מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

מדרש לקח טוב - פסיקתא זוטרתא

מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
ישעיהו
הודעות: 162
הצטרף: ה' ינואר 12, 2012 11:58 pm

מדרש לקח טוב - פסיקתא זוטרתא

הודעהעל ידי ישעיהו » ג' ינואר 23, 2018 1:31 pm

הספר "מדרש לקח טוב" המכונה "פסיקתא זוטרתא", נכתב בתחילת תקופת הראשונים (בתקופת רש"י) ע"י רבינו טוביה ב"ר אליעזר, וישנם מקומות בדברי רבותינו האחרונים שמשמע מדבריהם שהם מחשיבים אותו כמדרש חז"ל (ראה ברכי יוסף או"ח סימן כד ס"ק ב, ומגילת ספר על הסמ"ג סוף עשין כו. הפסיקתא שהם הזכירו שם זה "פסיקתא זוטרתא").
האם זה משום שאולי רוב דבריו הם ליקוטים מדברי חז"ל (קשה לי לבדוק את זה עכשיו), או שאולי זוהי טעות (אם מותר לומר כן על רבותינו האחרונים) ?
אגב, המילה "מדרש" שמתלווה לשם הספר, כמדומני שאינה אומרת הרבה, כי ישנם עוד פירושים מהראשונים שנקראים בשם "מדרש" כגון "רבינו בחיי" ועוד.

נ.ב. זכור לי שראיתי שיש אחרונים שמביאים אותו כ"ראשון" ולא כ"מדרש", וכרגע אינני זוכר את מקומם המדוייק, אולי בהמשך אחפש ואכתוב, אבל בנתיים אני ממתין לחברי הפורום שיעשירו את היריעה כאן מידיעותיהם בענין זה.

בברכה המשולשת
הודעות: 14118
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: מדרש לקח טוב - פסיקתא זוטרתא

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ג' ינואר 23, 2018 1:57 pm

חלק גדול ממנו זה אכן ילקוט מדברי חז"ל

פלגינן
הודעות: 3232
הצטרף: ג' יולי 17, 2012 10:46 pm

Re: מדרש לקח טוב - פסיקתא זוטרתא

הודעהעל ידי פלגינן » ג' ינואר 23, 2018 2:26 pm

בובר במבואו האריך במקצת מן הדברים. האריך יותר י"מ תא-שמע, 'מדרש "לקח טוב" - רקעו ואופיו', כנסת מחקרים, ג, עמ' 294-259.
ואולי גם זה יספק אותך.

חד ברנש
הודעות: 5743
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 11:48 am

Re: מדרש לקח טוב - פסיקתא זוטרתא

הודעהעל ידי חד ברנש » ג' ינואר 23, 2018 3:32 pm

כמו שאף אחד לא יחשוב שפירוש רש"י על התורה הוא מדרש, למרות העבודה שהוא מבוסס כמעט כולו על מדרשי חז"ל, כן זו טעות להגדיר את לק"ט כמדרש.
זה פירוש על התורה שעשה שימוש רב במדרשים.

קאצ'קלה
הודעות: 1515
הצטרף: ג' נובמבר 20, 2012 8:26 pm

Re: מדרש לקח טוב - פסיקתא זוטרתא

הודעהעל ידי קאצ'קלה » ג' ינואר 23, 2018 3:35 pm

בנוגע לשאלת אריכות ימים מופלגת לר' דוסא בן הרכינס, מצאנו להרמב"ם שנקט בפשיטות שר' דוסא בן הרכינס עוד הכיר את חגי הנביא, והאריך ימים כ400 שנה ומעלה עד ימי ר' עקיבא. וכן סוברים גם מחברים קדמונים אחרים.
לעומת זה, רבים סוברים שר' דוסא לא הכיר את חגי, אלא קיבל דברים משמו. אם כן לא האריך ימים כל כך, אם כי היה זקן מופלג בימי ר' עקיבא.
החיד"א בעין זוכר מכריע:
ואני בעניי אומר, כי דבר ה' בפי הרמב"ם אמת, כי כן אמרו בפסיקתא פרשת אמור: ר' דוסא ראה את חגי הנביא וכו' עיין שם.

