חומרת בריסק בדין כסדרן בתפילין ומזוזות

[פלפלת בחכמה]

האם ידוע למישהוא מקור על מה ששמעתי שהגר״ח מבריסק החמיר שאם כותב אות בתפילין ומזוזות בעוד שהאות הקודם עדיין לא מתייבש הרי הוא פסול משום דלא נכתב כסדרן..... ידוע שהמנצחת חינוך מצדד לומר גבי שבת שאינו חייב אלא אם נתייבש כבר והביא מהפוסקים שכתבו גבי גט שצריך להמתין עד שהתייבש דאל״כ אינו כתב... אך לכאורה לפי חומרא זו כל התפילין ומזוזות שלנו פסולים - מישהו יודע משהו בעניין?

[מענה איש]

האם ידוע למישהוא מקור על מה ששמעתי שהגר״ח מבריסק החמיר שאם כותב אות בתפילין ומזוזות בעוד שהאות הקודם עדיין לא מתייבש הרי הוא פסול משום דלא נכתב כסדרן..... ידוע שהמנצחת חינוך מצדד לומר גבי שבת שאינו חייב אלא אם נתייבש כבר והביא מהפוסקים שכתבו גבי גט שצריך להמתין עד שהתייבש דאל״כ אינו כתב... אך לכאורה לפי חומרא זו כל התפילין ומזוזות שלנו פסולים - מישהו יודע משהו בעניין?

לא ידוע לי מה גם שזה לא מעשי
מה שכן יש רשימה מהגרי''ז אודות חומרות שונות בתפילין ובן היתר מופיע שם שהיות שהדינים שכתבו הפוסקים בעניין שלא כסדרן אין להם יסוד בדברי הגמ' אלא כתבו מסברא (כמו הדין שקוצו של יוד דר'''ת אפשר להוסיף לאחר מכן ואין בזה חסרון של שלכ''ס) לכן צוה לסופר שלא להתחיל באות הבאה רק לאחר שגמר האות הקודמת בין בפרטים המעכבים באות ובין בפרטים שאינם מעכבים כתגין וקוצין וכדו'

ולעצם הטענה לכאו' כשנתייבש הוי כאילו איגלאי מילתא למפרע על זמן הכתיבה, הגע בעצמך שאחד יכתוב בשבת קודם השקיעה ונתייבש רק לאחר השקיעה יהיה פטור?

[בור ריק]

כמדומני שיש להם חומרא שלא לעבור עוד פעם על אות אחר שנכתב הלאה ע"פ דברי הגר"ח דכתב ע"ג כתב מבטל שם כתב התחתון ויש בזה חסרון של שלא כסדרן

[אפרקסתא דעניא]

האם ידוע למישהוא מקור על מה ששמעתי שהגר״ח מבריסק החמיר שאם כותב אות בתפילין ומזוזות בעוד שהאות הקודם עדיין לא מתייבש הרי הוא פסול משום דלא נכתב כסדרן..... ידוע שהמנצחת חינוך מצדד לומר גבי שבת שאינו חייב אלא אם נתייבש כבר והביא מהפוסקים שכתבו גבי גט שצריך להמתין עד שהתייבש דאל״כ אינו כתב... אך לכאורה לפי חומרא זו כל התפילין ומזוזות שלנו פסולים - מישהו יודע משהו בעניין?

אינני מבין את החומרא. עד כמה שהאות שלא נתייבשה היא אינה כתובה, גם האות שאחריה הרי תתייבש רק אחריה, וממילא תיכתב רק אחריה.

[פלפלת בחכמה]

האות הראשון שכותב מיד אחר שטובל הקולמוס בדיו יש עליו הרבה דיו ולוקח יותר זמן להתייבש מהאות שכתב אחר כך כי אפשר לכתוב כמה אותיות בטבילת קולמוס אחת וכן יש אותיות שיש בהם יותר מדיו מאותיות קטנות כאות י׳ וכדומה

[סגי נהור]

האם ידוע למישהוא מקור על מה ששמעתי שהגר״ח מבריסק החמיר שאם כותב אות בתפילין ומזוזות בעוד שהאות הקודם עדיין לא מתייבש הרי הוא פסול משום דלא נכתב כסדרן..... ידוע שהמנצחת חינוך מצדד לומר גבי שבת שאינו חייב אלא אם נתייבש כבר והביא מהפוסקים שכתבו גבי גט שצריך להמתין עד שהתייבש דאל״כ אינו כתב... אך לכאורה לפי חומרא זו כל התפילין ומזוזות שלנו פסולים - מישהו יודע משהו בעניין?

