ספר הזיכרון - לזכרו של הקדוש יוסף דב ויסמן הי"ד

איתור מקורות נעלמים, מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
ההוא דאמר
הודעות: 1349
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: ספר הזיכרון - לזכרו של הקדוש יוסף דב ויסמן הי"ד

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ו' דצמבר 21, 2018 1:43 pm

רבי אריה ליב מאלין - ראש ישיבת בית התלמוד
לפנינו מכתב לרבי מרדכי סאוויצקי זצ"ל - גאב"ד בוסטון, בקשת סיוע למען ישיבת בית התלמוד שעמד בראשה, בסיום המכתב חותם הגאון רבי אריה ליב בתואר 'מזכיר הישיבה'. וצא ולמד על רוב תוקפו וגבורתו בתורה בחידושי הגרא"ל מאלין [ב"ח] ובשיעוריו.
אולי אין במכתב זה דברי תורה, אבל לימוד גדול יש בו, מהי דרכה של תורה, ומה שעשתה חכמה עטרה לראשה -עשתה ענוה עקב לסולייתה (שהש"ר א, ט).
ובמסילת ישרים [פכ"ב]:
והרי נתבארו חלקי הענוה הראשיים ופרטיהם בכל פרטי המינים המתרחבים והולכים לפי הנושאים, ולפי העתים והמקומות, ישמע חכם ויוסיף לקח. והנה זה ודאי שהענוה מסירה מדרך האדם מכשולות רבים ומקרבת אותו אל טובות רבות, כי העניו יחוש מעט על דברי העולם ולא יקנא בהבליו, ועוד שחברת העניו נאה עד מאד ורוח הבריות נוחה הימנו בהכרח, לא יבוא לידי כעס ולא לידי מריבה אלא הכל בהשקט, הכל במנוחה. אשרי מי שזוכה למדה זו, וכבר אמרו (ירושלמי שבת פ"א): מה שעשתה חכמה עטרה לראשה עשתה ענוה עקב לסוליתה, כי כל החכמה כולה לא יערכנה, וזה ברור.

וראה עוד בהקדמת הרבינו בחיי לחומש ויקרא, ובאור החיים [שמות לד, כט].
תוך כדי חיפוש, מצאתי בשם משמואל [פרה, תרע"ד]:
ואולי נאמר שזהו החילוק בין הכנעה לענוה, שהכנעה גורמת שפלות והעדר חיות ורגש הנפש, וענוה להיפוך כל מה שהוא ענו יותר ומרגיש בעצמו את רחוקו מתלהב יותר בשרתו לפני מלך הכבוד צורך גבוה כנ"ל, והענוה היא גבוהה מחכמת השכל, וכל מה שעשתה חכמה עטרה לראשה עשתה ענוה עקב לסולייתה (ירושלמי שבת פ"א).


תודתנו לחבר מערכת ספר הזכרון - הבה"ח יוסף סאוויצקי - על פרסום מכתב זה.
קבצים מצורפים
Image (40).jpg
Image (40).jpg (2.85 MiB) נצפה 1022 פעמים

ההוא דאמר
הודעות: 1349
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: ספר הזיכרון - לזכרו של הקדוש יוסף דב ויסמן הי"ד

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ש' דצמבר 29, 2018 8:05 pm

רבי אברהם משה חברוני זצ"ל - ר"י חברון כנסת ישראל, בעל המשאת משה
מראשי ישיבת חברון, חתנו של רבי מ"מ עפשטיין זצ"ל. העיד רבי מיכל יהודה לפקוביץ זצ"ל, כי היה טורח ללמוד מוסר עם בני הישיבה ועי"כ היתה הערכה ללימוד המוסר.
באחרית ימיו סבל כארבעים שנה מהמחלה הנוראה, כאשר אנשים ספורים ידעו על כך [וראה מה שהתבטא על כך הקה"י המובא בספר תולדות יעקב, רצ"ב].
שמעתי מא"מ ז"ל כי הגר"ד כהן שליט"א ר"י חברון [שאגב, סידור החופה וקדושין האחרון של רבי משה זצ"ל היה בחתונתו של הגר"ד]. היה שומע את שיעוריו בקביעות, [הגם שעקב מחלתו לא היו השומעים רבים].
[היות והמסר לא הובן כראוי, ראה הודעה להלן, אבאר את דבריי: המסר שניתן ללמוד מכך, שעל מנת לגדול כראש ישיבת חברון, הגר"ד קודם כל קיים בעצמו 'הרבה תורה קיבלתי מרבותי', והגם שהיו עוד שיעורים כלליים בישיבה, ומצד שני, שמיעת השיעור של רבי משה חברוני זצ"ל, היתה קשה על השומעים המועטים יחסית [אגב, השיעו"כ היה לקבוצת תלמידים מסביב לבימה], מכל מקום הגר"ד שמע את שיעוריו בקביעות.. והבן].

שמעתי מבעל המעשה, כי הגר"מ ערך בביתו מסיבת פרידה לבחור ממקורביו טרום נישואיו, כאשר הבחורים המבוגרים שוהים בה, בתוך השמחה פנה אל כמה מהבחורים באומרו להם להגביר את קול שירתם, תוך כדי שהוא נעלם לכמה דקות, לימים התברר, כי באותה השעה נערך מסע לוויה בסמוך לישיבה, ופנו אל הגר"מ שיספיד, והחליט הוא ש'אפשר לקיים שניהם', ירד הוא משמחת הבחור, להספד הסמוך תוך שהוא מבקש שיגבירו הבחורים את שירתם, על מנת שלא ישמעו את קולות הנהי וההספד, וחזר לשמח את החתן...
לפנינו מכתב ששלח להגר"מ סאוויצקי זצ"ל, לבסוף נדפס מכתב זה במשאת משה [פסחים סי' קיט, מצו"ב].

