פורום אוצר החכמה

הזמן ליל ח' אדר א' תשל"ח. [לפני ארבעים שנה] המקום פיצוץ בקו אוטובוס בירושלים עיה"ק, ברח' צפניה, עלה בסערה השמימה תלמיד ישיבת חברון הקדוש יוסף דב ויסמן.
בחור בן עלייה היה בכל מהותו ומאודו, באישיות נאצלת ורבגונית, כאשר מעל הכל בלטה מידת צניעותו בלא צל של פירסום וכבוד על מעשיו.
אבינו ז"ל שהיה מחבריו הקרובים, החל יחד עם ידידיו מבני הישיבה, לנסות ולהנציח את זכרו של חברם הקדוש, והחלו לאסוף בשקידה חומר תורני, גנוזות מחכמי הדורות, דברים שיהוו גלעד והנצחה, לאותו בן עלייה מופלא.
[דבר פלא הוא, שלמרות היותו בחור בריא ושלם, ונהרג עקידוה"ש בפיגוע, נתגלתה לאחר פטירתו צוואה בתוך הכרית במיטתו, בה נכתב, "מאחר ואין אדם יודע יום מותו, ולפעמים מזכים אדם בהרגשה כאילו הולך למות, כדי שיעשה תשובה מיראה (ולא מרוממות), אולי זיכני ה' קצת (הההדגשה במקור), והריני כותב בזאת רצוני".
בהמשך המכתב, באחד הקטעים כותב הק': "בידעי כי יתכן ובקרוב אהי' לפני בי"ד של מעלה" וכו'.]
למרבה הצער, עקב מכשולים שונים לא יצא הספר לאור עולם.
לאחר פטירתו של אבינו ז"ל בשנה החולפת, החלטנו להמשיך את מפעל חייו, ולהוציא בעז"ה שני ספרי זיכרון, א' ספר זיכרון על הש"ס בכללותו - שיהא ספר זיכרון ככל משפטו וחוקתו, עם גנוזות מחכמי הדורות הקודמים, על סדר הש"ס.
ב' ספר נוסף על ענייני נשים נזיקין, שיכלול את גנזי רבותינו האחרונים, מכתב ידם, ומדברים שנרשמו מפיהם, על עניינים אלו.
ברשותינו בס"ד ד"ת שלא פורסמו, מרבותינו האחרונים, ונמנה כמה מהם, רבי חיים עוזר גראדזי'נסקי. הגרי"ל דיסקין - השרף מבריסק. הגר"ד מקארלין. תשובה חדשה מבעל הצפנת פענח. רבי שלמה קלוגר. ועוד. וכן מרבותינו ראשי הישיבות, הגר"ח מבריסק, הגרש"ש, הגרנ"ט, הברכ"ש ועוד.
בקשתי שטוחה לפני היכול לעזור, בהמצאת חומר תורני משמעותי על העניינים הנ"ל, נא לשלוח זאת בהקדם למייל :

כמובן, שמגישי החומר, יכתבו לשם עולם בספר.


וזכות התורה הקדושה, תעמוד לכם בזה ובבא.
בתודה מראש.
בשעה טובה - אפשר להוריד את ספר הזכרון כאן: https://drive.google.com/file/d/1zdYNYV ... sp=sharing
לאוצר תיכנס בע"ה מהדורה מתוקנת יותר.
לע"נ הני תרי צנתרי דדהבא.

לעת עתה הוצאנו חוברת זיכרון - 'יאר יצחק' לזכר א"מ ורעהו הקדוש, עם מעט גנוזות, שלא יפורסמו בספר. מצו"ב המהדורה המתוקנת של החוברת. ויה"ר שנזכה לברך בקרוב על המוגמר.

בס"ד מוציאים אנו גנוזות נוספות שלא יפורסמו בספר. חוברת מגדל שיר - ענייני פורים, לע"נ א"מ הר"ר יצחק נתן ב"ר שמואל זאב ורעהו הק' יוסף דב ב"ר חיים. ויתענגו הלומדים ותרבה הדעת.

