פורום אוצר החכמה

עמקן כתב:

חזן הכנסת כתב:הנושא בספר זה לא שהוא "המנהג שלי" אלא הנושא הוא שזה "המנהג של כולנו" מזמן הראשונים עד שקמו עליו עוררין
כמובן שהספר נתחבר לבני אשכנז ולא לבני ספרד, אף אחד לא מעוניין לשכנע את הספרדים להניח תפילין בחוה"מ, אבל הספר בא לשכנע את בני אשכנז לחזור למנהג שלהם.
וכמובן שהספרדים אינם צריכים להשתכנע מריבוי הראשונים שבעל המחבר מביא, אלא שהוא בא לשכנע את בני אשכנז שלא להתפתות אחר הציבור הרחב שטועים (או מטעים) לחשוב כאילו תפילין בחוה"מ היא שיטה יחידאה והזויה וצריכים לנטשה לטובת המנהג החדש, קמ"ל שהוא שיטת רוב רובי הראשונים.
אבל כמובן שהמכריע כאן הוא המסורת והמנהג של "כולנו"

גם המנהג אצל בני אשכנז שלא להניח תפילין בחול המועד מספיק מבוסס וותיק שלא צריך לשכנע בני אשכנז לחזור למנהג הישן. אולי מי ששינה מנהגו על דעת עצמו בלי טעם מיוחד, אבל לא נראה שיש הרבה כאלו.
בא"י מנהג הברור הוא שלא להניח תפילין בחוה"מ, סליחה אם זה לא נעים לך, הגם שיש יחידים המניחים תפילין בצנעה [הגאון הרב משה אהרן שטרן ז"ל אמר שכך הוא נהג]. ומנהג חו"ל אצל רוב מתפללי אשכנז להניח תפילין בלא ברכה, יש מיעוט קטן שאינם מניחים תפילין, ויתכן מיעוט עוד יותר קטן המניחים תפילין בברכה. אצל מתפללי נוסח ספרד קשה להאמין שיש אפילו אחד המניח תפילין. אפשר לכתוב ספר כפול פי עשר של ספר הנוכחי וזה לא ישנה המצב כלל.
ואיני רואה שום ענין לשנות המצב. כל שהמנהג מוצדק מצד עצמו, והונהג ע"י גדולי עולם שהיו ראוים לזה, למה לנו להתערב בזה.

וכבר נכב"ב אם בכלל יש ענין של מנהג אבותיו, ועל הצד שלא, ברור שאם בפועל נוהגים כאיזה דיעה בראשונים זה נחשב מנהג שמכריע המחלוקת אם לא שנוכיח שהמנהג הוא מנהג טעות מעיקרא, ובנידון דידן כמעט אי אפשר לעשות כן מאחר שכבר בגאונים וראשונים יש דיעה שחוה"מ פטור מתפילין.

התנצלות: לא ראיתי את הספר.
viewtopic.php?f=17&t=22099
viewtopic.php?f=7&t=23837

משולש כתב:איני בא להגיב על הדברים, רק מכיון שדיברו כאן על הרשימה "אנינת הטעם", הלכתי ופתחתי את הספר כדי לראות את כל אותם ראשונים "אנונימיים" שחייבו הנחת תפילין בחול המועד, והופתעתי. (האמת שציפיתי לראות שם שמות כמו: 'רבי זבדיה הסנדלר' או 'רבנו אלישמע בן יהושפט')

ולתועלת הציבור אציג כאן את שתי הרשימות במלואן (בעד ונגד הנחת תפילין) ומי שחושב שהושמט מישהו או שנוסף מישהו שאינו ראוי להוסיפו. אנא יגלה את אזני המחבר ואני בטוח שהוא ישמח לצרף אותו במהדורה הבאה.

א. הצגת רשימה שכזאת ונסיון להכריע ע"פ מספר הראשונים - טעות. דרכו של השו"ע לפסוק ע"פ חשיבות הראשונים ולא רק ע"פ מספר, וכמו שכבר העירו.
ב. ברשימת האוסרים הנחת תפילין חסרים כמה ראשונים [כולם הובאו בתוס' ר"פ].
ר"ת
ר"י
רבינו אלחנן
רבינו יהודה
רבינו יצחק בן אברהם

ספרים וועלט כתב:ייתכן שספירת מנין החכמים ולהכריע על פי רוב היא הכרעה היותר חזקה, הכרעה זאת מבוססת על דין רוב - אחרי רבים להטות. אף שזה לא ממש דין רוב גמור, והדברים עתיקים. אבל כידוע הליכה אחר רוב דעות היא אחד מן הכלים היותר עתיקים להשתמש כאשר ישנה מחלוקת שאין לנו דרך להכריע בה, שרשיה נעוצות כבר בדברי הגמרא גדול ב... ובמנין, דרך הבית יוסף וגדולי חכמים בימיו (בעיקר ספרדיים אבל בעצם מכל העדות,) עד לדורנו אנו הגרע"י זצ"ל שהרבה להשתמש בדרך זאת, וביסס אותה מכל הכיוונים.
אם עיקר טענתך הוא שהמחבר הוא "בן דורנו", אז כל מה שהמחבר צריך לקוות הוא שיקראו את ספרו בדור הבא...