אינני מבין את החומרא. עד כמה שהאות שלא נתייבשה היא אינה כתובה, גם האות שאחריה הרי תתייבש רק אחריה, וממילא תיכתב רק אחריה.

אינני יודע אם שאלת ברצינות. אבל לכאורה ברור שכתיבה כסדרן היינו שלא להתחיל כתיבת אות טרם סיום כתיבת האות שלפניה. אינני בקי בהלכות סת"ם אבל כן נראה פשוט בשו"ע (מדהצריכו לגרור לגמרי האותיות כשטעה, ולא אמרו שיגרור קצת עד שתפסל האות ואח"כ ישלימה. וק"ל).

[אראל]

האם אין זה בכלל הדיון חצי אות שלא כסדרן? כי מה לי חצי אות בכמות או באיכות
[יש ע"ז חיבור שלם 'מלחמות יהודה' להגאון תלמיד האבנ"ז, מצוי באוצר]
[איני בקי בהלכה, רק כתלמיד הדן]

[סגי נהור]

לכאורה ברור שכתיבה כסדרן היינו שלא להתחיל כתיבת אות טרם סיום כתיבת האות שלפניה. אינני בקי בהלכות סת"ם אבל כן נראה פשוט בשו"ע (מדהצריכו לגרור לגמרי האותיות כשטעה, ולא אמרו שיגרור קצת עד שתפסל האות ואח"כ ישלימה. וק"ל).

בעקבות הערת המגיב שלפני מצאתי שאכן מחלוקת בדבר. אבל התירוץ בעינו עומד, כי שמא חששו גם לדעה האוסרת.

[עושה חדשות]

כמדומני שיש להם חומרא שלא לעבור עוד פעם על אות אחר שנכתב הלאה ע"פ דברי הגר"ח דכתב ע"ג כתב מבטל שם כתב התחתון ויש בזה חסרון של שלא כסדרן

זהו הענין.

[איש_ספר]

קצת סדר:

השמועה בה נפתח האשכול היא שמועת שווא כמובן.

א. במכתבו המפורסם של הגרי"ז (נדפס לראשונה ככה"נ בסה"ז משכיל ליהודה הרכבי), מזהיר את הסופר שלא לתקן שום תיקון שכתבו אחרונים כי אין להם שורש בגמרא. ואע"פ שכתב "אחרונים", לאו דווקא, שהרי היתר תיקון אותיות מופסקות שלכ"ס, יצא מפי מהר"ם והובא בהגמ"י ותרה"ד ושו"ע. יעוין אנצ"ת ערך כתיבת סת"ם כסדרן ציון 235. ואמנם כבר כתבו כמה אחרונים שיש מהראשונים שנראה שחולקים על דינו של מהר"ם. יעו"ש ציון 245.

ב. כתב ע"ג כתב, במקום שאין הכתב העליון מוסיף בכשרות, שכתב בתרה"ד שמותר להעביר שלכ"ס, והובא בשו"ע. יעוין שם ציון 446 ואילך, לזכרוני שלא נזכר לאיסור במכתבו של הגרי"ז. אבל ידוע כן מפי השמועה (יעוין ברכת אברהם ארלנגר שבת קד ב) שכן עולה לפי שיטתו של הגר"ח בסוגיא דכתב ע"ג כתב.

ג. ואמנם אם באנו להחמיר שלא להעביר קולמוס, ממילא נפל בבירא היתר של תיקון אותיות מופסקות, (האמור באות א) משום שבלתי ניתן במציאות לתקן אות מופסקת בלא שחלק מהקולמוס יעלה על שאר האות. היינו חלק מהאות שבלעדיו חשובה האות שאין צורתה עליה ואסור לתקנה. ונרמז שם ציון 222. נמצא שאם מחמירים בחומרא ב, ממילא צריך להחמיר כחומרא א. והיא הערה חדשה שלא עמדו בה וכמדומה שכתבנו ע"כ כאן בעבר.

ד. כתב אות שלא כסדרה, שכתבו ראשונים שצריך שימחקנה וכו', כבר כתבו אחרונים שאין המכוון למחוק אלא סגי לפוסלה, ואחר כתיבת האות המוקדמת לתקנה. יעו"ש ציון 197 (ועי"ש ציון 198 והוא פלא) ואמנם כבר נרמז שם שהדבר תלוי במחלוקת האחרונים המפורסמת לענין חצי אות שלא כסדרן, והיא מבוארת שם ציון 176 ואילך.

ה. בדין שלא כסדרן אם עיקרו שלא יקדים המאוחר או שלא יאחר המקודם, שהרבה דינים תלויים בספק זה, יעו"ש ציון 141 ואילך.

