כנראה צ"ל: נברא] למוצאם, לכך נקט לשון קרן צבי.

כנראה שחהכם הקדמון הוא ר"י שועיב תלמיד הרשב"א שכך כתב בספר דרשותיו (הנדפס לראשונה בקושטא רפ"ג) פרשת ויגש

כתבו חכמי הטבע כי הצבי אינו סובל שום דבר בקרנים כשאר החיות או הבהמות שיש להם קרנים כי מיד הוא משליך אותו, ועל זה אמרו חכמים ז"ל הניח מעותיו על קרן הצבי

בראב"ן יש פירוש מעניין ויחידי על פשט לו את הרגל, היינו: הרחיב את הרגל - זמן הפרעון