א. לא מצאנו בראשונים ובגדולי האחרונים שיטה של ספירה. (נכון שיכול לקרות שאחד המחברים מדי פעם מציין רוב דעות לחזק דעתו או כשהסתפק אבל אותו מחבר ברוב רובם של המקרים מתבסס על ראיות.)
ב. אין לזה קשר בכלל לאחרי רבים להטות שכן לא עמדו למניין. והגמרא שהבאת היא ראיה לסתור שהרי מלבד הב"ד היו עוד חכמים אבל אינם נחשבים בחשבון.
ג. כבר העירו בזה שמניית אותם חכמים שבדרך מקרה ידועה לנו דעתם והתעלמות מכל אותם החכמים שבגלל סיבה מסויימת (אין למחבר מסויים אוצר החכמה..) אינה ידועה היא מעלה תמיהה.
ד. הב"י הלך בדרך אחרת לגמרי כידוע.
ה. מה שכתבתי לגבי בן דורנו היה בדיוק לאפוקי מסברתך. כלומר אם המחבר הוא כזה שצריכים לשמוע לו בגלל רוחב דעתו. או תלמידיו סבורים כן, לחיי, כך ראוי להיות. אבל רק בגלל שהמציאו טכניקה להכריע בין גדולי הראשונים וטכניקה זו אינה תלוייה במחבר אלא בשיטה על זה כתבתי את ההגדרה בן דורנו.

משולש כתב:מדברי כמה כותבים ניכר שלא קראו את הספר ומתפלמסים עם מה שהם סבורים שכתוב בו.

איני יודע אם אני בכלל הכמה כותבים אבל אני אכן לא הספקתי לקרא את הספר. וכאמור עיקר טענתי היתה כלפי מה שהובא כאן ובפרט כלפי מה שהיה משמע מדבריך אתה שיש מה ל"הלחץ" כתוצאה מחשבון הראשונים.

חשבון הראשונים לא הובא בספר במטרה לפסוק ע"פ רוב, אלא בעיקר להראות שבזמן הראשונים רוב הפוסקים החשובים סברו להניח, ובאשכנז וצרפת כמעט מאה אחוז מהראשונים סברו כך. (למעט אולי שנים).
יש להוסיף עוד נקודה שגם המנהג בכל אשכנז בזמנם היה אחיד להניח ולכן יש לתלות שכל מי שלא כתב אחרת מסתמא הוא מסכים למנהג.

אוצר החכמה כתב:

משולש כתב:מדברי כמה כותבים ניכר שלא קראו את הספר ומתפלמסים עם מה שהם סבורים שכתוב בו.

איני יודע אם אני בכלל הכמה כותבים אבל אני אכן לא הספקתי לקרא את הספר. וכאמור עיקר טענתי היתה כלפי מה שהובא כאן ובפרט כלפי מה שהיה משמע מדבריך אתה שיש מה ל"הלחץ" כתוצאה מחשבון הראשונים.

לא ידעתי איך משמע כן מדבריי. אני הבאתי את ההודעה שיש להלחץ מתוכן הספר ומהמסקנות האובייקטיביות העולות ממנו. רשימת הראשונים הובאה באותה הודעה בדרך אגב. לא כמשהו מלחיץ.

אוצר החכמה כתב:א. לא מצאנו בראשונים ובגדולי האחרונים שיטה של ספירה. (נכון שיכול לקרות שאחד המחברים מדי פעם מציין רוב דעות לחזק דעתו או כשהסתפק אבל אותו מחבר ברוב רובם של המקרים מתבסס על ראיות.)

אדגיש את מה שהסברתי קודם: שרשי מנהג אשכנז אינו ספר פסיקת הלכות אלא מידע על מנהגי אשכנז. כחלק מהצגת המידע בפני הקורא הובאה רשימה מסכמת של דעות כל הראשונים הידועים למחבר הספר שדנו בנושא הספר. מה הפסול בזה?

אוצר החכמה כתב:ב. אין לזה קשר בכלל לאחרי רבים להטות שכן לא עמדו למניין. והגמרא שהבאת היא ראיה לסתור שהרי מלבד הב"ד היו עוד חכמים אבל אינם נחשבים בחשבון.

כמו שהבאתי, אין אף ראשון (או 'בעל תוספות') באשכנז וצרפת הפוטר הנחת תפילין. (מלבד שני חכמים בצרפת: ר' יחיאל מפריס, ור' טוביה מווין ).

אוצר החכמה כתב:ג. כבר העירו בזה שמניית אותם חכמים שבדרך מקרה ידועה לנו דעתם והתעלמות מכל אותם החכמים שבגלל סיבה מסויימת (אין למחבר מסויים אוצר החכמה..) אינה ידועה היא מעלה תמיהה.

אם כוונתך למחבר הספר, מאילו חכמים הוא התעלם?

נהר שלום כתב:ב. ברשימת האוסרים הנחת תפילין חסרים כמה ראשונים [כולם הובאו בתוס' ר"פ].
ר"ת
ר"י
רבינו אלחנן
רבינו יהודה
רבינו יצחק בן אברהם

ולמה לא הוספת לרשימה את רבינו פרץ בעצמו?

כמה מהראשונים שציינת שהובאו בתוס' רבינו פרץ (שאינם אמינים מצד עצמם כפי שהאריך המחבר בעמ' 57-59) הוכחשו ממקורות אמינים: רבינו יהודה נכתב בריטב"א מועד קטן יט ע"א: "רבינו יהודה ז"ל כתבו דמועד זמן תפילין", וכן עץ חיים לר"י חזן מלונדרץ, ח"א, ירושלים תשכ"ב, עמ' קמ: "חול המועד, פסק... רבינו יהודה שמניחין". כמו כן מה שטענו שגם הריצב"א מפרש שחול המועד אינו זמן הנחת תפילין נסתר מדברים מפורשים בתוספות מועד קטן יט ע"א ד"ה רבי יוסי: "ר' יצחק בן אברהם היה מביא מן הירושלמי להתיר להניח", וכן בהלכות קטנות למרדכי, הלכות תפילין, רמז תתקס"ט: "בחול המועד... מותר להניחם... ר"י הביא ראיה מפרק בתרא דמועד קטן... ועוד ראיה מן הירושלמי דמועד קטן... דחול המועד חייב בתפילין".
(ועל רבינו תם כבר דנו כאן, ולצערי התגובה מתמהמהת, אבל היא תגיע בסופו של דבר בע"ה).