[פלפלת בחכמה]

ראה בנאמר כאן!
http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp? ... rum_id=771

[איש_ספר]

חסום לי. מה יש שם?

[פלפלת בחכמה]

שם יש אחד שכותב ששמע חומרא זו בשם הגר״ח מנכד הגרי״ז בנו של רבי מיכל פיינשטיין זצ״ל
וכותב שם עוד שסופרים המקפידים על זה כותבים כארבע מזוזות או פרשיות תפילין בבת אחת בכל פרשה אות אחת וחוזר חלילה כך שעד שהוא יגיע לאות הבא בכל פרשה בודאי הדיו כבר התייבש באות הקודמת לה

[דעת_האברך]

אצרף כאן כמה מהדברים שנכתבו שם שיש בהם ענין:

ביום שישי שמעתי לראשונה על חומרא שלפי זה שסיפר על זה היה מחמיר רעב חיים בריסקער.

בחלקת מחוקק כתוב שלא לתת גט עד אשר מתיבש כל הדיו, כי עד שלא מתיבש כל הדיו זה לא נקרא "כתב בר קימא". וכן יש "קולא" של החתם סופר שעד שלא מתיבש הדיו עדיין קיימת אפשרות לקדש כתיבת שם השם אם לא קידש אותו בזמן הכתיבה.

לפי התשובות האלו אמר רעב חיים שא"כ חייבים לחכות בכל כתיבה של תפילין ומזוזה, שבהן דרושה כתיבה כסדרן, שלא לכתוב אות עד כאשר מתיבש הדיו של האות שנכתבה קודם כי אחרת תהיה כתיבה שלא כסדן!

שאלתי אחד הסוחרים הגדולים של סת"ם שהוא גם די מומחה בכתיבת סת"ם, והוא אמר לי שאמנם יש חומרא כזאת, ובמשך כל השנים שהוא בעסק הוא נתקל אך ורק בבקשה אחת ממישהו לפרשיות שנכתבו ככה.

זה שסיפר לי על זה אמר שסופרים שמקפידים על זה כותבים כארבע מזוזות או פרשיות תפילין בבת אחת, בכל פרשיה אות אחת וחוזר חלילה, כך שעד שהוא יגיע לאות הבאה בכל פרשיה, בודאי שהדיו כבר התיבש באות הקודמת לה.

תגובה: כתבת: "מי שאמר לי את זה בשם רעב חיים בריסקער זה אחד מניניו (נכד לגרי"ז - ובנו לרעב מיכל פיינשטין)."
תשובה: אדרבה, יסבירו (לשיטתך) רבני בית בריסק כיצד קורה שישנה הלכה כ"כ בסיסית ותדירה בכתיבת תפילין ומזוזות, שאם לא נקפיד עליה, הרי שהתפילין או המזוזות פסולות, ואף אחד מחז"ל, הראשונים, האחרונים והפוסקים לא טרח להעיר את תשומת ליבנו אליה. שמא אף תפיליהם ומזוזותיהם של כל הנ"ל פסולים, או שמא ידעו מהדבר, ואף חיכו בין כתיבת אות לאות כשיעור דקה, אך לא טרחו משום מה ליידע אותנו?
אחדש לך שבכתיבה על קלף המעובד בעפצים (וכפי שבודאי ידוע לך, חז"ל כתבו על קלף כזה), הדיו לוקח עוד יותר זמן להתייבש מאשר על קלף כשלנו.

לשיטתך, נראה שיש לפסול את כל הסת"ם שבעולם מהסברה הבאה:
אם בסיום כתיבת האות, היא עדיין פסולה מכיון שאינה של קיימא, וכשהאות מתייבשת רק אז היא נעשית כשירה, הרי הכשרת הכתב לא הייתה ע"י הסופר אלא מעצמה, והרי בעינן 'וכתב' ע"י הסופר דוקא?!

אחר כל זאת, אני חוזר ומערער על אמינות ה"עובדה" שהדברים יצאו מפיו הקדוש של ר' חיים. נראה לי שחידוש כזה שנאמר בשמו יש בו כדי לזלזל בו ח"ו.
מחשבה שניה נראה לי שאם נניח בכ"א שר' חיים העלה את אותה סברא, הרי שעשה זאת ע"מ לסתור את דעת החלקת מחוקק והחת"ס. היינו שאמר שאם נקבל את דעתם, הרי שנצטרך לחכות כדקה בין כתיבת אות לחברתה, ועל כזה דבר לא שמענו מעולם.
ואכן, אילו היו מחמירים בדבר זה רבני משפחת סולווייצ'יק, היינו יודעים מכך ללא ספק. למיטב ידיעתי, לא שמענו שהם נהגו בחומרה מוזרה זו.
בנוסף, אם המידע שבידי נכון, הגרי"ז היה מזמין את פרשיותיו מסופר מסויים בשערי חסד, שדווקא היה ידוע כסופר מהיר מאוד.
עד כאן.