באדיבות חבר מערכת ספה"ז - הבה"ח יוסף סאוויצקי שליט"א.
קבצים מצורפים
תולדות יעקב.png
תולדות יעקב.png (50.63 KiB) נצפה 955 פעמים
Image (77).jpg
Image (77).jpg (3.3 MiB) נצפה 955 פעמים
Image (78).jpg
Image (78).jpg (3.93 MiB) נצפה 955 פעמים
משאת משה פסחים.PDF
(738.19 KiB) הורד 31 פעמים
נערך לאחרונה על ידי ההוא דאמר ב א' ינואר 06, 2019 3:13 pm, נערך 2 פעמים בסך הכל.

ההוא דאמר
הודעות: 1349
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: ספר הזיכרון - לזכרו של הקדוש יוסף דב ויסמן הי"ד

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ש' ינואר 05, 2019 10:50 pm

מכתב נדיר מהראי"ה קוק זצ"ל
במסגרת אסיפת החומר בשעתו, נמסרו לידי אבינו ב' מכתבים מהראי"ה קוק שמוענו להרב חיים דב קנטור זצ"ל משפייה.
לעיל פרסמנו מכתב אחד: viewtopic.php?f=7&t=38342&p=477159&hilit=%D7%A7%D7%95%D7%A7#p476646
וכעת רואה אור המכתב השני. [את זכויות פרסום המכתבים מסרנו לחברי 'בית הרב קוק', ונא לבקש את רשותם בנוגע לכל פירסום עתידי].
כ"ה אייר תרפ"ב
לכבוד הרה"ג המפורסם מוה"ר חיים דוב הי"ו בשפי'
שלו"ר באה"ר
הגיעני מכתבו היקר עם ההתעוררות בדבר קביעת שו"ב להמושבות והקבוצות הקטנות שבסביבת "זכרון יעקב", והעלותי על הלב את גודל הנחיצות שיש בזה. נזדמן לידי כבוד הרב היקר המוכ"ז מוה"ר יוסף מענדל גראבשטיין הי"ו. שהי' שו"ב בעיר גדולה ראדיזילוב בפולניא וכעת נשאו ליבו לבא להתגורר בארצנו הקדושה. ובא הנה עם משפחתו והוא מתרצה להתישב במקום הנ"ל. והיהודי הזה מצאתי מוכשר וראוי למלא את התפקיד הקדוש הזה, בהיותו שו"ב בקהלה ג' בישראל, וגם סייר קדמי סכינא ומצאתיו יפה, וגם כת"ר יוכל לדבר אתו בענינים הנוגעים לשו"ב. כן יכול לשמש הרב הזה בתור קורא, חזן, מוהל וכו'. והביא אתו ס"ת, ובכלל יכול הוא להביא תועלת רוחנית ודתית להמושבות והקבוצות והביא אתו ס"ת. ובכלל יכול הוא להביא תועלת רוחנית ודתית להמשובות והקבוצות האלה. ומצאתי לדבר יפה מאד ענין התישבותו שם. ואעפ"י שאנו מצדנו אין אנו יכולים לעשות בדבר השאלה החומרית שבדבר. אבל יקבוע לו נא ה"ר הנ"ל, את ישיבתו שמה וימצאו בעה"י מקורות מחיתו עבורו אי"ה, נא מכת"ר לקרבו בכל האפשרות שבידו, להקלת סדורו במקום, ואי"ה גם אנו מצדנו כל שביכלתנו נשתדל לטובת הדבר החשוב הזה, והי' ז"ש וברכה כנפ"ש ונפש ידי"ע הדוש"ת באה"ר מקודש מירושלים.
הק' אברהם יצחק ה"ק
דר"ש באה"ר ונאמנה, לידי"נ הרב הגאון מוה"ר אברהם יעקב ארליאנסקי רב ואב"ד זכרון יעקב ת"ו.

ראה להלן פיענוח מדוייק יותר, מהרב חלמישצור
תוך כדי העלאת החומר, ראיתי לנכון לצרף סיפור על גדלותו של הראי"ה, מהגש"פ שרידי אש- להרב ויינברג זצ"ל.
קבצים מצורפים
הגדה של פסח - שרידי אש.PDF
(138.29 KiB) הורד 24 פעמים
הראי''ה קוק.png
הראי''ה קוק.png (5.83 MiB) נצפה 913 פעמים
נערך לאחרונה על ידי ההוא דאמר ב א' ינואר 06, 2019 3:27 pm, נערך 3 פעמים בסך הכל.

גיזונטע קאפ
הודעות: 314
הצטרף: ד' אוקטובר 18, 2017 5:47 pm

Re: ספר הזיכרון - לזכרו של הקדוש יוסף דב ויסמן הי"ד

הודעהעל ידי גיזונטע קאפ » א' ינואר 06, 2019 12:08 am

ההוא דאמר כתב:
שמעתי מא"מ ז"ל כי הגר"ד כהן שליט"א ר"י חברון [שאגב, סידור החופה וקדושין האחרון של רבי משה זצ"ל היה בחתונתו של הגר"ד]. היה שומע את שיעוריו בקביעות, [הגם שעקב מחלתו לא היו השומעים רבים].

ואאו לא ידעתי שהיה כזה גדול, עד שר' דוד כהן היה שומע את שיעוריו!!!

