40 שנה של רדיית הפת

איתור מקורות נעלמים, מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
שעת הכושר
הודעות: 114
הצטרף: ה' יוני 08, 2017 11:36 pm

40 שנה של רדיית הפת

הודעהעל ידי שעת הכושר » ד' ינואר 17, 2018 10:07 pm

ראיתי בירחון האוצר (ח.ז.) ציטוט נאה מאת הרב ליכטנשטיין,
נאים הדברים, ונאה הדיון בהם, אם תתרחב היריעה בדברים מועילים.
כך הוא;

חכמה ומלאכה.png
חכמה ומלאכה.png (95.25 KiB) נצפה 1403 פעמים

עבד הזמן
הודעות: 278
הצטרף: ה' דצמבר 14, 2017 12:13 pm

Re: 40 שנה של רדיית הפת

הודעהעל ידי עבד הזמן » ד' ינואר 17, 2018 10:26 pm

נראה לי שמספרים על ר' ברוך בער שבא לפניו קורקבן, והרימו בהתפעלות שזהו הקורקבן הקדוש שדיבר עליו הש"ך.

קמצן_קדוש
הודעות: 98
הצטרף: ו' מאי 06, 2016 12:15 am

Re: 40 שנה של רדיית הפת

הודעהעל ידי קמצן_קדוש » ד' ינואר 17, 2018 10:39 pm

עבד הזמן כתב:נראה לי שמספרים על ר' ברוך בער שבא לפניו קורקבן, והרימו בהתפעלות שזהו הקורקבן הקדוש שדיבר עליו הש"ך.

בישיבה סיפר פעם הר"מ על הגרי"ז (כמדומני) שהלך עם בני ביתו לגדות איזשהו נחל או ים כדי להביא משם סכך לסוכה,
ואז קרא הוא לבניו בהתרגשות כשהוא מצביע על המים:
"הנה ירוקה שעל פני המים!"
(בהברה אשכנזית זה סיפור ממש טוב. העברית הרגילה לא מיטיבה עמו..).

לייטנר
הודעות: 4169
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: 40 שנה של רדיית הפת

הודעהעל ידי לייטנר » ד' ינואר 17, 2018 11:08 pm

ההתפעלות מהפיכת תורת החיים לתיאוריה ופילוסופיה שאינה תלויה בדבר, מזעזעת יותר מעצם ההפיכה הנ"ל.

שומע ומשמיע
הודעות: 1169
הצטרף: ג' ינואר 19, 2016 9:57 pm

Re: 40 שנה של רדיית הפת

הודעהעל ידי שומע ומשמיע » ה' ינואר 18, 2018 12:01 am

לא חייבים להזדעזע. ולא באו לומר חלילה את מה שכתבת.
בודאי שיש רובד כזה בתורה שהיא חכמה, ויש נושאים שאפשר להבין את הנצרך לסוגיה גם בלי לדעת את כל הפרטים. ובכל מקרה זה ישפיע על מקרים אחרים.
גם אם אתה חושב שמחסירים פה משהו, לא צריך להקצין.

עושה חדשות
הודעות: 6413
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: 40 שנה של רדיית הפת

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' ינואר 18, 2018 12:14 am

ומה עם זה?

פלוריש
הודעות: 598
הצטרף: ה' ינואר 15, 2015 6:17 pm

Re: 40 שנה של רדיית הפת

הודעהעל ידי פלוריש » ה' ינואר 18, 2018 12:18 am

עבד הזמן כתב:נראה לי שמספרים על ר' ברוך בער שבא לפניו קורקבן, והרימו בהתפעלות שזהו הקורקבן הקדוש שדיבר עליו הש"ך.

האם בהיותו רב בלוסק לא פסק בדיני טריפות?

שומע ומשמיע
הודעות: 1169
הצטרף: ג' ינואר 19, 2016 9:57 pm

Re: 40 שנה של רדיית הפת

הודעהעל ידי שומע ומשמיע » ה' ינואר 18, 2018 12:32 am

עוד ציטוט מהרב ליכטנשטיין [על ההבדל בין לימוד הלכה ללימוד בעיון]
איך אמר לי פעם רב אחד? אם רכב מתקלקל אתה לא הולך לפרופסור באוניברסיטה, אתה הולך לדבר עם מוסכניק
הרב סבתו: הרב מסכים עם המשל הזה?
הרב ליכטנשטיין: לרעיון אני ודאי מסכים.

[מבקשי פניך]
נערך לאחרונה על ידי שומע ומשמיע ב ה' ינואר 18, 2018 12:37 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

שומע ומשמיע
הודעות: 1169
הצטרף: ג' ינואר 19, 2016 9:57 pm

Re: 40 שנה של רדיית הפת

הודעהעל ידי שומע ומשמיע » ה' ינואר 18, 2018 12:35 am

עושה חדשות כתב:ומה עם זה?

