האם חיבר הרשב"ץ שני פירושים לאזהרות רשב"ג?

[בתוך הגולה]

ידוע בשער בת רבים פירושו של הרשב"ץ לאזהרות רבי שלמה אבן גבירול ושמו יקבנו זוהר הרקיע.
פירוש זה נדפס לראשונה בקושטא שנת ערה ושוב כו"כ פעמים ולאחרונה ע"י ר"ד אברהם. (וקצת כתבו ע"ז כאן)

אמנם באמ"ד שנת השקיפה (תצ"ה) נדפסו אזהרות רבנו יצחק אלברגלוני ואזהרות רשב"ג (עם שער ומספור דפים נפרד) שלאחרון נוסף פי' הרשב"ץ (לדברי המדפיסים הם נדפסו מחדש. מה שמרמז לכאורה על הדפסה קודמת של הפי')
והנה כל מעיין יראה שפי' זה שונה בתכלית שינוי מפי' הרשב"ץ בזה"ר הן בחסר והן ביתר. השאלה היא האם באמת מדובר בפי' נוסף של הרשב"ץ או בפי' ממחבר אחר
שהמדפיסים יחסו אותו לרשב"ץ.

במפעל הביבליוגרפיה כתבו שפי' זה הוא קיצור מפי' הרשב"ץ אבל כאמור אין הדברים מדויקים כי יש שם שינויים והוספות. (לדבריהם באותו זמן ממש נדפסו באותה מתכונת גם אזהרות רשב"ג לבדם עם אותו פירוש).

במבוא של ר"ד אברהם למהד' (פ"ד הערה 8) עמד ע"כ בקצרה אבל השאיר מקום הרבה לבאים אחריו.

שאלתי ובקשתי מכל מי שיש בידו יותר מידע יואיל לפורטו כאן לתועלת הרבים ומלאה הארץ דעה את ה'

(אגב. אני עליתי על הדברים בעקבות הפניה שמצאתי בס' קובץ שעל הרמב"ם (פ"ט הי"ב) לדברי הרשב"ץ באזהרות. ומאחר והחידוש שם גדול מנשוא ולא מצאתיו בזה"ר חיפשתי בחו"ס להבין מה מקור הדברים. כעת אני מסתפק אם אכן אי"ז מדברי הרשב"ץ האם יש טעם לצטט אותם)

[בתוך הגולה]

(מעצמי אל עצמי...)

דבר מעניין באותם אזהרות של אמ"ד תצ"ה שמגילת רות מופיעה שם באמצע אזהרות רשב"ג כשהיא חלוקה באמציעתה. היינו קוראים את אזהרות עשה, עוצרים לקרוא רות עד פ"ג פסוק ח ('ותבוא בלט ותגל מרכבותיו ותשכב'). ממשיכים לאזהרות ל"ת עד הסוף ואז קוראים את המשך המגילה.

האם זה חזון נפרץ במנהגי חג שבועות בכלל וקריאת אזהרות בפרט?

[מה שנכון נכון]

(לא רק...)

חלוקת האזהרות ומגלת רות היא לב' הימים של שבועות. [ראה כש"ט ח"א עמ' קנד (ובהערה ממס' סופרים), וכ"ה בעוד קהלות].

[בתוך הגולה]

(סליחה על האיחור...)

כרגיל הרב משנ"נ צדיק במאמרו ובאמת הרב גאגין מזכיר שם את המנהג לחלק את קריאת האזהרות לב' ימי החג ושכך נהגו גם בקריאת רות (ע"פ מ"ס).
ועדין צע"ק מדוע בחרו לחלק את רות באמצע פ"ג במקום שאינו סוף עניין ואף אינו מחצה הספר אלא השליש האחרון שלו (בהערה שם הרב גאגין מציין שאי"ז 'הפסק נעים').




ולעניינו.

ידוע בשער בת רבים פירושו של הרשב"ץ לאזהרות רבי שלמה אבן גבירול ושמו יקבנו זוהר הרקיע.
פירוש זה נדפס לראשונה בקושטא שנת ערה ושוב כו"כ פעמים ולאחרונה ע"י ר"ד אברהם. (וקצת כתבו ע"ז כאן)

אמנם באמ"ד שנת השקיפה (תצ"ה) נדפסו אזהרות רבנו יצחק אלברגלוני ואזהרות רשב"ג (עם שער ומספור דפים נפרד) שלאחרון נוסף פי' הרשב"ץ (לדברי המדפיסים הם נדפסו מחדש. מה שמרמז לכאורה על הדפסה קודמת של הפי')
והנה כל מעיין יראה שפי' זה שונה בתכלית שינוי מפי' הרשב"ץ בזה"ר הן בחסר והן ביתר. השאלה היא האם באמת מדובר בפי' נוסף של הרשב"ץ או בפי' ממחבר אחר
שהמדפיסים יחסו אותו לרשב"ץ.
...