חלמישצור
הודעות: 1395
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 11:55 am
שם מלא: צוריאל חלמיש

Re: ספר הזיכרון - לזכרו של הקדוש יוסף דב ויסמן הי"ד

הודעהעל ידי חלמישצור » א' ינואר 06, 2019 12:25 am

כמה תיקונים ע"פ המקור
כ"ה אייר תרפ"ב
לכבוד הרה"ג המפורסם מוה"ר חיים דוב הי"ו בשפי'
שוי"ר באה"ר
הגיעני מכתבו היקר, עם ההתעוררות בדבר קביעת שו"ב להמושבות והקבוצות הקטנות שבסביבת "זכרן-יעקב", והעלותי על-הלב את גודל הנחיצות שיש בזה, נזדמן לידי כבוד הרב היקר המוכ"ז מוה"ר יוסף מענדל גראבשטיין הי"ו, שהי' שו"ב בעיר גדולה ראדיזאילוב בפולניא, וכעת נשאו לבו לבא להתגורר בארצנו הקדושה, ובא הנה עם משפחתו והוא מתרצה להתישב במקום הנ"ל. והיהודי הזה מצאתיו מוכשר וראוי למלא את התפקיד הקדוש הזה, בהיותו שו"ב בקהלה ג' בישראל, וגם סייר קדמי סכינא ומצאתיו יפה, וגם כת"ר יוכל לדבר אתו בענינים הנוגעים לשו"ב. כן יכול לשמש הרב הזה בתור קורא, חזן, מוהל וכו'. והביא אתו ס"ת. ובכלל יכול הוא להביא תועלת רוחנית ודתית להמושבות והקבוצות. ובכלל יכול הוא להביא תועלת רוחנית ודתית להמושבות והקבוצות האלה, ומצאתי לדבר יפה מאד ענין התישבותו שם. ואעפ"י שאנו מצדנו אין אנו יכולים לעשות בדבר השאלה החומרית שבדבר, אבל יקבוע לו נא הר' הנ"ל, את ישיבתו שמה, וימצאו בעה"י מקורות מחיתו עבורו, אי"ה, נא מכת"ר לקרבו בכל האפשרות שבידו, להקלת סדורו במקום. ואי"ה גם אנו מצדנו כל שביכלתנו נשתדל לטובת הדבר החשוב הזה, והי' ז"ש וברכה כנפ"ש ונפש ידי"ע הדוש"ת באה"ר מקודש מירושלים.
הק' אברהם יצחק ה"ק
דר"ש באה"ר ונאמנה, לידי"נ הרב הגאון מוה"ר אברהם יעקב ארליאנסקי רב ואב"ד זכרון יעקב ת"ו.

כעבור כשנה עברת ר' יוסף מנדל גרובשטיין הנ"ל את שם משפחתו לסלעי. הוא התגורר בחיפה ושימש בה כאחד מגבאי בתי הכנסת, נפטר בצפת ביום ב' אלול תש"ב כבן ע"ב שנים ונקבר בחיפה.

ההוא דאמר
הודעות: 1349
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: ספר הזיכרון - לזכרו של הקדוש יוסף דב ויסמן הי"ד

הודעהעל ידי ההוא דאמר » א' ינואר 13, 2019 12:06 am

כתי"ק מרן הגר"ח מבריסק זיע"א

מכתב נדיר זה, להגר"ד מקארלין זצ"ל בעל הפסקי הלכות - יד דוד, הרואה אור כצורתו לראשונה [צילום ממנו ש.ל. הובא בספר שימושה של תורה].
מאחורי מכתב זה ישנו סיפור מפעים על גדלותם של גדולי ורועי ישראל, אותו סיפר לימים הגרי"ז לבעל האבי עזרי זצ"ל:
סוחר בר אוריין בשם ר' ליפא מבריסק, היה מבקר לעיתים את רבי דוד קרלינר ומשוחח עימו בלימוד, לפני שהיה נפרד ממנו לשלום, היה רבי דוד מבקשו שיפרוס בשמו בשלומו של רבו - רבינו הגר"ח מבריסק זצ"ל.
פעם סר ר' ליפא לקרלין, כמנהגו, ושוחח עם רבי דוד בדברי תורה. בהפרדו ממנו לשלום נאנח רבי דוד ואמר לו: "האח, חבל שרבכם אינו לומד, חבל שאינו לומד"...
נדהם היהודי. הדברים היו לו לחידה. מובן שלא העז לומר לרבנו הגר"ח מאומה, אבל סח על כך לבניו של הגר"ח. נדהמו גם הבנים, נכנסו וסיפרו לאביהם. נדהם הגר"ח, והחל לחשוב על מה יכול היה רבי דוד מקארלין להתכוין בדבריו. עלה בדעתו שהואיל וזה לא מכבר שלח אליו רבי דוד את ספרו "יד דוד", וציפה כנראה לתשובתו, להערותיו והארותיו. והוא אמנם הריץ מיד מכתב ברכה ובו הערות והארות, אך יתכן שהמכתב אבד בדרך ולא הגיע לידיו. ממילא הסיק שהגר"ח טרוד כל כך בענייני הציבור, עד שכבר אינו לומד. שאם תמצי לומר שהוא לומד, ובכל זאת לא התייחס לספר הנשלח אליו – הרי יש כאן מקום לתערומת.
מיד ישב הגר"ח וערך לו מכתב, בו כתב שבאמת כבר שיגר מכתב ובו הערות על הספר, ומסתמא אבד בדרך ולא הגיע לידיו.
מה היה סופו של הסיפור?
באותם ימים נפטר הרב דפינסק, הגאון רבי הירש הכהן וולק זצ"ל, נסעו לשם הגר"ח מבריסק והגאון רבי אליעזר רבינוביץ ממינסק, כדי לסדר 'מעמד' לאלמנתו של הרב. הגר"ח סר לבקר את רבי דוד מקארלין. הם ישבו ושוחו זמן בדברי תורה, הגר"ח הקשה ותירץ, חקר חקירות והביא ראיות, עד שהרגיש שכבר נחה דעתו של רבי דוד קארלינר, והיה לו נחת רוח כאשר נוכח לדעת שהוא אמנם לומד...
[או אז ביטא הגר"ח את התפעלותו מצדקותו של רבי דוד, צאו וראו, שכאשר לא קיבל מכתב תשובה על משלוח ספרו, לא נפגע מעצם 'התעלמותו' של הגר"ח מספרו, שהיה גדוש בחריפות ובקיאות, אלא רק הצטער כי לפי המצב היה נראה לו שרבה של בריסק עסוק בצרכיה כלל עד שאין לו פנאי ללמוד, ומשראה שעדיין ידיו רב לו בתורה, בודאי יושב ולומד רווח לו]. [הובא בשימושה של תורה, ע' קפו – קפז].
בשולי הדברים י"ל, כי ב' דברים למדנו, א' על מה מיקד הגר"ד את צערו. והב' לדון לכף זכות.