יישר כוח.
אני מבין מהחזו"א שם שבודאי צריך להגיע לאפשרות לפסוק למעשה, אבל צריך ללכת בדרך הארוכה. היינו להבין מהסוגיה מה הנושא המיוחד לאותו אופן, ולפי"ז להכריע למעשה. ולא ישר דרך דימוי למקרים שאינם נוהגים בימינו, ואיננו בטוחים בצורתם.

עבד הזמן
הודעות: 278
הצטרף: ה' דצמבר 14, 2017 12:13 pm

Re: 40 שנה של רדיית הפת

הודעהעל ידי עבד הזמן » ה' ינואר 18, 2018 12:39 am

פלוריש כתב:
עבד הזמן כתב:נראה לי שמספרים על ר' ברוך בער שבא לפניו קורקבן, והרימו בהתפעלות שזהו הקורקבן הקדוש שדיבר עליו הש"ך.

האם בהיותו רב בלוסק לא פסק בדיני טריפות?

ראשית כל נראה לי שהעיר הייתה הלוסק.
שנית עי' במצ"ב מדברי אחיינו.
קבצים מצורפים
קורקבן קדוש.PDF
(91.94 KiB) הורד 58 פעמים

תוכן
הודעות: 3431
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: 40 שנה של רדיית הפת

הודעהעל ידי תוכן » ה' ינואר 18, 2018 12:42 am

לייטנר כתב:ההתפעלות מהפיכת תורת החיים לתיאוריה ופילוסופיה שאינה תלויה בדבר, מזעזעת יותר מעצם ההפיכה הנ"ל.


מצאת לך עוד משהו אצל החרדים להזדעזע ממנו. כל הכבוד!

פלוריש
הודעות: 598
הצטרף: ה' ינואר 15, 2015 6:17 pm

Re: 40 שנה של רדיית הפת

הודעהעל ידי פלוריש » ה' ינואר 18, 2018 1:11 am

הלומדות הבריסקאית התמקדה בספרו ההלכתי של הרמב''ם, ה''משנה תורה'' שנכתב בעברית. מדרך הטבע לא היתה להם גישה לכתביו הערביים במקורם, לכל היותר לתרגומים שלהם. נוסף לכך אסכולות רבות בגישה הבריסקאית מתנגדות בחריפות לפילוסופיה שלו – לחלק הרעיוני של כתביו. שלא לדבר על כך שלא היתה להם גישה לכלל התרבות הערבית-יהודית.
זאת ועוד: הבריסקאיות היא בעיקרה משחק אינטלקטואלי ללומדים; היא אינה מעצבת את חיי היום-יום. ביום-יום נוהגים לפי הגהות הרמ''א בשולחן ערוך.
לעומת זאת, בדרדעיות הרמב''ם הוא מעצב עיקרי של חיי היום-יום של כל אדם, לאו דוקא הלומד. מדובר בתחיה כוללת של התרבות הערבית-יהודית לכל ענפיה ובהקשרה המקורי.
אחד ממשיכי בית בריסק הוא הגאון ר' יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק מבוסטון. בדמותו התגלם, מלבד לומדות ברמב''ם, גם ידע מדעי פילוסופי.
אני מביא פה שתי פסקאות המיצגות בצורה חותכת את ההבדל בין הדרדעיות הצנענית לבין הלומדות הבריסקאית.
הפיסקה הראשונה היא מדבריו של הרב' יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק מבוסטון במסתו ''מה דודך מדוד'', הדנה בדרך לימודו של סבו הגאון ר' חיים הלוי סולובייצ'יק מבריסק. היא נדפסה במספר ספרים שלו ואני העתקתי את הדברים מתוך ספרו ''בסוד היחיד והיחד'' עמוד 227.
השניה, היא דברים שאני כתבתי בפתיחה למאמרי ''הלכה וראליה'' בספר הזיכרון לרב יוסף בן דוד קאפח בהוצאת אוניברסיטת בר אילן. כשכתבי את הדברים לא ידעתי כלל על דברי הגרי''ד סולובייצ'יק; הסבו את תשומת ליבי אליהם זמן רב לאחר כתיבתם.
כמובן שאינני ראוי לעמוד מול הגרי''ד, אבל לא מכוח עצמי אני בא אלא מכוחה של השיטה – האסכולה הדרדעית.
ואלו דברי הגרי''ד סולובייציק (ויושם לב ללשונו המיוחדת ולמונחים הלועזיים המלווים אותה):
מה שנעשה למשל במסכת כלים, המופיעה למשקיף השטחי כגדושת רהיטי בית וכלי המטבח: טבלא ונר, כיסא ושולחן, מיחם וחבית, תנור וכירה, וכו' כאילו לא בא אלא לתאר את כלי המשק הביתי של בני ארץ ישראל בתקופת המשנה – אי אפשר לשער . ר' חיים גילה את המאור שבמסכת זו, הפשיטה מלבושה המעשי, והכניס את המושג במקום העובדה, את היחס ההגיוני במקום הקשר המציאותי, תכנים אידיאליים במקום חפצים ממשייים. כולה ניתקה מן המציאות המוחשית ונדחקה אל עולם רוחני מחשבתי הנוצר על ידי החשיבה ההלכית הצרופה.
כשם שהכניס אינטרפרטציה חדשה למקצועות אלה, כך חיקר ואיזן ופירש על פי מידתו, מידת הקונצפטואליזציה, את כל עניני התורה – דיני מחיצות שבת, סוכה, אוהל המת, וכלאים, הלכות יבום וחליצה, קידושין וגרושין, טוען ונטען, חובל ומזיק, וכן כל כיוצא בהן. כל מקום שנתן את עיניו בו וכל עניין שנגע בו נהפך לתוכן הלכי, אידיאה שכלית ועצם מופשט. דם הקדשים וקטורת יום הכיפורים, כותלי הסוכה, ונר חנוכה, הבאת שליש ומירוח, קצירת העומר והבאתו, כזית חלב נבלה וטרפה, שטרי קניין ושעבוד, מלך וכהן גדול, בגדי כהונה ועולת ראיה, נתלשו מעולם העובדתיות היום יומית, מן החושניות, ונשתלו בעולם אידיאלי שבו התבונה ההלכית הטהורה שולטת שלטון בלי מיצרים, ובו נתפשים ענינים אלה לארכיטקטורה רעיונית - הגיונית מרהיבת עין וצודה נפשות. ההלכה נהפכה למיתודה דידוקטיבית שלמה, שחרג ודחף לה, המסתערת על חפצים ממשיים מצרפת אותם מן המוחשיות ויוצרת בהם מערכת מחשבתית נעלה, בהקבלה להנחותיה ולמושכלותיה הראשוניים, המעורים בפעולת פוסטוליזציה שנמסרה לנו מדור דור עד משה רבינו שקיבל תורה מסיני.

