כיון שנתמנה אדם פרנס על הציבור מוחלין לו כל עונותיו - מקור!

[על מנת להטפיח]

מאמר זה רגיל בספרי אחרונים, ומצינו דוגמתו בירושלמי ביכורים אבל לא בלשון זה.
מי יודע מקורו? האם השתמשו בו גם אצל הראשונים?

[חכם באשי]

אולי הכוונה לירושלמי, סוף פ"ג דביכורים (כמדומני), המונה שלושה או ארבעה אישים שמוחלין להם על עוונותיהם, ואחד מהם הוא אדם שנתמנה למלוכה.

[חכם באשי]

זה לשון הירושלמי, הנ"ל (ביכורים, פ"ג ה"ג):
"חכם חתן נשיא גדולה מכפרת... נשיא - 'בן שנה שאול במלכו', וכי בן שנה היה?! אלא שנמחלו לו על כל עונותיו כתינוק בן שנה".

[י. רבינוביץ]

בירושלמי ביכורים (דף יא) מה הגר מוחלין לו על כל עונותיו אף חכם שנתמנה.
ועיין בחת"ס כתובות מה.

[על מנת להטפיח]

הכותבים ממאיסים את השהות כאן, הלא כתבתי בתחילה שראיתי את ירושלמי ביכורים ואין שם נוסח על פרנס, אני מחפש את הנוסח הזה. אז למה אנשים כדי להפגין את בקיאותם עושים עין של מעלה כמי שאינה רואה?

[אפרקסתא דעניא]

נכון! תפטר אותם! ! חדלי אישים שכאלה...

[י. רבינוביץ]

הכותבים ממאיסים את השהות כאן, הלא כתבתי בתחילה שראיתי את ירושלמי ביכורים ואין שם נוסח על פרנס, אני מחפש את הנוסח הזה. אז למה אנשים כדי להפגין את בקיאותם עושים עין של מעלה כמי שאינה רואה?

מילין כדורבנות. ובפרקי אבות (פ"ב) וְלֹא הַבַּיְשָׁן לָמֵד, וְלֹא הַקַּפְּדָן מְלַמֵּד.
(הנוסח בירושלמי שלפנינו הוא 'חכם שנתמנה', ויתכן שחכם ופרנס היינו הך לרבוותא בתראי?! או שהן סומכין על כיון שעלה אדם לגדולה נמחלין עוונותיו, ופרנס זה משבעה טובי העיר, מאי שנא אם מובן כך ומאי שנא אם כתוב כלשון זו? לא תמיד מה שנמצא באחרונים הוא נוסח מהגמרא, אלא כותבים לפי העניין. חוץ מזה לא כתבתי תשובה בשבילך "כדי להפגין את בקיאותי", פשוט חיפשתי בתוכנת חיפוש. בורותי כבר התגלתה לפני כל לפני ימים מספר ששאלתי שאלה שפשוטה בכמה מקומות בתוס' בש"ס).

[על מנת להטפיח]

דוגמא לדו שיח [עושים עצמם] חרשים:

כיון שנתמנה אדם פרנס על הציבור מוחלין לו כל עונותיו, מאמר זה רגיל בספרי אחרונים, ומצינו דוגמתו בירושלמי ביכורים אבל לא בלשון זה.
מי יודע מקורו? האם השתמשו בו גם אצל הראשונים?

אולי הכוונה לירושלמי, סוף פ"ג דביכורים (כמדומני), המונה שלושה או ארבעה אישים שמוחלין להם על עוונותיהם, ואחד מהם הוא אדם שנתמנה למלוכה.

[חכם באשי]

הכותבים ממאיסים את השהות כאן, הלא כתבתי בתחילה שראיתי את ירושלמי ביכורים ואין שם נוסח על פרנס, אני מחפש את הנוסח הזה. אז למה אנשים כדי להפגין את בקיאותם עושים עין של מעלה כמי שאינה רואה?

אוי ואבוי,
אני מאוד מאוד מתנצל שלא שמתי לב שכבר ציינת (ולדעתי, די בהבלעה) לירושלמי, ביכורים. פשוט לא שמתי לב, ושמתי את "עין של מעלה כמי שאינה רואה".
המקום יכפר בעדי, ואתה תסלח לי.