יאריך ה' ימי כבוד הרב הגאון הגדול המפורסם. נר ישראל מופת הדור וכו' כו' מ' ר' דוד נ"י הגאבד"ק קרלין. יהי אור תורתו זורח לנו ולכל ישראל עד העולם.
אחרי הברכה לכ"ג הרמה שליט"א עבר דרך פה הנכבד ה"ר ליפא נ"י. ויאמר לי כי לא כתבתי מכתב קבלה על ספרו הבהיר של כ"ג הרמה שליט"א אשר אם אך לו הי' כן הרי זה עול ממני. וע"כ הנני בזה להודיע כי תיכף ומיד כתבתי אז מכתב תודה וברכה לכ"ג הרמה שליט"א על מתנה חשובה זו. ובשגם כי הדבר מעצמו הלא מובן כזאת. כי הלא בזה נתכבדתי הרבה והיתכן שלא אזדרז בתודה וברכה ע"ז. אבל לרבא דעמי' הלא החובה עלי להודיע בפירוש שתומ"י כתבתי רב תודות וברכות לכ"ג הרמה שליט"א. כיאות. וד' שנותיו יאריך ויזכה לראות בבא לציון גואל. ויעלה לציון ברננה.
נאם חיים הלוי סאלאוויציק


מכתב זה נמסר ע"י ידידנו עוז, חבר מערכת ספר הזכרון - הבה"ח יוסף סאוויצקי שליט"א, ותודתנו נתונה לו אף על זאת.
קבצים מצורפים
כתב יד הגר''ח מבריסק זצ''ל.png
כתב יד הגר''ח מבריסק זצ''ל.png (1.66 MiB) נצפה 939 פעמים
נערך לאחרונה על ידי ההוא דאמר ב ש' ינואר 19, 2019 7:34 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

מה שנכון נכון
הודעות: 8868
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: ספר הזיכרון - לזכרו של הקדוש יוסף דב ויסמן הי"ד

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » א' ינואר 13, 2019 12:21 am

נר ישראל מופת הדור וכו' כו' מ' ר' דוד נ"י

נראה שכתוב: כ"ש.

ההוא דאמר
הודעות: 1349
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: ספר הזיכרון - לזכרו של הקדוש יוסף דב ויסמן הי"ד

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ד' ינואר 23, 2019 12:43 am

מכתב רבי ישראל בארי זצ"ל - רבה של נס ציונה - לרבי שמחה זיסל ברוידא - ראש ישיבת חברון

לפנינו מכתב מסעיר, שלא פורסם עד עתה. אותו כותב הרב בארי לרש"ז ברוידא, בהמשך לדין ודברים בעל פה שהיה ביניהם, בעניין "נישואין אזרחיים". [ולא כאן הבמה, להתפלמס בעניין, בתודה]
הרב ישראל בארי זצ"ל, היה מתלמידי ישיבות ליטא, ובכללם ישיבת קמניץ, היה חתנו של הרב חרל"פ, חיבר ספרים רבים וחשובים, "המדרש כהלכה", "משנת הראשונים", "הגיוני קדם", "כבודה של תורה".
התכתב עם רבנים רבים מכל גווני הקשת. המכתב נמסר באדיבות בני המשפחה.

הרב בארי, מעלה את זכרונותיו על שיעורו הלוהט של רבי ברוך בער ליבוביץ בעל הברכת שמואל - "לחזור במנהרת הזמן להיכל ישיבת קמניץ", בקישור המצו"ב.
viewtopic.php?f=19&t=2793&p=477003&hilit=%D7%A8%D7%91%D7%99+%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A+%D7%91%D7%A2%D7%A8#p477003
קבצים מצורפים
מכתב הרב בארי זצ''ל - לרבי שמחה זיסל ברוידא זצ''ל.png
מכתב הרב בארי זצ''ל - לרבי שמחה זיסל ברוידא זצ''ל.png (8.17 MiB) נצפה 796 פעמים

ההוא דאמר
הודעות: 1349
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: ספר הזיכרון - לזכרו של הקדוש יוסף דב ויסמן הי"ד

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ב' ינואר 28, 2019 3:14 pm

כת"י הגאון רבי יוסף ראזין זצ"ל - הרוגוצ'ובר

מכתב זה שלח הגאון הרוגוצ'ובי להרב רבי אליעזר פופקא זצ"ל מלפנים רב בוועליז ברוסיא, ובסוף ימיו בפילדלפיה. והדפיסו הגר"מ סאוויצקי זצ"ל בספרו נר אברהם, בו פרסם את התכתבויותיו עם הרוגצ'ובר. מצו"ב פיענוח המכתב מספר נר אברהם.

בהקדמת 'צפנת פענח' - כללי התורה והמצוות, ציינו כמה קוים מחייו של הגאון שאש התורה ליהטתו וברקיו נפוצו על פני קצוות תבל.

