י"ג העקרים המנוסחים בסידורים

[ישראל הר כסף]

להלן ציטוט מספר מי זהב לרב גולדווסר שליט"א (חד וחלק, מוקדש לך ב...)

ברכות ה׳ - ״א״ר לוי בר חמא אמר ר, שמעון בן לקיש: מאי דכתיב ואתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם? לוחות - אלו עשרת הדברות, תורה - זה מקרא, והמצוה - זו משנה, אשר כתבתי - אלו נביאים וכתובים, להורותם - זה גמרא; מלמד שכולם ניתנו למשה מסיני. עכ״ל.

ועל זה מכוון העיקר השמיני שבי״ג עיקרים: ״אני מאמין באמונה שלמה שכל התורה המצויה עתה בידינו היא הנתונה למשה רבינו עליו השלום״.
אמנם לא זכיתי להבין, כי הנוסח הזה (שנתקן על פי דברי הרמב״ם בפרק חלק) אינו שולל שום כפירה בתורה שבעל-פה. וכי לא יכלו הצדוקים והקראים הארורים לומר נוסח זה בטוענם שקבלת הפרושים אינה ״התורה המצויה עתה בידינו״. וכמו כן הדרדעים הרשעים הכופרים בזוהר הק, ג״כ יכולים לאומרו, כי הם לא יכללו במילים ״התורה המצויה עתה בידינו״ את ספר הזוהר. ואילו הנוצרים הארורים יכללו במילים ״התורה המצויה עתה בידינו,, את ״בריאתם" החדשה אשר המציאו יש מאין. אם כן ההצהרה שאנו מצהירים בעיקר הזה אינה שוללת שום שקר ושום טעות.
הרי זה כמי שיאמר: ״אני מאמין שמה שאני חושב לאמת - זו האמת״. אתמהה. עכ"ל הספר מי זהב.

ואני תמה על קושיתו כי אם נפתח בפנים את נוסח היסוד השמיני ברמב"ם (לפי נוסח גמרות וילנא) נמצא שזה לשונו "והיסוד השמיני הוא תורה מן השמים. והוא, שנאמין שכל התורה הזו הנמצאת בידינו היום הזה היא התורה שניתנה למשה, ושהיא כולה מפי הגבורה, כלומר שהגיעה עליו כולה מאת ה' הגעה שקורים אותה על דרך ההשאלה דבור, ואין יודע איכות אותה ההגעה אלא הוא עליו השלום אשר הגיעה אליו, ושהוא במעלת לבלר שקורין לפניו והוא כותב כולה תאריכיה וספוריה ומצותיה, וכך נקרא מחוקק. ואין הבדל בין ובני חם כוש ומצרים ופוט וכנען, ושם אשתו מהיטבאל בת מטרד, או אנכי ה', ושמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד, הכל מפי הגבורה והכל תורת ה' תמימה טהורה קדושה אמת. ולא נעשה מנשה אצלם כופר ופוקר יותר מכל כופר אחר אלא לפי שחשב שיש בתורה תוך וקלפה, ושאלו התאריכים והספורים אין תועלת בהם, ומשה מדעתו אמרם, וזהו ענין אין תורה מן השמים, אמרו שהוא האומר שכל התורה כולה מפי הקדוש ברוך הוא חוץ מפסוק אחד שלא אמרו הקדוש ברוך הוא אלא משה מפי עצמו וזה הוא כי דבר ה' בזה - תעלה ה' ממה שאומרים הכופרים - אלא כל אות שבה יש בה חכמות ונפלאות למי שהבינו ה', ולא תושג תכלית חכמתה, ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים. ואין לאדם אלא להתפלל כמו דוד משיח אלהי יעקב שהתפלל גל עיני ואביטה נפלאות מתורתיך. וכן פירושה המקובל גם הוא מפי הגבורה, וזה שאנו עושים היום צורת הסוכה והלולב והשופר והציצית והתפילים וזולתם היא עצמה הצורה שאמר ה' למשה ואמר להו, והוא רק מוביל שליחות נאמן במה שהביא, והדבור המורה על היסוד הזה השמיני הוא אמרו בזאת תדעון כי ה' שלחני וכו' כי לא מלבי".
לכאו' פשוט הוא שכל מה שבא לאפוקי הוא רק מדעת הכופרים בתורה מן השמים, וחוזר על זה כמה פעמים, אבל לא מאלו שחסרו או הוסיפו על התורה.