ואילו הדברים שאני כתבתי בפתיחה למאמרי הלכה וראליה לזכרו של מורי:
כיון שגלו ישראל ממקומן אין לך ביטול תורה גדול מזה (בבלי חגיגה ה ב.) ולא לימוד התורה ואהבת התורה וההתמדה בלימודה בטלו, אלא ההקשר המציאותי שלה. ההבנה של תנאי החיים, ידיעת הצמחים, הכרת המקומות , ראיית בעלי החיים, כל זה הלך ונשתכח. מעברם של מוקדי התורה למזרח אירופה ששם תנאי החיים והאקלים והשפות המדוברות בקרב הגויים שם אינם דומים כלל ועיקר למצב בארץ ישראל הביאו לשבירת מסורת התורה. לפיכך עברו במזרח אירופה לניתוח מופשט של העקרונות ההלכתיים שמאחורי הסוגיות תוך ניתוק הולך וגובר מהמציאות הריאלית שלהם. תהליך זה התחזק בגלל שיטת אורח החיים הנקוטה שם שעיקרה ניתוק בין עמלי תורה לבין עמלי פרנסה. היינו העסוקים בתורה אינם עסוקים בעיניני העולם והעסוקים בפרנסתם הרי הם לכל היותר בגדר קובעי עיתם לתורה במקרה הטוב.
משחזרו ישראל למקומם נשארה הזרות במקומה. מבחינות מסויימות אפילו גברה. כבר שמעתי מאברך אחד שאינו מבדיל בין כבש לעז. ובודאי שמי שאינו יודע מה הוא כבש ומה הוא עז אין לצפות ממנו שידע מה הוא ארבה המדבר ומה הוא צלבגב מרוקאי. מבחינות רבות השבר עוד התגבר כיון שעיסוקה של האקדמיה בשאלות אלו תוך ניתוק ממסורת התורה גרם שבעולם הישיבות התחילו להתרחק בכלל לא רק מהראליה הנחקרת באוניברסיטה אלא אפילו מהראליה הפשוטה.
לא כן חלקו של עבד ד' מורי יוסף קפאח, אשר אצלו ידיעת המציאות לעמקה ולרחבה וידיעת התורה לכל מרחביה וענפיה התמזגו לשלמות אחת.