וכיוצא בזה כתב בפתח עינים. הרי שהוא מביא סיוע לרמב"ם מתוך ה'פסיקתא', היא 'פסיקתא זוטרתא'.
מדבריו נראה שסבר לפי שעה שספר 'פסיקתא זוטרתא' יצא מבית מדרשם של האמוראים, כ'פסיקתא רבתי' ו'פסיקתא דרב כהנא', ולא זכר שר דברי עצמו בשם הגדולים חלק א מערכת ט אות ד, שר' טוביה ב"ר אליעזר חיברו אחרי שנת ד'תת"נ.
וכבר העיר עליו ר' ישראל משה חזן באיי הים לתשובות הגאונים שערי תשובה סי' קפז:
אבל איני יודע מה כל החרדה, וכי כל כך קדמון הוא רבינו טוביה בעל הפסיקתא? לא היה כי אם בשנת ד' אלפים תתנ"ו כמבואר שם קרוב לריש הפרשה, ואם כן מאי חידוש? אם הוא יחליט דבר שהוא למעלה מן הטבע, האם אנו מוכרחים לקבל דבריו?

וכאן מסיים ר' ישראל משה חזן, בדברים החביבים אצלי עד לחדא:
זה הכלל, כל הדברים הגוזמיים, אם לא יצאו מפי התלמוד והמדרשים, ואנו מוצאים חד מגדולי הדורות מפרש פירוש המתקרב אל טבע מעשה בראשית, מחוייבים אנו לקבלו, כי גם שכלנו מתת אלהים הוא ואסור גמור לצערו.

רבי יחזקאל פייבל מווילנא, עורך ה'תולדות אדם' דפו"ר, ראה ככל הנראה את דברי החיד"א בפתח עינים, וישימהו בילקוטו על שם רבי זלמן, כדרכו הידועה:
ויותר מזה, בפסיקתא פרשת אמור מבואר בפירוש: ר' דוסא ראה את חגי הנביא.
נערך לאחרונה על ידי קאצ'קלה ב ג' ינואר 23, 2018 3:38 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

מה שנכון נכון
הודעות: 11661
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: מדרש לקח טוב - פסיקתא זוטרתא

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ג' ינואר 23, 2018 3:36 pm

באשר לדברי רי"מ חזן ראה עוד מש"כ בכרך של רומי סי"ז סח ע"ג (ועוד שם).
--
בא' ההוצאות של החומש ציינו כמקורות למדרשים המובאים ברש"י ללק"ט (בן זמנו) ולשכ"ט (שחי אחריו).

ישעיהו
הודעות: 162
הצטרף: ה' ינואר 12, 2012 11:58 pm

Re: מדרש לקח טוב - פסיקתא זוטרתא

הודעהעל ידי ישעיהו » ד' ינואר 24, 2018 11:16 am

תודה רבה לכל המגיבים,

מה שהזכרתם את החיד"א ב"עין זוכר", זה תואם לדברי החיד"א ב"ברכי יוסף" שציינתי בתחילת האשכול, שהחשיב שם להדיא את ה"לקח טוב" למדרש חז"ל.