רבינו ראה מחובתו לענות לכל שואל יהא אשר יהא, כקטן כגדול, והי' מסתמך על הא דאמרו בסנהדרין [צא, ב] "כל המונע הלכה מפי תלמיד כאילו גוזלו מנחלת אבותיו".
ועד כמה שהי' בידו ובכוחו השתדל שלא לעבור על בל תלין, ובו ביום שקבל את השאלה הי' ממהר להריץ את התשובה לשואליו. לעתים הי' יושב עד שעה מאוחרת בלילה ולא הי' מפסיק מכתיבתו עד שחטפתו שינה. ואף כשהי' חולה צמוד למטתו התקינו לו סטנדר מיוחד אשר עליו הי' כותב ועונה לכל השאלות שהגיעו אליו בו ביום. בתשובות רבות הוא מדגיש שקבל את השאלה "זה עתה", או "מכתבו קבלתי כעת ממש", כדי להבטיח תשובה מהירה עם קבלת השאלה, הי' מבקש משואליו כי ביחד עם שאלותיהם ימציאו לו גם דמי המשלוח חזרה, וכך הוא מעיר "אם ירצה עוד הפעם לכתוב ימחול לשלוח פתקא של דואר על משלוח חזרה", ומסיים על דרך הצחות "כי כעת המעות ביוקר ודבר תורה מעות קונות".

אף דברי אגדה של חז"ל שמשו בידו כיסודות לקבוע עובדות ולהעריך מעשי בני אדם. כשהי' מי שהוא מזכיר במכתבו שהוא מצרף מעות להוצאת הדואר, והעמטפה הגיעה בלי דמי המשלוח, הי' מאשים את השואל "על שנכשל בדבר שקר", כאשר כתב שצירף את הדמים, וכדי שלא יטעון השואל שמי שהוא הוציא את מה ששלח, ציין לעיין בחולין ק"ה "מידי דצייר וחתים לית להו רשו", ועל יסוד אגדה זו לא הי' מאמין לדברי השואל אף היה ת"ח ונאמן.

תשו"ח לידידנו עוז הבה"ח יוסף סאוויצקי שליט"א - נכד המחבר על מסירת מכתב זה.
קבצים מצורפים
Image (129).jpg
Image (129).jpg (3.12 MiB) נצפה 702 פעמים
נר אברהם מכתב להרב אליעזר פופקא.PDF
(362.6 KiB) הורד 18 פעמים

ההוא דאמר
הודעות: 1349
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: ספר הזיכרון - לזכרו של הקדוש יוסף דב ויסמן הי"ד

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ו' פברואר 08, 2019 1:27 am

כת"י רבי אפרים גרבוז זצ"ל - בעל ההר אפרים
לפנינו מכתב שלא פורסם מעולם [ערוך] מהגאון רבי אפרים גרבוז [אביו של רבי אברהם נח גרבוז שליט"א - בעל המנחת אברהם חתנו של רבי אברהם נח פאליי], חיבר גם ספר ספירי אפרים על הספרי זוטא. המכתב ממוען להגאון רבי מרדכי סאוויצקי זצ"ל - בעל הבית מרדכי, עם הערה על ספרו.
בימי לימודיו בישיבת כנסת ישראל - סלבודקא, למד בחברותא עם רבי אהרן כהן זצ"ל מראשי ישיבת חברון, בעל בית אהרן, ויחדיו למדו את הש"ס כולו.
במכתבו של רבי אהרן כהן לרבי אפרים גרבוז כותב הוא לו:
"לאחי יקירי אהובי כנפשי"..
מה שכתבת לי, כי אין בדעתך ליסע לקייטא, מפני שאתה מרגיש בסדריך הרוחניים יותר תענוג מהקייטא. לפי דעתי, צריך אתה לשבור את הרצון הזה מפני חשבון בריאות גופך...".

עמד בראשות כולל 'אהל תורה' יחד עם רבי אהרן ביאלסטוצקי, שהיה אחד מכוללי האברכים הראשונים במתכונת ה"כוללים" בני זמנינו. סכומי המלגות היו גבוהים יחסית ועקב הביקוש הרב התקבלו אליו רק אברכים מובחרים, רובם חניכי ישיבת חברון ויוצאי ישיבות ליטא. מלומדי הכולל המפורסמים היו, מרנן הגרש"ז אויערבאך, הגרי"ש אלישיב, הגר"ש וואזנר, רבי בנימין זילבר, רבי שלום שבדרון, רבי שלמה טנא, רבי עזרא ברזל, רבי ברוך יצחק לוין.
מצורף פיענוח מכתב זה [משיקולים עניינים, השמטנו כמה שורות]. וכן ביוגרפייה אודות הגר"א גרבוז זצ"ל מהספר ר' הירש [פאליי].
תודתנו ליד"נ הבה"ח יוסף סאוויצקי - חבר מערכת ספר הזכרון, על עזרתו בפיענוח המכתב ופרסום החומר.

קטע מתוך מכתב זה, להגדיל תורה ושמחתה.
אחדשה"ט בהדר וכבוד. הנני לאשר בזה בתודה רבה עבור האי מתנתא דתורה שלמה שכבדני פא"ג כבוד גאונו שליט"א בספריו החשובים והיקרים וכבר הספקתי לעבור על כמה ענינים ובאתי גם במו"מ של הלכה בהישיבה על מ"ש כת"ר בדף ה' לחדש דכלים העשויים מעצי איסורי הנאה אין מקבלין טומאה , ואמרנו לדון ולהסתפק אם כלי טמא הנאסר באיסורי הנאה אי נחשב כשינוי מעשה דכיון דאינם ראויים לתשמישים הקודמים בטלה טומאת כלי, או י"ל דבעינן שינוי בצורת הכלי והארכנו מענין לענין וכן אם ראוי לתשמיש בשביל עכו"ם או חשוב שינוי,
קבצים מצורפים
כתב יד רבי אפרים גרבוז.png
כתב יד רבי אפרים גרבוז.png (1.14 MiB) נצפה 608 פעמים
ביוגרפייה רבי אפרים גרבוז - ר' הירש.PDF
(4.08 MiB) הורד 21 פעמים
פיענוח כתב יד רבי אפרים גרבוז ערוך.docx
(14.36 KiB) הורד 17 פעמים