זה שהעקרים המנוסחים בסידור לא מתאימים ליסודות אותם כתב הרמב"ם הוא דבר ידוע, ובעיון קל שמים לב אל הדבר. (לדוגמא 'אני מאמין שכל דברי נביאים אמת', לא נאמר ברמב"ם אלא שצריך להאמין שיש בכלל מושג נבואה ושהקב"ה מנבא לבני אדם) וגם כאן אם נעיין במקור דברי הרמב"ם הרי שמה שבא לומר הוא רק שהתורה (שמה היא ומה מוגדר כתורה לא נכנס הרמב"ם לבאר) היא משמים ולא מדעת בני אדם.


מה שאני מבקש עזרה בשבילו הוא, מי יכול להפנות אותי למאמר מסודר שמשווה את י''ג היסודות שבדברי הרמב"ם לעקרים המנוסחים בסידור. מי המנסח שלהם וכו'. וכמובן, עדיף הפניה מלונקקת. אם אפשר. ישר כח.

[אוצר החכמה]

יש מאמאר בישורון כב בנושא זה בדיוק ההבדלים בין יג העיקרים של הרמב"ם ונסח הסידור.
עמוד תרצא.

[ישראל הר כסף]

רחמים!!!!
איפה היום אני מוצא את ישורון אחרי עמוד ארבעים, אני נאלץ לחפש הכל תחת העמוד חשמל...(בארבעים הראשונים).

מישהו יכול ליצור למענינו קובץ pdf?
ים תודות.

[אוצר החכמה]

א. לכן באמת לא שמתי לינק. אנחנו עובדים על פתרון עתידי שתמיד מי שיש לו הרשאה יוכל לתת אפשרות לצפייה בעמודים מסויימים גם לאחרים. ולעניינינו יותר מאוחר אשים בעז"ה קובץ PDF

[יאיר]

ישורון כב עדיין בכלל לא באוצר.

[אוצר החכמה]

צודק אני הסתכלתי בספר שהיה מונח אצלי
ולא בדקתי אפילו אם הוא באוצר אראה מה אפשר לעשות

[יצג]

משאת כפי לרב דוד קאהן חלק א עמ צב.png (46 KiB) נצפה 10443 פעמים

[איש_ספר]

ישורון א.PDF

(1.72 MiB) הורד 824 פעמים

ישורון ב.PDF

(1.17 MiB) הורד 786 פעמים

הנה המאמר למבקשים. בקרוב יעלה לאוצר.

[ישראל הר כסף]

ישר כח לרבינו איש הספר שליט"א על טוב עינו.
ולא אמנע טוב מבעליו מה ששמעתי מרבי הגר"מ שפירא שמכיוון שעבר הדבר בכל הדורות הדבר ניתן להידרש ולדקדק, כי כל דבר שעבר אצל כל כלל ישראל במשך דורות הרי זה יותר מי''ג נפה.
ואכן כך נהג הרב בעצמו ובמשך שיעוריו המפורסמים על י''ג עיקרים (הודפס לאחרונה בספר 'רעה אמונה') הקריא כל פעם את הנוסח מהסידור ורק אח"כ עבר גם ליסודות המובאים ברמב"ם.

[חכם באשי]

ואכן כך נהג הרב בעצמו ובמשך שיעוריו המפורסמים על י''ג עיקרים (הודפס לאחרונה בספר 'רעה אמונה') הקריא כל פעם את הנוסח מהסידור ורק אח"כ עבר גם ליסודות המובאים ברמב"ם.

משונה ביותר,
תלי דלא תניא בדתניא!

[סיפרון]

נחוץ לי לדעת מתי ובאזה זמן נקבעו "י"ג עיקרים" בסידורי התפילה, הן של בני אשכנז, והן של עדות המזרח. ואם ידוע מי הכניסם לסידורי התפילה. יישר כח לכל המשיבים.

[איש_ספר]

בקובץ ע"ח באבוב כתב ע"כ חוקר, שפרסם גם מאמר מורחב יותר כמדומני בקובץ כנישתא של בר אילן

[הגהמ]

גם באחד מכרכי ישורון היה מאמר ע''ז בעבר.

[בברכה המשולשת]

בקובץ ע"ח באבוב כתב ע"כ חוקר, שפרסם גם מאמר מורחב יותר כמדומני בקובץ כנישתא של בר אילן

אלי גורפינקל?

[עושה חדשות]

גם באחד מכרכי ישורון היה מאמר ע''ז בעבר.