בס"ד מפורסם כעת גנוזות חדשות בקונטרס מגדל שיר קובץ ב', מרבי אהרן כהן זצ"ל - הדרן לסיום הש"ס. מהקה"י - בענין תקנת קריאת המגילה בנס פורים. רבי יצחק אליהו לנדא- המגיד דווילנא - בענייני פרשת זכור. וכן מרבי אליעזר זאב קפלן זצ"ל - משגיח ישיבת ראדין, מאמר מוסרי בענין אמונה- שכר ועונש.
ויהיו הדברים לע"נ הני תרי צנתרי דדהבא.

בע"ה קובץ גנוזות חדש - יאר יצחק ח"ב: הכולל שו"ת צפנת פענח להגאון הרוגוצ'ובי -תשובות השוות לכל נפש. מוערות: ראש ישיבת כנסת ישראל - סלבודקא הגאון רבי משה מרדכי אפשטיין - בענין גירותן של רות וערפה ונספח בדבריו: הגאון רבי שמעון שקופ: הגאון רבי איסר זלמן מלצר: ובראשו תשובה חדשה לרי"ף , שנדפסה במהדורה אחרת על שם הר"י מיגאש: וכן חיד"ות מאמו"ר ז"ל. ומהגאונים רבי צבי בן יעקב -אב"ד ת"א. והגאון רבי דב דומב - אב"ד ת"א.

בס"ד קובץ גנוזות חדש - מגדל שיר תשפ"א: הגאון רבי דוד אופנהיים - ובבזה לא שלחו את ידם: הגאון רבי דוד מקארלין - גליונות שו"ע מגילה, והלכות ס"ת: הגאון רבי מאיר חדש - השמחה בחודש אדר: הגאון רבי גדליה איזמן מנהל רוחני ישיבת קול תורה- הקדמת שלום לאדם רשע. ויהיו אמרינו לרצון לפני אדון כל.

לא קשור לבקשה - אבל קשור בהחלט לצוואתו המדהימה של הקדוש יוסף דב ויסמן הי"ד.


https://www.arachim.org/ArticleDetail.a ... cleID=1725

כאן אפשר לראות תמונת מצבתו -

http://www.laad.btl.gov.il/Web/He/Victi ... x?ID=37953

לבקשה.
אני מצרף את הביוגרפייה של הבחור הקדוש יוסף דב ויסמן,
וכן מאמר תורני שלו שפורסם במוריה,
וכתבה בעיתון משפחה ו' אדר תשע"ח
נוכל לתמצת את הדברים בהרגשת לב, "בים דרכך, ושבילך במים רבים, ועקבותיך לא נודעו" [תהילים, עז-כ].
כעת צירפתי סיפור שפורסם במוסף חג הפסח תשע"ח בעיתון משפחה.
מצו"ב כעת תמונת דיוקן.
רצ"ב כעת, ההספד המרטיט בעת מסע הלוויה של אביו - הר"ר חיים ויסמן ז"ל.

מצורף משא זיכרון, שנשא הגאון רבי יעקב ניימן זצ"ל, ראש ישיבת אור ישראל לצעירים.
מודפס בדרכי מוסר [סוף חלק ב'].

בשעה טובה - הספר נמצא כעת בחנויות הספרים
מפתח ספר הזכרון - עדות ליוסף [אסופות יצחק]

כתבי יד וגנוזות - אסופות יצחק
במסגרת אסיפת החומר לספר הזיכרון הנ"ל, ע"י א"מ הכ"מ, נאספו כת"י שחלקם נתפרסמו במשך השנים.
אני רוצה לנצל את במה זו, בכדי להעלות כתבי יד מגדולי הדורות,
ויהיו הדברים לע"נ הבחור הק' יוסף דב ב"ר חיים ויסמן.
וא"מ ר' יצחק נתן ב"ר שמואל זאב ז"ל.
מידי שבוע בל"נ נביא כאן כתבי יד מעניינים.
בברכת התורה.

