פורום אוצר החכמה

דורשי רשימות כבר רמזו רמזים בדפי מסכתות הש"ס כגון קע"ו דפים שבמס' בבא בתרא כמנין קע"ו פסוקים שבפרשת נשא וקע"ו פסוקים שבתמניא אפי בתהלים קפיטל קי"ט, וכן דרשו שבשבת דף ל"ג מופיע המעשה ברבי שמעון בר יוחאי שיומא דהילולא דיליה הוא בל"ג בעומר.

ניתן לצרף לזה שבמס' נדרים דף מ"א מופיע ענין ביקור חולים וגדול הנס הנעשה לחולה, וקפיטל מ"א בתהלים נאמר על החולה, כל משכבו הפכת בחליו.

תצרף לכך, שסוגיית בן נח היא בסנהדרין דף נח.
נכון שזה מתחיל דף או שניים קודם לכן, אבל לא צריך כ"כ להקפיד..

אכן היו שדרשו רמזים גם בדפי המסכתות, ועד שנהגו בפועל בימי ספירת העומר ללמוד מסכת שיש בה מ"ט דפים, כידוע.

הדיוק במספרי המזמורים בתהלים יותר חזק מאשר הדיוק בדפים, כמובן, שהרי חלוקת המזמורים עתיקה הרבה יותר מאשר החלוקה לדפים. וכמדומה שבמגלה עמוקות מדייק במספר המזמורים.

דרומי כתב:אכן היו שדרשו רמזים גם בדפי המסכתות, ועד שנהגו בפועל בימי ספירת העומר ללמוד מסכת שיש בה מ"ט דפים, כידוע.

הדיוק במספרי המזמורים בתהלים יותר חזק מאשר הדיוק בדפים, כמובן, שהרי חלוקת המזמורים עתיקה הרבה יותר מאשר החלוקה לדפים. וכמדומה שבמגלה עמוקות מדייק במספר המזמורים.

כלומר?
כבר בחז"ל מוזכר מספר הפרקים, ובפשטות החלוקה היא כזמן היווצרות המזמורים.
לא כך?!

זקן ששכח כתב:

דרומי כתב:אכן היו שדרשו רמזים גם בדפי המסכתות, ועד שנהגו בפועל בימי ספירת העומר ללמוד מסכת שיש בה מ"ט דפים, כידוע.

הדיוק במספרי המזמורים בתהלים יותר חזק מאשר הדיוק בדפים, כמובן, שהרי חלוקת המזמורים עתיקה הרבה יותר מאשר החלוקה לדפים. וכמדומה שבמגלה עמוקות מדייק במספר המזמורים.

כלומר?
כבר בחז"ל מוזכר מספר הפרקים, ובפשטות החלוקה היא כזמן היווצרות המזמורים.
לא כך?!

אכן. והן הן דברי הרב דרומי.
בפרט מזמור קיט - הדבר ברור שהוא מזמור בפ"ע.

מנין פרקי תהלים
viewtopic.php?p=53891#p53891

דף לד בשבועות מחכו במערבא, רמז לל"ג בעומר

בספר של ר' גדליה הוניגסברג על מרן הגר"ח, יש הרבה רמזים מהלימוד הקבוע השנתי של הגר"ח לעניני דיומא. והדברים משמחים.

היה קובץ רמזים שעלה באיזהו מקומן בפורום בעבר.

פנחס בן אלעזר
סנהדרין פב, א

מסכת ברכות מנין הדפים שלנו שונה מויניציאה הראשון של בומבירגי. ודומני שזהה לשני ולשלישי שלו.
בפיזארו שונצינו ודפוסי ספרד פורטוגאל ודפוס קושטא, לא נדפסו כלל מספרי דפים, וכמובן אפשר למספר ידנית (זו תופעה מצויה בספרי דפוס החסרים מספור, ויש אחרונים שציינו דפי הספר על סמך מספור ידני, ואין זה המקום), ואז לדרוש ולפרוך לרוב. וכמובן אפשר להעיר שיש ש"ס לובלין הראשון שנדפס בשונה מחלוקת דפי ויניציאה הרגיל, ויש מסכתות שיש בהן מספור דפים אחר, ויש שאין בהן מספור דפים כלל, וגם בזה אפשר לדרוש ולפרוך. וכמובן יש דפוס קראקא שע"ו-ש"ף (בלי תוספות) שאינו כחלוקת הדפים הרגילה, וגם בו אפשר לדרוש עוד דרושים.
ויש גם הדפוסים הקטנים (סביבות שנת ת"ע בדפוסי גרמניה ואמשטרדם) שנדפסו שלא כחלוקה הרגילה ולעתים יש בהם מספור שונה, וגם בהם אפשר לדרוש דרושים.
ויש בדפוסים רבים מאד שנשתבשו פה ושם מספרי הדפים, וגם בזה אפשר לדרוש דרושים.
ויש כמובן מסכתות כמו מסכת שבועות וויען תר"ז (עם ר' צבי הירש חיות דפו"ר. והוא הדפוס שהיה לר' יצחק פאלאג'י זצ"ל, וביפה ללב החדש לא ידעו מזה, וציונים משובשים רבים למסכת שבועות לא תוקנו שם, ובמפחות שם הגדילו השגיאה כניכר לעין), ששם כל מספור הדפים משובש (למעט הדף הראשון שהמספר נכון), וגם בזה אפשר לדרוש דרושים. ולא מן הנמנע היה כי אם היה מי שדרש אודות מסכת שבועות, ר' יצחק פאלאג'י היה ששיג עליו כי בש"ס שבידו זה בדף אחר...
דומני כי גם בדפוסים הרגילים יש תזוזות של דיבורי תוספות, שבדפוסים ישנים נדפסו שלא בעמוד הנכון והיכן שהיה אפשר בדפוסים מאוחרים סידרו זאת. וצריך העמקה.
סוף דבר, אחר הקידה ונשיקת ידי ורגלי הקדושים שרמזו בזה רמזים, שערי רמזים ודרושים לא ננעלו, ואיני אומר שאין יד מכוונת מלמעלה בהדפסת בומבירג ובחלוקת הדפים אצלו, אלא שברור שיש אצל בומבירגי גם אילוצי דפוס וענינים טכניים, וישנן מקומות שמדפיסיו התרשלו, ובנקל יכלו להכניס כמה מילים של סיום משפט ומאמר לסוף העמ' שלפני, ומשום מה העדיפו למשוך לעמ' הבא. כנראה גם אצלם היה ענין שהש"ס יהיה גדול ומרשים ולא רצו לצמצם בצורה קיצונית, בדומה לספרים שנדפסים היום ומה שהיה בדפו"ר כרך אחד יכול להתפצל לכמה וכמה כרכים.