אב בבינה כתב:
וכבר נכב"ב אם בכלל יש ענין של מנהג אבותיו, ועל הצד שלא, ברור שאם בפועל נוהגים כאיזה דיעה בראשונים זה נחשב מנהג שמכריע המחלוקת אם לא שנוכיח שהמנהג הוא מנהג טעות מעיקרא, ובנידון דידן כמעט אי אפשר לעשות כן מאחר שכבר בגאונים וראשונים יש דיעה שחוה"מ פטור מתפילין.

התנצלות: לא ראיתי את הספר.
viewtopic.php?f=17&t=22099
viewtopic.php?f=7&t=23837

נראה מדבריך שקיים כלל כזה ש"אם נוהגים כדעה כלשהי בראשונים זה מכריע את המחלוקת" אשמח למקורות לכלל הזה. ועל כך שהוא תקף גם במקום שברור שהמנהג הקדום היה להיפך ובאים לשנות כדעת איזה ראשונים, אז לשינוי יהיה תורת "מנהג" שמכריע את המחלוקת.

אביא לדוגמא את דעת הרעק"א שכל האשכנזים מחוייבים בהנחת תפילין בחו"ה והמשנים עשו שלא כדין ומחוייבים לחזור בהם, ואם לא חזרו חייבים צאצאיהם לחזור.

ואין נ"מ שיש דעה כזו בראשונים אחרי שכל הפוסקים באשכנז, צרפת, פולין, ליטא, וכו', כמעט כולם מחייבים הנחת תפילין.

הבהרה חשובה (הבהרה אישית שלי שחלקים ממנה כבר הובאו לעיל)

* הספר נועד להביא את תמונת המצב כמות שהיא מבחינה הלכתית והסטורית, אין הוא מתיימר להביע דעה וכ"ש שלא לפסוק הלכה. (בכל מקרה תמיד תהיינה תלונות על סגנון וניסוח כל מבקר לפי טעמו האישי ודעותיו הקדומות)

* אין אף ראשון אחד באשכנז הפוטר מתפילין בחול המועד (יש אחד וחצי בצרפת ואחד באושטרייך) ובין כל אחרוני אשכנז, פולין, בוהמיה ומורביה, ליטא והונגריה, כולם פה אחד מחייבים הנחת תפילין בחו"ה מלבד החכם צבי והגר"א (ואולי עוד אחד או שנים בספק).

* אמנם פשיטא שאלו שאינם מניחים יש להם מספיק על מי לסמוך (כמה גאונים וראשונים ספרדים, כל האחרונים הספרדים, וכן הגר"א והרב מבריסק וכמה מגדולי החסידות). והם יכולים להמשיך במנהגם ברוגע ובשלווה.

* עם זאת, לאור כל הנ"ל אני אישית כאשכנזי הייתי חושש לפחות לשוות את זה כ"ספק דאורייתא", והייתי מחשיב את כל פוסקי אשכנז ופולין לאורך הדורות לפחות כצד רחוק שצריך לכה"פ לחשוש לו ולהניח בצנעא בלי ברכה ובתנאי כפול.

משולש- מקווה שאתה גר בארץ ישראל אחרת אם יודע אתה בעצמך שהינך כהן אתה בבעיה כל יום של ביטול מצווה דאורייתא!
viewtopic.php?f=17&t=39614#p447869

קראקובער כתב:משולש- מקווה שאתה גר בארץ ישראל אחרת אם יודע אתה בעצמך שהינך כהן אתה בבעיה כל יום של ביטול מצווה דאורייתא!
viewtopic.php?f=17&t=39614#p447869

הנה לך דוגמא מצויינת לאובייקטיביות ואי המגמתיות. הרי מנהג זה שמוכר לכולם כמנהג אשכנז, ובכ"ז לא הולכים להחזיר אותו, ואין מנסים לשכנע אף אחד בצדקת המנהג הזה, כי אנו יודעים שמדובר במנהג בעייתי שטוב שבוטל כאן בא"י.

רק אני לא מבין למה כל אלו שבאים מא"י לחו"ל ומייצאים לשם את "מנהג ארץ ישראל", ומבטלים קהילות שלמות מהנחת תפילין בחו"ה, למה לא יחזירו לחו"ל גם את מנהג (מצות) ברכת כהנים כמו שהיה כבר בזמן הראשונים??

(אינני כהן ואינני חוצניק, אבל לו הייתי, וברכת כהנים היתה מנהג שאפשר להחזירו בצנעה, או אז שאלתך היתה נכונה. אבל אין לך פרהסיא יותר מברכת כהנים שגם חייבת להיות בקול רם).