ההוא דאמר
הודעות: 1349
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: ספר הזיכרון - לזכרו של הקדוש יוסף דב ויסמן הי"ד

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ד' פברואר 13, 2019 12:15 am

לרגל יום היא"צ של הקדוש יוסף דב ויסמן
אעלה איגרת הרמב"ם לא נודעת - בענין השמחה, שהובאה בספר 'צרי היגון' לרבי שם טוב אבן פאלקירה [נדפס בשנת שי"ז], את איגרת הרמב"ם אותה מצטט הוא מתרגומו של רבי משה אבן תבון.
"וזה כי מלך זמנו שלח אליו שיכתוב לו רפואה לחוליות שארעו לו, וזכר בכללם כי גברה עליו הדאגה והחרדה והיה מפחד מהמות וכ' לו בזה הענין דברים אלו מקצת תשובותיו וז"ל..."

"מצאתי זה בשער שלישי מספר אגדת המתחיל הגיע אל העבד הקטן משה עבד ה' מארץ ישמעאל, והרמז"ל חברו למלך אחד ממלכי הערב והעתיקו החכם ר' משה בן החכם רבי שמואל אבן תבון ז"ל שנת חמשת אלפים וארבע לבריאת עולם".


מצורף מספר צרי היגון, וכן בכתב יותר קריא המובא בספר 'סוד השמחה'.
[/quote]
קבצים מצורפים
איגרת הרמב''ם לא נודעת - הובאה בספר סוד השמחה.PDF
(679.03 KiB) הורד 25 פעמים
איגרת הרמב''ם לא נודעת - הובאה בספר צרי היגון - אבן פאלקירה שם טוב.PDF
(665.46 KiB) הורד 20 פעמים

ההוא דאמר
הודעות: 1349
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: ספר הזיכרון - לזכרו של הקדוש יוסף דב ויסמן הי"ד

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ו' פברואר 22, 2019 1:49 am

רבי אלעזר מנחם מן שך זצ"ל - האבי עזרי
לפנינו בכת"י של רבינו האבי עזרי, מהדורה שונה מהמודפס בספרו.
כמו כן, נראה מהמובא לפנינו כי מתחילה יעד הרב שך להכניס חידו"ת אלו להלכות ביאת מקדש, ולבסוף שינה דעתו והדפיסם בהלכות קרבן פסח.

סיפר לי אברך, שבדידיה הוי עובדא, שפעם כשנכנס להיכל הישיבה, קרא לו מרן זצ"ל ושאלו שאלה חזקה בסוגיא, וניסה ליישב כך וכך ולא עלתה, ואמר לו מרן זצ"ל, שבכריתות ד' ט"ו בתוס' יש היישוב, ומיד הלך לראות, ואין הסוגיא כלל מענין השאלה. ושאל את מרן איפה כאן התירוץ, וענה לו שהתוס' כותבים וז"ל: "להודיע שבחן שאע"פ שהיו טרודין היו עוסקין בדברי תורה", ע"כ. וזאת התשובה על אי ידיעת התשובה, דאנו לא לומדים כן, וכל טירדה קטנה מוציאה אותנו מהלימוד.
[פניני אבי עזרי ע' קפט]
שמעתי... שפעם היה מרן הגרא"מ שך בבית מרן הגרח"ע גרודז'נסקי זצללה"ה [אשר כותב עליו במכתבו בשנת תרח"צ מובא ב"אבי עזרי" הוד כבוד ידידי הנעלה הרב הגאון חו"ב סוע"ה כש"ת מוהרא"מ שך נ"י] ומרן נגש אל הגרח"ע לשוחח בד"ת בשעה שהיה בביתו אסיפה של ראשי ישיבות, ואחד מהנאספים רטן אז על אשר אברך נכנס לדבר עם הגרח"ע בעצם האסיפה, ענה להם הגרח"ע האמינו לי הוא כל כך שקוע בלימוד שאיננו רואה שיש כאן אסיפה. ושמעתי עוד שהאדמו"ר מקרלין שהיתה לו אז ישיבה אמר "לכזה ראש ישיבה אני צריך", ואמנם נתמנה אז לראש ישיבת קרלין.
[שם, ע' קע].

תודתנו להרב מאיר אופנהיימר שליט"א - עורך ספר 'בסערת האש' על מרן זיע"א, ומעורכיו של ירחון האוצר הנודע לתהילה.
מצורף: א' פיענוח מוקלד של תמונת החידו"ת.
ב' קובץ מהנדפס באבי עזרי, בצורה השלמה.
קבצים מצורפים
אבי עזרי ביאת מקדש - קרבן פסח.png
אבי עזרי ביאת מקדש - קרבן פסח.png (3.58 MiB) נצפה 443 פעמים
אבי עזרי קרבן פסח - ביאת מקדש.doc
(33 KiB) הורד 17 פעמים
מהדורה הנדפסת באבי עזרי.doc
(1.23 MiB) הורד 11 פעמים

ההוא דאמר
הודעות: 1349
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: ספר הזיכרון - לזכרו של הקדוש יוסף דב ויסמן הי"ד

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ו' מרץ 01, 2019 2:13 am

רבי עזרא אלטשולר זצ"ל - אב"ד ווינוטא בעל תקנת עזרא

לפנינו מכתב מהגר"ע אלטשולר זצ"ל,
הגאון האדר"ת כתב הערות לספרו תקנת הארצות [האדר"ת קרא להערותיו בשם: "תקנתא לתקנתא לו עבדינן", נדפס בספר הצבא להגרע"א הנדמ"ח] והערות האדר"ת מוזכרות במכתב זה כשמצוטט האדר"ת באומרו כי דברי רבינו "קרובים לאמת" או "אמת לאמיתו".
מכתבינו לימים נדפס בהר המור, ומשם בספרו של הגר"ע תקנת עזרא [שביעית סי' כ]:
אולם הושמט ממוען המכתב - וכעת הוא לפנינו ולנגד עינינו.

