פורום אוצר החכמה

תמונה א'
תחילת הפתיחה של הרמב"ן לפירוש התורה במהדורת שאוועל:


תמונה ב', הסברו המלומד של המהדיר (השמטות ומילואים בסוף הספר) למה השמיט הרמב"ן תיבת הגבור:


תמונה ג':
מתוך רמב"ן עה"ת דפוס רומי, עליו מבוססת מהדורת שאוועל:

אין מה להוסיף...

בהשערה בלבד: ייתכן שהחוקר המלומד הסתמך כל כולו על כת"י (לשון יחיד ורבים גם יחד), ושכח כל עיקר אודות הדפוס.

קיימת ביקורת רבה על הנוסח שבכל הספרים שההדיר הרב חד"ש,
הוא כמעט ולא השתמש בכתבי יד, ואף כמעט ולא בדפוסים ישנים.
והדברים מפורסמים (כדומני, שגם בפירוש בית היין על פירוש הרמב"ן לתורה התייחס כמה פעמים ל'דייקנותו' של הרב חד"ש).

הרב שעוועל השתמש בשלושה כת"י להדרת פירוש הרמב"ן. כולם לא איכותיים, והפחות מכולם היה לדעתו המשובח מביניהם.
אעפ"כ טובה כפולה ומכופלת על הדרת הפירוש.

כמדומני שראיתי בעבר שהרח"ד שעוועל לא החזיק אפילו תצלומים של כ"י ודפו"ר, אלא כיתת את רגליו לספרי בהמ"ל בנ"י לבדוק מקומות שנפלו לו ספקות בלבד.

על מהד' שעוועל לפירש"י עה"ת כתבו כאן:
http://bhol-forums.co.il/topic.asp?topi ... m_id=19616
ותורף הדברים שרחד"ש השתמש בעיקר במהד' ברלינר.

יש למישהו מחו"ר הפורום דוגמא לחידוש שבש"ס שנתחדש ע"י דרך הפלפול והחריפות :

1. שהרבה מהקדמונים גינו וכינו את זה בכינוי "פלפול סרק" ?
2. שקדמונינו לא גינו אלא שפשוט לא דגלו בשיטה הנ"ל ?


בברכה

יעקל כתב:יש למישהו מחו"ר הפורום דוגמא לחידוש שבש"ס שנתחדש ע"י דרך הפלפול והחריפות :

1. שהרבה מהקדמונים גינו וכינו את זה בכינוי "פלפול סרק" ?
2. שקדמונינו לא גינו אלא שפשוט לא דגלו בשיטה הנ"ל ?


בברכה

דוגמא לחילוק מורכב אתה יכול לראות בספר בן פורת יוסף לבעל התולדות שמביא בסוף ספרו "חילוק" ובו י"ב קושיות בגמ' ועוד 6 קושיות בתוס' עיי"ש באריכות נפלאה
ודוגמא לפלפול גג על גג אתה יכול לראות בספרי האדמו"ר מאוסטרובצה מאיר עיני חכמים, על הש"ס שכל כולו מלא בפלפול ע"ד זה
ובספר בן זמנינו אתה יכול לראות בספר לב אהרן עמ"ס פסחים של האדמו"ר מסאטאמר ששם על הסוגיא של ש"מ תלת
0 יש לו קושיא פלפולית ועם לא פחות מבערך 50 תירוצים בחריפות גדולה

מהי הגדרתו של פלפול גג על גג, והגדרתו של פלפול שאינו גג על גג ...?

יעקל כתב:

בריה נמוכה כתב:

מהי הגדרתו של פלפול גג על גג, והגדרתו של פלפול שאינו גג על גג ...?

ההגדרה לזה אם זהו פלפול מקומי שמתמקד רק בסוגיא מיניה וביה ללא קשר עם סוגיות אחרות זהו נקרא חילוק וזהו השיטה שייסד ר' יעקב פולק ותלמידיו, וכן וכוכתב חיים זלמן דימיטרובסקי, במאמרו "על דרך הפלפול"
לדוגמא " נירנבערגי"ר"' https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7 ... 7%92%D7%A8
" אוישברענגי"ר" "רגנסבורגר" - הצד השוה בשלושתם שהם בסוגיא המקומית בלבד

ואם זהו פלפול לא מקומי דהיינו שתולים סוגיא זאת בסוגיא שניה ושניה בשלישית וכן הלאה למרות שעפ"י פשט אין קשר בין שניהם, לדוגמא הפלפול בענין יע"ל קג"ם שכולם לשיטתו ואחד מכריח את השני כמו שאיתא בספר דורש לציון,להנודע ביהודה, ובמאיר עיני חכמים,
זהו גג על גג,