אבל, מרחפת השאלה המהותית - מהי המשכיות אמת של הרמב''ם? האם לימוד ערבית תוך חזרה למקורות או להיפך: לימוד אנגלית תוך התקדמות בחזית המדע של היום?
ועוד שיקול משמעותי - הרי אנו בארצינו במזרח, ועתידינו להיות חלק אורגאני מהמרחב הזה ולא במערב.
ועל כן, דרכו של מי עדיפה לעתידנו – דרכה של תימן או דרכה של ארה''ב?


פלוריש
הודעות: 598
הצטרף: ה' ינואר 15, 2015 6:17 pm

Re: 40 שנה של רדיית הפת

הודעהעל ידי פלוריש » ה' ינואר 18, 2018 1:15 am

עבד הזמן כתב:
פלוריש כתב:
עבד הזמן כתב:נראה לי שמספרים על ר' ברוך בער שבא לפניו קורקבן, והרימו בהתפעלות שזהו הקורקבן הקדוש שדיבר עליו הש"ך.

האם בהיותו רב בלוסק לא פסק בדיני טריפות?

ראשית כל נראה לי שהעיר הייתה הלוסק.
שנית עי' במצ"ב מדברי אחיינו.

תודה על המציאה. מדברי האחיין נראה שהרב ידע וחלק מהתלמידים לא.

צביב
הודעות: 1017
הצטרף: א' מרץ 04, 2012 2:02 pm

Re: 40 שנה של רדיית הפת

הודעהעל ידי צביב » ה' ינואר 18, 2018 1:26 am

אגב,
רבינו חננאל בשבת שם ( בדפוס הישן דף ד עמוד ב)
כתב וקבלנו מרבותינו וכו'

שומע ומשמיע
הודעות: 1169
הצטרף: ג' ינואר 19, 2016 9:57 pm

Re: 40 שנה של רדיית הפת

הודעהעל ידי שומע ומשמיע » ה' ינואר 18, 2018 1:33 am

אמנם האשכול התחיל עם דברי חכם שמעמדו איננו חלק לרוב חברי הפורום, אבל לא מומלץ להתחיל להביא דיבורים המעוררים שאט נפש לרוב החברים. בעיקר משום שזה יהפוך לויכוח השקפתי במקום לברר את הנושא.

כח עליון
הודעות: 237
הצטרף: ה' דצמבר 08, 2016 8:08 pm

Re: 40 שנה של רדיית הפת

הודעהעל ידי כח עליון » ה' ינואר 18, 2018 1:36 am

עושה חדשות כתב:ומה עם זה?

באמת הוא תימה גדול

כח עליון
הודעות: 237
הצטרף: ה' דצמבר 08, 2016 8:08 pm

Re: 40 שנה של רדיית הפת

הודעהעל ידי כח עליון » ה' ינואר 18, 2018 1:42 am

ראיתי בספר, לא זוכר שמו (גדולי תורה מספרים על רבותיהם)
סיפור מר' אליעזר פלצי'נסקי על הבריסקער רב
איך שהלך עמו. כמדומני בירושלים סביבות החומה
וראו ערביות מתאספות לשאוב מהבאר בסביבות השקיעה
אז אמר הבריסקער רב בהתפעלות
זה מ"ש 'לעת ערב לעת צאת השאבת'

לייטנר
הודעות: 4169
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: 40 שנה של רדיית הפת

הודעהעל ידי לייטנר » ה' ינואר 18, 2018 5:14 pm

תוכן כתב:
לייטנר כתב:ההתפעלות מהפיכת תורת החיים לתיאוריה ופילוסופיה שאינה תלויה בדבר, מזעזעת יותר מעצם ההפיכה הנ"ל.


מצאת לך עוד משהו אצל החרדים להזדעזע ממנו. כל הכבוד!


אני מבין שאתה מתייחס לרב ליכטנשטיין כאל חרדי.

עבד הזמן כתב:נראה לי שמספרים על ר' ברוך בער שבא לפניו קורקבן, והרימו בהתפעלות שזהו הקורקבן הקדוש שדיבר עליו הש"ך.

סיפר לי ידיד שאביו למד בישיבת כפר הרא"ה בזמן שהגר"ד ליאור כיהן שם ברבנות. הרב הרלינג הי"ד טען שלא ייתכן ללמד הלכה, כשמרא דאתרא הוא הגר"ד ליאור, ושכנע אותו ללמד הלכה בישיבה.
פעם אחת נכנסה אחת מנשות הכפר עם תרנגולת בידה כדי לשאול על כשרותה, והגר"ד ליאור בהתלהבותו (אני מניח שזה היה בהסכמתה) פירק את התרנגולת והראה לתלמידים כל חלק ועל מה יש להתבונן בשאלות כשרות.