מה עם דפי הרא"ש ופסקי תוספות? יש דפוסים שהמספור ממשיך מדפי המסכת, ויש שהמספור חדש, ויש שהמספור מבולבל ותוהו ובוהו, ויש שאין כלל מספור.

מה עם תוספות לנדרים דומני שבדפוסים ישנים נדפס שלא על הגליון אלא בסוף המסכת במספור דפים ממשיך למסכת (לפחות בחלק מן הדפוסים), גם שם נדרוש כנ"ל? בקעה הניחו להתגדר. הצרה (או לנדון דידן המזל?) שברוב כמעט מוחלט אין המהדורות האלו במאגרים.

מחולת המחנים כתב:דורשי רשימות כבר רמזו רמזים בדפי מסכתות הש"ס כגון קע"ו דפים שבמס' בבא בתרא כמנין קע"ו פסוקים שבפרשת נשא וקע"ו פסוקים שבתמניא אפי .

וסימנך 'אב"ן' א'שרי תמימי דרך ב'בא בתרא נ'שא

דרומי כתב:ועד שנהגו בפועל בימי ספירת העומר ללמוד מסכת שיש בה מ"ט דפים, כידוע.

בשרי המאה מסופר

האחים הק' הרבי רבי שמעלקא מניקלשבורג ורבי פנחס הורוביץ היו לומדים עם אביהם בילדותם.
הם השתדלו ללמוד דבר בעיתו ולסיים כל מסכת במועדה.
כך למדו מגילה עד פורים ופסחים עד חג הפסח.
לאחר מכן שאלם אביהם ומה נלמד עתה?
השיב הרבי רבי שמעלקא, שבועות.
שאלו אביו, האם אינך יודע שמסכת שבועות אינה עוסקת בשבועות?!
השיבו, אכן יודע אני אך הואיל ובחג השבועות נהיה מושבעים ועומדים על התורה עלינו לדעת חובת שבועה כיצד היא
ולא עוד אלא שדפיה מכוונים כנגד ימי הספירה.

לשנה אחרת שאלם אביהם ומה עתה?
השיבו רבי פנחס השתא נלמד קידושין וכתובות לידע כיצד ראוי להיכנס לחופה עם התורה הק'.

לימים אמר רבי פינחס שאותו לימוד כתובות וקידושין חקוק בעצמותיו ומכוח הוציא את המקנה וההפלאה.

מענין לענין.
שמעתי בשם אחד מזקני הרבנים הספרדים בירושלים (כמדומה רבי אברהם רפול זצ"ל)
רמז היכן נזכר הרמב"ם בתוספות.
רמב"ם = ר"ת ראה מנחות מ"ב.

פרנצויז כתב:מענין לענין.
שמעתי בשם אחד מזקני הרבנים הספרדים בירושלים (כמדומה רבי אברהם רפול זצ"ל)
רמז היכן נזכר הרמב"ם בתוספות.
רמב"ם = ר"ת ראה מנחות מ"ב.

פעם כתבו בזה חכמי ישיבת כסא רחמים בב"ב בקובץ אור תורה.

נזיר דף ללא גמרא

פרנצויז כתב:מענין לענין.
שמעתי בשם אחד מזקני הרבנים הספרדים בירושלים (כמדומה רבי אברהם רפול זצ"ל)
רמז היכן נזכר הרמב"ם בתוספות.
רמב"ם = ר"ת ראה מנחות מ"ב.

בתוספות מסכת ברכות דף מד. ד"ה על העץ ועל פרי העץ. בא"ד הביא את דברי הרמב"ם ובס' המיימוני כתב
ונפל ברעיוני דרמב"ם = ר"ת ר'אה ב'רכות מ'ם מ'ם (ומס"ק היא ד') היא דף מ"ד

בענין זה - לב, לב, לב...