פורום אוצר החכמה

באחד מספרי המנחת אלעזר נ"ע מביא בענין הוצאת ספר תורה לקריאת שמו"ת שכן נהג הגר"א, אבל דא עקא כשחפשתי במעשי רב לא מצאתי כדבר הזה, האם מישהו יודע מקור הדבר?

אולי כוונתך לשו"ת מנח"א ח"ג סו"ס ע' שהביא בשם הגר"ז מווילנא שלא ישאיל חומש כדי להעביר הסידרא, יעו"ש.

לא זו בלבד.

במעשה רב מבואר שקרא שמו"ת בכל יום ויום תיכף אחר התפילה מקצת, ומסיים בערב שבת, מה שמפחית את ההסתברות שקרא מתוך ס"ת. בספר סערת אליהו מובא תיאור מכת"י של בנו ר' אברהם, ובתו"ד: ואח"כ קרא פרשה בתורה שמו"ת וכל מלה ומלה היתה יוצאת כאור בהיר מפיו הקדוש והטהור זלה"ה. מסתבר שאם היתה הקריאה מתוך ס"ת היה מוצא לנכון לציין זאת.

וראה עוד בשו"ת תשובות והנהגות ח"א סי' שפ.

כותב כתב:אולי כוונתך לשו"ת מנח"א ח"ג סו"ס ע' שהביא בשם הגר"ז מווילנא שלא ישאיל חומש כדי להעביר הסידרא, יעו"ש.

לא כוונתי לא למ"ש שם, אלא במקום אחר, וזה אינו הנידון פה, אני מחפש מקור לאיפה מצא כזה בשם הגר"א

והאמת אגיד כי לא כתבתי בדיוק, המדובר היא לא מקריאת שמו"ת, אלא מלימוד מתוך ספר תורה

וזה לשונו בספרו נמוקי אורח חיים סימן תרסט, סק"ב: ורצו לפקפק כי אסור לקרות בספר תורה בצבור בלא ברכה, וזה אינו, והיכן כתוב זה כלל, ואם אחד רוצה ללמוד ברבים מתוך ספר תורה (כמו שמספרים מהגר"א ז"ל וכדומה), וכי צריך לברך עליה

זה מנהג האריז"ל ומקורות בעניין
עיינו בספר ואלה שמו"ת לידידי הרב מרדכי גולדיש כאן http://www.otzar.org/WOTZAR/Book.aspx?52329&M&page=100
ובעמוד שאחריו.

הוד_והדר כתב:

כותב כתב:אולי כוונתך לשו"ת מנח"א ח"ג סו"ס ע' שהביא בשם הגר"ז מווילנא שלא ישאיל חומש כדי להעביר הסידרא, יעו"ש.

והאמת אגיד כי לא כתבתי בדיוק, המדובר היא לא מקריאת שמו"ת, אלא מלימוד מתוך ספר תורה

וזה לשונו בספרו נמוקי אורח חיים סימן תרסט, סק"ב: ורצו לפקפק כי אסור לקרות בספר תורה בצבור בלא ברכה, וזה אינו, והיכן כתוב זה כלל, ואם אחד רוצה ללמוד ברבים מתוך ספר תורה (כמו שמספרים מהגר"א ז"ל וכדומה), וכי צריך לברך עליה

ראה במצורף פה. (ולכאורה הסיפור נובע ממה שהובא ב'עליות אליהו' שהגר"א לעת זקנתו למד כל התושבע"פ מתוך חומש)