כת"י של רי"א קמלהאר?

[אמרתי אחכמה]

רצו"ב קטע מספר 'אנציקלופדיה לחכמי גליציה' לר"מ וונדר.

מה הכוונה?
האם קיים כת"י של ר' יקתואל ארי' שלא נדפסו בספריו?

[חכם באשי]

יש עליך לבדוק בספרו של ר' יהושע מונדשיין על רי"א קמלהאר (משהו בשם: 'הצופה לבני דורו'?)

[אמרתי אחכמה]

תודה רבה לך 'חכם באשי'.

שם הספר 'הצופה לדורו',
ומצאתי שם את שאהבה נפשי:

[רבטוב]

הי' תקופה רב באיסט סייד נוא יארק בווילעט סטריט

[בר ששת]

הספר נמצא במאגר כלשהו?!
דא"כ, אין עניין לפרט היכן היה רב,
נייתי ספר ונחזה.

ובכלל, שמא יוכל מישהו להסביר, מה היה כ"כ ייחודי באיש - שאמנם היה סופר פורה,
אלא שנמצאו עוד כמותו - עד שראה הר"י מונדשיין לייחד לו ספר.

האם יש בסיפוריו, רפת-פרות-קדושות לשחיטה ב'סיפורים וגילגוליהם?!

או שמא בקטע התודה שהובא לעיל, טמונה התשובה, שאותו בן, מזונותיו מצוים לו בהרחבה?!....

(אגב, שמא יש מי שיידע לאיית את שם המשפחה באנגלית, שלפחות נדע לקרוא זאת.)

[בור הגולה]

(אגב, שמא יש מי שיידע לאיית את שם המשפחה באנגלית, שלפחות נדע לקרוא זאת.)

[Kameler].

[בר ששת]

(אגב, שמא יש מי שיידע לאיית את שם המשפחה באנגלית, שלפחות נדע לקרוא זאת.)

[Kameler].

ייש"כ,
ועדיין יש לשאול: מלעיל או מלרע?!...
ועוד, כיצד מתקשר השם עם עברותו לאריאל?

[אמרתי אחכמה]

הספר נמצא במאגר כלשהו?!

הספר נמצא כאן

[אחד מהעם]

כמו שצויין לעיל נמצא בספריה הלאומית, ארכיון כת"י מרי"א ומספרו 1517
להלן קישור https://www.nli.org.il/he/archives/NNL_ ... 205171/NLI
מכיון שאיני יודע איך משתמשים שם באתר האם יש מי שיוכל לכוין אותי אם ואיך אפשר לצפות בתוכן הארכיון?

[מיללער]

כמו שצויין לעיל נמצא בספריה הלאומית, ארכיון כת"י מרי"א ומספרו 1517
להלן קישור https://www.nli.org.il/he/archives/NNL_ ... 205171/NLI
מכיון שאיני יודע איך משתמשים שם באתר האם יש מי שיוכל לכוין אותי אם ואיך אפשר לצפות בתוכן הארכיון?

תמונה יפה:

[איש_ספר]

אם כבר עלה האשכול...

בנוהג שבעולם שביוגרף מתאהב בגיבורו, אבל לא כך אצל רי"מ ז"ל.

בין כתבי היד שהניח אחריו הרי"ק, מצוי מאמר שתוכנו כתב אשמה חריף על היחס לת"ח במחוזות גידולו, כולל זכרונות אישיים ועובדות משנים קדומות יותר, כמו מחברים שנחלו מפח נפש בהדפסת ספרם ועוד דברים מעניינים.

הרי"מ פרסם את המאמר בספר 'ישן מפני חדש' ירושלים תשס"ט. קובץ מחקרים מוקדשים לכבודו של עמנואל אטקס.

אכן כיון שהרי"ק דיבר סרה בחסידים בני מדינתו, לא נשא הרי"מ פניו. ואת מאמרו הוא מכנה כך:

'בחיי דכל בית ישראל, מאמר התסכול (!) והקטרוג של הרב יקותיאל אריה קמהלר'.

כן, כך נקרא המאמר בכותרתו. ופלא על אכסניא אקדמאית שנתנה ידה לסגנון כזה.

כפי שניתן להבין מן הכותרת, במבוא למאמר מסביר הרי"מ את הרקע לכתיבת המאמר והוא בעיקר...: תסכול של הכותב מכשלונותיו בחייו האישיים, בשדה הרבנות וכו' !

בנוסף לכך, הוא מבקש להפריך את דבריו של הרי"ק ממקום אחר, כך למשל, אם הרי"ק כותב שבאזורו איש לא חיפש חתן ת"ח לבתו, מביא הרי"מ את דברי הח"ח המשבח את החסידים שמתאמצים להשיא בנותיהם לת"ח, והוא מסיים בקריאה נרגשת: למי נאמין יותר, לרי"ק או לח"ח* ?! ועוד טיעונים בעלי ערך שכאלה.