ב"ה
ישנו דבר מרכזי שמתעלמים ממנו. והם דברי הזוה"ק, שנראה שכבוד המחבר הסכים בדעתו לעקוד את קבלת חכמי ישראל את הזוה"ק על מזבח הצדקת מנהגי אשכנז.
(דרך אגב, גם ר"א די מודינא המתנגד הגדול לזוה"ק, בשו"ת שלו מביא את דברי הזוה"ק, אבל אינני רוצה להכנס לגופו של נושא כעת).
עכ"פ צודק לגמרי הרב שוחט בביקורתו, גם אם לא כל דבריו ברשימת הראשונים מדויקת, אבל גם אם רוצה הרוצה להצדיק את המנהג ובודאי שרבים מגדולי הדורות כך סברו, אבל מכאן ועד לירות בתותח כלפי כל דבר- קבלת יושבי א"י דברי הגר"א, קבלת החסידים את רבותיהם - ועד כיוון הנשק לאימון דברי הזוה"ק- הדרך רחוקה, ולא הלך המחבר הנכבד בדרך אמת. מענין איך התייחס לו בזוה"ק נכתב שצריך להניח תפילין בחוה"מ... כמה הררי ציטטות בחובה ללכת אחר דברי הזוה"ק וכו'. אמנם ישנם דברי נכונים שלא כל דבר נהגו כזוה"ק וכו' אבל נראה מבעד לדברים שהמסקנה היא שעצם האימון בזוה"ק אינו ברור ח"ו.
עכ"פ כל גדולי רבותינו כאן שבא"י שיודעי העיתים הם - כי אם לאו הרי כבר נאמר שלא יהו ראויים להיקרא פוסקים, מרבינו החזו"א עד פוסקי הדור האחרון שידעו היטב סוגיא זו - לא ערערו על ההסכמה שלא להניח תפילין בחוה"מ.
עוד נקודה: משום מה לא ראיתי (ויסלחו לי חבריי אם טעיתי, לא עברתי על כל הספר), סוגיא מרכזית מאוד שראוי שיעמוד עליו, מה עפ"י הראשונים חובת הנחת תפילין בכלל - הרי כו"כ דברי הגאונים והראשונים מהי חובת ההנחה בכלל ומה הביאור בגוף נקי של אלישע בעל כנפיים, ודברי הירושלמי בענין וכו' יקצר המצע, והרי כל זה נותן פנים אחרות לגמרי לכל הנידון, אלא שכל זה מדובר רק אם באשכנז היו נוהגים לא להניח תפילין בחוה"מ, ואז חלק נכבד של הספר דן בענין זה...

למרות שבספר לא הובאה רשימה מסודרת של האחרונים ודעתם בנושא, (מכיון שזה מים שאין להם סוף, וגם קוי המעבר בדורות האחרונים מאוד מטושטשים, וגם מכיון שיש שפע של כתיבה והדפסה בדורות האלו קשה מאוד להכריע את מי מכתירים בתואר "אחרון" ומי סתם "מלקט" או "תלמיד" או כל כינוי אחר).
ובכל זאת אני רוצה להביא רשימה חלקית של אחרונים (מוכרים בעיקר) המחייבים הנחת תפילין בחול המועד. (ציינתי לעיל שהפוטרים הם החכם צבי, הגר"א, הרב מבריסק, וזה מה שבידי כרגע).
לגבי חכמי הספרדים, חושבני שלאחר פסק חד משמעי של מרן הב"י אין צורך לציין שכנראה כולם הלכו לפי פסקו הנחרץ (עוד לא קראתי בספר את הכל ויתכן שאני טועה). ולכן אמנה רק את חכמי אשכנז פולין וליטא וכו', ללא גדולי החסידות שזה נושא נפרד לעצמו.

פולין
א. מהרש"ל (בחריפות כידוע)
ב. הרמ"א.
ג. הלבוש
ד. מהר"ם מלובלין.
ה. הב"ח
ו. נחלת צבי
ז. ט"ז
ח. מג"א
ט. אור חדש
י. עטרת זקנים.
יא. עולת תמיד.
יב. הלכה ברורה.
יג. באר היטב.
יד. מרכבת המשנה
טו. פרי מגדים.
טז. ר' משולם איגרא
יז. ר' יעקב מליסא (דרך החיים ונתיבות המשפט).
יח. ישועות יעקב.
יט. שואל ומשיב. (גם הוא בחריפות, ומביא בשם הפנ"י חשש לאפיקורסות בזה).
כ. מלבי"ם

בוהמיה ומורביה
כא. של"ה
כב. אליה רבה
כג. נודע ביהודה
כד. בגדי ישע
כה. שמן המאור
כו. שמן רוקח.
כז. סדר משנה (בן ל'מחצית השקל').

אשכנז
כח. יוסף אומץ
כט. מהר"ם שיף
ל. תוספות יום טוב
לא. חוות יאיר
לב. ר' מענדל רוטשילד אב"ד וורמיישא
לג. נחלת שבעה
לד. נשאל דוד.
לה. ר' משה פרנקפורט
לו. שער הזקנים
לז. מאורי אור
לח. ר' חיים מפרידבורג
לט. ר' יצחק מזייא (יפה נוף)
מ. ר' יהודה קירכום (מנהגות וורמיישא)
מא. מהרש"ק (אב"ד פיורדא ופפד"מ)
מב. ר' יוזפא שמש
מג. קיצור של"ה
מד. שבות יעקב
מה. קהלת שלמה
מו. חק יוסף
מז. פני יהושע.
מח. נוהג כצאן יוסף
מט. ר' אברהם אביש מפפד"מ.
נ.הגהות על שולחן הטהור
נא. שאגת אריה.
נב. ר' שמחה במברגר
נג. חתם סופר
נד. ר' אהרן פולד (ראש ישיבת פפד"מ)
נה. אמרי שפר
נו. דברי צבי
נז. ערוך לנר
נח. רי"ד במברגר
נט. מראה כהן.
ס. רש"ר הירש
סא. ר' ליפמן פרינץ
סב. סתרי ומגיני
סג. ר' לוי יוסף ברויאר
סד. ר' שמעון שוואב.

אוסטרו-הונגריה
סה. ר' עקיבא איגר
סו. מכתב סופר
סז. כתב סופר
סח. התעוררות תשובה
סט. חתן סופר
ע. מהר"ם שיק
עא. מהר"ם א"ש
עב. ר' שאול בראך
עג. דעת סופר.
עד. ר' שלמה גנצפריד (קיצור שו"ע)
עה. שיח יצחק
עו. משנה שכיר


ליטא
עז. שולחן שלמה
עח. חיי אדם
עט. ר' חיים ברלין (בן הנצי"ב)
פ. משכנות יעקב (תלמיד הגר"ח מוולאזין)
פא. ערוך השולחן.
פב. משנ"ב

