הקדמות ואיגרות הרמב"ם

[צעיר_התלמידים]

.

[מה שנכון נכון]

(תקוותי שלא יקפיד עלי מי מהכותבים כאן, על שהסטתי את האשכול חזרה מהכיוון שאליו פנה).

והמין השני הם נבוני האומות וחכמיהם כסריאנים והפרסיים והיונים וכו'

תרגום ר"ש לאגרת תימן, במהדורה נשואת האשכול עמ' רכג

אבל הנוע השני הם המחודדים משאר המלכיות והחכמים מיתר הלשונות כמו הארמיים והפרסיים והיונים וכו'

תרגום ר"נ לאגרת הנ"ל, שם עמ' רסה

האם מישהו יכול להחכימני, למי נתכוונו בזה. אני מניח ששתיהם לדבר אחד נתכוונו, אלא שזה תרגמו 'ארמיים', וזה תרגמו 'סריאנים'.
לידיעתי הצרה, הסריאנים הם שבט (או משהו בדומה לזה), המשתייך לאשורים.
מסתבר לי שכוונתם למלומדי הנוצרים, אבל אינני רוצה להכריע בזה מסברתי.

לאחר נתינת התודה על המהדורה הנאה והמושקעת, רצוני להעיר שאולי היה כדאי להציב את שני התרגומים הנ"ל זה בצד זה, כי יש ללמוד הרבה מזה לזה להבנת הדברים ודיוקם. (יתבונן המו"ל על כך למהדורתו הבאה).

[במקור: אלסריאן].
את הנוצרים מזכיר הרמב"ם בהמשך.
וגם נראה שהרמב"ם מדבר על אלו שחולקים על התורה שבכתב, והנוצרים מודים בה אלא שמפרשים בה פירושים מוטעים, כמ"ש הרמב"ם עצמו שמה"ט מותר ללמד לנוצרים תורה שבכתב ע"מ למושכם לדתנו (ולא למוסלמים).
[אגב ב"פרסים" הרי"ק משער שהכוונה לחיוי הבלכי ולבן סאקויה, ואינו מובן כי הראשון ככה"נ היה יהודי, וכ"ש השני שאף היה קראי (ולא כופר בתורה שבכתב)].
במהדורת הלקין באו התרגומים זה לצד זה (ובהערות חלופי נוסח רבים).

[תוכן]

.

תודה רבה.

[לבנון]

האם מישהו יכול להחכימני, למי נתכוונו בזה. אני מניח ששתיהם לדבר אחד נתכוונו, אלא שזה תרגמו 'ארמיים', וזה תרגמו 'סריאנים'.
לידיעתי הצרה, הסריאנים הם שבט (או משהו בדומה לזה), המשתייך לאשורים.
מסתבר לי שכוונתם למלומדי הנוצרים, אבל אינני רוצה להכריע בזה מסברתי.

[במקור: אלסריאן].
את הנוצרים מזכיר הרמב"ם בהמשך.
וגם נראה שהרמב"ם מדבר על אלו שחולקים על התורה שבכתב, והנוצרים מודים בה אלא שמפרשים בה פירושים מוטעים, כמ"ש הרמב"ם עצמו שמה"ט מותר ללמד לנוצרים תורה שבכתב ע"מ למושכם לדתנו (ולא למוסלמים).
[אגב ב"פרסים" הרי"ק משער שהכוונה לחיוי הבלכי ולבן סאקויה, ואינו מובן כי הראשון ככה"נ היה יהודי, וכ"ש השני שאף היה קראי (ולא כופר בתורה שבכתב)].
במהדורת הלקין באו התרגומים זה לצד זה (ובהערות חלופי נוסח רבים).

תודה
את מהדורת אלקין אני מכיר, והוא כלל בה גם את המקור בערבית, וגם את תרגומו של ר' אברהם ב"ר חסדאי. אבל המהד' הנוכחית יותר נעימה לעין, ויותר נח ללמוד בה מכמה בחינות.

[ספרא]

והמין השני הם נבוני האומות וחכמיהם כסריאנים והפרסיים והיונים וכו'

תרגום ר"ש לאגרת תימן, במהדורה נשואת האשכול עמ' רכג

אבל הנוע השני הם המחודדים משאר המלכיות והחכמים מיתר הלשונות כמו הארמיים והפרסיים והיונים וכו'

תרגום ר"נ לאגרת הנ"ל, שם עמ' רסה

האם מישהו יכול להחכימני, למי נתכוונו בזה. אני מניח ששתיהם לדבר אחד נתכוונו, אלא שזה תרגמו 'ארמיים', וזה תרגמו 'סריאנים'.
לידיעתי הצרה, הסריאנים הם שבט (או משהו בדומה לזה), המשתייך לאשורים.
מסתבר לי שכוונתם למלומדי הנוצרים, אבל אינני רוצה להכריע בזה מסברתי.

בתרגום ר"א ב"ר חסדאי - האשורים.

[מעט דבש]

היה פעם סיפור לגבי מקום ברמב"ם שנראה סותר לפיה"מ, והאריכו בזה האחרונים, והרב קאפח כתב שיש טעות בתרגום, ולפי התרגום שלו אין סתירה. ובמערכת רמב"ם פרנקל היו צריכים להחליט האם להוסיף הערה במקו"צ שיש לכאורה סתירה לפיה"מ, או לסמוך על הרב קאפח, ולא להעיר כלום.
לפום ריהטא היה נראה שהמילה הערבית פירושה כמו התרגומים העתיקים ולא כמו התרגום החדש. הרב הילמן פשוט פחד להסתמך על הרב קאפח. והשקיע מאמצים עצומים בזה. הוא פנה לכל המומחים לערבית עתיקה, וכולם אמרו לו שהרב קאפח לא צודק. עד שהגיע לפרופ' בלאו שהכריע במקרה ההוא כמו הרב קאפח.

אולי הכונה לסיפור כאן.

[אספקלריא]

אולי הכונה לסיפור כאן.

איני זוכר כעת את הפרטים המדוייקים, אך כמדומה שהנושא היה מילה בפיה"מ שמשמעותה לשון יחיד, ולפי הכתוב ביד החזקה היה צריך להיות לשון רבים. וע"ז העירו האחרונים [אולי התוי"ט?] שהדברים סותרים.
והר' קאפח תירגם שהוא לשון רבים, ולפי דבריו אין סתירה. אך הבעיה היתה שבמקור הערבי חסרה הסיומת של לשון רבים, וא"כ היה נראה שהתרגום החדש אינו נכון.
ואם אני לא טועה, פרופ' בלאו אמר לרב הילמן שבמקרים מסויימים כשאחרי המילה הנידונה יש מילה אחרת הסמוכה לה, הסיומת של לשון רבים נופלת, ולכן במקום ההוא יתכן שהוא לשון רבים, אע"פ שחסרה הסיומת.
ופרופ' בלאו הביא לו דוגמאות מתוך ספרים ערביים מן התקופה ההיא. (אך לא מצא דוגמה כזו בספרים יהודיים הכתובים בערבית).
[אולי מה שהיה נראה כסתירה ברמב"ם, מדובר בענין מלוא הסיט, אם מלוא הסיט כפול או לא?, איני זוכר כעת].