בנוגע לחומרא של כתב על גבי כתב, זו חומרא בריסקאית ידועה שהסופר לא יתקן כל תיקון לאחר הכתיבה גם לא דברים שכשרות האותיות לא תלויה בהם, ותלמיד חכם אחד שמצוי קצת בסת"ם אמר לי שיש בחומרא זו מעלה גדולה גם אם לא חוששים לכתב על גבי כתב, משום שבאופן זה ניצלים מהרבה שאלות שיש בתיקון אותיות, ולא צריכים להסתמך על הכרעותיו של הסופר או של המגיה שלו שאולי תלויות בדעות ראשונים שונות.
אמנם יש לדעת שחומרא זו מוסיפה לעלות הפרשיות קרוב ל500 ש"ח או יותר.

[איש_ספר]

בנוגע לחומרא של כתב על גבי כתב, זו חומרא בריסקאית ידועה שהסופר לא יתקן כל תיקון לאחר הכתיבה גם לא דברים שכשרות האותיות לא תלויה בהם, ותלמיד חכם אחד שמצוי קצת בסת"ם אמר לי שיש בחומרא זו מעלה גדולה גם אם לא חוששים לכתב על גבי כתב, משום שבאופן זה ניצלים מהרבה שאלות שיש בתיקון אותיות, ולא צריכים להסתמך על הכרעותיו של הסופר או של המגיה שלו שאולי תלויות בדעות ראשונים שונות.
אמנם יש לדעת שחומרא זו מוסיפה לעלות הפרשיות קרוב ל500 ש"ח או יותר.

הסיפור עם הדיו המתייבש הוא קשקוש שחבל בכלל לעסוק בו. להד"ם. ואם צריך ראיה, הרי מכתבו המפורט של הגרי"ז מדבר בעדו. אבל באמת למותר לעסוק בזה.

בדבריך אתה מערב שני דברים שונים.

דין אחד הוא ד' מהר"ם על תיקון אות שצורתה עליה, שהגרי"ז מיאן בזה שלדבריו אין לזה שורש בגמ' (וקצת צ"ע שגם כסדרן אין לו ממש שורש בגמ'...). וכבר הזהירו אחרונים שאין לסופר לדמות מילתא למילתא, ומ"מ יש תיקונים שלדברי הכל מותר לתקנם וגם בזה מיאן הגרי"ז. וכבר ציינתי שיש לו חברים בזה.
היתר של תרה"ד בכתב ע"ג כתב, שבבריסק החמירו בו, הוא ענין אחר לגמרי ואין לו קשר להלכות כסדרן בתפילין אלא דבר שעולה משיטת הגר"ח בדין כתב ע"ג כתב.
ואמנם גם זה לא מופיע במכתבו של הגרי"ז, אבל אין בזה תימה, שכן כתב ע"ג כתב היא שאלה המצויה בחידוש פרשיות ישנות, ואינה מצויה בכתיבת פרשיה חדשה.

[מעט דבש]

ב. כתב ע"ג כתב, במקום שאין הכתב העליון מוסיף בכשרות, שכתב בתרה"ד שמותר להעביר שלכ"ס, והובא בשו"ע. יעוין שם ציון 446 ואילך, לזכרוני שלא נזכר לאיסור במכתבו של הגרי"ז. אבל ידוע כן מפי השמועה (יעוין ברכת אברהם ארלנגר שבת קד ב) שכן עולה לפי שיטתו של הגר"ח בסוגיא דכתב ע"ג כתב.

viewtopic.php?p=134602#p134602

[איש_ספר]

ב. כתב ע"ג כתב, במקום שאין הכתב העליון מוסיף בכשרות, שכתב בתרה"ד שמותר להעביר שלכ"ס, והובא בשו"ע. יעוין שם ציון 446 ואילך, לזכרוני שלא נזכר לאיסור במכתבו של הגרי"ז. אבל ידוע כן מפי השמועה (יעוין ברכת אברהם ארלנגר שבת קד ב) שכן עולה לפי שיטתו של הגר"ח בסוגיא דכתב ע"ג כתב.

http://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=134602#p134602

אין דבר נעלם ממך!

לכאו' כשנתייבש הוי כאילו איגלאי מילתא למפרע על זמן הכתיבה, הגע בעצמך שאחד יכתוב בשבת קודם השקיעה ונתייבש רק לאחר השקיעה יהיה פטור?

