האם הספר... ראוי לבוא בשערי האוצר?

[איש_ספר]

שוחרי השם בהרי הקרפטים - מישהו קרא את את הספר?
האם הוא ראוי לבוא בשערי האוצר?

[חכם באשי]

לא קראתי.
אבל כמו תמיד, בין שני יהודים יש שלוש דעות. http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp? ... m_id=19616
ואולי תעלה דוגמא לכאן, ויוכלו החברים לחוות את דעתם...

ובכלל, אינני מבין ממתי דברים כאלו נקבעים לפי 'בחירות דמוקרטיות' בפורום? הרי יש לכם ועדת רבנים.

[הוד_והדר]

קראתיו לפני כמה שנים, יש בזה קצת פוליטיקה מקומית, איני רואה בעיה בזה

[בן הרב]

לא קראתי.
אבל כמו תמיד, בין שני יהודים יש שלוש דעות. http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp? ... m_id=19616
ואולי תעלה דוגמא לכאן, ויוכלו החברים לחוות את דעתם...

ובכלל, אינני מבין ממתי דברים כאלו נקבעים לפי 'בחירות דמוקרטיות' בפורום? הרי יש לכם ועדת רבנים.

צ"ל דבתוך הועדת רבנים עצמה ישנם שלשה דעות....

[יוסף שרייבער]

עד כמה שאני זוכר התשובה הוא כן.

[גביר]

קראתי לפני שנים הרבה, ולענ"ד ככל שאני זוכר ראוי להכניסו.

[איש_ספר]

אשמח לקבל מהחברים שמות ספרים שיצאו בעבר ע"י מוסד ביאליק (ולא מופיעים על ידם יותר) ומתאימים לאופי האוצר.

אתחיל:
א. קדמוניות היהודים בתרגום של שליט (התרגום שיש באוצר לא הופיע בשלימותו, אגב האם יש תרגום אחר שניתן להכניס לאוצר?).
ב. ששה סדרי משנה בפירושו של אלבק (לא נראה לי שמופיע עוד)
ג. אגרות רמח"ל של גינצבורג (מתאים?)

[תוכן]

ציצת נובל צבי.

[בברכה המשולשת]

ציצת נובל צבי.

מהדורת תשבי?

[איש_ספר]

ציצת נובל צבי.

מהדורת תשבי?

באוצר משום מה.

אולי תשבי נתן רשות (בשאילת חלום)

[קו ירוק]

קדמוניות עוד הופיע בהדפסה חדשה ע"י מוסד ביאליק בשנת תשס"ד (כריכה בעיצוב חדש).
ואא"ט עדיין נמכר על ידם באתרם.

[איתן]

ב. ששה סדרי משנה בפירושו של אלבק (לא נראה לי שמופיע עוד)

לא יודע הסט שלי של אלבק הודפס הדפסה שמינית בתשס"ח. נראה לי שהוא עדיין מופיע.
את קדמוניות היהודים שלי השאלתי למישהו, אז איני יכול לבדוק שנת הדפסה, אך גם היא הייתה לא מזמן.

יש את פיוטי ייני (צ"מ רבינוביץ, מחזור פיוטי רבי יניי לתורה ולמועדים, תשמ"ה - תשמ"ז). ראיתי שמוכרים בשבוע הספר שעבר עותקים מהדפסה הישנה... סביר שלא נשאר להם הרבה עותקים.

[מה שנכון נכון]

אפשר לבדוק בחיפוש לפי מו"ל בסה"ל וכדומה.
http://aleph.nli.org.il/F/YYQ829KXGU8R5 ... ---A03---A

[מרחביה]

שיחות על האהבה של יהודה אברבנאל אינו נמכר כבר שנים רבות. (אולי אינו עונה לחלוטין להגדרת מתאים לאוצר, אבל התרגום הישן הרי נמצא).

[גבול ים]

מגלה טמירין

[גימפעל]

מגלה טמירין

ה' ירחם.

[לוצאטי]

המשניות עדיין נמכרות. אין תרגום אחר לקדמוניות.

שירי רמח"ל כמדומה גם יצא על ידם
מבוא לתלמודים של אלבק

[איתן]

מבוא לתלמודים של אלבק

לפי מה שידוע לי זה יצא בהוצאת דביר.

יש גם יוונית ויוונות בארץ־ישראל של הרב פרופ' שאול ליברמן.

[איש_ספר]

אין לי כרגע כותרת....
יתכן שבעבר פתחתי אשכול דומה ואודה למי שיאתר אותו.


-------------------

האשכול מיועד לקבלת אינפורמציה קצרה על ספרים.
במידה והדברים יתפתחו לדיון ארוך, הם יקבעו מקום לעצמם.


--------------

האם מישהו קרא את ספרו של ד"ר נתן מוריס תולדות החינוך של עם ישראל ויכול לחוות דעתו עליו (ועל מידת התאמתו לאוצר?)

