מי שחלוש טבעו ואינו חזק ובריא מגופו, מותר לו לחזקו ולאכול דברים העריבים ומעדנים המתובלים ודומיהם, אע"פ שיש עינוי לנפש בהנאות ההם, מ'כל מ'קום מותר, כמו שנ'אמר (משלי ג ו): "בכל דרכיך דעהו".
על מה מבוסס המשפט המודגש?
חשוב להדגיש, שמדובר בספר פילוסופי, ומאוד סביר שהוא ינק את העניין מתפיסות פילוסופיות.