"בעזהי"ת איסרו חג הסוכות תרצ"ג בוואיינוטא יע"א.
יברך ה' מציון לכבוד יד"נ הרב הגאון המובהק סוע"ה וכו', מו"ה יצחק זסלאנסקי שליט"א ישא ברכה מה'".


סיפר רבי עזרא אלטשולר: "זכורני, כד הוינא טליא, בעיר מינסק, והיו רגילים המונים, לאסוף "מנין" בבית פרטי, במקום להתפלל בבית הכנסת ובית המדרש של העיר, רב העיר הגאון רבי דוד טעביל זצ"ל בעל הנחלת דוד, מחה בהם בכל תוקף ועוז.
כאשר נשאל מדוע נוגע הדבר כל כך ליבו. נענה ואמר: שלש תשובות בדבר. א' חסרה עמידה של יישוב הדעת - דע לפני מי אתה עומד, שיש בבית הכנסת. ב' הבא לבית המדרש, מוצא לו מעט זמן פנוי ומעיין בספר, ומי שאינו בר הכי אומר תהילים. לא כן בבית פרטי. ג' מצות צדקה מה תהא עליה, הלא בבתי כנסיות ובתי מדרשות מסובב השמש ומתרים את המתפללים, דבר שאינו קיים במנין פרטי.
מרגלא בפומיה סיים הנחלת דוד, להמליץ על מניינים אלו דברי הגמ' [יבמות ג, א. גיטין פו, א. קידושין ג, א]. "מנינא - למיעוטי מאי" [= אלו ה"מנינים" הפרטיים] - למיעוטי תורה, תפלה, וצדקה.
[שמוש חכמים עמוד עז, והובא בעו"ס].

מצו"ב סריקת המכתב המלא [ד' עמודי כת"י] בפידיאף.
וכן המכתב הנדפס בתקנת השבים.
תרבה הדעת וישוטטו הלומדים.
קבצים מצורפים
Scan.jpg
Scan.jpg (157.58 KiB) נצפה 333 פעמים
רבי עזרא אלטשולר ב.jpg
רבי עזרא אלטשולר ב.jpg (195.14 KiB) נצפה 333 פעמים
רבי עזרא אלטשולר מכתב מלא פידיאף.pdf
(748.17 KiB) הורד 7 פעמים
תקנת השבים סי' כ.PDF
(432.23 KiB) הורד 5 פעמים

ההוא דאמר
הודעות: 1349
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: ספר הזיכרון - לזכרו של הקדוש יוסף דב ויסמן הי"ד

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ש' מרץ 09, 2019 8:58 pm

רבי אליהו דוד רבינוביץ תאומים - האדר"ת
משנכנס אדר מרבין בשמחה, לפנינו כעת כת"י האדר"ת קונטרס קוצו של יו"ד - בענייני פורים, כת"י זה מקורו בספריית מספריית מוסקבה [אוסף שניאורסון מס' 12.4].
מאמר זה התפרסם ע"י ידידינו וידיד בית ה' הרב אי"ס שליט"א, בקובצי מקבציאל. המאמר שלפנינו פורסם בקובץ מקבציאל [לז].
בספר באר ראי הביא הגאון רבי בצלאל זו'לטי - רבה של ירושלים - סיפור מעניין על הגאון זצ"ל: "סיפר לי הגאון רבי רפאל [קצנלובויגן זצ"ל] - זה היה באותו היום, שביקרתי אותו באיסרו חג של פסח האחרון - כאשר בא האדר"ת לירושלים היו בחג אצלו הרבה תלמידי חכמים ואמר דברי תורה, עמד אברך אחד בבגדים מרופטים מן הצד, כאילו לא מכירים בו, לא יודעים מי ומה הוא, ובקריאת ביניים חטופה זרק מפיו מילה אחת: "הר"ש בפ"ב דפרה אומר להיפך", האדר"ת נבהל ואמר: מה... מה? מי אומר את זה, חזר האברך לעיני ובפני כל גדולי ירושלים בדור ההוא ואמר: "הר"ש בפ"ב אומר להיפך", האדר"ת זצ"ל היה מפורסם כבקי עצום ממש, כל הש"ס היה מונח על ידיו, אמר, אינני זוכר ר"ש כזה, וביקש להוציא מהארון את הגמרא, פתחו את הגמרא ומצאו בדיוק כמו שאמר האברך ההוא [ר' רפאל זצ"ל לא אמר לי מי היה אותו האברך, אח"כ חשדתי שהוא עצמו היה האברך, ומרוב ענותנותו העלים זאת ממני] האדר"ת הזדקף ואמר בקול גדול, מי יגלה לגאוני חוצה לארץ, מי הם אברכי ירושלים, עמד ונשקו על ראשו ואמר: "עכשיו אני יודע מי הם בני התורה של ירושלים".