רבי יוסף ראזין - הרוגוצ'ובר
מצו"ב כת"י של בעל הצפנת פענח, תשובה בענין מורדת,
כתב יד זה היה ספון,
בשנת תשע"ב נדפס בשו"ת צפנת פענח החדשות [אה"ע סי' ל', מצו"ב]
אולם לפני המכון הנ"ל, לא היה את כתב היד המקורי, אלא רק העתק,
כך שנשמט למי ממוען המכתב, וכן מילה נוספת שלא היתה ברורה בהעתקה.
לפנינו הדברים באים בשלימותם.
בנוסף, אני מצרף גם את הנדפס בשו"ת צ"פ החדשות, למען ירוץ הקורא.

[בהמשך האשכול הובאו מכתבים נוספים בכתי"ק של הגאון הרוגוצ'בי']

מיהו ר' שמואל זה, רב באוורוטש ?

רב דאייריטש ליתר דיוק.
אלו שמתעסקים עם תורת הצ"פ, נראה שזיהו במי המדובר.
אני כשלעצמי איני יודע עליו.
בירור נוסף שנעשה העלה, כי שמו המלא הינו רבי שמואל קיפניק, שהיה ת"ח גדול, ומלפנים רב דאייריטש.
ולאחר מכן היה יו"ר אוצר הפוסקים.

ההוא דאמר כתב:רבי יוסף ראזין - הרוגוצ'ובר
מצו"ב כת"י של בעל הצפנת פענח, תשובה בענין מורדת,
כתב יד זה היה ספון,
בשנת תשע"ב נדפס בשו"ת צפנת פענח החדשות [אה"ע סי' ל', מצו"ב]
אולם לפני המכון הנ"ל, לא היה את כתב היד המקורי, אלא רק העתק,
כך שנשמט למי ממוען המכתב, וכן מילה נוספת שלא היתה ברורה בהעתקה.
לפנינו הדברים באים בשלימותם.

האם כיום יודע המכון על הכתב יד, או שאני צריך ליידע אותם?

האם כיום יודע המכון על הכתב יד, או שאני צריך ליידע אותם?[/quote]

יודע.

כתב יד רבי יעקב מליסא - בעל נתיבות המשפט
שבוע טוב,
מצורף בזאת לתועלת החברים, כת"י מרבינו בעל הנתיבות, רבי יעקב לוברבוים מליסא.
במרוצת השנים, כת"י זה נדפס בקובץ המועדים [מכון ירושלים] ומלפנים במוריה.
צירפתי. א. קובץ מלא של תצלום הכת"י.
ב. הפיענוח של קובץ המועדים.

בברכת התורה.

ההוא דאמר כתב:רב דאייריטש ליתר דיוק.
אלו שמתעסקים עם תורת הצ"פ, נראה שזיהו במי המדובר.
אני כשלעצמי איני יודע עליו.
בירור נוסף שנעשה העלה, כי שמו המלא הינו רבי שמואל קיפניק, שהיה ת"ח גדול, ומלפנים רב דאייריטש.
ולאחר מכן היה יו"ר אוצר הפוסקים.

הכוונה לרב שמואל קיפניס https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%A9% ... 7%99%D7%A1

אוצר הפוסקים פעיל היום בראשות נכדו של הרב קיפניס -הרב יהושע ריינמן. סביר שאצלם ישנם עדיין כתבי יד שהרב קיפניס כתב וכאלו שנשלחו אליו.

כת"י רבי יצחק רבינוביץ [רבי איצל'ה פוניבזע'ר] - בעל הזכר יצחק.