[פלתי]

העתקתי קטע מדבריו להלן, ולפום ריהטא ממש לא נראה גלאט:

וגם כאן נלך לשיטתנו, שיטת ההשוואה עם ביה"ס שאינו-יהודי באותה תקופה. השוואה זו, ביחוד עם ביה"ס היווני הקלאסי שהשפיע השפעה עצומה על מעשה החנוך בכל ארצות התרבות, יש בה כדי להעמידנו על כמה פרשיות סתומות בביה"ס היהודי הקדום.
גם אצל היוונים נחשב השינון על-פה כלמוד בעל ערך חנוכי חשוב. וכנראה, מתוך אותן הסיבות: במקצת מפני המחסור בספרים ומחמת הקושי שבקריאה. "כשקנו להם הילדים את ידיעת האותיות והגיעו לידי הבנת הכתוב שמו המורים בצדם על הספסלים את יצירות המשוררים המצויינים, והניעום לשנן אותן על פה. לתכלית זו בחרו בספרים שהכילו הרבה אמרי-מוסר וסיפורים ודברי שבח לגבורים הקדמונים כדי שיבוא הילד להעריץ אותם ולחקותם וישאף להיות גם הוא כמותם". הילדים היו לומדים חלקים רבים של "איליאס" ו"אודיסיה" על-פה. קוראים אנו על נער יווני שלמד במצוות אביו את כל הומירוס "כדי שיגדל ויהיה לאדם טוב", וידע את שני הספרים הנזכרים על-פה. תשומת לבם של הילדים לא רוכזה בבטויים הקשים שבספרי הומירוס. לא הוגיעום בדבר זה הרבה.
רואים אנו שגם בביה"ס היווני, כבביה"ס היהודי שבא לעולם אחריו והושפע ממנו בהרבה, הפריזו בערך הידיעה על-פה. ואעפ"כ טעות היא להניח שנעלם מן המורים הקדמונים מה שידוע לכל בר-בי-רב בימינו, שלא כל הנלמד על-פה מתמזג מאליו, ברוחו של הלומד ובאפיו. גם הם הכירו את הטיפוס של "השוטה המחונך", שתורתו "היא בחינת "מים שאובים". בתלמוד נמצא כנוי הולם לטפוס זה - "חמור נושא ספרים". אולם הדגשת ערך הזכרון באה במדה מרובה מתוך סבות טכניות, כאמור.

[אוצר החכמה]

יש ממש שטות בטענה שאת הלימוד על פה למדנו מהיוונים א. הלא זה דין בתורה שבע"פ. ב. חוץ מזה אפילו אפיקורס צריך לשאול את עצמו מה היה קודם ? קודם למדו הכל מהכתב ופתאום התחילו ללמוד בעל פה ואסרו לכתוב?
וגם קצת מצחיק ה"מה שידוע לכל בר בי רב". עד לפני כמה עשרות שנים עדיין חשבו שלימוד על פה מועיל מאד. וגם היום יש הטוענים שזה שעזבו את הלימוד על פה יש לו הרבה חסרונות.

זה על העיקרון של ללמוד קצת בעל פה כמו שעשו היוונים וכמו שדמיין שלמדנו מהם.

אבל הצורך לזכור את כל התורה שבעל פה בעל פה, היה קשה והקשה על החיים והלימוד וקל יותר כשאפשר לכתוב והראיה שכשגברו הצרות וראו שצריך להקל על הלימוד התירו את זה. אבל כנראה מעלת הלימוד על פה עדיפה והקב"ה הוא הקובע בתורתו.

[איש_ספר]

גלות וגאולה בספרות ישראל מאת מאיר וכסמן, נ"י תשי"ב.

מישהו מכיר?

ראוי להכנס לאוצר?

[איש_ספר]

האם לדעתכם ספר שלילה לשמה - אוסף מאמרים כנגד הגותו של י"ל - מתאים להכנס לאוצר?

[בברכה המשולשת]

אולי הדר"ג יעלה את תוכן העניינים לכאן (פשוט עברו יותר מ- 15 שנה מאז שראיתי את הספר ורציתי לרענן את זכרוני ע"מ להביע דעה מושכלת)

[איש_ספר]

תודה על הרצון לסייע. אין לי לע"ע סורק זמין.

[איש_ספר]

תח"י ספר

המבאר
מקומות שונים בכתבי הקודש ע"פ בקורת הענינים
מאת יהודה משה בר"ש פייבוש ז"ל כרצונעליון
ווארשא תרל"א

(חוששני שהשם משפחה הוא טעות והיה צריך להופיע בנפרד : כרצון עליון...)

לא ברור לי מה טיבו של הספר הגם שהצצתי בו הנה והנה.

מישהו שמע עליו משהו?

[סגי נהור]

(חוששני שהשם משפחה הוא טעות והיה צריך להופיע בנפרד : כרצון עליון...)

למה תאמר כך? שם המשפחה כרצונעליון מופיע אפילו ב'המכלול'...

[לבי במערב]

לא ברור לי מה טיבו של הספר הגם שהצצתי בו הנה והנה. מישהו שמע עליו משהו?

מכאן 'מריח' שלא בטוב כ"כ...

[ברוז]

לא ברור לי מה טיבו של הספר הגם שהצצתי בו הנה והנה. מישהו שמע עליו משהו?

מכאן 'מריח' שלא בטוב כ"כ...

אינו ראיה.

[מקדש מלך]

קראתיו לפני כמה שנים, יש בזה קצת פוליטיקה מקומית, איני רואה בעיה בזה

לא מדויק. הרבה זלזול בין השיטין.
אבל לכלל הרחקה מהאוצר איני יודע.
באשר מכיל הרבה ידע מעניין, ובצורה מושכת.

[כרמי שלי]

עומד כאן לקריאה (פגום מעט בתחלתו).

[לבי במערב]

אינו ראיה.

כבר אמר החכם: על טעם וריח אין להתווכח...

[יואלישל]

א. קדמוניות היהודים בתרגום של שליט (התרגום שיש באוצר לא הופיע בשלימותו, אגב האם יש תרגום אחר שניתן להכניס לאוצר?).

באוצר ישראל ערך יוסיפון כותב שיש תרגום של קלמן שולמאן על הספר.

כאן מצאתי ח''א

[פרשת_דרכים]

קדמוניות של שולמאן זמין גם כאן:
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001934004/NLI