(אגב. אני עליתי על הדברים בעקבות הפניה שמצאתי בס' קובץ שעל הרמב"ם (פ"ט הי"ב) לדברי הרשב"ץ באזהרות. ומאחר והחידוש שם גדול מנשוא ולא מצאתיו בזה"ר חיפשתי בחו"ס להבין מה מקור הדברים. כעת אני מסתפק אם אכן אי"ז מדברי הרשב"ץ האם יש טעם לצטט אותם)

הזדמן לי אמש רמב"ם זמנים מהד' פרנקל החדשה* ובדקתי בספר הליקוטים (הכולל כידוע את ספר הקובץ). ושם העירו שאי"ז מדברי הרשב"ץ אלא מדברי מהר"י חאגיז בספר אזהרות רשב"ץ עם פי' פתיל תכלת ונציה תי"ב
אם אכן הדברים נמצאים שם אזי צ"ל שאף כי מקופיא נראה שאין קשר בין החיבורים (כי הרב חאגיז מאריך ומפלפל והכותב האלמוני במהד' אמ"ד מפרש בקצרה) מ"מ כאן הוא העתיק מדברי הרב חאגיז.
לצערי אין לי גישה לספר (מעבר ל40 הדפים הראשונים באדיבות אוצה"ח...) וע"כ אחלה פני מי שיש בידו, שיציץ בספר הנזכר באזהרה 'ולא תמוט רבת במצות גבול שבת' (לפי חיפוש שעשיתי כנראה זה סביב עמ' 114 115) ויעלה את הדברים לפנינו. ושכמ"ה

* בישנה איננו רק מצוין דף ל ע"ב מבלי להפנות לספר/מהד'. והדבר אכן מתאים לאזהרות אמ"ד הנז"ל

[מה שנכון נכון]

אזהרות.PDF

(981.68 KiB) הורד 248 פעמים

[בתוך הגולה]

יש"כ גדול!!

הנה ברור כעת שבספר פתיל תכלת אין כלום ממה שהביא בספר קובץ (שמקורו כנראה רק בפי' האלמוני שבמהד' אמ"ד) ותמוה מאד מה שכתבו במהד' פרנקל הנ"ל וצ"ע.

[בתוך הגולה]

...
הפניה שמצאתי בס' קובץ שעל הרמב"ם (פ"ט הי"ב) לדברי הרשב"ץ באזהרות.
...

הזדמן לי אמש רמב"ם זמנים מהד' פרנקל החדשה* ובדקתי בספר הליקוטים (הכולל כידוע את ספר הקובץ). ושם העירו שאי"ז מדברי הרשב"ץ אלא מדברי מהר"י חאגיז בספר אזהרות רשב"ץ עם פי' פתיל תכלת ונציה תי"ב
...
* בישנה איננו רק מצוין דף ל ע"ב מבלי להפנות לספר/מהד'. והדבר אכן מתאים לאזהרות אמ"ד הנז"ל

הערה קלה. הציון במהד' פרנקל הראשונה לדף ל ע"ב אינו פרי רוחם של העורכים שם אלא העתקה ממהד' ספר קובץ הקודמות.
(לא בדקתי בכולם כמובן אלא רק בדפו"ר ובדפוס ורשה תרמ"א תרמ"ב שצילומיו נפוצו בכל הארץ)

(ומאחר וכבר טרחתי לעיין בדפו"ר אמצא זכות לעצמי לתקן טעות שנפלה בשמו של החכם המובא שם בספר קובץ.
בדפוסים המצויים (לרבות פרנקל) נקרא שמו 'הרב הגאון מו"ה אליעזר ז"ל אבד"ק ליפנא' והיא לכא' עיר בפולין. אמנם בדפו"ר נכתב אבד"ק ליבנא והיא עיר הסמוכה לפראג וקרובה הרבה יותר לעירו של ר' נחום טריביטש מחבר הקובץ.

ואם כנים אנחנו הרי שאפשר לשער כי אותו ר' אליעזר הוא הוא ר' ליזר קרפליש חפק"ק ליבנא שהיה בין המסכימים על ספר שלום ירושלים (מועד) שחיבר רנ"ט.)

[איש_ספר]

התפרסם עתה במן הגנזים החדש קובץ החמש עשרה, מאמר משובח ומלא ענין מאת הרב אברהם הלל שליט"א.
המאמר ארוך מאד וכולל בתוכו נושאים שונים הראויים כ"א לקבוע מקום לעצמו.