ועיין בהקדמתו של הדורש לציון שמאריך להסביר את החילוקים בין שני השיטות
וראה דברי ר' שלמה זלמן אהרנרייך אב"ד שימלוי בספרו שו"ת לחם שלמה, בהקדמה לחלק או"ח:
הנה שמעתי מפ"ק אא"ז מו"ר הגה"ק שר התורה בעל קול אריה זי"ע שאמר דהשל"ה הק' כוונתו רק על הפלפולים שהיו נוהגים בזמנו שהיו רחוקים מאוד , והיו תולין ומקשרין נימא בנימא, ונתרחקו מפשט ומקום הסוגיא לתור ולרגל בסוגיות אחרות וחיברו זה לזה בשרשרות תלויים מעשה חדודים שזה באמת אינו דרך התורה הישרה,
ואף הח"ס כותב כעין זה
ונצטט את דבריו
"אומר אני כי החילוקים, דרכם בקודש וממעין קודש יצאו, אלא שנתקלקלו באורך הזמן, וטרם כל נחקור על שם זה חילוק מה שמו.. אבל הוי יודע שעיקר שימוש התלמידים אצל רבם, הוא לדמות מילתא למילתא, ולהיות הסברות עמוקות ודקות כחוט השערה לחלק בין זה לזה... לכן, מה שיהיה בעיני התלמידים דומה זה לזה יבוא רבם וחקרו שאין זה דומה, ומראה לתלמידים הסדק שבין זה לזה, וזה הוא החילוק, אך בעוונותינו הרבים נתקלקלו הדורות ואדרבה החליפו הנ"ל בפלפולים חריפים ומשוננים ואינם משגיחים אי דומה או אינו דומה רק שיהיה חריף וחידוד או לשיטתו, אף על פי שאם נעיין היטיב אין זה שיטתו והחילוק רב ביניהם,"

ייש"כ על המידע מדוייק !

אני רק רוצה לוודא שהבנתי טוב את דברי הרב ח"ס : בקצרה, המטרה ללמוד תורה מפי רב היא ללמוד מה לדמות למה, ומה לא לדמות למה.

דברי נכונים ?

במאמר מוסגר, האזכורים של ה"נירנברגר" ה"רגנסבורגר" וחבריהם יש בהם משהו משובב נפש. מין דרישת שלום נדירה מההווי הלימודי באשכנז בימי קדם. אפשר כמעט לדמיין את התלמידים הנפגשים 'בין הזמנים' ומשווים בין דרכו של ראש ישיבה פלונית לשיטתו של ראש ישיבה אלמונית...

סגי נהור כתב:במאמר מוסגר, האזכורים של ה"נירנברגר" ה"רגנסבורגר" וחבריהם יש בהם משהו משובב נפש. מין דרישת שלום נדירה מההווי הלימודי באשכנז בימי קדם. אפשר כמעט לדמיין את התלמידים הנפגשים 'בין הזמנים' ומשווים בין דרכו של ראש ישיבה פלונית לשיטתו של ראש ישיבה אלמונית...

נכון, רגנסבורג עיירתו של ר' יהודה החסיד ( בעל הצוואה) - אם אני לא טועה...

ונירנברג עיירה בבאווריה, שתי ערים ואימהות בישראל בזמן רבותינו בעלי התוס'.

יעקל כתב:ייש"כ על המידע מדוייק !

אני רק רוצה לוודא שהבנתי טוב את דברי הרב ח"ס : בקצרה, המטרה ללמוד תורה מפי רב היא ללמוד מה לדמות למה, ומה לא לדמות למה.

דברי נכונים ?

אכן, אך צ"ע ואיני ידוע מי למד כך, איזה גדול בישראל אפשר לומר שהוא זה שהח"ס מתכוון אליו ?
ואיזה ספר הולך בשיטה זו?

בריה נמוכה כתב:

יעקל כתב:ייש"כ על המידע מדוייק !

אני רק רוצה לוודא שהבנתי טוב את דברי הרב ח"ס : בקצרה, המטרה ללמוד תורה מפי רב היא ללמוד מה לדמות למה, ומה לא לדמות למה.

דברי נכונים ?

אכן, אך צ"ע ואיני ידוע מי למד כך, איזה גדול בישראל אפשר לומר שהוא זה שהח"ס מתכוון אליו ?
ואיזה ספר הולך בשיטה זו?

כנראה רבותיו הגדולים דגלו בשיטה זו, ר"נ אדליר כ"ץ (לדעת קצת מדרכי לימודו, עיי' משנת ר' נתן, הגהותיו על המשניות.), ההפלאה, ה"מראה כהן" (ר' יהודא ליב הכהן מליסא), ר' דוד טעביל שייאר ממגנצא, ובניו ר' מיכל שייאר ממאננהיים ור' הירץ שייאר ממגנצא (בעל פירוש על שיר השירים על דרך הקבלה ששכחתי את שמו), אם נעיין בספרים האלה, אולי נמצא נחת...