מצורף בזאת פיענוח כתב היד מקובץ מקבציאל [לז].
קבצים מצורפים
אדר''ת נדפס מקבציאל לז01.jpg
אדר''ת נדפס מקבציאל לז01.jpg (162.21 KiB) נצפה 255 פעמים
אדר''ת 02.jpg
אדר''ת 02.jpg (153.12 KiB) נצפה 255 פעמים
אדר''ת 03.jpg
אדר''ת 03.jpg (168.43 KiB) נצפה 255 פעמים
אדר''ת 04.jpg
אדר''ת 04.jpg (168.61 KiB) נצפה 255 פעמים
מקבציאל לז.PDF
(134.59 KiB) הורד 5 פעמים
נערך לאחרונה על ידי ההוא דאמר ב ש' מרץ 09, 2019 9:06 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

נוטר הכרמים
הודעות: 5075
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: ספר הזיכרון - לזכרו של הקדוש יוסף דב ויסמן הי"ד

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ש' מרץ 09, 2019 9:04 pm

ההוא דאמר כתב:רבי עזרא אלטשולר זצ"ל - אב"ד ווינוטא בעל תקנת עזרא
עצה טובה קמ"ל, ישנו 'מרא דשמעתתא' לעניני ר' עזרא אלטשולר, הגאון רבי צבי מרגלי שליט"א, מרבני ישיבת בית מאיר בבני ברק, היה כדאי להיעזר בידיעותיו ובנסיונו.

ההוא דאמר
הודעות: 1349
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: ספר הזיכרון - לזכרו של הקדוש יוסף דב ויסמן הי"ד

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ב' מרץ 11, 2019 12:22 am

נוטר הכרמים כתב:
ההוא דאמר כתב:רבי עזרא אלטשולר זצ"ל - אב"ד ווינוטא בעל תקנת עזרא
עצה טובה קמ"ל, ישנו 'מרא דשמעתתא' לעניני ר' עזרא אלטשולר, הגאון רבי צבי מרגלי שליט"א, מרבני ישיבת בית מאיר בבני ברק, היה כדאי להיעזר בידיעותיו ובנסיונו.


יישר כח על ההפנייה. היינו בקשר עימו, והוא תרם לנו מרוחב ידיעותיו.

ההוא דאמר
הודעות: 1349
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: ספר הזיכרון - לזכרו של הקדוש יוסף דב ויסמן הי"ד

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ב' מרץ 11, 2019 3:34 pm

הגאון רבי דוד מקארלין - בעל פסקי הלכות - יד דוד ועוד
לרגל יום היא"צ ד' אדר תרע"ה, נתבקשנו ע"י חבר המערכת הבה"ח יוסף סאוויצקי, לדובב שפתותיו בקבר [יבמות צז, ב] של אותו גאון מופלא, שר התורה ועמוד השקידה.
במאסף ישורון הובאו כמה פעמים מחידו"ת אשר המה בכתובים.
חידו"ת אלו ראו אור בספרו שאילת דוד [יו"ד סי' ג] מצו"ב. ולפנינו פתיחת המכתב המקורי שלא נדפס בשאלת דוד.
תלמודו של הגר"ד היה נשמת אפיו. כאשר רוצה היה רבנו להמחיש היכי דמי "חיבוט הקבר", היה ממשיל זאת לשעה שהוא לומד בליל שבת קודש וכבה הנר, והנה עולה חידוש במוחו, וכמדומה לו שראיה ברורה לחידוש מדברי תוס' במסכת פלונית, רוצה הוא איפוא להביט ולבחון אם עולים הדברים יפה בלשון התוס' ואין לאל ידו מחמת החשיכה".
מסופר, כי פעם עמל הגאון רבי אלעזר משה הורוויץ מפינסק למצוא מקור להלכה אחת, ולא עלתה בידו, ירד מפינסק לקרלין הסמוכה בחצי הלילה, ומצאו לרבי דוד עומד ולומד כדרכו, כשהציע לפניו את שאלתו, הראהו רבי דוד כרגע מקור להלכה מן הירושלמי. עמד רבי אלעזר משה וקרא עליו את הנאמר בדוד: וה' עמו, שהלכה כמותו בכל מקום.
כמו כן צירפנו את תולדותיו ויריעת חייו שהובאו בישורון [ט']
לעיל הבאנו את מכתבו של הגר"ח מבריסק להגר"ד - viewtopic.php?f=7&t=38342&p=530706#p516833
ויהי רצון שימליץ טוב בעדינו ובעל כל העוסקים בתורתו ובעד כלל ישראל.
קבצים מצורפים
שאילת דוד יו''ד סי' ג'.jpg
שאילת דוד יו''ד סי' ג'.jpg (3.75 MiB) נצפה 176 פעמים
יו''ד ח''ב.jpg
יו''ד ח''ב.jpg (3.92 MiB) נצפה 180 פעמים
שאילת דוד יו''ד סי' ג.PDF
(1.33 MiB) הורד 3 פעמים
תולדות חייו של הגר''ד ישורון ט.PDF
(3.18 MiB) הורד 6 פעמים

ההוא דאמר
הודעות: 1349
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: ספר הזיכרון - לזכרו של הקדוש יוסף דב ויסמן הי"ד

הודעהעל ידי ההוא דאמר » א' מרץ 17, 2019 11:54 pm

ישמחו השמים ותגל הארץ, בהוצאת מספר גנוזות נוספות שלא ראו אור הדפוס עד הנה: רבי חיים חזקיהו מדיני, רבה של חברון - בעל השדי חמד. רבי יעקב שפירא - ראש ישיבת וואלז'ין, נכד הנצי"ב - שיחה לחג הפורים. רבי אהרן קוטלר - ראש ישיבת ליקווד ועוד. וכן חידו"ת מענגים בענייני מגילת אסתר. בקונטרס מגדל שיר.
ניתן להוריד את החוברת בראש האשכול - בקישור המצו"ב:
viewtopic.php?f=7&t=38342&p=429819#p429819
קבצים מצורפים
כריכה - מגדל שיר.jpg
כריכה - מגדל שיר.jpg (1.06 MiB) נצפה 95 פעמים


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: Google [Bot], שאראש-פאטאק ו־ 42 אורחים