מענין לענין: בשבת קד ב אמרו שאות אחת כשהיא משלמת את הספר חייבים עליה. ויש מהאחרונים שפירשו שאין החיוב משום כותב אלא משום מכה בפטיש. וקשה, לפימש"כ אחרונים בדעת ראשונים שכל שנגמרה המלאכה מאליה, א"ח משום מכה בפטיש (שכ"מ מד' רש"י שבת עד ב גבי חביתא), ואינו כמבשל ושאר מלאכות שתחילת מעשה בידי אדם ונגמר מאליו, אם כך, כיון שכ"ז שלא התייבש הדיו אינו חייב, נמצא שהמלאכה נעשתה מאליה וא"ח משום מכ"ב... כך הקשה הגרמ"ד פלאצקי באיזה מקום.

[דעת_האברך]

בנוגע לחומרא של כתב על גבי כתב, זו חומרא בריסקאית ידועה שהסופר לא יתקן כל תיקון לאחר הכתיבה גם לא דברים שכשרות האותיות לא תלויה בהם, ותלמיד חכם אחד שמצוי קצת בסת"ם אמר לי שיש בחומרא זו מעלה גדולה גם אם לא חוששים לכתב על גבי כתב, משום שבאופן זה ניצלים מהרבה שאלות שיש בתיקון אותיות, ולא צריכים להסתמך על הכרעותיו של הסופר או של המגיה שלו שאולי תלויות בדעות ראשונים שונות.

בדבריך אתה מערב שני דברים שונים.

דין אחד הוא ד' מהר"ם על תיקון אות שצורתה עליה, שהגרי"ז מיאן בזה שלדבריו אין לזה שורש בגמ' (וקצת צ"ע שגם כסדרן אין לו ממש שורש בגמ'...). וכבר הזהירו אחרונים שאין לסופר לדמות מילתא למילתא, ומ"מ יש תיקונים שלדברי הכל מותר לתקנם וגם בזה מיאן הגרי"ז. וכבר ציינתי שיש לו חברים בזה.
היתר של תרה"ד בכתב ע"ג כתב, שבבריסק החמירו בו, הוא ענין אחר לגמרי ואין לו קשר להלכות כסדרן בתפילין אלא דבר שעולה משיטת הגר"ח בדין כתב ע"ג כתב.
ואמנם גם זה לא מופיע במכתבו של הגרי"ז, אבל אין בזה תימה, שכן כתב ע"ג כתב היא שאלה המצויה בחידוש פרשיות ישנות, ואינה מצויה בכתיבת פרשיה חדשה.

יישר כח על המובאות החשובות בדבריך כאן ולעיל מדברי הגרי"ז והברכת אברהם ואנציקלופדיה תלמודית.

ראה דברי עצמך לעיל שטעם החומרא של כתב על גבי כתב הוא מטעם זה עצמו של חשש שלא כסדרן, והיינו שלשיטת הגר"ח הכתב השני מוחק את הכתב הראשון ונמצא שנכתבו התפילין שלא כסדרן, ולפי מה שהבנתי חומרא זו שייכת גם בתפילין חדשות כאשר הסופר מבקש לתקן אותיות קודמות שכתובות כדין ולהסתמך על שיטת תרומת הדשן שמותר לחזור ולתקנם, ותוך כדי תיקונו עובר מחדש עם הדיו גם על עיקר האות, ולפי הגר"ח נמצא מוחק את האות וכותבה מחדש שלא כסדרן.
מה שכיוונתי הוא שאפילו אם לא נחשוש לשיטה זו של הגר"ח, אלא ננקוט כמו שכתבו האחרונים וכן פסק המשנה ברורה (לב, ס"ק קכח) שאין בכתיבה מחדש משום מחיקת הכתב הקודם (ולכן התיר המשנה ברורה לעשות כן אפילו בשמות הקדושים שאינם נמחקים), עדיין אם לא חוזרים כלל לעשות תיקונים מרוויחים את החומרא של מרן הגרי"ז שהבאת, ומרוויחים עוד שאפילו אם סומכים על עיקר הדין שמבואר בשלחן ערוך שמותר לחזור ולתקן אותיות שכתובות כדינן, עדיין על ידי כך ניצלים משאלות של תיקונים שתלויים במחלוקות ראשונים האם האות כתובה כדינה או לאו, ולא הוי "תפילין שהורה בהם חכם".

[פלתי]

שמעתי באומרים לי שערך כתיבת סת"ם כסדרן באנצ"ת נכתב ע"י מיודענו איש ספר.