העתקה מתורת אדמור"י חב"ד בכתב יד

[מעט צרי]

איקלע לידי תכריך כתבי יד שכולל העתקה מתורת אדמור"י חב"ד (תורה אור ומאמרים מהאדמו"ר האמצעי).

שאלותי:

א. כמה שכיח/נדיר הם העתקות ממין אלו, ומה היה הצורך בהם (לא היה נמצא בדפוס?).
ב. האם מישהו מזהה הכתב יד. (בכריכה האחורית רשום כנראה שם הסופר אריה ליב בן מענדיל הנקרא ליבל קאמענעצקער/קארנעצקער)
ג. מה ערך כתב יד כזה בשוק היודאיקה.

נ.ב. כבר פניתי בנידון לספריית חב"ד ולא ידעו לעזור לי בנידון.

אשמח לשמוע ממכם.

chabad 11.jpg (94.82 KiB) נצפה 9333 פעמים

chabad 2.jpg (51 KiB) נצפה 9332 פעמים

[איש_ספר]

בשפת חב"ד נקרא ביכלך. מאמרי החסידות לא היו נדפסים והיו נעתקים ע"י המבקשים ויש רבים מהם ולפיכך לרוב אין להם ערך כספי.
אא"כ מדובר באוטוגרף של אחד מן האדמורי"ם, או במקור יחיד למאמרים מסוימים (מה שרחוק מאד במציאות).
[דר"א, במקומות אחרים ביכלך הוא כינוי רק לספרים חילוניים לא?]

[אתנחתא]

אכן, לרוב הם אין שווים מאומה. בימים קדומים המאמרים לא נדפסו וכל חסיד היה לו ביכלך העתקות של מאמרי האדמורים. כבר בימי התניא (כלומר, כתיבת התניא) זה היה כך, שבשנים הראשונות התניא היה רק בכתב- יד וכל חסיד העתיק לעצמו את הספר ונקראו קונטרסים, וכך היו בדברי תורה שהאדמורים אמרו. בזמנינו מרבית המאמרים נדפסו וכבר אי אפשר למצוא חדשות. ממרבית המאמרים יש בספריית חב"ד האוטוגרף אפילו.

אכן ביכל הינה מלה משכילית שעל זה אמרו שזה ר"ת כל באיה לא ישובון (ואולי אמרו את זה גם על חב"ד...) אך יתכן הביטוי החבדי שהתחיל כבר בימי אדמור הזקן קדם אולי להביטוי המשכילי. (ויל"ע) אך עצם הכינוי "משכיל" שבחב"ד הינו שם תואר לזה שמבין תורת החסידות לעומק ומכאן הניגוד משכיל לעומת כינוי "עובד" (לזה שבעיקרו מתמקד בחלק העבודה) הינו כינוי מקביל לההשכלה. ויש לברר גם מתי התואר משכיל הגיע לידי שימוש האם כבר התחיל בימי מנדלזאהן

[מעט צרי]

תודה רבה להמגיבים. אף שלדידי הוא בשורה רעה, שכן אחד ממכרי הוזיל מכספיו לרכישת קונטרס זה, וכנראה הניח מעותיו על קרנו של חיה שמשיר קרניו אחת לשבע שנים.

[איש_ספר]

לגבי הכינוי ביכעלך, כתב רח"ל באהל רח"ל שכונה כך להבדיל מביעכר החילוני. ואילו בלשון יחיד אין הבדל ושניהם קרויים: בוך.

[מעט צרי]

לשון יחיד = בוך
לשון רבים= ביכער

ובלשון הקטנה וחיבוב:

יחיד= ביכל
רבים= ביכלעך.

וזה פשוט לדוברי אידיש, כך שדברי רח"ל צ"ע.

[חנבין]

לשון יחיד = בוך
לשון רבים= ביכער

ובלשון הקטנה וחיבוב:

יחיד= ביכל
רבים= ביכלעך.

וזה פשוט לדוברי אידיש, כך שדברי רח"ל צ"ע.

ועוד יותר צ"ע שמחיפוש שערכתי על "ביכלעך" באוצה"ח רוב מכריע זה כינוי לספרים שליליים
למעשה תרגום מילולי זה "ספרונים", ויכול להיות לטוב או למוטב, רק ההבחנה הנ"ל אינה נראית.

