חבה. התשבי ז"ל, 'חבית' יחיד בלשון אשכנז וואס (פאס), רבים 'חביות'... ואני מעיד על עצמי, מעולם לא הכרתי ההפרש וקריתי ליחיד 'חביות', וכבר אמרתי על עצמי גברא דלא גמיר אות אחת כראוי מימחא מחי, אבל דור ודור לפי כוחו, ואמנם מסתייעא דלא גמירנא, מימחא לא מחינא.
ישראליק כתב:אאל"ט נדפס קטעים מכת"י זו בקובץ גינת ורדים, טבת דהאי שתא
קאצ'קלה כתב:יש וורט ידוע מכמה תלמיד הבעש"ט, ויש שמייחסים אותו לבעש"ט בעצמו, על הפסוק רצון יראיו יעשה וגו', שהשי"ת מביא את הצדיקים לידי איזה הצטרכות, כדי שיתעורר אצלם הרצון להתפלל, כי הקב"ה מתאוה לתפלתם של צדיקים, וע"י שמתעורר אצלם הרצון הזה, הם מתפללים לה'.
הפמ"ג מביא כאן (אם לבינה דף 18) שמועה זה על שם "הגאון החסיד ז"ל מוהר"ר שמעלקא אב"ד דק"ק ניקלשבורג":
קאצ'קלה כתב:ישראליק כתב:אאל"ט נדפס קטעים מכת"י זו בקובץ גינת ורדים, טבת דהאי שתא
יפה! ואנכי לא ידעתי.
כמה נדפס? כמות מכובדת?
זית - ידוע בל'שון א'שכנז איל בוים, והפרי ג'ם כ'ן דיע איל בירן.
זית שמן - כי יש שאין עושים שמן, ע' רד"ק ז"ל וברא"ם ז"ל פ' עקב ופ' תבוא וסתירת דבריו, ועיין בצידה לדרך, וכעת א'יני י'ודע ליישב דבריו.
ורמז פ' תבוא: זיתים יהיו לך בכל גבולך ושמן לא תסוך כי ישל זיתך -
כי הבטיחנו אפי'לו בגלות לא תשכח התורה ממנו כי צריך לילך לאורה הדרך ילכו בה כשמן זית המאיר, ורבוי הזיתים מציינין בהם שור[ו]ת לגבול ותחום לסימן בה של פלוני כו', כמ'ו ש'כתב התרגום: בכל תחומיא. התורה תחום - ע'ד כ'אן מותר ומכאן ואילך אסור, כי תרי"ג מצות הם התחומין.
אבל כשישראל בא'רץ י'שראל אגודים באגודה א'חת - התורה עושה רושם למעלה ומגינה על ל'שון ה'רע צרעת מכפר ומרחיץ, מה שא'ין כ'ן בח'וצה ל'ארץ אין עולה למעלה.
זיתים יהיו בגבולך - להאיר לך הגבול והתחום, אבל לא תסוך המכה והנגע - כי ישל לארץ, לא למעלה. וע'ל ד'רך הזוהר: כל מלה דלא בדחילו ורחימו נשאר למטה [הלצה בשם רבי ישראל בעל שם ז"ל אמר שאין ראוי לדרוס על ד'ברי ת'ורה, רק לראות שיהא התורה עולה למעלה].
וכי ישל - יסיר הפירות מרוב שמנו, שבת ס"ז א': טוענו באבנים דלכחש חיליה, וישמן ישורון. גם בגלות אין פנאי ולומדים ברגע הרבה, הון מהבל מחבל ימעט, והבן גם זה *
עוד שם [בהקדמת ספר בנין יהושע] בשם הגאון מו' נתן פייטל ז"ל, עושין רצונו של מקום אין מספר, צדיק אחד חשוב ככמה מאות, אין עושין רצונו של מקום יש מספר לגולגלת. וגם זה נכון, יעויין שם. על כן יפה אמרתי במשלים תתצ"ג כל אחד נקרא פרנס חבר[?] לפרנס הדור לפי שעתו בדברים חדשים, ובהדפסת ספרים חדשים עם ישנים תרב הדעת, אמן.
קאצ'קלה כתב:תודה רבה לשניכם, הישראלי, והטוב ברובו.
יתכן כדבריכם. אבל לפי שהדברים נכתבו כל כך בקצרה, ממש קשה לרדת לסוף דעתו ולהכריע בזה הכרעה ברורה. ויתכן לפרש בכמה כיוונים.
קרית מלך כתב:העיקר חסר כאן, האם עורכים את הספר המיוחד הזה של רבנו הגדול בעל הפמ"ג לדפוס?
הרי זה אוצר בלום שלא יסולא בפז.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 447 אורחים