שבוע טוב,
מצו"ב כת"י של בעל הזכר יצחק,
מדובר בתשובה שנדפסה בזכר יצחק, ולאחר מכן בתורת ראשי הישיבות [מן] יבמות, מצו"ב.
ובנוגע להמשך כתב היד, עוד חזון למועד, אי"ה.

ההוא דאמר כתב:כתב יד רבי יעקב מליסא - בעל נתיבות המשפט
שבוע טוב,
מצורף בזאת לתועלת החברים, כת"י מרבינו בעל הנתיבות, רבי יעקב *לוברבוים מליסא.
במרוצת השנים, כת"י זה נדפס בקובץ המועדים [מכון ירושלים] ומלפנים במוריה.
צירפתי. א. קובץ מלא של תצלום הכת"י.
ב. הפיענוח של קובץ המועדים.

בברכת התורה.

*לורברבוים

בישורון כרך לא נדפס קטע קטן מחיבור בשם מעונות אריות על חושן משפט מאת רבי אשר אבי השאגת אריה, על ידי ר' בנימין ריצ'לר מהספריה הלאומית על פי כתב יד מאוסף מספרית המדינה במוסקבה, ומצויין שם שכת"י זה עם כתבי יד נוספים הועלו לאינטרנט, אני מניח שתמצאו בכתב יד זה, ואולי גם בשאר כתבי היד, חומר ראוי לפרסום.

תודה להני תרי צנתרי דדהבי, חולין ולב האבן.
והחוט המשולש, הרב הרע במיעוטו.
וכן לכל הפונים באישי, ולכל העוזרים והמסייעים.

הרבה הצלחה.

מכתבו המלא של מרן החזון אי"ש בכת"י
שבוע טוב,
לפנינו המכתב של מרן החזו"א בענין קו התאריך, המכתב שנדפס בקובץ אגרות הינו עם השמטות.
המשפט שנוסף עתה לפנינו הינו, "וכפי הרגלי אני כותב דרך לימוד, ואם יש משתמשים בדברים למעשה אין אני אחראי בדבר כל כך"..
כמו כן בקו"א הושמט בין מי המשא ומתן של החזו"א, ולפנינו, "כאשר מתנהל מו"מ ביני ובין הגרמ"ט שליט"א", ואשר מקווה לבוא לידי השתוות גמורה".
נ.ב. הגרמ"ט זהו הגרי"מ טיקוצי'נסקי.
הערה נוספת: הכת"י של החזו"א הינו שני עמודים, המצורפים בקובץ.

מעניין לדעת את משמעות המשפט הזה לאור האגרת המפורסמת לבני ישיבת מיר שהיו בשאלה זו, וקיבלו הוראה ברורה למעשה היאך לנהוג לענין יוהכ"פ.

לא הבנתי כוונתך. הלא המשפט הזה הוא כללי והוא ממשיך שבעניין זה אינו כן.

נכון, צודק כת"ר.
מקריאה ראשונה היה לי רושם אחר... וטעות היתה בידי!

עדיין המשפט המושמט צריך עיון והעמקה.
מצד אחד בתחילת המשפט היה מקום להבין שדברי החזו"א בכתביו הם לא הוראה אלא בדרך לימודו (וברור מדוע הושמט)
אך מיד בא מהפך, ובו נאמר שהחזו"א יודע שיש פוסקים הלכה על פי דבריו! ואף נוטל על כך אחריות! אם כי מסוייגת "אין אני אחראי בדבר כל כך".

ומה ראה החזו"א להודיע כל הנ"ל במכתב זה?