אחרון התלמידים כתב:ב"ה
ישנו דבר מרכזי שמתעלמים ממנו. והם דברי הזוה"ק, שנראה שכבוד המחבר הסכים בדעתו לעקוד את קבלת חכמי ישראל את הזוה"ק על מזבח הצדקת מנהגי אשכנז.
(דרך אגב, גם ר"א די מודינא המתנגד הגדול לזוה"ק, בשו"ת שלו מביא את דברי הזוה"ק, אבל אינני רוצה להכנס לגופו של נושא כעת).
עכ"פ צודק לגמרי הרב שוחט בביקורתו, גם אם לא כל דבריו ברשימת הראשונים מדויקת, אבל גם אם רוצה הרוצה להצדיק את המנהג ובודאי שרבים מגדולי הדורות כך סברו, אבל מכאן ועד לירות בתותח כלפי כל דבר- קבלת יושבי א"י דברי הגר"א, קבלת החסידים את רבותיהם - ועד כיוון הנשק לאימון דברי הזוה"ק- הדרך רחוקה, ולא הלך המחבר הנכבד בדרך אמת. מענין איך התייחס לו בזוה"ק נכתב שצריך להניח תפילין בחוה"מ... כמה הררי ציטטות בחובה ללכת אחר דברי הזוה"ק וכו'. אמנם ישנם דברי נכונים שלא כל דבר נהגו כזוה"ק וכו' אבל נראה מבעד לדברים שהמסקנה היא שעצם האימון בזוה"ק אינו ברור ח"ו.
עכ"פ כל גדולי רבותינו כאן שבא"י שיודעי העיתים הם - כי אם לאו הרי כבר נאמר שלא יהו ראויים להיקרא פוסקים, מרבינו החזו"א עד פוסקי הדור האחרון שידעו היטב סוגיא זו - לא ערערו על ההסכמה שלא להניח תפילין בחוה"מ.
עוד נקודה: משום מה לא ראיתי (ויסלחו לי חבריי אם טעיתי, לא עברתי על כל הספר), סוגיא מרכזית מאוד שראוי שיעמוד עליו, מה עפ"י הראשונים חובת הנחת תפילין בכלל - הרי כו"כ דברי הגאונים והראשונים מהי חובת ההנחה בכלל ומה הביאור בגוף נקי של אלישע בעל כנפיים, ודברי הירושלמי בענין וכו' יקצר המצע, והרי כל זה נותן פנים אחרות לגמרי לכל הנידון, אלא שכל זה מדובר רק אם באשכנז היו נוהגים לא להניח תפילין בחוה"מ, ואז חלק נכבד של הספר דן בענין זה...
לגבי הרב משולש, כבר כתב המנהל הרב אי"ס שליט"א....
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f ... 40#p286906

אף אחד לא התעלם משום דבר, אולי אתה התעלמת משני פרקים בספר (100 עמ' בס"ה) העוסקים בסוגיית הזוהר בכללותו, ועוד מאות עמודים פזורים לכל אורך הספר שמביאים את כל המקורות שישנן בנושא הזוהר בצורה אובייקטיבית.

אשמח אם תראה לי היכן המחבר "עקד את קבלת חכמי ישראל" לאורך ספרו המקיף. (וכבר הסברתי כמה פעמים שזהו ספר אינפורמטיבי בלבד ואינו עוסק כלל בהבעת דעה וכ"ש לא בעקידות ושחיטות, ולא ביריות תותחים על שום דבר).

ותודה שאתה מסכים ש"ישנם דברים נכונים" כי כבר חשבתי שכל הספר כולו הוא כולו אוסף שקרים.

לגבי "כל גדולי רבותינו בא"י" שלא ערערו על ההסכמה וכו', לא קראת את הספר ולא ידעת שרובם התייחסו בצורה זו או אחרת למנהג, ורבים מהם הניחו תפילין בצנעה כאן בא"י.

איני יודע מה כוונתך באלישע בעל כנפיים וב"חובת ההנחה בכלל" איך שני הנושאים האלו מתקשרים לחובת הנחת תפילין בחו"ה. אם יש קשר אז זה אמור להופיע בספר.

משולש כתב:הבהרה חשובה (הבהרה אישית שלי שחלקים ממנה כבר הובאו לעיל)

* הספר נועד להביא את תמונת המצב כמות שהיא מבחינה הלכתית והסטורית, אין הוא מתיימר להביע דעה וכ"ש שלא לפסוק הלכה. (בכל מקרה תמיד תהיינה תלונות על סגנון וניסוח כל מבקר לפי טעמו האישי ודעותיו הקדומות)

* אין אף ראשון אחד באשכנז הפוטר מתפילין בחול המועד (יש אחד וחצי בצרפת ואחד באושטרייך) ובין כל אחרוני אשכנז, פולין, בוהמיה ומורביה, ליטא והונגריה, כולם פה אחד מחייבים הנחת תפילין בחו"ה מלבד החכם צבי והגר"א (ואולי עוד אחד או שנים בספק).

* אמנם פשיטא שאלו שאינם מניחים יש להם מספיק על מי לסמוך (כמה גאונים וראשונים ספרדים, כל האחרונים הספרדים, וכן הגר"א והרב מבריסק וכמה מגדולי החסידות). והם יכולים להמשיך במנהגם ברוגע ובשלווה.

* עם זאת, לאור כל הנ"ל אני אישית כאשכנזי הייתי חושש לפחות לשוות את זה כ"ספק דאורייתא", והייתי מחשיב את כל פוסקי אשכנז ופולין לאורך הדורות לפחות כצד רחוק שצריך לכה"פ לחשוש לו ולהניח בצנעא בלי ברכה ובתנאי כפול.

את ההדגשה הזאת אני לא מבין. הרשב"א והרמב"ן הם הפוסקים העקריים שלי ושל כל האשכנזים הרבה יותר מפוסקים אשכנזים מסויימים שהופיעו ברשימה.