(* והתשובה: למי שישב מקרוב. ובר מן דין שאין כאן שום מחלוקת, הח"ח הכיר את יהודי פולין ולא את אזורו של הרי"ק, עובדה שמן הסתם לא נעלמה מעיני הרי"מ...)


===

[יהושפט]

אם כבר עלה האשכול...

בנוהג שבעולם שביוגרף מתאהב בגיבורו, אבל לא כך אצל רי"מ ז"ל.

בין כתבי היד שהניח אחריו הרי"ק, מצוי מאמר שתוכנו כתב אשמה חריף על היחס לת"ח במחוזות גידולו, כולל זכרונות אישיים ועובדות משנים קדומות יותר, כמו מחברים שנחלו מפח נפש בהדפסת ספרם ועוד דברים מעניינים.

הרי"מ פרסם את המאמר בספר 'ישן מפני חדש' ירושלים תשס"ט. קובץ מחקרים מוקדשים לכבודו של עמנואל אטקס.

נמצא כאן
מצ"ב בPDF

בחיי דכל בית ישראל - ר' יקותיאל קמלהר.pdf

(532.55 KiB) הורד 90 פעמים

[עתניאל בן קנז]

אם זכרוני אינו מכזיב (קראתי את הספר לאחרונה לפני כ30 שנה)
גם בספר ה'צופה לדורו' עצמו, מביע רי"מ, שרי"אק היה מתוסכל בעקבות אי הצלחותיו האישיות, וזה הביאו לשפוך בקורת קטלנית על כל מה שזז.
לדוגמא חכמי ירושלים בזמנו - בה דר בערוב ימיו...

כך שהנני סבור שרי"מ אכן התרשם שכך היה, ולא רק בגלל רשימת ה'תסכול' האמורה.

[י. אברהם]

בחיי דכל בית ישראל - בסוף עמ' 10
"הרה"ג ר' יוסף מאיר בערס"
"ובנו הגאון מוהרצ"ה"

שם האב היה יוסף, ושם הבן צבי מאיר.

[יהושפט]

אם כבר עלה האשכול...

בנוהג שבעולם שביוגרף מתאהב בגיבורו, אבל לא כך אצל רי"מ ז"ל.

בין כתבי היד שהניח אחריו הרי"ק, מצוי מאמר שתוכנו כתב אשמה חריף על היחס לת"ח במחוזות גידולו, כולל זכרונות אישיים ועובדות משנים קדומות יותר, כמו מחברים שנחלו מפח נפש בהדפסת ספרם ועוד דברים מעניינים.

הרי"מ פרסם את המאמר בספר 'ישן מפני חדש' ירושלים תשס"ט. קובץ מחקרים מוקדשים לכבודו של עמנואל אטקס.

אכן כיון שהרי"ק דיבר סרה בחסידים בני מדינתו, לא נשא הרי"מ פניו. ואת מאמרו הוא מכנה כך:

'בחיי דכל בית ישראל, מאמר התסכול (!) והקטרוג של הרב יקותיאל אריה קמהלר'.

כן, כך נקרא המאמר בכותרתו. ופלא על אכסניא אקדמאית שנתנה ידה לסגנון כזה.

כפי שניתן להבין מן הכותרת, במבוא למאמר מסביר הרי"מ את הרקע לכתיבת המאמר והוא בעיקר...: תסכול של הכותב מכשלונותיו בחייו האישיים, בשדה הרבנות וכו' !

בנוסף לכך, הוא מבקש להפריך את דבריו של הרי"ק ממקום אחר, כך למשל, אם הרי"ק כותב שבאזורו איש לא חיפש חתן ת"ח לבתו, מביא הרי"מ את דברי הח"ח המשבח את החסידים שמתאמצים להשיא בנותיהם לת"ח, והוא מסיים בקריאה נרגשת: למי נאמין יותר, לרי"ק או לח"ח* ?! ועוד טיעונים בעלי ערך שכאלה.

(* והתשובה: למי שישב מקרוב. ובר מן דין שאין כאן שום מחלוקת, הח"ח הכיר את יהודי פולין ולא את אזורו של הרי"ק, עובדה שמן הסתם לא נעלמה מעיני הרי"מ...)


===

אין לי מושג מה רמת המהימנות של טענות הרי"ק, אבל חלק מ"הפירכות" שכתב הרי"מ בהקדמה למאמר פשוט נובעות במחילת כבודו מאי הבנת הנקרא:
בן הח"ח לפי הציטוט לא טוען שהחסידים מחתנים את בנותיהם עם תלמידי חכמים, אלא ש"הם מגדלים בניהם לתורה ולעבודה כאבותיהם", דבר שלא זהה כלל בטח אז לבחור שיהיה בדרגת ת"ח, וש"משיאים את בנותיהם לשומרי תורה ומצוה", שוב, דבר שאין ולא כלום עם לקיחת חתן תלמיד חכם.