על מכתבו של החזו"א
מאד מתמיהים דברי החזו"א שמבין שיגיע להשתוות על הרב טוקצינסקי.
ואילו ידעתי את תאריך המכתב אולי היה לי פשר דבר

כת"י רבי חנוך אייגש בעל המרחשת
שבוע טוב ומבורך,
השבוע לפנינו כתב ידו של רבי חנוך אייגש, ששימש כמו"ץ בוילנא, ובעל המרחשת, שהתוודע לדרך לימודו של הגר"ח בערוב ימיו.
המכתב לרבי זונדיל הכהן, בענין שחיטת עוף מה"ת.
במרוצת השנים, נדפס כת"י בספר הזיכרון שם עולם, ומשם במרחשת החדשות ח"ג.
הקובץ להורדה, כולל את המשך המכתב בכתי"ק.

עקב טעות, העליתי כעת את המשך כתב היד של רבינו המרחשת.

ההוא דאמר כתב:כת"י רבי חנוך אייגש בעל המרחשת
שהולך בדרך לימודו של הגר"ח מבריסק, אליה נתוודע בסוף ימיו.

איך הלך בדרך לימודו אם נתוודע אליו רק בסוף ימיו?

מה עוד שבהקדמתו כותב המרחשת זצוק"ל הי"ד שהוא לא הולך בדרך זו אלא בדרך הישנה
ולמיטב זכרוני, נכב"ב

הא לפנינו, הקדמת המרחשת בספרו, בה הוא כותב כי לא גדל בבית המדרש הישן בדרך לימוד הגר"ח, אולם שינה את דרך לימודו, עיי"ש.

ההוא דאמר כתב:הא לפנינו, הקדמת המרחשת בספרו, בה הוא כותב כי לא גדל בבית המדרש הישן בדרך לימוד הגר"ח, אולם שינה את דרך לימודו, עיי"ש.

לא הצלחתי למצוא בדבריו מה שהנך מצטט כלל וכלל

אתה צודק, מבואר בדבריו כי גדל על דרך הלימוד הישנה, הגם שמציין הוא את דרך הלימוד החדשה שנתפתחה.
תוך כדי החיפוש, נתקלתי בדברי הגרמ"ש שולזינגר זצ"ל [משמר הלוי, כריתות ע' קסג] על בעל המרחשת:
סיפר לי זה דודי בעל תורת זאב זצ"ל, ששמע מיהודי אחד שהיה פעם בוילנא בביתו של מרנא ורבנא רבנו חיים עוזר זיע"א ופתאום נכנס המרחשת זצוק"ל ,ניגש אל ר' חיים עוזר זיע"א, והתפתח ביניהם שקלא וטריא אינני יכול כעת לדייק, אבל בערך כך זה היה, המרחשת שואל את ר חיים עוזר מה עושים עם התוס בחולין ק"ל ב שזה אינו מתאים לכאורה עם דברי השטמ"ק במעילה י"ז מבלי לפרש מה כתוב שם, באותו שטמ"ק, משיב לו ר חיים עוזר לפי מה שכתב הראב"ד בפירושו על התורת כהנים זה מיושב, ממשיך המרחשת ושואל הלא התוס בעצמם באחת מהמסכתות דקדשים חולקים בזה על הראב"ד, ועל כך השיב לו ר חיים עוזר עם מראה מקום אחר, כך הם דיברו ביניהם במראי מקומות והם הבינו היטב האחד את השני".

כתב יד הגרי"ס
שבוע טוב וחודש טוב,
לפנינו כתב ידו של מרן הגר"י סאלנטר זצ"ל, בבקשת סיוע לרבי דב בער מיזליש.
המכתב המתורגם נדפס בס' רבי דב בער מייזליש, ולאחר מכן בספר המאסף קדוש ישראל [ח"ב ע' רמג]
מצורף בזאת.
בברכה מרובה.