א. דיון על שתי המהדורות של אזהרות רשב"ג עם זה"ר לרשב"ץ שנדפסו באמ"ד תצ"ה, וההבדלים ביניהן.
ב. סקירת חיבורו של מהר"ר רפאל שלמה הכהן מפארטו מדיני פירארה, 'קיצור פירוש הרשב"ץ', חיבור המצוי בשני כת"י ובשתי מהדורות, קצרה וארוכה.
עיון במהדורה הקצרה מגלה שפירוש הרשב"ץ הנדפס באמ"ד, נלקח ממנה. והרש"ה הוא איפוא מחברו. (המחבר מציין שלקראת ההדפסה נודע לו כי כבר עמד ע"כ החכם שזח"ה באגרת ביקורת ששלח לילניק והיא נדפסה ב'קונטרס תרי"ג' עמ' 142 (עמ' 53 מעמודי האוצר).
בכתה"י מצויה הקדמתו של הרש"ה לחיבורו והיא נדפסת לראשונה כאן.
ג. עם זה, מצינו בחיבור הנדפס תוספות שאינן בכת"י של הרש"ה ויש לשער שהם מאת המלבה"ד מהר"ר שלמה אדהאן.
ד. שמונת הבתים שנוספו לאזהרות הרשב"ג, ופירושם בזוהר הרקיע, חידוש שנתחדש במהדורה זו (הן באזהרות והן בפירושן). סקירה מקיפה על הדעות השונות ביחס לזהותם: הסוברים שרשב"ץ הוא שחיברם וקבעם בתוך ד' רשב"ג (חיד"א ועוד); המפקפקים בדבר (הר"ש הכהן מג'רבה, ר"י מרעלי ועוד); הסוברים שהמזהיר והנזהר הוא מהר"ר וידאל הצרפתי השני (מלכי רבנן); הקובעים שהוא הר"ש אדהאן (רבי כליפא ן' מלכא בעל כף נקי); המצדדים שאך המפרש הוא המלבה"ד הר"ש אדהאן (שזח"ה).
ה. חשיפת עותק נדפס מספרית ר"מ בניהו ז"ל ובו תוספת והגהות מכת"י מהר"א הצרפתי. מדבריו מהר"א הצרפתי מתברר, כי מחבר התוספת לאזהרות הוא זקנו מהר"ר וידאל, מפרשם הוא הר"ש אדהאן. מהר"א הצרפתי מטיח דברים בהר"ש אדהאן, כי הדפיס את התוספות של מר זקנו בשיבוש ופירשם בטעות. ולפיכך מבקש הרא"צ לגול חרפת זקנו והוא מעתיק את התוספת לאזהרות בנוסחה נכונה ומפרשם בפירוש נאות.
ו. יריעה רחבה לתולדות כל החכמים הנזכרים כאן, מהר"ר וידאל, נכדו ר' אליהו, הר"ש אדהאן ועוד, כולל חידושים רבים העולים מכתה"י.
ז. וזו העיקר, לראשונה באים בדפוס: התוספת לאזהרות מאת מהר"ר וידאל הצרפת בנוסחה דווקנית, ופירושם הרחב מאת נכדו מהר"ר אליאו הצרפתי זכר צדיקים לברכה.

[איש_ספר]

על מאמר רחב שכזה אין להוסיף, ומ"מ אוחזה בסנסן:

רבים מהמנויים מעלה העירו כי שמונת הבתים שנוספו הרי הם פחותים בסגנונם ובתכנם ('אין להם לא ריח ולא טעם, לא ענין ולא לשון, כי אם לעג ולצון' - הר"כ ן' מלכא), והנה נז"ל שהרחיד"א סבר שהם לרשב"ץ, ועתה ראה כי לא נעלם כ"ז כמובן מעיני הרחיד"א בטוב טעמו וביופי סגנונו. וז"ל (המובא במאמר מתוך מנחת ביכורים ליוורנו תרט"ז דף ל'): אלו השמונה בתים, לא חלו בם ידים אשר בנה שמה הרשב"ג, שורי'ם במדבר במתק ודשן נאו'ת מדב'ר העומדים ברומו, שורו'תם יזהירו אזהרות מזהירו'ת שככה לו בעולמו, ואולם תמניא אינון בתי מלכות רבן שמעון הרשב"ץ גדול מרבן שמו, וכך היה מונה אלה הפקודים ונימוקו עמו'. הרי שבעוד שעל הראשונות הוא מברך שככה לו בעולמו על יופיים ומתיקותם, על התוספות אינו אומר דבר כי אם שהם מיסוד רבן שמעון, ואוזן שומעת מה שאין היד יכולה לכתוב.

[בתוך הגולה]

הרב אי"ס! יש"כ גדול על פתירת תעלומה שהדריכה אותי מאד בזמנו.
[אתה תדע אם אותו חידוש זר, לפיו בעקירה או הנחה בלבד בשבת יש איסור תורה (לאו!) שהביא בספר קובץ הנזכ"ל בשם האזהרות לרשב"ץ נכלל באותו חיבור שעסקתי בו בזמנו...]