מה שכתב הרב פלגינן "ואולי גם זה יספק אותך" זה חסום בנטפרי, אשמח אם תוכל להעתיק את זה כאן (אם זה לא ארוך), או לשלוח לי באישי.
[בוודאי תתמהו, אם יש לי נטפרי אז איך הפורום הזה פתוח לי ??,
והתשובה לכך, שביקשתי מנטפרי שיפתחו לי את פורום אוצר החכמה, היות שיש לי צורך מיוחד בפורום הזה, והם פתחו לי, ותמיד כשאני נמצא בפורום מופיע לי הכיתוב בראש המסך "אתר זה נפתח באופן חריג ע"י מוקד היעוץ",
ואגב, אנצל את הזדמנות זו לפנות להנהלת אוצר החכמה או למקורביהם: הגיע הזמן שתסדירו עם נטפרי את ענין פתיחת הפורום בחסימה שלהם, הרי אנו רואים שיותר ויותר אנשים מהציבור החרדי מתחברים לנטפרי (ובצדק !), ותיכף כבר כמעט שלא ישארו חברים בפורום..., ואם חלילה נכנס בטעות לפורום דברי זלזול בת"ח או לשה"ר (וכ"ש אשכולות שלמים שמטרתם העיקרית היא לשה"ר, או לשה"ר על מכונים תורניים, שזה לא פחות עבירה מלשה"ר על אדם פרטי) אז אפשר למוחקם].

פלגינן
הודעות: 3232
הצטרף: ג' יולי 17, 2012 10:46 pm

Re: מדרש לקח טוב - פסיקתא זוטרתא

הודעהעל ידי פלגינן » ד' ינואר 24, 2018 11:24 am

ישעיהו כתב:מה שכתב הרב פלגינן "ואולי גם זה יספק אותך" זה חסום בנטפרי, אשמח אם תוכל להעתיק את זה כאן (אם זה לא ארוך), או לשלוח לי באישי.
קבצים מצורפים
לקח טוב - פסיקתא זוטרתא - מחלקי המים.pdf
(79.44 KiB) הורד 313 פעמים

קאצ'קלה
הודעות: 1515
הצטרף: ג' נובמבר 20, 2012 8:26 pm

Re: מדרש לקח טוב - פסיקתא זוטרתא

הודעהעל ידי קאצ'קלה » ד' ינואר 24, 2018 4:11 pm

אחרי עיון רב ניחמתי ממה שכתבתי לעיל שלא זכר שר החיד"א את דברי עצמו, והפסיקתא - שהביא אותה כסיוע לדברי הרמב"ם - אינה אלא פסיקתא זוטרתא שחוברה סמוך לימי הרמב"ם.
וארחיב במקום אחר שידיעה זו לא נעלמה ממרן החיד"א ז"ל, ובכל זאת בחר להביא סיוע לדברי הרמב"ם מפסיקתא זוטרתא. והדברים ברורים ומאירים.

ישעיהו
הודעות: 162
הצטרף: ה' ינואר 12, 2012 11:58 pm

Re: מדרש לקח טוב - פסיקתא זוטרתא

הודעהעל ידי ישעיהו » ב' ינואר 29, 2018 4:01 pm

הרב קאצ'קלה, למה אתה חוזר ממה שכתבת ?

קאצ'קלה
הודעות: 1515
הצטרף: ג' נובמבר 20, 2012 8:26 pm

Re: מדרש לקח טוב - פסיקתא זוטרתא

הודעהעל ידי קאצ'קלה » ב' ינואר 29, 2018 4:35 pm

ישעיהו כתב:הרב קאצ'קלה, למה אתה חוזר ממה שכתבת ?