[כותב]

הן אמת כי ביכל פירושו ספרונים, שמשמעותו שמכיל בתוכו סיפורי מעשיות וכדומה, אבל בימים ההם לא היו בנמצא כל כך ספרים עם סיפורים שנתחברו ע"י יראים ושלמים (ואפילו ספרים כאלו לא היה ניחא להו לצדיקים שיהיו עסוקים בכך במקום לימוד התורה כמובן), אבל לרוב נמצאו ביכלעך נושרים מכיסיהם של אלו שנחמצו והיו דרכם להביט בספרים חיצונים, ועליהם אמרו צדיקים מליצה החריפה כי ביכ"ל ר"ת כ'ל ב'איה ל'א י'שובון.

[מותיב ומפרק]

למגיבים שכתבו שאין לזה שום ערך. פשוט איננו נכון! אכן יש להם ערך, אף שרובם ככולם נדפסו אותם המאמרים שיש בהם, אך בהחלט יש להם שווי, והרבה מהם נמכרו במכירות פומביות למיניהן, השווי תלוי בגודל הביכל, מאיזה תקופה, ואם הכותב מזוהה. שויו נע בין אלף לכמה אלפים בודדים של דולרים.

[מעיין]

ויש לברר גם מתי התואר משכיל הגיע לידי שימוש האם כבר התחיל בימי מנדלזאהן

לציון בעלמא, בתשו' היחידה למנדלסון בשאילת יעב"ץ נתכנה בשם 'משכיל [כמובן לא לגנאי - ואולי ניבא ולא ידע מה ניבא].
---
דרך אגב ר' משה מינץ אב"ד אובן ישן משתמש למליצה, להרב הידוע מאראד אח"ר א'הרן ח'ארינר ר'אבינער (נדפס בחת"ס ח"ו סי' צג)
אשכול הכופ"ר, וד"ל עיי"ש

[מעיין]

ויש לברר גם מתי התואר משכיל הגיע לידי שימוש האם כבר התחיל בימי מנדלזאהן

לציון בעלמא, בתשו' היחידה למנדלסון בשאילת יעב"ץ נתכנה בשם 'משכיל (ח"ב סי' קנו),[כמובן לא לגנאי - ואולי ניבא ולא ידע מה ניבא].
---
דרך אגב ר' משה מינץ אב"ד אובן ישן משתמש למליצה, להרב הידוע מאראד אח"ר א'הרן ח'ארינר ר'אבינער (נדפס בחת"ס ח"ו סי' צג)
אשכול הכופ"ר, וד"ל עיי"ש

[נוטר הכרמים]

ויש לברר גם מתי התואר משכיל הגיע לידי שימוש האם כבר התחיל בימי מנדלזאהן

לציון בעלמא, בתשו' היחידה למנדלסון בשאילת יעב"ץ נתכנה בשם 'משכיל [כמובן לא לגנאי - ואולי ניבא ולא ידע מה ניבא].
---
דרך אגב ר' משה מינץ אב"ד אובן ישן משתמש למליצה, להרב הידוע מאראד אח"ר א'הרן ח'ארינר ר'אבינער (נדפס בחת"ס ח"ו סי' צג)
אשכול הכופ"ר, וד"ל עיי"ש

מענין לענין, אמש שוחחתי עם ת"ח מובהק שליט"א שמשמש כר"מ בכמה ישיבות על דבר הפליאה שהלוחם הגדול הגאון ריעב"ץ כותב אל מנדלסאן בכבוד גדול, יציבא בארעא וכו'. והשיב, כי קנאת ידיעת התנ"ך ודקדוק לשון הקודש וכיו"ב היא משכה את לבו אחר רמ"ד, וכנראה בספריו שקובל הרבה על האשכנזים שלא עשו תושיה בזה.

מחכה לחוו"ד. לא להתקפות.