בן אליהו
הודעות: 481
הצטרף: ב' מאי 31, 2010 10:05 pm

Re: 40 שנה של רדיית הפת

הודעהעל ידי בן אליהו » ה' ינואר 18, 2018 8:00 pm

לייטנר כתב:ההתפעלות מהפיכת תורת החיים לתיאוריה ופילוסופיה שאינה תלויה בדבר, מזעזעת יותר מעצם ההפיכה הנ"ל.


ממש לא מובנים לי דבריך. מן הסתם לא זרים לך צמד המילים חומר וצורה במהר"ל. זה בדיוק האור הגדול שאליו נחשפנו בדורות האחרונים מרבותינו גדולי ראשי הישיבות: בקשת היסוד העקרוני שעומד בתשתית ההלכה המעשית.

בשפה יותר פשוטה:
שלושה צופים במכונת משקאות אמריקאית ומתארים לאחר מכן מה הם ראו. ילד קטן, חשמלאי ופיזיקאי.
הילד הקטן יאמר: מכניסים כסף ואז יש קסם ויוצאת פחית.
החשמלאי יסביר משהו מופשט על סגירת מעגלים.
והפיסיקאי ימסור תיאור מופשט עוד יותר שכולו נוסחאות של שילובי אנרגיה ומהירות וכו'
איזה תיאור הוא הנאמן ביותר למתרחש וחושף את השורש שעומד בבסיס המציאות הגלויה? התשובה ברורה.

במיוחד במציאות החיים שלנו ששונה כל כך מהמציאות בה חיו חז"ל, על מנת ליישם את ההלכה כפי שנמסרה על ידי חז"ל בחיינו מתוך נאמנות מוחלטת למקור, מוכרחים לחפש את היסודות המופשטים של כל הלכה.
ואם כן, ההיפך מדבריך הוא הנכון! הניתוח מהמופשט הוא, ורק הוא, הצינור שדרכו נצליח לחבר את חיינו לתורה של חז"ל.

והמציאות עד לעצמה שניכר היטב גודל ההפרש בין מי שאמון על תורת ראשי הישיבות לבין מי שלא.

לייטנר
הודעות: 4169
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: 40 שנה של רדיית הפת

הודעהעל ידי לייטנר » ה' ינואר 18, 2018 8:20 pm

אם הפיזיקאי מכיר רק את הנוסחאות אך לא את אופן הפעולה, אין שום משמעות להסברו.

בברכה המשולשת
הודעות: 8962
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am

Re: 40 שנה של רדיית הפת

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ה' ינואר 18, 2018 10:31 pm

רק אעיר, שההקשר בו צוטטו דברי הרב חיים נבון בשם רבו הגרא"ל אינו נוגע לפסיקת הלכה אלא לעיון הלמדני בלבד, כמפורש בגוף הדברים.

סלקא דעתך
הודעות: 108
הצטרף: ש' מרץ 07, 2015 10:54 pm

Re: 40 שנה של רדיית הפת

הודעהעל ידי סלקא דעתך » ו' ינואר 19, 2018 12:14 am

לייטנר כתב:אם הפיזיקאי מכיר רק את הנוסחאות אך לא את אופן הפעולה, אין שום משמעות להסברו.


אבל אחרי שהוא יודע את הנוסחאות הוא קולט את אופן הפעולה יותר מהר מכל אחד וגם הרבה יותר טוב.

גם זו לטובה
הודעות: 2174
הצטרף: ה' יוני 07, 2012 2:29 am

Re: 40 שנה של רדיית הפת

הודעהעל ידי גם זו לטובה » ו' ינואר 19, 2018 12:22 am

בעניין נושא האשכול, היה מאמר של ר יעב"ץ באתר צ"ע.

פלגינן
הודעות: 2290
הצטרף: ג' יולי 17, 2012 10:46 pm

Re: 40 שנה של רדיית הפת

הודעהעל ידי פלגינן » ו' ינואר 19, 2018 12:25 am

גם זו לטובה כתב:בעניין נושא האשכול, היה מאמר של ר יעב"ץ באתר צ"ע.

וגם מאמר תגובה חשוב של ר"י בוצ'קובסקי, שם.

עושה חדשות
הודעות: 6413
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: 40 שנה של רדיית הפת

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' ינואר 19, 2018 12:31 am

פלגינן כתב:
גם זו לטובה כתב:בעניין נושא האשכול, היה מאמר של ריעב"ץ באתר צ"ע.
וגם מאמר תגובה חשוב של ר"י בוצ'קובסקי, שם.







.
נערך לאחרונה על ידי עושה חדשות ב ו' ינואר 19, 2018 11:30 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

מחולת המחנים
הודעות: 2588
הצטרף: ה' דצמבר 13, 2012 12:49 pm

Re: 40 שנה של רדיית הפת

הודעהעל ידי מחולת המחנים » ו' ינואר 19, 2018 1:00 am

סנהדרין דף ה' ע"ב
והאמר רב שמונה עשר חדשים גדלתי אצל רועה בהמה לידע איזה מום קבוע ואיזה מום עובר.


