יישר כח על הקישור
צפיתי בהרצאה המרתקת של הרב יהודה זייבלד בענין דעתו של הרס"ג בעיבור החודש על פי החשבון ולא על פי הראיה, (כעת אינני מצליח למצוא את ההרצאה), הוא מסכם בצורה יפה את דעת הרס"ג שהיא גם דעת רבינו חננאל, ודעות המשיגים עליו, הוא גם מוכיח כי העיקר אצל הרס"ג איננו הכלל 'לא אד"ו ראש' אלא החשבון עפ"י 'ארבעה שערים', ולפי זה הוא מיישב את הקושיא על דעת הרס"ג מבריאת העולם.
בהמשך הוא בא ליישב את התמיהה על דעת רס"ג מתקנת יום טוב שני של גליות, והוא מנסה לומר כי לדעת רס"ג יום טוב שני נמסר לישראל מסיני בתור 'מקרא קודש', ולאחר שחכמים ראו צורך בדבר תיקנו אותו כיו"ט גמור לבני הגלויות.
נקודה צדדית אך נוגעת לענין, מה באמת היישוב לשיטת רס"ג מהראיה הלכאורה מפורשת נגד דעתו מהמשנה בר"ה (דף ל' ע"ב) "בראשונה היו מקבלין עדות החודש כל היום, פעם אחת נשתהו העדים מלבוא ונתקלקלו הלוים בשיר התקינו שלא יהו מקבלין אלא עד המנחה", ואף אם נניח שאע"פ שהעיקר הוא החשבון אך היו פעמים בודדות שחכמים ראו צורך לקדש על פי הראיה, ובזה יתיישבו כמה תמיהות, מכל מקום אם נסבור שהחשבון הוא העיקר למה התקינו תקנה זו, הרי לדעה זו הוי מילתא דלא שכיחא שיקדשו על פי הראיה.
ובסוכה אמרו (דף מ"ג ע"ב) "אי הכי ערבה [בשבת] נמי נגזור", והרי הושענא רבה אינו חל בשבת לא עפ"י הכלל 'לא אד"ו ראש" ולא עפ"י חשבון 'ארבעה שערים', ויש לעיין שם עוד במחלוקת האמוראים אי לא איקלע הוש"ר בשבת או איקלע.