[איש_ספר]

מענין לענין, אמש שוחחתי עם ת"ח מובהק שליט"א שמשמש כר"מ בכמה ישיבות על דבר הפליאה שהלוחם הגדול הגאון ריעב"ץ כותב אל מנדלסאן בכבוד גדול, יציבא בארעא וכו'. והשיב, כי קנאת ידיעת התנ"ך ודקדוק לשון הקודש וכיו"ב היא משכה את לבו אחר רמ"ד, וכנראה בספריו שקובל הרבה על האשכנזים שלא עשו תושיה בזה.מחכה לחוו"ד. לא להתקפות.

מנדלסון קיבל סמיכה יפה גם מר' יהונתן. על מנדלסון אמרו שלא הניח דקדוק קל מדברי אחרונים שלא נזהר בו (ויצוין גם עמדתו השוללת בחריפות תיקונים בנוסח כה"ק) וגם אם מדובר בהגזמה גדולה, אבל ברור שעיקר קלונו וביאושו נתגלה ע"י תלמידיו וחבורתו ששתו מים המאררים וכו'.
גם היעב"ץ שכיבדו, סנט בו בפולמוס הלנת המתים וכתב לו בתשובה: ראה גם ראה אם כנים דברי אשר נאמרו מחיבה יתירה כדי להסיר ממך עקשות פה ולזות שפתים ולא לתת מקום לרדות, שבלאו הכי רבו המתלוננים על מעלתו שמגדל כלב רע בתוך ביתו ה"ה חכמה יונית וכו'.

למגיבים שכתבו שאין לזה שום ערך. פשוט איננו נכון! אכן יש להם ערך, אף שרובם ככולם נדפסו אותם המאמרים שיש בהם, אך בהחלט יש להם שווי, והרבה מהם נמכרו במכירות פומביות למיניהן, השווי תלוי בגודל הביכל, מאיזה תקופה, ואם הכותב מזוהה. שויו נע בין אלף לכמה אלפים בודדים של דולרים.

אם הכותב מזוהה - היינו אם הוא מן האדמורי"ם הוא מגדולי החסידים, וזה כבר נאמר מעלה ששוה כמו כל אוטוגרף מאישיות תורנית חשובה. אבל ביכעל סתם שכותבו הוא סתם מעתיק וסופר כרוב הביעכלך, אין לו שום ערך (מאה מאתיים דולר במקרה הטוב) וחבל שאתה נוטע אשליות שווא באנשים. בכל מקרה אם אתה משלם חמש מאות דולר לפנקס,יש לי בשבילך ערימה...

[מעיין]

המלות הנאות לענות לך הוא 'טעות מעיקרא'
חס ליה להגאון יעב"ץ להיות נמשך לבו...
כלך מדרך הזה.
התירוץ הפשוט הוא שלא עמד אז על טובו.
עיין ישורון ח ע' תשכה ובהערה 19b שם.

[מותיב ומפרק]

איש ספר - מתקופת הצ"צ ומעלה אשמח להשיג בחמש מאות!

[מעיין]

כנראה יש סיכויים גדולים שהפורום ישמש גם לבמה למקח וממכר.
ו'איש ספר' יעשה לו שם חדש 'אבן הטוען'

[אדג]

אם תעלה רשימה של הדיבור המתחיל של המאמרים (אפילו חלקית) עם הכותרות. אוכל לקבוע (בעז"ה) מאיזה תקופה הביכעל ואת שויו. כנ"ל, מתקופת הצ"צ ולמעלה 500$ הוא סכום סביר שגם אני אהיה מוכן לשלם בשמחה. אבל, אם ישנם שם מאמרים מתקופה קדומה, או מאמרים נדירים, המחיר יכול להיות מוכפל.
שם הכותב לא מוכר, כך שקשה להאמין שזה יוסיף בשוויו של הביכעל.

[אדג]

הנה הערכה זהירה: שם הכותב יהודה לייב, הגיוני שנקרא אחר המהרי"ל בנו של הצ"צ ואביו נקרא מ"מ ע"ש הצ"צ. אם כך, הכותב הוא מתקופה מאוחרת מאוד (אגב, קשה להאמין שהדברים העותקו מתוך הספרים הנדפסים, מכיון שהללו היו נפוצים יחסית, ולא היתה סיבה כלכלית להעתיקם).
אם הדברים כן, אזי מחיר הביכעל הוא נמוך מאוד וערכו הוא רק בקרב צאצאי המעתיק וכדו'.
אבל איך אמר לי פעם ר"י מונדשיין: "ספרים לא אוכלים". כלומר, ימתין ידידך עם מכירת הספר, עד שיתמזל מזלו וישמע הצעה טובה מאלו.