אם נא יואיל כת"ר לחלות פני המחבר שיואיל להעלות דבריו לפנינו אזי תושלם השמחה.
החותם בתודה מראש למשקה ולמשקה
הצב"י

[איש_ספר]

הרב אי"ס! יש"כ גדול על פתירת תעלומה שהדריכה אותי מאד בזמנו.
[אתה תדע אם אותו חידוש זר, לפיו בעקירה או הנחה בלבד בשבת יש איסור תורה (לאו!) שהביא בספר קובץ הנזכ"ל בשם האזהרות לרשב"ץ נכלל באותו חיבור שעסקתי בו בזמנו...]

הא לך אע"פ שלא הבנתי מה צורך יש לך בזה, הלא זה נמצא כתוב גם במהדורה אליה ציינת בהודעתך הראשונה. (כאמור שתי מהדורות לרשב"ג עם קיצור רשב"ץ הופיעו באותו הזמן, זו שקישרת אליה והיא כוללת עוד אזהרות ופירושיהן, וזו המתוארת במאמר עליה כתב מהרא"צ את שכתב).

דף ל ב.png (533.37 KiB) נצפה 1793 פעמים

[בתוך הגולה]

אני ביקשתי אם יהיה אפשר את מאמרו של הרב הלל נר"ו אך מכיון ששאלתי שלא כהוגן, בלש' עילגים וברמזים קלושים, לא נעניתי.

[איש_ספר]

את הבקשה הנוספת ראיתי ולפי שאין הדבר תלוי בי, קיימתי מצוות הזקן.
אך מה ביקשת בשורות אלה?

[אתה תדע אם אותו חידוש זר, לפיו בעקירה או הנחה בלבד בשבת יש איסור תורה (לאו!) שהביא בספר קובץ הנזכ"ל בשם האזהרות לרשב"ץ נכלל באותו חיבור שעסקתי בו בזמנו...]

[בתוך הגולה]

[הישבתך באישי ומשם תדרשנו]

[איש_ספר]

עכשיו הבנתי. לצערי נזכר באנצ"ת ערך מוציא ציון 245 על שמו של הרשב"ץ (אמנם ציינו למהדורת אמ"ד). וכל הטקסט למעלה בנוי על ציון זה. חבל.

[איש_ספר]

אם נא יואיל כת"ר לחלות פני המחבר שיואיל להעלות דבריו לפנינו אזי תושלם השמחה.
החותם בתודה מראש למשקה ולמשקה
הצב"י

ויאמר אברהם אברהם ויאמר הנני
רצ"ב תורפו של המאמר

מן הגנזים - אזהרות אמשטרדם תצה.pdf

(19.86 MiB) הורד 73 פעמים

אגב העירני המחבר כי בשלושת כתבי היד של קיצור זהר הרקיע (שנים נסקרו במאמר ועוד שלישי עליו עמד הכותב לאחר פרסומו), מופיע חידוש מופלג זה, פרי רוחו של מהר"ש מפראטו מחבר הקיצור, בחילופי לשון, באופן שאם לא שהיה כתב יד רביעי שנעלם מאיתנו, נראה שידו של הר"ש אדהאן היתה בנוסח שבא בדפוס. רצ"ב תמונת ג' כתבי היד כשהקטע המדובר מצוין בו:

קיצור אזהרות - הקצר 1.PNG (2.29 MiB) נצפה 1700 פעמים

קיצור אזהרות - הקצר 2.PNG (2.94 MiB) נצפה 1700 פעמים

קיצור אזהרות - הארוך.PNG (1.58 MiB) נצפה 1700 פעמים

[בתוך הגולה]

מחזיקנן טיובתא למאן דיהיב חמרא וחיי לפום רבנן!

[העצירה באמצע ה'מתח' של תולדות הכותבים מסוכנת לכאב לב ,אבל חוששני מלהימנות בכלל ה'כלבים המצווחין'. נאלץ להמתין עד שאגיע לכרך זה בשלום. בגרסה 20 איננו..]

[בתוך הגולה]

אגב העירני המחבר כי בשלושת כתבי היד של קיצור זהר הרקיע (שנים נסקרו במאמר ועוד שלישי עליו עמד הכותב לאחר פרסומו), מופיע חידוש מופלג זה, פרי רוחו של מהר"ש מפראטו מחבר הקיצור, בחילופי לשון, באופן שאם לא שהיה כתב יד רביעי שנעלם מאיתנו, נראה שידו של הר"ש אדהאן היתה בנוסח שבא בדפוס.

מעניין מאד. בשאר החיבור אין שנו"ס כאלו?