על הבדלי הנוסח, עי' כאן - viewtopic.php?t=3883#p29129

[איש_ספר]

בקובץ ע"ח באבוב כתב ע"כ חוקר, שפרסם גם מאמר מורחב יותר כמדומני בקובץ כנישתא של בר אילן

אלי גורפינקל?

כן

[ספרן]

לעניין מה שהעלה פותח האשכול, ר' מה שהובא ב'אבן שתיה' (בקהופר) שעל הי"ג עיקרים, עמ' פ' - פא, בשם רבו הגרש"י וינברג זצ"ל ר"י 'נר ישראל' באלטימור.

[שכניה בן יחיאל]

ע"פ הזכור לי י"ג העיקרים (בניסוח מעט שונה) נדפסו בחלק מסידורי פראג הקדומים (ר"ע-ר"פ) ונמצאים גם בכ"י מיוון

[שבע]

בכ"י וינה 148, כתיבה איטלקית, מאה י"ד-ט"ו, דף 51ב-52א:

[הגהמ]

ייש"כ. אני מתקשה בפיענוח מילה אחת באמצע עיקר השמיני - "שיש תורה מן השמים והיא מקובלת [?] מבראשית עד לעיני כל ישראל".

(דרך אגב, ראה מה שהעיר הגר"ד קאהן מברוקלין אודות ההבדל בדגש העיקר השמיני בנוסח שבהאני מאמין לניסוחו של הרמב"ם עצמו בהקדמת פרק חלק בספרו על התפלה 'משאת כפי' ח"א עמ' צב).

[שבע]

ליי'

שם ה' - בג' יודי''ן, כנהוג בעבר הרחוק.

[הגהמ]

ליי'

שם ה' - בג' יודי''ן, כנהוג בעבר הרחוק.

גם אני חשבתי כן אבל לא הייתי בטוח בזה מכיון שהלשון דחוק וגם לא ידעתי למה א"כ יש רישום של קו אחרי היו"דין וכמו"כ השוויתי את זה לעיקר י' ושם כתב 'השם' כנהוג אצלנו.

[צבי-שפייר]

אני לא יודע אם זה קשור למה שאתה צריך, אבל על י"ג עיקרים יש קצת פירוש מן הבני יששכר, זאת אומרת, שהוא מביא את הי"ג עיקרים בספרו דרך פקודיך מצוה כ"א - מצות סיפור יציאת מצרים - חלק המחשבה אות ד' ואילך, על דרך שהמהר"ם חאגיז מביא באלה המצוות שהי"ג עיקירם קשורים לסיפור יציאת מצרים וכו'. והבני יששכר מצטט את דברי המהר"ם חגיז, ומוסיף גם מדיליה (בסוגריים), עיי"ש.

[הא לחמא עניא]

בספר עיוני הלכות [לכ"ק האדמו"ר מביאלא רמת אהרן שליט"א] ישנו מאמר רחב ומפורט בנוגע להשתלשלות והמקורות בענין אמירת י"ג עיקרי האמונה בנוסח זה. [איני זוכר אם זה בחלק א' או בחלק ב'].
שווה בדיקה לכל הרוצה.

[עושה חדשות]

במאמרים המובאים לעיל, (וכן אצל גורפינקל), כבר מובא חומר רב, אבל כעת הבחנתי בלשונו המענינת של ס' הנהגת מהרש"ל, מצד אחד הוא מתנגד בחריפות לאמירה ולקביעה, ומצד שני הוא מייחס את זה לחז"ל, ומקדים מאד את הענין.

הנהגת המהרש''ל.png (57.21 KiB) נצפה 7259 פעמים

[בברכה המשולשת]

במאמרים המובאים לעיל, (וכן אצל גורפינקל), כבר מובא חומר רב, אבל כעת הבחנתי בלשונו המענינת של ס' הנהגת מהרש"ל, מצד אחד הוא מתנגד בחריפות לאמירה ולקביעה, ומצד שני הוא מייחס את זה לחז"ל, ומקדים מאד את הענין.

הנהגת המהרש''ל.png

ויעויין מש"כ בזה הגר"צ שכטר בספר נפש הרב בשם רבו הגריד"ס מבוסטון

[אבא יודן]

אגב
ראיתי בעיקרים, ובראש אמנה י, ובמשפט צדק ט, ממאן דהו שאמר שהמספר י"ג דחק להרמב"ם עקב י"ג מדות הרחמים!! מי הוא?