מסופר על חמיו של המובא בראש האשכול, שכאשר למד פרק כיצד מברכין ביקש מתלמידיו שיביאו לפניו ספרי בישול צרפתיים עתיקים, כדי שיוכל להבין אל נכון את הלעזים הרבים של רש"י בפרק זה.

וכנראה זה ג"כ קשור לנידון
viewtopic.php?p=428090#p428090

לייטנר
הודעות: 4169
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: 40 שנה של רדיית הפת

הודעהעל ידי לייטנר » ו' ינואר 19, 2018 2:21 pm

סלקא דעתך כתב:
לייטנר כתב:אם הפיזיקאי מכיר רק את הנוסחאות אך לא את אופן הפעולה, אין שום משמעות להסברו.


אבל אחרי שהוא יודע את הנוסחאות הוא קולט את אופן הפעולה יותר מהר מכל אחד וגם הרבה יותר טוב.


אני לא נכנס כאן לדיון (העקר) האם מי שלמד בישיבה, מבין יותר מהר דברים אחרים.
לפי הסברך משמע שמדובר על אדם שלומד תיאוריה ומכוון אותה בהמשך למעשה, ולא על אדם המקדש את התיאוריה בלא להמשיך אותה אי פעם אל המציאות.

גביר
הודעות: 681
הצטרף: ה' אפריל 03, 2014 4:33 pm

Re: 40 שנה של רדיית הפת

הודעהעל ידי גביר » א' ינואר 21, 2018 11:40 am

תיאור מגמה של חיבור מחודש של הלימוד הבריסקאי לריאליה המוחשית יותר ישנו בהרצאתו של הרב משה ליכטנשטיין - מוולוז'ין ועד ירושלים - הישגי העבר ואתגרי העתיד של השיטה הבריסקאית I למדנות ליטאית: שורשים, יישומים ואתגרים עתידיים I למדנות ליטאית ותיאוריה משפטית I כנס צובה השביעי, מדקה 20 בערך. ההרצאה ישנה כאן - https://www.youtube.com/watch?v=ykFKtVDy61w

פלוריש
הודעות: 598
הצטרף: ה' ינואר 15, 2015 6:17 pm

Re: 40 שנה של רדיית הפת

הודעהעל ידי פלוריש » ד' ינואר 24, 2018 8:04 pm

עושה חדשות כתב:ומה עם זה?


בתורתו של ר' גדליה, מהדורה שניה, עמ' קצט:
הלומדים עוסקים בשור ובפרה ולא מעניין אותם מה זה שור ומה זה פרה, העיקר הלומדות. אבל זה לא נכון, בכל דבר שלומדים צריך קודם כל לדעת על מה מדובר.

ר' שמואל שמחה זקס בהספד על הגר"ח גריינימן (הובא באשכול עליו):
דודי הגאון ר' נתן שולמן שליט"א דחף מאד את האברכים שהלימוד יהיה כדי לדעת לפסוק שאלה, וכאב מאוד שאברכים לא מבינים זאת ושולחים שאלות לרבנים שיודעים ללמוד פחות מהם. ואמר בשם החזו"א שבכדי להרגיל את הראש לפסוק הלכה צריך ללמוד הרבה טור עם בית יוסף. פעם הגיע לביקור לישיבה ת"ח חשוב מבוגרי הישיבה ור' נתן דיבר אתו על כך, מדוע אינו לומד כל דבר כדי שיוכל לפסוק הלכה למעשה, ואמר שמשתדל ללמוד וללמד לתלמידיו ללמוד הסוגיות בעיון ולהגיע עד להלכה למעשה, אבל בכדי לדעת לפסוק הלכה צריך לברר כל דבר ודבר מבחינה מציאותית וקשה עליו מאד הדבר כיון שהוא מכיר את טבעו והוא לא בנוי לזה ויפריע לו בהתקדמות בלימוד, וכל אחד צריך ללמוד לפי הסגנון שמתאים לטבעו. אמר לו ר' נתן, אם היה פה החזו"א חושבני שהוא לא היה מרוצה, הקב"ה נתן את התורה שנוכל ללמוד ולקיים את התורה, ואם זה נצרך ללמוד את המציאות הרי זה חלק מהלימוד...
כל דבר למד [הגרח"ג] מהשורש אבל למד גם את מציאות הדברים, מוקצה, ריבית, הכל רצה לראות בעינים. אמר חתנו הרה"ג ר' שמואל חברוני, בזמן שעסק במלאכת לש היה אצל הרב מעבדה של דייסות, הכל ערבב ובדק מה יש לישה ומה אין, הלימוד בשיא העיון וגם בירור העובדות, גם עם מומחים... לפני כמה שנים נסע לצפון הארץ ללולי העופות לראות בעיניו אופן הזרקת הזריקות בעוף...

