תופים ביציאת מצרים

[תרגימא]

שלום וברכה!
באמצע עריכת מאמר בשביל מאן דהו, נתקלתי בקושי לאתר מקור לדבר זה, והנני בטוח שחכמי הפורום יאלפוני בינה בזה:

מהו המקור לכך שבזמן של שעבוד מצרים הנשים הכינו תופים עבור שמחת הגאולה?
בדרך כלל (מדרשים רש"י וכו') כתוב רק שהם הוציאו את התופים ממצרים.
השפת אמת כותב שהתופים מביזת הים, או שהיה זה תוף לנבואת מרים.
ראיתי בשם הר' עובדי' יוסף ש"את התף" - הכוונה היא לתוף שהכינה לגאולה.
אולם ברצוני לדעת על מה יתבססו דבריו.

[חיימקה]

מכילתא דרבי ישמעאל בשלח - מסכתא דשירה פרשה י
את התוף בידה, וכי מנין היו להם לישראל תופים ומחולות במדבר אלא הצדיקים היו מובטחים ויודעים שהקב"ה עושה להם נסים וגבורות עת שיוצאין ממצרים והתקינו להם תופים ומחולות.

פרקי דרבי אליעזר פרק מב
וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה וְגוֹ'. וּמִנַּיִן הָיוּ לָהֶם תֻּפִּים וּמְחוֹלוֹת בַּמִּדְבָּר, אֶלָּא לְעוֹלָם הַצַּדִּיקִים יוֹדְעִים וּמֻבְטָחִים שֶׁהַמָּקוֹם עוֹשֶׂה לָהֶם נִסִּים וּגְבוּרוֹת, עֵת יְצִיאָתָן מִמִּצְרַיִם הִתְקִינוּ לָהֶם תֻּפִּים וּמְחוֹלוֹת:

ילקוט שמעוני תורה פרשת בשלח רמז רנג
ותקח מרים הנביאה את התוף בידה [ט"ו, כ] וכי מנין היה להם לישראל תופים ומחולות במדבר אלא שהצדיקים מובטחים ויודעים שהקב"ה עושה להם נסים וגבורות עם יציאת מצרים והתקינו להם תופים ומחולות.

[תרגימא]

ישר כח!
רק תשים לב, ששאלתי על זמן השעבוד, ולא על הזמן שקודם יציאתם ממצרים..

[חיימקה]

לא הבנתי.
הלא השחרור משעבוד מצרים היה בִין יום - אז אם התקינו תופים, בהכרח זה היה בשעת השעבוד.

[תרגימא]

פסק שיעבוד מאבותינו מראש השנה

[חיימקה]

פסק שיעבוד מאבותינו מראש השנה

מקור?

[בקרו טלה]

-

[עדיאל ברויאר]

תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף יא עמוד א
בראש השנה בטלה עבודה מאבותינו במצרים

[חיימקה]

בזיונות

[הרע במיעוטו]

זה עדיין זמן שיעבוד ורק הפסיק שיעבוד פיזי

[חיימקה]

זה עדיין זמן שיעבוד ורק הפסיק שיעבוד פיזי

אז במה התבטא השעבוד?

כעת מצאתי:[רבינו] בחיי שמות פרק ו
וצוהו שיבטיח אותם בארבע לשונות של גאולה: והוצאתי, והצלתי, וגאלתי, ולקחתי. ובשר אותם בהם בד' בשורות: האחד, שיהיו נפטרים מן השעבוד והם עומדים ברשותם. השני, שיהיו נפטרים מהם לגמרי מתחת רשותם. השלישי, שהבטיחם בקריעת ים סוף. הרביעי, שהבטיחם במתן תורה, שיהיו נפטרים מן השעבוד. זהו שאמר "והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים", והיא הבטחה שיהיו נפטרים מן השעבוד והם תחת רשותם, וכן מצינו שעמדו כן ששה חדשים וכמו שארז"ל: (ראש השנה יא א) בר"ה בטלה העבודה מאבותינו במצרים והיתה הגאולה בסמוך בט"ו בניסן, שיהיו נפטרים מתחת רשותם לגמרי, זהו שאמר "והצלתי אתכם מעבודתם". והיא הבטחה שיצאו מתחת רשותם ושלא יהיו תחת ממשלתם למס עובד כלל אך יהיו בני חורין גמורים.

[הרע במיעוטו]

איני יודע אבל בוודאי לא נהנו שם ואחפש בל"נ

[עדיאל ברויאר]

יש לשים לב למקבילות נוספות:

מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי פרק טו
את התף בידה. וכי מאין להם <ליש'> תופים על הים אלא לפי שהצדיקים מובטחין עם יציאתן ממצ' שהמק' עושה להן ניסין וגבורות לפיכך נטלו טופין ומחולות בידם.

ובהתאם לכך:
רש"י שמות פרק טו
בתפים ובמחלת - מובטחות היו צדקניות שבדור שהקדוש ברוך הוא עושה להם נסים והוציאו תופים ממצרים:

ובמקור מאוחר למכילתא שהובאה בתחילת האשכול פירש את זמן ההתקנה:
שכל טוב (בובר) שמות פרשת בשלח פרק טו
את התוף בידה. וכי מניין היו לישראל תופים ומחולות במדבר, אלא מובטחין היו שהקב"ה עושה להם נסים וגבורות, לפיכך עם יציאתם ממצרים התקינו להם תופים ומחולות: