חד עתירא קריב קמי כהנא תרין יונין, אמר ליה כהנא, קורבנא דא לאו דידך הוא, אתי לביתיה והוה עציב, אמר ליה אחוי אמאי את עציב, אמר ליה דלא קריב כהנא קורבנא, אמר ליה ומאי איהו, אמר ליה תרין יונין, אמר ליה ולאו דידך הוא, דהא כתיב 'ואם דל הוא ואין ידו משגת, והביא שתי תורים' וגו', אלא קריב קורבנך. אמר ליה, ומה איהו. אמר ליה ומה כל כך חמירא חד מחשבה, נדירנא דלא סליקנא על לבא עוד מחשבה דחטאה מכאן ולהלן. מה עבד, כל יומא אשתדל בסחורתא ובליליא נאים. כד אתער, קרי ליה אחוי למילף לה מילי דאוריתא, והוא לעי עד דסליק יממא. אשתכח דאוליף אוריתא והוו קראן ליה יהודה אחרא...
את חציו האחרון לא זכיתי להבין, לדוגמא הקשר בין תחילת הסיפור למחשבת החטא שבסופו וכו'. ילמדוני החכמים דהכא, מה כוונת הזוהר?