קו ירוק כתב:לשם מה הבאת את זה. מדובר פה ללא ספק על מחלוקת תנאים, שאין המקום להביאה בפני הרבים ללא ההקדמות המתאימות, ואולי ואולי!
יב"מ היה תנא?
קו ירוק כתב:לשם מה הבאת את זה. מדובר פה ללא ספק על מחלוקת תנאים, שאין המקום להביאה בפני הרבים ללא ההקדמות המתאימות, ואולי ואולי!
עקביה כתב:בסיפורים שהזכרת לכאורה אין גנאי בהתנהגותו של יוסף בן מתתיהו (אין שום סיבה שיתאבד. להפך. וגם אין סיבה שלא יישאר עם טיטוס וישתדל להתקיים שם). וככל שזיכרוני עומד לי, לא זה מה שהביא את בעל דורות הראשונים לגנות אותו, ולהחליט שלא נאמנה את הפרושים רוחו.
בברכה המשולשת כתב:קו ירוק כתב:לשם מה הבאת את זה. מדובר פה ללא ספק על מחלוקת תנאים, שאין המקום להביאה בפני הרבים ללא ההקדמות המתאימות, ואולי ואולי!
יב"מ היה תנא?
קו ירוק כתב:בברכה המשולשת כתב:קו ירוק כתב:לשם מה הבאת את זה. מדובר פה ללא ספק על מחלוקת תנאים, שאין המקום להביאה בפני הרבים ללא ההקדמות המתאימות, ואולי ואולי!
יב"מ היה תנא?
הסתפקתי. אבל היה ראוי לכהונה גדולה, אף שהיו אחרים ראויים ממנו, ותקנותיו פשטו בכלל ישראל להלכה. כלומר גזרותיו גזרות!
קו ירוק כתב:אז מי אומר שדעת רשב"ג לא היתה כשלו, אולי גם בזה טעה ... פלגינן דיבורא מהכ"ת. מה גם שהוא כותב במפורש שגילה את אזני אביו על כך.
סעדיה כתב:לוצאטי כתב:אפשר דוגמה?
דבריו על 'ישעיה השני' ועל 'ספר דניאל'.
איש-אחד כתב:סעדיה כתב:לוצאטי כתב:אפשר דוגמה?
דבריו על 'ישעיה השני' ועל 'ספר דניאל'.
לגבי ישעיה "השני", לכאורה זוהי דעה שמרמז לה ראב"ע בישעי' מ, א.
מאי חנוכה דתנו רבנן בכ"ה בכסליו יומי דחנוכה תמניא אינון דלא למספד בהון ודלא להתענות בהון שכשנכנסו יוונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול ולא היה בו אלא להדליק יום אחד נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה.
מעט דבש כתב:שבת דף כא עמוד במאי חנוכה דתנו רבנן בכ"ה בכסליו יומי דחנוכה תמניא אינון דלא למספד בהון ודלא להתענות בהון שכשנכנסו יוונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול ולא היה בו אלא להדליק יום אחד נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה.
משמע שגם תקנת ההלל וההודאה היתה על נס פך השמן.
דעת_האברך כתב:מעט דבש כתב:שבת דף כא עמוד במאי חנוכה דתנו רבנן בכ"ה בכסליו יומי דחנוכה תמניא אינון דלא למספד בהון ודלא להתענות בהון שכשנכנסו יוונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול ולא היה בו אלא להדליק יום אחד נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה.
משמע שגם תקנת ההלל וההודאה היתה על נס פך השמן.
אדרבה, מלשון הברייתא הזו שלא נזכר בה תקנת הדלקת נרות חנוכה אלא הלל והודאה בלבד, הוכיחו כמה מהאחרונים שתקנת הדלקת הנרות לא נקבעה באותו דור (לשנה האחרת) אלא רק לאחר החורבן. בהלל והודאה לא נזכר כלל נס פך השמן (רק "הדליקו נרות בחצרות קדשך"), ואם כן לא מופקע שהציבור הרחב הבין שההלל וההודאה נקבעו על עצם הזכות של חנוכת המקדש מחדש והנצחון המופלא על היוונים, ונס פך השמן עצמו נדחק קצת (בפרט כפי שאמרו לנכון שבימי המקדש היה נס קבוע של נר המערבי). למעשה זה פחות או יותר מה שכבר נאמר ביישוב השאלה, אך הדברים לא התיישבו על לבי עד שראיתי לדברי האחרונים הנ"ל שתקנת הדלקת הנרות נקבעה אחרי החורבן.