[זקן ששכח]

לשון יחיד = בוך
לשון רבים= ביכער

ובלשון הקטנה וחיבוב:

יחיד= ביכל
רבים= ביכלעך.

וזה פשוט לדוברי אידיש, כך שדברי רח"ל צ"ע.

התבונן נא יקירי ותבין כי אין פירכא לרח"ל, רח"ל מהאי דעתא...
ודאי תבין בעצמך שבלשון חיבוב היו קוראים לדברי תורה וחכמה ולא לאידך גיסא, ממילא פשוט ש'ביכל' ו'ביכלעך' קראו לדא"ח ולא לאותם טקסטים אשר כל באיהם לא ישובון

[מעט צרי]

אלא מה אעשה ובבית הורי קראו לספרי חול "ביכלעך", ואינו לשון חיבה אלא לשון זלזול. ושמא לשון מרמרוש לחוד ולשון רוסיא לחוד ונהר נהר ופשטיה.

[אוצר החכמה]

גם בפי הליטאיים זה לשון זלזול.

[זקן ששכח]

אלא מה אעשה ובבית הורי קראו לספרי חול "ביכלעך", ואינו לשון חיבה אלא לשון זלזול. ושמא לשון מרמרוש לחוד ולשון רוסיא לחוד ונהר נהר ופשטיה.

מעשה לסתור?!
הלא כתבת לעיל ש'ביכלעך' הוא כינוי בלשון חיבה ועתה הבאת שהוא לשון זלזול. אתמהה!

[מעט צרי]

כתבתי חיבוב והקטנה. ולשון זלזול נכנס תחת ההגדרה של הקטנה.

ועוד הכל תלוי באיזה הקשר משתמשים בלשון זה, דוגמא לדבר:

אם תקרא לבנך "יינגעלע" הרי זה לשון חיבוב, אבל אם תקרא לחברך יינגעלע הרי זה לשון זלזול.

אך כאן אביא קצת סמך לדברי רח"ל מנוסח הכרוז הידוע נגד ספרו של ר' נתן קמינצקי, כאשר נתפרסמו המודעות בראש כל חוצות בדבר האיסור החמור לקרוא ב"בוך" הידוע, קראו לספר "בוך" ולא ביכל, ודו"ק (ונדמה שכן קראו לספר הגר"א של אליאך).

[איש_ספר]

מהנמצא תח"י

הראשון נראה קדום, כל המאמרים הם של אדמו"ר בעה"ת (חלקם נדפסו רק בשנים האחרונות)

Scan_Pic0032.jpg (279.35 KiB) נצפה 8677 פעמים

השני מאוחר הרבה

Scan_Pic0033.jpg (347.33 KiB) נצפה 8677 פעמים

[אדג]

כתב היד הראשון נראה לי ככתב ידו הק' של כ"ק אדמו"ר הצ"צ!
אם אני לא טועה, הרי שלא הייתי מוכר כת"י זה בסכום סימלי....

[אדג]

למעשה, טעיתי, וזה אינו כתי"ק הצ"צ, אך בכל זאת מוכר להחריד. אני עוד אגלה מהיכן. בעז"ה.

[איש_ספר]

אנחנו מחכים

[חכם באשי]

איש ספר,
אתה הולך להתעשר...
(רק תשאר עמנו לאחר מכן)

[א_פייג]

לכתה"י הראשון (מתוך שני האחרונים) יש דמיון מסויים לכת"י מהרי"ל אחיו של בעל התניא, אך הדמיון הוא בצורת האותיות, משא"כ מבנה הכתב הכללי שונה (של מהרי"ל - עגלגל ורחב יותר).

[איש_ספר]

א_פייג. כיוונת (?) לדעת גדולים !

[א_פייג]

וואס הייסט?
אגב, אני מביט כעת בתצלומי כת"י נוספים של מהרי"ל, ואני מתחיל לחשוד שאכן הכתב שלו

[איש_ספר]

השבתי לך באישי.