מגילת אסתר שירת הלוי - להורדה
בשמחה רבה, הננו להגיש משלוח מנות לפני תופשי התורה, מגילת אסתר 'שירת הלוי' שתלווה אי"ה את הקורא עד משתה היין בסעודת הפורים.
המגילה מחולקת לג' חלקים: א. הערות והארות במגילת אסתר.
ב. עיונים קצרים.
ג. אוצר פלאות המגילה - פנינים יקרים מכבשונן של חז"ל ורבותינו המפרשים, השופכים אור יקרות על פלאותיה של מגילת אסתר.
מגילה זו יצאה במשפחתנו, לע"נ א"מ רבי יצחק נתן ב"ר שמואל זאב הכ"מ.
אין ספק שכל אחד ימצא את הדברים הקרובים לליבו במגילה זו, הניתנת להורדה, ואולם יש לה זכויות יוצרים.
ומרבין בשמחה...

עקב תקלה טכנית, לא היה ניתן להוריד את המגילה,
ועתה צירפתי בעוד מספר הודעות, את הקובץ להורדה.
בברכת הדר קבלוה מאהבה.

שבוע טוב,
השבוע מלאו ארבעים שנה לעלותו בלהב אש השמימה, של הקדוש יוסף דב ויסמן הי"ד, ביום ח' אדר א' תשל"ח.
דברי מיתתו רוויית ההוד, בה רב הנסתר על הגלוי, התפרסמו בכתבות בעיתון 'יתד נאמן' ו'משפחה'.
מצו"ב סריקה מעיתון משפחה ז' אדר תשע"ח.

מעניינא דיומא, פורים.
מצו"ב, סריקה מרבי חיים ברלין בענייני הפורים [בחלקו השני של המכתב]
הדברים מופיעים בשו"ת משיב דבר ח"ה,[אולם, מכיוון שמשום מה אינני מצליח לראות זאת בגירסא 16] אני מצרף תירגום בקובץ וורד.
המכתב פותח בדברי תוכחה נוקבים:
"תמה כבודו על אדונינו איש האלוקים מ"א הכ"מ שהסביר לתת טעם וכו', ומה לן להזכיר את הירושלמי אך להראות שבקי הוא גם בו, ומה גם כי אין זו בקיאות מצויינת אחרי שכבר נרשם בגליון הש"ס להגרע"א ז"ל, ועפ"י דרך לומדי זמנינו נוהגים למלאות דבריהם בציונים כדי להשביע את העין ולא כן היה דברו ז"ל דרך האמת ילמדו ענוים דרכו.
"
אינני בטוח שמדובר בכת"י של רבי חיים ברלין עצמו, הגם שכן כתוב בראש המכתב, משום כך, אני מצרף את תחילת המכתב, וכן את התחלת המכתב הנוגע לענייני פורים.

מכתבים מהגאון ר' צבי הירש פרבר מלונדון מעניינים אותך?
יש ברשות משפחתי מספר רב שכאלה, שלא נדפסו עד כה בשום מקום, אצטרך לחפש את אלה מביניהם שמכילים את החומר היותר תורני אם תחפוץ בכך

להרב עבד הזמן שליט"א,
השארתי הודעה באישי.

מגילת אסתר שירת הלוי - להורדה
בשמחה רבה, הננו להגיש משלוח מנות לפני תופשי התורה, מגילת אסתר 'שירת הלוי' שתלווה אי"ה את הקורא עד משתה היין בסעודת הפורים.
המגילה מחולקת לג' חלקים: א. הערות והארות במגילת אסתר.
ב. עיונים קצרים.
ג. אוצר פלאות המגילה - פנינים יקרים מכבשונן של חז"ל ורבותינו המפרשים, השופכים אור יקרות על פלאותיה של מגילת אסתר.
מגילה זו יצאה במשפחתנו, לע"נ א"מ רבי יצחק נתן ב"ר שמואל זאב הכ"מ.
אין ספק שכל אחד ימצא את הדברים הקרובים לליבו במגילה זו, הניתנת להורדה, ואולם יש לה זכויות יוצרים.
ומרבין בשמחה...

עקב תקלה טכנית, לא היה ניתן להוריד את המגילה,
מצורף כעת אפשרות הורדה לקובץ.

בברכה מרובה,