מעט דבש כתב:שבת דף כא עמוד במאי חנוכה דתנו רבנן בכ"ה בכסליו יומי דחנוכה תמניא אינון דלא למספד בהון ודלא להתענות בהון שכשנכנסו יוונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול ולא היה בו אלא להדליק יום אחד נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה.
משמע שגם תקנת ההלל וההודאה היתה על נס פך השמן.
קו ירוק כתב:למה לא?
(אע"פ שלא ראינו דברי האחרונים, ולא שמענו הכרחם, מדוע לומר שזה נתקן אחר חורבן הבית).
צופר הנעמתי כתב:קו ירוק כתב:למה לא?
(אע"פ שלא ראינו דברי האחרונים, ולא שמענו הכרחם, מדוע לומר שזה נתקן אחר חורבן הבית).
מי הם "ב"ש וב"ה" לאחר החורבן?
אחרוני המיוחסים לתלמידי ב"ש וב"ה כר"א היו בדור שלפני החורבן, וכשדעתם מובאת היא מובאת בשמם.
יקנה כתב:מצטרף לשאלות הרבים : אפשר להשיגו בארה"ב??
מתון כתב:יקנה כתב:מצטרף לשאלות הרבים : אפשר להשיגו בארה"ב??
ספו ותמו מן השוק, גם אצל ביגלאייזן אין להשיגו כעת.
יהיה עוד השנה?
פלגינן כתב:מתון כתב:יקנה כתב:מצטרף לשאלות הרבים : אפשר להשיגו בארה"ב??
ספו ותמו מן השוק, גם אצל ביגלאייזן אין להשיגו כעת.
יהיה עוד השנה?
אתמול יצאו מהדפוס עוד ספרים. איני יודע אם יספיק להגיע לחו"ל.
שמש כתב:אגב, הסברא שההדלקה תוקנה אחר החורבן קשה גם מכן שיוספוס קורא לחג 'חג האורים' וכן באגרת שמצוטטת בספר הנדון (אינו לפני כעת) מכונה עוד מזמן החשמונאים 'חג הסוכות והאש'.
שמש כתב:זו אולי ראיה לכך שבזמנו ההדלקה לא הייתה נפוצה (שכחום וחזרו וייסדום?).
שמש כתב:אכן קשה אך לומר שנקרא חג האורים/האש ע"ש איזה עניין צדדי הוא קשה לא פחות.
צופר הנעמתי כתב:שמש כתב:אכן קשה אך לומר שנקרא חג האורים/האש ע"ש איזה עניין צדדי הוא קשה לא פחות.
נכון, אבל זה לא אומר שנקרא כן ע"ש הדלקת הנרות. מסתבר יותר שמאותה הסיבה שתקנו הדלקת נרות גם קראו לחג חג האורים.
טוב לי כתב:גם אנכי נהניתי עד מאד מספר זה אשר לא מש מעם שולחני מאז רכשתיו. יפי הספר והדרתו ומקצועיותו הרבה, שנמנו וגמרו עליו כל המומחים באי פורום דנן כי לא בא כבושם הזה, בודאי אינם נצרכים להערכתי.
ועם זאת תמה אנכי ולא ירדתי לסוף דעתו של הרב העורך המלומד שליט"א, מה ראה לנכון לציין על כל ניב שיצא מאת המתרגם מאיזה פסוק בתנ"ך הוא לקוח. מה ענין הוא לי אם מילים אלו דומות לכתוב בתנ"ך, מה זה מוסיף ומה התועלת בזה? ועוד, כי הרי אין זה הנוסח המקורי אלא תרגום מאוחר שנעשה לפני כשמונים שנה בלבד, וכי אני צריך להעריך את בקיאותו הרבה בתנ"ך של המתרגם? לכאורה די היה לכתוב בהקדמה כי מלאכת התרגום הזו, בשונה מתרגומים אחרים כמו כי"פ, נוטה יותר לסגנון תנכ"י, ודי בכך.
אמנם בראותי גודל יגיעתו להשוות לשון התרגום לתנ"ך אציין בזה שתי הערות אשר עמדי.
א. פ"א אות טו "ויתנשא למלוך בארץ מצרים". יש מקום לציין שזה ע"פ מלכים א' א, ה, "ואדניה בן חגית מתנשא לאמר אני אמלוך".
ב. פ"ג אות כה "ויחל פחד יהודה ואחיו", ובהערה 27 "ע"פ דברים "אחל תת פחדך ויראתך". ולכאורה אם כן חסרה תיבה המקבילה ל"תת" והיה צריך להיות "ויחל לשרור פחד יהודה" או מעין זה. ויתכן של"ויחל" יש משמעות אחרת וכמו שבכי"פ כותב "ויפל פחד יהודה".
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 190 אורחים