מדוע האריז"ל לא אמר 'ויתן לך' בביכנ"ס

[מחצד חקלא]

בשער הכוונות מעיד מהרח"ו שהאריז"ל היה אומר פסוקי "ויתן לך" במוצ"ש בביתו כשהיה מבדיל על הכוס. ומציין כמקור לעצם אמירת הפסוקים את הזוה"ק בח"א דף י"ד ע"ב (-סוף ההקדמה).

והנה זה לשון הזוהר שם ".. ואינון מקיימי על ההוא בר נש כל ברכאן דקא אמרי ציבורא ויתן לך האלקים מטל השמים וכו'. ".

הרי להדיא שפסוקי 'ויתן לך' נאמרים בציבור בביהכנ"ס.

ועי' בזוהר אמ"ד תקל"א, שהעיר הרש"ב על אתר, שמכאן מקור למנהג המערב לומר ויתן לך בבכנ"ס. (הערה זו לא נדפסה בדפוסי הזוהר הבאים, למעט בדפוסי אמ"ד בשני המהדורות הבאות).

מהו הטעם שרבינו האריז"ל לא נהג בזה כפי המשתמע מדברי הזוהר.

[עזריאל ברגר]

טעמו אינני יודע.
אבל יש להעיר ממנהג חב"ד שאומרים זאת [בבית] אחרי הבדלה, אך מדייקים לומר שנים ביחד, בד"כ מתוך סידור אחד.

[מחצד חקלא]

טעמו אינני יודע.
אבל יש להעיר ממנהג חב"ד שאומרים זאת [בבית] אחרי הבדלה, אך מדייקים לומר שנים ביחד, בד"כ מתוך סידור אחד.

זה לא יושיענו, שנים בוודאי אינם בכלל "ציבור".

[יהודה בן יעקב]

כמדומני ששמעתי שמאחר שהיה מתפלל בביהכ"נ של ספרדים, שהם לא היו אומרים זאת, היה אומר זאת בבית בשעת הבדלה.

[מה שנכון נכון]

כמדומני ששמעתי שמאחר שהיה מתפלל בביהכ"נ של ספרדים, שהם לא היו אומרים זאת, היה אומר זאת בבית בשעת הבדלה.

סידור ר' אשר.GIF (8.71 KiB) נצפה 2162 פעמים

[חיימקה]

טעמו אינני יודע.
אבל יש להעיר ממנהג חב"ד שאומרים זאת [בבית] אחרי הבדלה, אך מדייקים לומר שנים ביחד, בד"כ מתוך סידור אחד.

זה לא יושיענו, שנים בוודאי אינם בכלל "ציבור".

אולי לא כ"כ ציבור - אבל בוודאי "ברוב עם".
יעויין בסי' ח' ס"ה ובמ"ב ס"ק יג. סי' קסז סי"א ובבה"ל ד"ה אחד. סי' ריג מ"ב סק"ג.

[עתניאל בן קנז]

בשער הכוונות מעיד מהרח"ו שהאריז"ל היה אומר פסוקי "ויתן לך" במוצ"ש בביתו כשהיה מבדיל על הכוס. ומציין כמקור לעצם אמירת הפסוקים את הזוה"ק בח"א דף י"ד ע"ב (-סוף ההקדמה).

והנה זה לשון הזוהר שם ".. ואינון מקיימי על ההוא בר נש כל ברכאן דקא אמרי ציבורא ויתן לך האלקים מטל השמים וכו'. ".

הרי להדיא שפסוקי 'ויתן לך' נאמרים בציבור בביהכנ"ס.

ועי' בזוהר אמ"ד תקל"א, שהעיר הרש"ב על אתר, שמכאן מקור למנהג המערב לומר ויתן לך בבכנ"ס. (הערה זו לא נדפסה בדפוסי הזוהר הבאים, למעט בדפוסי אמ"ד בשני המהדורות הבאות).

מהו הטעם שרבינו האריז"ל לא נהג בזה כפי המשתמע מדברי הזוהר.

לדעת האריז"ל זמנו אחרי הבדלה ולא לפני.
בעבר היו נוהגים להבדיל בבית הכנסת, ולכן 'ויתן לך' הוא בציבור לאחר הבדלה.
מנהגו של האריז"ל לומר בביתו הוא כאשר התפלל בבית הכנסת שאין מבדילין שם.

[שבטיישראל]

טעמו אינני יודע.
אבל יש להעיר ממנהג חב"ד שאומרים זאת [בבית] אחרי הבדלה, אך מדייקים לומר שנים ביחד, בד"כ מתוך סידור אחד.

זה סיפור אחר לגמרי ללא קשר לענין ציבור כי אם לענין הברכה בל' יחיד שהאחד מברך לשני