וכדי שלא תהיה ביאה ריקנית, אציין את השערתי,
שמא המאמר הנ"ל, בו נאמר "פרנס", הוא יצירת כלאים מדברי הירושלמי הנ"ל יחד עם מאמר שגור המפורסם ביותר: "כיון שנתמנה אדם פרנס מלמטה נעשה רשע מלמעלה" (על מקורותיו של המאמר האחרון, עי': אלפא ביתא קדמיתא דשמואל זעירא, בפרק שיוחד לו)

[חנבין]

שמא המאמר הנ"ל, בו נאמר "פרנס", הוא יצירת כלאים מדברי הירושלמי הנ"ל יחד עם מאמר שגור המפורסם ביותר: "כיון שנתמנה אדם פרנס מלמטה נעשה רשע מלמעלה"

השערה זו די נראית לי, זכורני שכמה וכמה מאמרים שחיפשתי מקורם התברר כי הם יצירת כלאיים של שני מאמרים, החליפו חלק פחות שגור בחלק יותר שגור, למשל: פתחו לי פתח כפתחו של מחט ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם, ידוע שבמקור נאמר פתח שעגלות וקרוניות עוברות בו, והחליפו בצירוף השגור "פתחו של אולם". יש עוד מאמרים רבים כאלו, שאינני זוכר כרגע.

"כיון שנתמנה אדם פרנס מלמטה נעשה רשע מלמעלה" (על מקורותיו של המאמר האחרון, עי': אלפא ביתא קדמיתא דשמואל זעירא, בפרק שיוחד לו)

ראיתי לפני שנים את הספר הזה, האם יצא גם א"ב תנינא והלאה?

[חכם באשי]

"כיון שנתמנה אדם פרנס מלמטה נעשה רשע מלמעלה" (על מקורותיו של המאמר האחרון, עי': אלפא ביתא קדמיתא דשמואל זעירא, בפרק שיוחד לו)

ראיתי לפני שנים את הספר הזה, האם יצא גם א"ב תנינא והלאה?

שמעתי מאחורי הפרגוד, שהספר 'אלפא ביתא תניתא דשמואל זעירא' ייכנס לדפוס בעוד שבועות מספר, אי"ה.

[יאיר]

ולמה אין הראשון באוצר?..

[היא שיחתי]

למרות הגישה המתלהמת (כוונתי גם להעדר התנצלות) שלא עשתה לי חשק לעזור (או גרמה לי פחד פן אכווה גם אני)
ראב"ן קידושין
ריש עשרה יוחסין
"ואין אדם מתמנה פרנס על הצבור עד שמוחלין לו על כל עונותיו ואסור לפרנס לעשות מלאכה בפרהסיא ואפילו בפני שלשה".

[חכם באשי]

ולמה אין הראשון באוצר?..

ר' שמואל אשכנזי מסרב.

[איש_ספר]

למרות הגישה המתלהמת (כוונתי גם להעדר התנצלות) שלא עשתה לי חשק לעזור (או גרמה לי פחד פן אכווה גם אני)
ראב"ן קידושין
ריש עשרה יוחסין
"ואין אדם מתמנה פרנס על הצבור עד שמוחלין לו על כל עונותיו ואסור לפרנס לעשות מלאכה בפרהסיא ואפילו בפני שלשה".

המעניין שמדברי ראב"ן שם נראה שהיו כתב כן לפניו בגמ, אחרת לא מובן פשר המאמר שם! תיכף ימציאו החוקרים ספר בבלי.

[יאיר]

שמא המאמר הנ"ל, בו נאמר "פרנס", הוא יצירת כלאים מדברי הירושלמי הנ"ל יחד עם מאמר שגור המפורסם ביותר: "כיון שנתמנה אדם פרנס מלמטה נעשה רשע מלמעלה"

השערה זו די נראית לי, זכורני שכמה וכמה מאמרים שחיפשתי מקורם התברר כי הם יצירת כלאיים של שני מאמרים, החליפו חלק פחות שגור בחלק יותר שגור, למשל: פתחו לי פתח כפתחו של מחט ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם, ידוע שבמקור נאמר פתח שעגלות וקרוניות עוברות בו, והחליפו בצירוף השגור "פתחו של אולם". יש עוד מאמרים רבים כאלו, שאינני זוכר כרגע.

"כיון שנתמנה אדם פרנס מלמטה נעשה רשע מלמעלה" (על מקורותיו של המאמר האחרון, עי': אלפא ביתא קדמיתא דשמואל זעירא, בפרק שיוחד לו)

ראיתי לפני שנים את הספר הזה, האם יצא גם א"ב תנינא והלאה?

פתחו לי: למעשה חיבור שני מדרשים
(עירובין (פר"ה מ"א) 'כיצד מעברין') אמר ר' יוחנן:
לבן של ראשונים - כפתחו של אולם,
ושל אחרונים - כפתחו של היכל
ואנו - כמלא נקב מחט סידקית

(שיר השירים רבה פרשה ה) 'קול דודי דופק'- על ידי משה, בשעה שאמר (פרשת בשלח) 'ויאמר משה: כה אמר ה' כחצות הלילה אני יוצא בתוך מצרים!' - 'פתחי לי!'
רבי יסא אמר: אמר הקב"ה לישראל: בָּנַי! פִּתְחוּ לי פֶּתָח אחד של תשובה - כחודה של מחט, ואני פותח לכם פתחים - שיהיו עגלות וּקְרֹנִיוֹת נכנסות בו!