גם לא הבנתי את פירוש המילים אני כאשכנזי הייתי חושש וכולי. יש תורה אחת לאשכנזים ולספרדים וחששות שונים לאשכנזים ולספרדים? עמדת בצד אחר במעמד הר סיני? יש רק מנהגים שונים.

ב"ה
קצת תמוה להביא כזו רשימה.
ברור שמנהג הוא להניח עפ"י דברי הרמ"א, והאם רבינו המ"ב בא להכריע בדעות הראשונים כאן? אלא שכתב עפ"י המנהג הפשוט, ובדיוק כפי שאפשר וכנראה כבר עשו זאת, להביא רשימה שכזו כולל רבינו המ"ב לומר 'ושמרו' במעריב של ליל שבת. ואצ"ל שאפשר לעושת רשימה ארוכה ארוכה של זמני ר"ת וכו', ואפשר ג"כ להוסיף לרשימה כל אדם גדול שחי אז ונהג כרמ"א, אף שלא כתב ע"כ דבר.
לשון המשנה ברורה לא ס"ב:
פי' משום דיש מניחים ויש שאינם מניחים או אין מברכים יש לברך בחשאי כדי שלא לבוא לידי מחלוקת וכן לא ילך בהם בר"ה לבהכ"נ והאחרונים הסכימו לדעת הט"ז דיותר טוב להניחן בלי ברכה כי הברכות אינן מעכבות וספק ברכות להקל ובפרט שהגר"א ז"ל כתב שאין לדעת הי"א עיקר בש"ס ועכ"פ לענין ברכה בודאי יש להחמיר. גם קודם ההנחה יחשוב בדעתו אם אני מחוייב אני מניחן לשם מצוה ואם לאו אין אני מניחן לשם מצוה ובזה יצא ידי כו"ע דאף להסוברים דחוה"מ אינו זמן תפילין אינו עובר על בל תוסיף כיון שאינו מכוין בהנחתם לשם מצוה ודאי וכ"ש שאין לחוש בזה לאיסור זלזול של אות חוה"מ דזה ג"כ אינו אלא במתכוין לשם מצוה כנ"ל. ותפילין דר"ת אין להניחם בחוה"מ [פמ"ג] עוד כתבו האחרונים [והובאו בארה"ח ע"ש] דאין נכון שבהכ"נ אחת קצתם יניחו תפילין וקצתם לא יניחו משום לא תתגודדו. ומי שאין מניח תפילין בחוה"מ שמתפלל בבה"מ שמניחין תפילין יש לו ג"כ להניחן ובלי ברכה וצבור שנהגו להניח תפילין אין להם לשנות מנהגם, עכ"ל.
הרואה בדבריו שאלו שנהגו אין להם לשנות, אבל במפורש חושש מאוד לסברת הגר"א ולכן צריך להתנות כו'. ומוכח מדבריו שבמקום שנהגו לא להניח לא דיבר.
עכ"פ לאחר שכאן בא"י נהגו עפ"י תלמידי הגר"א שלא להניח, וכיון שכמה וכמה גאונים וראשונים סברו כן ועל צבאם בזוה"ק, כך יעשה ישראל עפ"י כל גדולי הדורות האחרונים בא"י.
ויש בזה קצת חוצפה, לומר כיום לבני ארץ ישראל לאחר כמה וכמה דורות שחיו כאן ארזי הלבנון וכך הנהיגו, להראות לכולם - הנה רשימה של כל האחרונים שנהגו להפך בחו"ל.

אוצר החכמה כתב:הרשב"א והרמב"ן הם הפוסקים העקריים שלי ושל כל האשכנזים הרבה יותר מפוסקים אשכנזים מסויימים שהופיעו ברשימה.

לא במקום שנחלקו עליהם כל פוסקי אשכנז. (עכ"פ אין בזה נ"מ רק לעניין אם להדגיש טקסט מסויים או לא).

משולש כתב:

אוצר החכמה כתב:הרשב"א והרמב"ן הם הפוסקים העקריים שלי ושל כל האשכנזים הרבה יותר מפוסקים אשכנזים מסויימים שהופיעו ברשימה.

לא במקום שנחלקו עליהם כל פוסקי אשכנז. (עכ"פ אין בזה נ"מ רק לעניין אם להדגיש טקסט מסויים או לא).

מי זה כל פוסקי אשכנז? הלא זה הנושא המדובר.
עם כל גדולתו של המחזור ויטרי או ספר הנייר. האם מחלוקת בינם לבין הרשב"א והרמב"ן בנושא מסויים תגרום שיפסקו "כאשכנזים"?

אחרון התלמידים כתב:עוד נקודה: משום מה לא ראיתי (ויסלחו לי חבריי אם טעיתי, לא עברתי על כל הספר), סוגיא מרכזית מאוד שראוי שיעמוד עליו, מה עפ"י הראשונים חובת הנחת תפילין בכלל - הרי כו"כ דברי הגאונים והראשונים מהי חובת ההנחה בכלל ומה הביאור בגוף נקי של אלישע בעל כנפיים, ודברי הירושלמי בענין וכו' יקצר המצע, והרי כל זה נותן פנים אחרות לגמרי לכל הנידון, אלא שכל זה מדובר רק אם באשכנז היו נוהגים לא להניח תפילין בחוה"מ, ואז חלק נכבד של הספר דן בענין זה...

ש"י מד"נ.
וכמדומני שבראשית ימי הראשונים באשכנז, היו רבים שכלל לא הניחו תפילין בשום מקום, ויתקנוני היודעים אן טעיתחי בכך.