עוד טוען הרי"מ "גם טיעונים אחרים מתרופפים למקרא הדוגמאות, כגון הזלזול בכבודם של תלמידי חכמים מופלגים, שנתמך בדוגמה של ר' זאב דוב שענקיל מטרנוב, שהיתה משכורתו זעומה. אבל תוך כדי דיבור הוסיף המחבר שרבים רצו לתמוך בו ביד רחבה, אך הלה הסתפק במועט ולא רצה ליטול מהם! הווי אומר, היו רבנים שמאסו בעושר וכבוד, ועוניים לא נגרם באשמת אנשי הדור".
אלא שהרי"ק כותב: "ורבם הגאון הצדיק מוה"ר זאב דוב שענקיל זצ"ל היה מפורסם לצדיק נשגב, קדוש יאמר לו, וכל אנשי העיר טארנא פנו אליו שיאציל מברכותיו עליהם ויתפלל בעדם. וגם היה נכבד מאוד אצל מרן הגה"ק בע"ס דברי חיים מצאנז זצ"ל. ולא רצה ליהנות מזה והסתפק במיעוט, בהפרס שנטל מאת החברה 'קובעי עתים לתורה' מדי שבוע בשבוע בתור 'מגיד מישרים'. אם כי רבים בקשו להרבות לו מוהר ומתן לא חפץ בהם, ואמר כי רק כל זמן שהוא אינו רוצה לקבל הם מבקשים לתת לו, אבל אם אך ידעו כי יקבל מתנות לא יוסיפו עוד להפציר בו כי יקבל, ולא יבואו ליראות פניו, ע"כ מוטב לו שלא יאבה לקבל והם ישארו נדיבים ברצון טוב".
כלומר ר' זאב דוב הסכים לקבל משכורת על עבודתו התורנית, אך לא כצדיק ובעל ברכות. וזו בדיוק ביקורת הרי"ק על שלא החזיקו את תורת הרבנים.

עוד הוא כותב: "בדוגמאות אחרות הוא מביא 'איך שעוד בימי ה"ישועות יעקב" לא היה כבוד התורה ולומדיה כדבעי למהוי', ואיך הרב בעל ה'חוות דעת' לא הצליח למכור את ספריו. קביעות אלה מוכיחות שאת העובדות שהוא מביא בחיבורו יש לפרש מעבר לרובד הגלוי. רק כך ניתן יהיה להיווכח אם 'תחלואי הדור' מאפיינים דווקא את דורו שלו, ואם יש הבדל בין 'תחלואי החסידים' לתחלואי הדור כולו, ואולי גם לא היו הדברים מעולם".
בקשר לישועות יעקב, אפשר והוא צודק, אבל בקשר לחוות דעת, אלו הם דברי הרי"ק: עוד בדור הקודם, בדורו של הגאון מאוה"ג מוהר"י מליסא ז"ל בעהמ"ס 'חוות דעת' ו'נתיבות המשפט' ו'מקור חיים', סיפר לי הרה"ג ר' מנחם מענדל רובין ז"ל – ממונה בכולל ירושלים תוב"ב – שסיפר לו הגאון מוהרי"א איטינגא ז"ל האבד"ק לבוב, שמרן הגאון בעל 'חוות דעת' כאשר הדפיס ספרו 'חוות דעת' על יו"ד, לא היה יכול למכור רק שני מאות עקזמפלרים, ויתרם נשארו בעליה והיו למאכל לעש ולרקב... והתירוץ הוא, כי דלים היו אז אחב"י.
ובדורנו, גם כי הוטב מעמד ומצב של הבע"ב והיו לעשירים, אבל גורל המחברים לא הוטב. וכל מחבר ספר, גם כי היה ספר חשוב ומחברו גדול בתורה וגאון הדור, נאלץ היה לסבב בעיירות כדי למכור ספרו ולהשכים על פתחי נדיבים. אבל לא כולם קבלו אותו בספ"י, וכרובם טענו 'על הראשונים אני מצטערים ואתה בא להוסיף עליהם',ויצאו מהם בפחי נפש. ורק יחידי סגולה ובני עליה אשר הזילו זהב מכיסם בעד ספר חדש". ראה שם עוד באריכות על כך שעל אף שיש כסף, וקונים דברי מותרות, אין חפץ בספרים. כלומר, טענתו שהניחא בימי החוות דעת שהכל היו עניים מרודים, אבל בימיו אין זה המצב.