מנהג שאין אומרים 'עלינו' אחר התפילה - היכן?

[פלגינן]

שי"ע מתאר שבאחת ממסעותיו הגיע לקהילה אחת בימים נוראים, ובדבריו הוא מתעד מספר מנהגים ייחודיים:

מנהג שאין אומרים עלינו.png (62.22 KiB) נצפה 5394 פעמים

לפי ד' לאור בביוגרפיה על הכותב, התיעוד הוא מחבל פרנקוניה התחתית (צפון בוואריה).
בתקווה שהתיעוד קרוב למציאות, האם יוכל מישהו למקד יותר באיזו קהילה מדובר, לפחות לעניין המנהג שאין אומרים 'עלינו' אחר התפילה?
[דומני שראיתי פעם מנהג כזה, אך איני זוכר היכן]
- - -
לעצם מנהג אמירת 'עלינו' לאחר התפילה, פרופ' ת"ש טען כי תפילת 'עלינו לשבח' בסוף התפילה נלקחה, לקראת סוף המאה הי"ב, מתוך 'סדר המעמדות' שהיה נוהג בסוף התפילה, סדר שהלך ושקע עד שנעלם כליל מלבד הקטעים שאומצו מתוכו לסדר התפילה, כגון 'ובא לציון' 'אין כאלוקינו' וכדומה.

[פלגינן]

מסר לי ר' יוסף סאקס [ואני מקצר דבריו ותימוכיו], כי הסיפור מתעד ככל הנראה את הקהילה היהודית בעיירה באד בריקנאו (Bad Brückenau) שבצפון בוואריה. אך יתכן מאוד שעגנון הלביש על אותה קהילה "מיקס" של מנהגים שעמדו לו בזיכרון.
ומכל מקום, אשמח לדעת על מקור למנהג כזה, אם ישנו.

[שבטיישראל]

בק"ק וורמיישא נהגו להתענות בר"ח סיון עד מנחה בגלל הגזירה שהיה באותו יום (כמ"ש בקינות לת"ב)

ומ\"מ אין מביאים ראי' מעגנון

[הבוחר בעלום]

שמא אין מקום הדברים כאן, אך מעניין לדעת שטעם הב"ח לאמירת עלינו הוא בכדי "לתקוע בלבנו קודם שנפטרים לבתינו יחוד מלכות שמים, ושיחזק בלבנו אמונה זו שיעביר הגלולים מן הארץ וכו'" ובס' תולעת יעקב (סוד עלינו לשבח עמ' כ"א) כ' שאין אומרים עלינו אלא בשחרית ומעריב ולא במנחה, וכמו שביאר בעמק ברכה (סידור צלותא דאברהם) לפי שאין הולכין לבתיהם אלא תוכפין תפלת ערבית, וזהו לטעם הב"ח. ולאחמ"כ כ' "ועתה חדשים מקרוב נהגו לומר עלינו גם אחר תפילת המנחה".

[פלגינן]

שמא אין מקום הדברים כאן, אך מעניין לדעת שטעם הב"ח לאמירת עלינו הוא בכדי "לתקוע בלבנו קודם שנפטרים לבתינו יחוד מלכות שמים, ושיחזק בלבנו אמונה זו שיעביר הגלולים מן הארץ וכו'" ובס' תולעת יעקב (סוד עלינו לשבח עמ' כ"א) כ' שאין אומרים עלינו אלא בשחרית ומעריב ולא במנחה, וכמו שביאר בעמק ברכה (סידור צלותא דאברהם) לפי שאין הולכין לבתיהם אלא תוכפין תפלת ערבית, וזהו לטעם הב"ח. ולאחמ"כ כ' "ועתה חדשים מקרוב נהגו לומר עלינו גם אחר תפילת המנחה".

ראה כאן:

[הבוחר בעלום]

שמא אין מקום הדברים כאן, אך מעניין לדעת שטעם הב"ח לאמירת עלינו הוא בכדי "לתקוע בלבנו קודם שנפטרים לבתינו יחוד מלכות שמים, ושיחזק בלבנו אמונה זו שיעביר הגלולים מן הארץ וכו'" ובס' תולעת יעקב (סוד עלינו לשבח עמ' כ"א) כ' שאין אומרים עלינו אלא בשחרית ומעריב ולא במנחה, וכמו שביאר בעמק ברכה (סידור צלותא דאברהם) לפי שאין הולכין לבתיהם אלא תוכפין תפלת ערבית, וזהו לטעם הב"ח. ולאחמ"כ כ' "ועתה חדשים מקרוב נהגו לומר עלינו גם אחר תפילת המנחה".

