פורום אוצר החכמה

האם ידוע לנו מקרה בו ספר שכל ההעתקות (כתבי-היד) ממנו הם אינם בני ארצו?
למשל, ספרו של חכם אשכנזי שהגיע אלינו אך ורק בכתבי יד שבכתיבות ספרדיות, וכיוצא בזה.
(ידוע לי על ספר רמזי רבינו יואל, שכל כתבי היד של החיבור הם תימניים ואילו המחבר יש אומרים שהוא אשכנזי, אע"פ שלדעתי אין ספק שהמחבר עצמו היה תימני שרק עשה שימוש בחומרים אשכנזיים).

היראים - כ"י פריס הוא ביזנטי. (אבל כנראה יש קטע אחד מכריכות)
ריצ"ג - כנ"ל. (איני יודע אם יש קטעים ספרדיים בין קטעי הגניזה)
אבל בשניהם מדובר על כ"י יחיד.

אפשר גם להוסיף את ר' שמואל בן חפני גאון ששערי ברכות שלו שרדו רק באשכנז, הן בהעתקות והן במובאות, עד שהתגלתה הגניזה. (אמנם אין מה לצפות להעתקות מבבל, אבל אין העתקות מהמזרח וכדו', ולכן כתבתי שאפשר גם להוסיף אותו).

תשובות קדמוני קירואן (מן המאה התשיעית-עשירית) שרדו ברובם רק בספרות חכמי אשכנז

מרדכי,
זו לא דוגמא טובה, כי לא מדובר שהתשובות שרדו במקובץ, בספר אחד, אלא הן נבלעו לספרות האשכנזית, וככה שרדו. אבל לא על מקרים כאלו שאלתי.

נדמה לי שגם ספר הישר לר"ת. הלא כן?

אכן, ר' עדיאל. תודה רבה לך.
ואשמח למידע נוסף. זה חשוב מאוד עבורי.

נראה שגם תוספות רבינו פרץ (הצרפתי) למסכתות בבא קמא ובבא מציעא שרדו רק בכתבי יד ספרדיים:
כך כותב ריצ'לר במאמרו על כת"י של התוספות:

עדיאל ברויאר כתב:היראים - כ"י פריס הוא ביזנטי. (אבל כנראה יש קטע אחד מכריכות)

אתה בטוח בדבר?
מעיון בקטלוג מתכ"י עולה שיש עוד שני כתבי יד (שאינם קטעים)
http://aleph.nli.org.il:80/F/?func=dire ... ase=NNLMSS
http://aleph.nli.org.il:80/F/?func=dire ... ase=NNLMSS

אבל אולי כתבי יד אלו הם מהעריכה המקוצרת של הספר. ידוע לך משהו בעניין?
(במבואו של הרב משה רייך, ב'סיני', ספר היובל, לא מצאתי מאומה בנידון).

כי"י של קיצור יראים.
עד כמה שזכור לי נוסחם קרוב מאוד לדפוס של קיצור יראים, ויתכן מאוד שנעתקו מתוכו.

יישר כוחך.

שו"ת ריטב"א שרד רק בכ"י תימני והדפיסו הרב קאפח.

מסכת סופרים שרד רק באשכנז/צרפת ומקורו באחת הארצות שתחת השפעת מנהג א"י

חדושי המאירי לעירובין, כל עדי הנוסח מזרחיים (כנראה כולם ממצריים או לפחות עברו בה באיזשהו שלב)