ר' ישעיהו'לה, תוכן דברי כך הוא:
בכמה מקומות מסתייע החיד"א מדברי פסיקתא זוטרתא להביא ממנה ראיה לדברי רבותינו הראשונים, ושיטה מיוחדת היתה לו בזה, לשני טעמים:
א. ספר פסיקתא זוטרתא נתחבר קרוב לזמן הגאונים, לכן רב חילו להסתייע ממנו.
ב. גם כסף משנה מביא כמה מקורות לדברי הרמב"ם מתוך פסיקתא זוטרתא. [ויש לדון האם הכסף משנה נתן משקל כבד מדי לפסיקתא זוטרתא, כי סבר שהכוונה לפסיקתא של חז"ל (הגם שרובו באמת מלוקט מחז"ל כפי שהעירו לעיל). הרבה יש מה לכתוב ולציין בזה, אולם לא עת האסף.]
אלה הם דברי החיד"א בשו"ת חיים שאל חלק א סי' סט:
איכו השתא צריכין אנו למודעי מאי טעמא פסק הרמב"ם כר' יהודה, מאחר דרבנן פליגי עליה, והוה ליה לפסוק כרבנן... ועוד אפשר לומר, דטעמם דפסקו כר' יהודה, משום דבפסיקתא פרשת נשא סתם ונקיט כר' יהודה, וז"ל: והביא קרבנה עליה, אינו מקיץ לה מכתובתה, אלא משלו, וכן כל קרבן שעליה, עד כאן. וגם פרשת מצורע אמרו שם בפסיקתא וז"ל: רבותנו אמרו, אדם מביא קרבן על אשתו, שכן כותב לה אחריות דאית ליך עלי מן קדמת דנא, עד כאן. הרי דהפסיקתא נקט סברת ר' יהודה בסתם ובלשון רבותנו אמרו.

גם כאן מביא החיד"א סיוע לרמב"ם מדברי הפסיקתא, ואינו אלא פסיקתא זוטרתא. אלא שהוא מוסיף לבאר מדוע הוא באמת סומך על הפסיקתא [זוטרתא] כל כך:
וידוע דהפסיקתא חוברה סמוך לזמן הגאונים, ומוכח דכך פסקו הגאונים הלכה כר' יהודה.

כדבריו הנזכרים כתב גם בברכי יוסף או"ח סי' ח דין ב:
ואנכי איש צעיר מצאתי בפסיקתא פרשת אמור... וידוע דסתם הפסיקתא הוא מרבותינו ז"ל, וכמה דינים מהרמב"ם הורה גבר מרן בכסף משנה דמקורן הוא מהפסיקתא. והמחבר הפסיקתא רבינו טוביהו היה קרוב לזמן הגאונים.

ודומה לזה יש אצלו במקומות נוספים.

בברכה המשולשת
הודעות: 14118
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: מדרש לקח טוב - פסיקתא זוטרתא

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ב' ינואר 29, 2018 9:14 pm

ויעויין עוד בדרשת הפס"ז על שררה לאשה והנדון סביבה בדעת הרמב"ם

ושא_נס
הודעות: 1404
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2016 11:43 pm

Re: מדרש לקח טוב - פסיקתא זוטרתא

הודעהעל ידי ושא_נס » ג' ינואר 30, 2018 12:05 am

יש להאריך הרבה ביחס של רבני משפחת פאלאג'י נ"ע לפסיקתא זוטרתא, ביחד ולחוד עם ספרו של ר' אברהם פאלאג'י ז"ל על פס"ז הנקרא שמו אברהם חלק ב' (אין לו שום זיקה עם חלק א' של ספרו זה, למעט השם). והדברים מגיעים כלפי מ"ש עמיתנו בתורה החכם קאצ'קלה נר"ו בענין יחס מרן ז"ל בכסף משנה לפסיקתא זוטרתא.

רק זה אעיר כי דומני עד הדפוס כל מי שהביא פס"ז קוראו בשמו הנכון "מדרש לקח טוב", והשם "פסיקתא זוטרתא" הוא מעשה ידי המדפיס בומבירג (כך בזכרוני, ולא בדקתי אם זה יושטיניאן, או מדפיס נוסף שפעל בויניציאה באותן שנים) או מי מאנשי "משק ביתו" (כמצוי הרבה בדפוסי ויניציאה שקודם השריפה).