ראה כאן:

אכן, ייש"כ, אך טעם שונה לחלוטין הוא. דאליבא דהב"ח, בשבת, ראוי לומר עלינו, דהא אין תוכפין התפילות משום סעודה ג', אלא"כ כבר מקדמא אכלו בביהכנ"ס...

[לענין]

עי' משנה ברורה סי' קל''ב סק''ז.

[וונדרבר]

התימנים נוהגים לא לומר עלינו לשבח אחרי מנחה.
הבלדים אינם אומרים אף פעם.
אך השאמים אומרים עלינו לשבח, במקרה שתפילות מנחה וערבית אינם סמוכות.
ונזכר בספרי הגר"י רצאבי שליט"א שו"ת עולת יצחק ח"א סי' ... וכן בשו"ע המקוצר.

[לב חכם]

ב'מנהגי וורמיישא' סי' י"ב בהע' 22 האריך הרב"ש המבורגר בציון מ"מ נפלאות במנהג אמירת עלינו לשבח בדורות הקודמים.

ע"פ הרוב (למעט ניטל, ימים נוראים) אמרוהו בלחש (מחזור ויטרי סי' צ"ט), כל יחיד ויחיד (רוקח סי' שכ"ד), מפני הסכנה (הגהות מנהגי רא"ט אוי"ד).

[גביר]

[quote="וונדרבר"]התימנים נוהגים לא לומר עלינו לשבח אחרי מנחה.
גם בנוסח רומי אין עלינו לשבח אחר מנחה.

[וונדרבר]

התימנים נוהגים לא לומר עלינו לשבח אחרי מנחה.
הבלדים אינם אומרים אף פעם.

ראה שו"ת עולת יצחק (להגר"י רצאבי שליט"א) ח"א סי' קע"ג.

עלינו לשבח אחרי מנחה הרב רצאבי.PDF

(321.77 KiB) הורד 269 פעמים

וכן בספרו שלחן ערוך המקוצר, חלק א', או"ח א', סי' נ' סעיף ו', (עמ' שס"ד).

אך השאמים אומרים עלינו לשבח, במקרה שתפילות מנחה וערבית אינם סמוכות.

ראה סדור כנסת הגדולה (תכלאל), להג"ר יוסף צובירי, תל אביב תשל"ו, ח"א עמ' רצ"ד.

[פלגינן]

אנא עזרתכם. האם היו מי שנהגו שלא לומר 'עלינו' לאחר תפילת ראש השנה מאחר וכבר אמרוהו בתפילת המוסף?
מחפש תשובה בהקדם.

[עינא דשפיר חזי]

אני שמעתי פעם מהגאון הגדול ר' דוד שלוש זצ"ל (רבה הראשי של נתניה ומחבר שו"ת חמדה גנוזה) שאין צריך לומר עלינו לשבח לאחר התפילה, וכל מה שנהגו לומר עלינו לשבח לאחר התפילה זה בגלל שלקחו אותו מתפילת מוסף של ר"ה. ואף ראיתי אותו בעצמו בתפילת מנחה של יום חול שלא אמר עלינו לשבח, אלא מיד לאחר הקדיש נתיישב במקומו. (אך אין מביאים ראיה מן הקטן)

[פלגינן]

אני שמעתי פעם מהגאון הגדול ר' דוד שלוש זצ"ל (רבה הראשי של נתניה ומחבר שו"ת חמדה גנוזה) שאין צריך לומר עלינו לשבח לאחר התפילה, וכל מה שנהגו לומר עלינו לשבח לאחר התפילה זה בגלל שלקחו אותו מתפילת מוסף של ר"ה. ואף ראיתי אותו בעצמו בתפילת מנחה של יום חול שלא אמר עלינו לשבח, אלא מיד לאחר הקדיש נתיישב במקומו. (אך אין מביאים ראיה מן הקטן)

אין בין זה לניד"ד מאומה. הדברים שכתבת פשוטים, ובוודאי שבקהילות רבות, ובחלק מהתפילות, לא אמרו 'עלינו לשבח'. אך אני מחפש קהילה שנהגה תמיד לומר 'עלינו' לאחר מוסף, ובראש השנה לא אמרו רק מחמת שאמרו 'עלינו' בתוך מוסף.

[לבי במערב]

למ"מ בענין אמירת עלינו, ראה שער הכולל (לאוואוט) פ"י סל"ד.

[פולסברג]

אצלינו לא נהגו לומר עלינו בימים נוראים בתפילות הסמוכות לחבריהם [אפי' בתפילת ותיקין שיש הפסק ג' שעות בין מוסף למנחה], אבל לא נהגו כך כל ימות השנה, והדבר צ''ב.