לייטנר
הודעות: 4169
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: 40 שנה של רדיית הפת

הודעהעל ידי לייטנר » ב' ינואר 29, 2018 8:06 pm

מתוך הספד שנשא הגרז"ן על חמיו - ר' שלמה זלמן (התורה המשמחת, עמ' 50), שמהווה את האנטיתזה המוחלטת למה שהובא בראש האשכול:
הפסוק במשלי (ז ד) אומר: "אמור לחכמה אחותי את". חז"ל הסבירו פסוק זה כך: "אם ברור לך הדבר כאחותך שהיא אסורה לך אומרהו, ואם לאו - לא תאמרהו"
(שבת קמה:). בעקבות דברי הגאון מוילנא, נראה לי להסביר את 'ברור כאחותך' באופן זה:
כשחכם מישראל עומד לפסוק הלכה, צריך הוא להיות בקי ושלם בעניין מכל צדדיו: הן מצד המציאות והן מן הצד ההלכתי. כשאדם שומע את שם אחותו, הוא יודע בדיוק במי מדובר - המציאות ברורה לו היטב - וכן הוא יודע היטב גם את ההלכה, שאחותו אסורה לו; אין לו כל ספק, בשני התחומים.
חז"ל אומרים איפוא בדוגמה זו של 'אחותו', שכשם ששני ההיבטים ברורים לאדם בו זמנית, כך צריך להיות בבוא החכם לפסוק הלכה: לדעת את המציאות ואת ההלכה גם יחד.
דומני שזו היתה הנקודה המרכזית והייחודית אצל מורי חמי: כל מה שלמד בספר , הצטייר לו מיד בתחום המעשה, בחיים; ובכל מה שראה בעולם, בכל תמונה שקלטו עיניו - ראה מיד את ההלכה הנוגעת למציאות שלפניו.

וכן שם:
תופעה זו, כפי ששמעתי ממו"ר הרב מפוניבז' זצ"ל היתה שכיחה אצל רבותינו בימי קדם. לדוגמה: מסופר בגמרא שהלל טיפס על גג בית המדרש לשמוע דברי תורה,
ונערם עליו שלג וקפא כשהורידוהו, "... אמרו: ראוי זה לחלל עליו את השבת" (יומא לה:). ולכאורה, מה פירש 'ראוי זה'? וכי אדם אחר במצבו של הלל, שסתם קפא בדרך,
אינו "ראוי שיחללו שבת להצילו"?! - אלא שחז"ל לא התכוונו לומר שם את ההגדרה ההלכתית, כי אם את המציאות: כיום, כשרוצים להגדיר מצבו של פצוע, נהוג לומר: פצוע קל,
פצוע קשה, וכדו'; ואילו בימי חז"ל, ניתנה ההגדרה הרפואית במונחים של הלכה. לכן, בבוא הגמרא לומר עד כמה היה מצבו של הלל קשה מבחינה רפואית, התבטאו ואמרו:
"ראוי זה לחלל עליו את השבת"

בברכה המשולשת
הודעות: 8962
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am

Re: 40 שנה של רדיית הפת

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ב' ינואר 29, 2018 8:28 pm

לייטנר כתב:מתוך הספד שנשא הגרז"ן על חמיו - ר' שלמה זלמן (התורה המשמחת, עמ' 50), שמהווה את האנטיתזה המוחלטת למה שהובא בראש האשכול:
הפסוק במשלי (ז ד) אומר: "אמור לחכמה אחותי את". חז"ל הסבירו פסוק זה כך: "אם ברור לך הדבר כאחותך שהיא אסורה לך אומרהו, ואם לאו - לא תאמרהו"
(שבת קמה:). בעקבות דברי הגאון מוילנא, נראה לי להסביר את 'ברור כאחותך' באופן זה:
כשחכם מישראל עומד לפסוק הלכה, צריך הוא להיות בקי ושלם בעניין מכל צדדיו: הן מצד המציאות והן מן הצד ההלכתי. כשאדם שומע את שם אחותו, הוא יודע בדיוק במי מדובר - המציאות ברורה לו היטב - וכן הוא יודע היטב גם את ההלכה, שאחותו אסורה לו; אין לו כל ספק, בשני התחומים.
חז"ל אומרים איפוא בדוגמה זו של 'אחותו', שכשם ששני ההיבטים ברורים לאדם בו זמנית, כך צריך להיות בבוא החכם לפסוק הלכה: לדעת את המציאות ואת ההלכה גם יחד.
דומני שזו היתה הנקודה המרכזית והייחודית אצל מורי חמי: כל מה שלמד בספר , הצטייר לו מיד בתחום המעשה, בחיים; ובכל מה שראה בעולם, בכל תמונה שקלטו עיניו - ראה מיד את ההלכה הנוגעת למציאות שלפניו.