בעצם הדברים ראוי להדגיש נקודה אחת שנכונה כאן ובכל מקום.
זה שיש אחרונים שידעו שפסיקתא זוטרתא אינו לחז"ל, ואף כתבו כן נניח בספרם הראשון אשר הדפיסו, אשר הוא ראשית פרי כתיבתם (לא רק הדפסתם), אינו מכריח שאותם חכמים זכרו בכל עת ובכל שעה בכל יתרת חייהם (לעתים ששים שנה ויותר!) לציין לפס"ז בסיוג תמידי כספר שאינו לחז"ל, ואינו מן הנמנע כי בשנים מאוחרות יחסוהו בסתם לחז"ל. ופשוט שלא היה בראש מעיינם תמיד הקדמות מסוג זה שפס"ז אינו חז"ל, ושרש"י לפרק חלק אינו רש"י, ושרש"י לדה"י אינו רש"י, וכיו"ב, וגם אם ידעו זה בכלליות אינו מן הנמנע כי הביאו הספרים הנ"ל על בסתם, פס"ז על שם חז"ל, רש"י לחלק על שם רש"י, רש"י לדה"י על שם רש"י, וכיו"ב. רק אם באמת ימצא כי עשו כביכול סתירות בחז"ל בין ספרות חז"ל הודאית לפס"ז, על זה יש מקום תפיסה. וגם בזה התפיסה חלשה וזעירה. ומה שתפסתי רש"י לדה"י, זו דוגמה פחות טובה, כי גביו מצינו שרוב אלו שהביאוהו בסתם וידעו לסייג שאינו לרש"י אלא כינוהו "המפרש" (כל רבני משפחת פאלאג'י), נהגו כן כמעט בכל מקום בספריהם, למעט מקומות בודדים אשר נער יספרם.
איך שיהיה בזה יש לערער הרבה השגות והערות (מהן שלי במ"א) על רבני האחרונים, שאחר ומצינו שכתבו בספר מסויים שלהם (גם אם נניח בספרם אשר כתבו והדפיסו ראשון) ידיעה מסויימת למשל שפס"ז אינו לחז"ל אלא לחד מן קאמייא, כיצד זה בספרם המאוחר (שאולי נכתב ונדפס חצי יובל אחר ספרם הראשון הנ"ל) ייחסו ספר זה לחז"ל ולא זכרו מה שכתבו חמשים שנה קודם בספרם הראשון? והקדמה זו נכונה בענינים רבים, ולא רק בענין זה. וכבר כתבו על דורות שלפנים כי שר השכחה גבר בהם, ואנן מן נענה אבתרייהו, ה'ן שכחה.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15518
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: מדרש לקח טוב - פסיקתא זוטרתא

הודעהעל ידי איש_ספר » א' יולי 09, 2023 12:03 am

במדבר פרק כו (טז) לְאָזְנִי מִשְׁפַּחַת הָאָזְנִי לְעֵרִי מִשְׁפַּחַת הָעֵרִי:
רש"י שם - אומר אני שזו משפחת אצבון, ואיני יודע למה לא נקראת משפחתו על שמו
אור החיים:

(טז) לאזני. פירש רש"י אומר אני שזו משפחת אצבון ואין אני יודע וכו' עד כאן. ואין נראה להמציא דבר שאין לו טעם ואינו מדבריהם ז"ל... אלא שמצאתי בפסיקתא וזה לשונם אזני זה אצבון שנאמר בפרשת ויגש מלשון אצית והאזין עד כאן, כפי זה הוא השם עצמו ואין הכתוב מקפיד על שינוי השם כשיהיה במשמעו שם הראשון, ורש"י ז"ל רוח הקודש הופיע בו וכוון אל דברי חז"ל:
פסיעקתא זו אינו אלא לקח טוב
האם לא יותר סביר שר' טוביה מחבר הלק"ט לקח מרש"י ופיתח את הדברים?

חד ברנש
הודעות: 5743
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 11:48 am

Re: מדרש לקח טוב - פסיקתא זוטרתא

הודעהעל ידי חד ברנש » א' יולי 09, 2023 12:25 am

היחס בין לק"ט לפירוש רש"י לא נתברר. שניהם פעלו באותו דור כמעט, זה בצרפת וזה בביזנטיון, אבל היו קשרים בין שני המרכזים.
זה נידון בכמה מאמרים, ואיני זוכר מסקנתם.
למשל במצורף.


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 272 אורחים