יתר שאת - שיסבול הגלות ביתרון על כל השבטים, שהרי גלו תחלה כמה ולא הקלו, וזהו שאמר ולא תבו והאריכו עד לבסוף, הרי הם סובלים עול גלות יתר על כל השבטים.
ובעצם עול הגלות סבלו כמה בישין, מפני שגלות אשור עול כבד, כדפי'רש באגרת טוביה.
ובזכות זה יתר עז - ראוי שיהיו מיותרים בחזקה וגבורה בגאולה...
עניינו של ספר זה ידוע, ומי יודע יצביע על הקטע הרלוונטי.
אגב, באיזו שפה קרא הרמ"ק את הספר?