וכן שם:
תופעה זו, כפי ששמעתי ממו"ר הרב מפוניבז' זצ"ל היתה שכיחה אצל רבותינו בימי קדם. לדוגמה: מסופר בגמרא שהלל טיפס על גג בית המדרש לשמוע דברי תורה,
ונערם עליו שלג וקפא כשהורידוהו, "... אמרו: ראוי זה לחלל עליו את השבת" (יומא לה:). ולכאורה, מה פירש 'ראוי זה'? וכי אדם אחר במצבו של הלל, שסתם קפא בדרך,
אינו "ראוי שיחללו שבת להצילו"?! - אלא שחז"ל לא התכוונו לומר שם את ההגדרה ההלכתית, כי אם את המציאות: כיום, כשרוצים להגדיר מצבו של פצוע, נהוג לומר: פצוע קל,
פצוע קשה, וכדו'; ואילו בימי חז"ל, ניתנה ההגדרה הרפואית במונחים של הלכה. לכן, בבוא הגמרא לומר עד כמה היה מצבו של הלל קשה מבחינה רפואית, התבטאו ואמרו:
"ראוי זה לחלל עליו את השבת"


כפי שכבר כתבתי לעיל, המובא בראש האשכול אינו נוגע כלל לפסיקת הלכה, אלא ללימוד עיון ישיבתי.
ביחס לפסיקת הלכה, ליכא מאן דפליג על הדברים הנכונים שהביא כת"ר מהגרז"ן

לייטנר
הודעות: 4169
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: 40 שנה של רדיית הפת

הודעהעל ידי לייטנר » ב' ינואר 29, 2018 8:35 pm

רבים הסיפורים שם על ר' שלמה זלמן שכל לימודו היה מכוון לנ"מ.
ראה גם מש"כ ר' מאיר בר אילן על שו"ת משיב דבר על יחסו של אביו לכתיבת תשובות ארוכות (חלק מדבריו הוזכרו בהקדמה לשו"ת דבר חברון ח"ב), ובהחלט יש לתהות אם דבריו נאמרו דוקא על רקע התפתחות הלימוד ה'עיוני-שלא להלכה בדוקא'.

מחולת המחנים
הודעות: 2588
הצטרף: ה' דצמבר 13, 2012 12:49 pm

Re: 40 שנה של רדיית הפת

הודעהעל ידי מחולת המחנים » ג' ינואר 30, 2018 1:25 am

לגבי מה שהוער כאן על תלמוד שבמוצהר אינו מביא לידי מעשה, יש לדון האם הוא גדול מהמעשה, שהרי אמרו גדול תלמוד שמביא לידי מעשה, ופירש"י: נמצאו שניהם בידו, ויש לדון עוד במה שאמרו דרוש וקבל שכר, דלכאורה ג"כ אינו מביא לידי מעשה.

וכבר דנו בזה קצת כאן
viewtopic.php?p=44173#p44173

לייטנר כתב:
תופעה זו, כפי ששמעתי ממו"ר הרב מפוניבז' זצ"ל היתה שכיחה אצל רבותינו בימי קדם. לדוגמה: מסופר בגמרא שהלל טיפס על גג בית המדרש לשמוע דברי תורה,
ונערם עליו שלג וקפא כשהורידוהו, "... אמרו: ראוי זה לחלל עליו את השבת" (יומא לה:). ולכאורה, מה פירש 'ראוי זה'? וכי אדם אחר במצבו של הלל, שסתם קפא בדרך,
אינו "ראוי שיחללו שבת להצילו"?! - אלא שחז"ל לא התכוונו לומר שם את ההגדרה ההלכתית, כי אם את המציאות: כיום, כשרוצים להגדיר מצבו של פצוע, נהוג לומר: פצוע קל,
פצוע קשה, וכדו'; ואילו בימי חז"ל, ניתנה ההגדרה הרפואית במונחים של הלכה. לכן, בבוא הגמרא לומר עד כמה היה מצבו של הלל קשה מבחינה רפואית, התבטאו ואמרו:
"ראוי זה לחלל עליו את השבת"

אין משיבין על הדרוש, אך לכאורה היה המעשה בשבת והיה הדבר נוגע הלכה למעשה שראוי זה לחלל עליו את השבת, וכמו שמשמע מדלעיל מיניה "אותו היום ערב שבת היה וכו',כשעלה עמוד השחר וכו", והיינו למחרת ביום השבת.


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: יהודי טבעי, כלבאשבוע ו־ 31 אורחים