משולש כתב:

אחרון התלמידים כתב:ב"ה
ישנו דבר מרכזי שמתעלמים ממנו. והם דברי הזוה"ק, שנראה שכבוד המחבר הסכים בדעתו לעקוד את קבלת חכמי ישראל את הזוה"ק על מזבח הצדקת מנהגי אשכנז.
(דרך אגב, גם ר"א די מודינא המתנגד הגדול לזוה"ק, בשו"ת שלו מביא את דברי הזוה"ק, אבל אינני רוצה להכנס לגופו של נושא כעת).
עכ"פ צודק לגמרי הרב שוחט בביקורתו, גם אם לא כל דבריו ברשימת הראשונים מדויקת, אבל גם אם רוצה הרוצה להצדיק את המנהג ובודאי שרבים מגדולי הדורות כך סברו, אבל מכאן ועד לירות בתותח כלפי כל דבר- קבלת יושבי א"י דברי הגר"א, קבלת החסידים את רבותיהם - ועד כיוון הנשק לאימון דברי הזוה"ק- הדרך רחוקה, ולא הלך המחבר הנכבד בדרך אמת. מענין איך התייחס לו בזוה"ק נכתב שצריך להניח תפילין בחוה"מ... כמה הררי ציטטות בחובה ללכת אחר דברי הזוה"ק וכו'. אמנם ישנם דברי נכונים שלא כל דבר נהגו כזוה"ק וכו' אבל נראה מבעד לדברים שהמסקנה היא שעצם האימון בזוה"ק אינו ברור ח"ו.
עכ"פ כל גדולי רבותינו כאן שבא"י שיודעי העיתים הם - כי אם לאו הרי כבר נאמר שלא יהו ראויים להיקרא פוסקים, מרבינו החזו"א עד פוסקי הדור האחרון שידעו היטב סוגיא זו - לא ערערו על ההסכמה שלא להניח תפילין בחוה"מ.
עוד נקודה: משום מה לא ראיתי (ויסלחו לי חבריי אם טעיתי, לא עברתי על כל הספר), סוגיא מרכזית מאוד שראוי שיעמוד עליו, מה עפ"י הראשונים חובת הנחת תפילין בכלל - הרי כו"כ דברי הגאונים והראשונים מהי חובת ההנחה בכלל ומה הביאור בגוף נקי של אלישע בעל כנפיים, ודברי הירושלמי בענין וכו' יקצר המצע, והרי כל זה נותן פנים אחרות לגמרי לכל הנידון, אלא שכל זה מדובר רק אם באשכנז היו נוהגים לא להניח תפילין בחוה"מ, ואז חלק נכבד של הספר דן בענין זה...
לגבי הרב משולש, כבר כתב המנהל הרב אי"ס שליט"א....
viewtopic.php?f=52&t=27751&hilit=%D7%94%D7%A4%D7%99%D7%9C+%D7%95%D7%94%D7%A7%D7%A8%D7%A0%D7%A3&start=40#p286906

אף אחד לא התעלם משום דבר, אולי אתה התעלמת משני פרקים בספר (100 עמ' בס"ה) העוסקים בסוגיית הזוהר בכללותו, ועוד מאות עמודים פזורים לכל אורך הספר שמביאים את כל המקורות שישנן בנושא הזוהר בצורה אובייקטיבית.

אשמח אם תראה לי היכן המחבר "עקד את קבלת חכמי ישראל" לאורך ספרו המקיף. (וכבר הסברתי כמה פעמים שזהו ספר אינפורמטיבי בלבד ואינו עוסק כלל בהבעת דעה וכ"ש לא בעקידות ושחיטות, ולא ביריות תותחים על שום דבר).

ותודה שאתה מסכים ש"ישנם דברים נכונים" כי כבר חשבתי שכל הספר כולו הוא כולו אוסף שקרים.

לגבי "כל גדולי רבותינו בא"י" שלא ערערו על ההסכמה וכו', לא קראת את הספר ולא ידעת שרובם התייחסו בצורה זו או אחרת למנהג, ורבים מהם הניחו תפילין בצנעה כאן בא"י.

איני יודע מה כוונתך באלישע בעל כנפיים וב"חובת ההנחה בכלל" איך שני הנושאים האלו מתקשרים לחובת הנחת תפילין בחו"ה. אם יש קשר אז זה אמור להופיע בספר.

ובסופו של דבר לא יכולת מלהתאפק מלירות עלי אישית ו"לשלוח אותי למנהל" שכתב עלי ב"נחרות בוז". אמנם גם אם ידעתי מך ערכי, הרי ירית למטרה הלא נכונה, והיית צריך לחפש כאן דברי גנאי שנכתבו על הרבש"ה וללנקקם כאן.

בס"ד
קודם כל מתנצל אני על החריפות, וגם שלחתי את המורה חזרה שלא ידווח למנהל....
שנית, לא זכיתי להכיר את כבודו, ושמא כבודו הוא המחבר עצמו, או אחד מעוזריו וכו' לא יודע, ולעולם לא אדע, ולכן כל התגובות כאן הם לא לאיש אלא לדמות ורטואלית המתמקדת בשם בדוי וזה כולל את כל הכותבים כולל עבדך הנאמן.
לגופו של ענין: מה שכתבתי שהתעלמו מהנושא המרכזי, כתבי זאת לגבי המו"מ כאן, שהתעלמו ממה שכתב המחבר לענין הזוה"ק, ואדרבה המחבר לא התעלם וזו הטענה!
ויסלח לי כבודו מה ההיתממות הזאת? האם רוצה אתה שאוכיח לך שאכן כך הדברים? לא עאשה זאת בפורום זה. הרי ברור שלא יכתוב המחבר הנכבד באותיות גדולות- אינני מאמין בזוהר משום שכתוב שם לא להניח תפילין בחוה"מ, אבל כשכתוב בחוסר אובייקטיביות ובהבאת צד אחד, כמה אין לנהוג כזוה"ק משום טעם זה וטעם אחר וציטוטים מצד אחד בלבד למה לא עושים כזוהר מול הש"ס וכו', המסקנה היא אחת: הצד של המשקל להניח תפילין בחוה"מ גבר מאוד על דברי הזוה"ק המונח בצד השני וכן דברי הגר"א שלא צריך להתייחס כמו שמתייחסים היום!
עכ"פ אם כוונת הספר הוא לבאר את המנהג להניח תפילין - יבורך, אבל אם כוונתו הוראה למעשה להניח תפילין כאן בחול המועד, ראוי הוא לגניזה לא ייפקד ולא ייזכר. ועם ישראל לא ילך אחרי הסיכומים של הרב המחבר, שלא נכתבו כתושבה בהלכה אלא כהצדקת צד אחד (זכותו), אלא אחר כל אדירי התורה שחיו כאן בארץ ישראל והנהיגו עפ"י הגר"א שדבריו מיוסדים על הזוה"ק שלא להניח תפילין בחוה"מ. (ואם יש שהניחו בצינעא, למה לפרסם זאת? הרי הניחו בצינעא).

