ספרא כתב: כתב הרמב"ם בהקדמה למשנה:פירוש המשפט המודגש פשוט לכל משכיל מתחיל - איש שלא התחכם כלל, וכל מחשבתו נשארה כמחשבת הנשים, ועסק מחשבותיו רק באשר תחשובנה הנשים.קל וחומר יהיה העניין במי שאין לו חכמה כלל, ולא הרגיל נפשו בדרך מדרכי חכמות הלמודים, אבל היה נסעו משכל אמו לשכל אשתו, שנשאלהו שאלה משאלות האלהיות שהן צפונות בדרשות, אין ספק שהם רחוקים בעיניו כרחוק השמים מן הארץ, ויקצר שכלו להבין דבר מהם.
והנה תמצא לאחד המתרגמים (ועוד אחד שהעתיקו) שפירש:הכוונה שבין זמן הינקות לזמן הנישואין, שהיא תקופת הלימוד לכל שלביו, לא למד כלום.
ראה כמה מגוחך פירוש זה. וכי עד זמן הנישואין היא תקופת הלימוד של האדם, ותו לו? ומה תהיה שיעור חכמתו של מי שמנהג מקומו לישא אישה כבן י"ג או י"ד?
ספרא כתב:אם הבנתי נכון, נראה שהרי"ש חזר בו מהפירוש שהעתיק בהערה בספרו.איש_ספר כתב:התכבדנו בתגובת הר"י שילת שליט"אבאשר ל"היה היעתקו משכל אמו לשכל אשתו" – זהו התרגום המדויק, ופירושו מוכח מהמילים הקודמות לו, דהיינו שלא למד חכמות, אלא קנה רק חכמת חיים פשוטה שיש לנשים, בבחינת "אמרה לי אם" (באותם הימים הנשים לא למדו בסמינרים).
ובכן כתב לי הר"י שילת שליט"א
צודק הכותב שמה שפירשתי עכשיו ב"משכל אמו לשכל אשתו" אינו תואם למה שכתבתי בהערה במהדורה שזכיתי להו"ל, אך שם רק העתקתי את דברי הרב קאפח, וזאת מפני שידעתי שכיום כן לומדים בסמינרים את ההקדמות (מנהלת בבית יעקב אמרה לי שהיא משתמשת תדיר במהדורתי), וחשתי לכבוד הנשים שלא ייפגעו מהביטוי, וכך לימדונו רבותינו: "לא מפני שסמיכה בנשים אלא כדי לעשות נחת רוח לנשים". ויעוין מה שכתבתי שם בעמ' קט הערה 12.
לפני פרסום הדברים, חלקתי עם הרב שילת את תחושתי, שהדבר עשוי לגרור תגובות חריפות ומשכך אולי טוב יותר שלא לפרסמו. במענה לכך השיבני הרי"ש, כי אם הדבר יעורר תגובות, ויפרה דיון על היחס לנשים ומעמדן, הרי שכר מצוה מצוה, שכן נושא זו, שהוא מהמדוברים ביותר בעולם שמסביבנו, לא זוכה לדיון והתייחסות תורנית רצינית.
