אני מתאר לעצמי שנתת לינק למפעל הביבליוגרפיה, והנה תיאורו:
מחבר פאלאג’י, חיים בן יעקב.
כותר-מקדים ספר
כותר מועד לכל חי
המשך כותר הרי זה לקט לחדשי השנה (ניסן - אדר)... פסקי דיני’ ותוכחו’ מוסר... פי המדבר... חיים פאלאג’י...
מקום הוצאה [שלוניקי]
מדפיס חסר שם מדפיס
שנת הוצאה תרכ"א-תרכ"ב
[1861].
תאורת יב, רלו, רלה-רפב דף. 8°.
הערות בשער הפרט: אתן שנת ר’א’י’ת’י’ את כל ה’חיים לפ"ג [תרכ"א].
קולופון: ת"ו [תם ונשלם] היום ח"י לח[ודש] חשון מש[נת] ת’ב’ר’ך’ את שמך [תרכ"ב].
בשולי השער: ’14’. מספר סידורי לפרסומי המחבר.
א’ יערי, הדפוס העברי באזמיר, ארשת, א, תשי"ט, עמ’ 153, מס’ 110, כותב: אזמיר.
מלואים לספר פרסם המחבר בספרו לב חיים, חלק ב, אזמיר תרכ"ט.
אישים נוספ יערי, אברהם בן חיים יוסף
מספר מערכת 000156383
קישור קבוע
http://aleph.nli.org.il:80/F/?func=dire ... base=MBI01 במפעל הביבליוגרפיה הכלל היכן שלא נכתב בספר עצמו בפירוש מקום הדפוס, הם השלימו בסוגריים מרובעים. ובמקומות בהם הסתפקו השלימו בסוגריים מרובעים עם סימן שאלה כמסתפקים בדבר.
בנדון דידן שאין סימן שאלה וספק, ברור שגם אצלם היה מוכח בבירור מוחלט באלף אחוזים כי הספר נדפס בשאלוניקי. אם כבר יש להשלים כבמפעל הביבליוגרפיה: "[שאלוניקי] תרכ"א-תרכ"ב". ואנכי הקטן כותב בלי להסס ובלי שום סוגריים וספקות כלפי ספר מועד לכל חי: "שאלוניקי תרכ"א", או "שאלוניקי תרכ"א-תרכ"ב".
אין ספק כי יערי טעה בזה לחלוטין טעות מוחלטת, וכל מי שמתמצא ולו במעט בספרים שנדפסו באזמיר ובשאלוניקי יווכח בכך בקלות עצומה מהרבה צדדים.
ההוכחה הניצחת ביותר שהספר נדפס בשאלוניקי ולא באזמיר, יען כי באו בו כמה הגהות מהמדפיס, והוא כמובן היה איש שאלוניקי. ובאחת מהן המדפיס מזכיר את סבו שהיה מרבני שאלוניקי.
ספר מועד לכל חי דומה מאד במבנהו לספר כף החיים, וספר כף החיים ודאי נדפס בשאלוניקי. ואין שום ספר שנדפס באזמיר עד שנת תרכ"ב באותו גודל פיזי (כך לזכרוני כעת, ושמא אני טועה), שאפשר יהיה לומר כי מועד לכל חי נדפס באזמיר. וגם ספר ימצא חיים להחבי"ף ז"ל אשר נדפס באזמיר תרכ"ג (גבי שנת ההדפסה יש להרחיב במקום אחר), שונה מהותית באותיות ובהכל ביחס לספריו מועד לכל חי וכף החיים וספר חיים (שלשה ספרים קטנים) אשר נדפסו בעיר שאלוניקי.
זה שבסוף לב חיים חלק ב' (אזמיר תרכ"ט) נדפסו מלואים לספר מועד לכל חי, לא אומר שספר מועד לכל חי נדפס באזמיר. ואדרבה, דומני בלב חיים יש השמטות נוספות לספרים שודאי נדפסו בשאלוניקי, וכי גם בהם נגיד כי בגלל שנדפסו להם השמטות בספר שנדפס באזמיר, נדפסו אף הספרים עצמם באזמיר ולא בשאלוניקי?
אגב אעיר כי מה שכתבו במפעל הביבליוגרפיה שהמחבר פרסם מלואים בסוף ספרו לב חיים חלק ב', זה גם כן שיבוש, ואצלי ברור שלא המחבר החליט וקבע שהמלואים יודפסו שם, אלא בנו ר' אברהם הוא שקבע כן הדבר. ואופתע מאד אם אמצא שהחבי"ף באחד מחיבוריו שנדפסו קודם פטירתו יציין למלואים אלו שבסוף לב חיים חלק ב' במיקום זה.
ספר לב חיים חלק ב' הוא מהספרים הראשונים של החבי"ף אשר נדפסו אחר פטירתו בשנת תרכ"ח (חלק מספר ברכת מועדיך לחיים חלק א', צוואה מחיים, כפר לחיים, משהו מספר חיים ומזון. וצ"י).
נזכרתי כעת שר' ראובן מרגליות ז"ל משום מה כשמביא ספר "טהרת המים" כותב כי נדפס בליוורנו. וגם זה שיבוש מוחלט וסר טעם, וכמובן נדפס הספר בשאלוניקי. והשתבש בזה כי בשער הספר לא נכתב מקום הדפוס. ומה הגיון יש שחכם משאלוניקי ישלח להדפיס ספרו בליוורנו, בשעה שבשאלוניקי היה דפוס יפה ופעיל, ואדרבה בליוורנו הדפוס היה בעיקר של סידורים ומחזורים. ומעיקרא גם בזה ניתן לזהות בנקל על פי סוג האותיות והעימוד של הספר כי ספר טהרת המים נדפס בשאלוניקי.