אחרון התלמידים כתב:ב"ה
קצת תמוה להביא כזו רשימה.
ברור שמנהג הוא להניח עפ"י דברי הרמ"א, והאם רבינו המ"ב בא להכריע בדעות הראשונים כאן? אלא שכתב עפ"י המנהג הפשוט, ובדיוק כפי שאפשר וכנראה כבר עשו זאת, להביא רשימה שכזו כולל רבינו המ"ב לומר 'ושמרו' במעריב של ליל שבת. ואצ"ל שאפשר לעושת רשימה ארוכה ארוכה של זמני ר"ת וכו', ואפשר ג"כ להוסיף לרשימה כל אדם גדול שחי אז ונהג כרמ"א, אף שלא כתב ע"כ דבר.
לשון המשנה ברורה לא ס"ב:
פי' משום דיש מניחים ויש שאינם מניחים או אין מברכים יש לברך בחשאי כדי שלא לבוא לידי מחלוקת וכן לא ילך בהם בר"ה לבהכ"נ והאחרונים הסכימו לדעת הט"ז דיותר טוב להניחן בלי ברכה כי הברכות אינן מעכבות וספק ברכות להקל ובפרט שהגר"א ז"ל כתב שאין לדעת הי"א עיקר בש"ס ועכ"פ לענין ברכה בודאי יש להחמיר. גם קודם ההנחה יחשוב בדעתו אם אני מחוייב אני מניחן לשם מצוה ואם לאו אין אני מניחן לשם מצוה ובזה יצא ידי כו"ע דאף להסוברים דחוה"מ אינו זמן תפילין אינו עובר על בל תוסיף כיון שאינו מכוין בהנחתם לשם מצוה ודאי וכ"ש שאין לחוש בזה לאיסור זלזול של אות חוה"מ דזה ג"כ אינו אלא במתכוין לשם מצוה כנ"ל. ותפילין דר"ת אין להניחם בחוה"מ [פמ"ג] עוד כתבו האחרונים [והובאו בארה"ח ע"ש] דאין נכון שבהכ"נ אחת קצתם יניחו תפילין וקצתם לא יניחו משום לא תתגודדו. ומי שאין מניח תפילין בחוה"מ שמתפלל בבה"מ שמניחין תפילין יש לו ג"כ להניחן ובלי ברכה וצבור שנהגו להניח תפילין אין להם לשנות מנהגם, עכ"ל.
הרואה בדבריו שאלו שנהגו אין להם לשנות, אבל במפורש חושש מאוד לסברת הגר"א ולכן צריך להתנות כו'. ומוכח מדבריו שבמקום שנהגו לא להניח לא דיבר.
עכ"פ לאחר שכאן בא"י נהגו עפ"י תלמידי הגר"א שלא להניח, וכיון שכמה וכמה גאונים וראשונים סברו כן ועל צבאם בזוה"ק, כך יעשה ישראל עפ"י כל גדולי הדורות האחרונים בא"י.
ויש בזה קצת חוצפה, לומר כיום לבני ארץ ישראל לאחר כמה וכמה דורות שחיו כאן ארזי הלבנון וכך הנהיגו, להראות לכולם - הנה רשימה של כל האחרונים שנהגו להפך בחו"ל.

א. הדגשתי מראש שהרשימה היא שלי ולא מהספר (ולכן כאן מתאים להביא השמצות עלי ולא כבהודעתך הקודמת).

ב. אכן, לא מדובר כאן אפי' במחלוקת אלא בהסכמת הפוסקים האשכנזים. ואכן בעיקרון לא היה צורך להביא רשימה כמו שלא נביא רשימה של אוסרי קטניות, לולא שהמנהג נפרץ בדור האחרון לחלוטין.

ג. לא אכנס כאן לדיון בגוף דברי המשנ"ב כי הדיון כאן הוא על עצם הרשימה.

ד. "כך יעשה ישראל" האם כך פוסקים לכלל ישראל? הרי מנהג האשכנזים בא"י עד תלמידי הגר"א היה להניח, ומדוע חייבים כל כלל ישראל ללכת עם יחידאה נגד כל הפוסקים ראשונים ואחרונים בכל הדורות?? (ובפרט שהמניח יכול לצאת את שתי הדעות, והנמנע מלהניח נכנס למחלוקת הפוסקים). ונגד דעת הגר"א בעצמו שסבר שמותר לשנות מנהג הנחת התפילין בליטא וכ"ש בא"י.

ה. בלי נדר באחת ההודעות הבאות אביא רשימה של גדולי ישראל שהניחו בא"י לאחר עליית תלמידי הגר"א. (מתוך הספר)

אוצר החכמה כתב:

משולש כתב:

אוצר החכמה כתב:הרשב"א והרמב"ן הם הפוסקים העקריים שלי ושל כל האשכנזים הרבה יותר מפוסקים אשכנזים מסויימים שהופיעו ברשימה.

לא במקום שנחלקו עליהם כל פוסקי אשכנז. (עכ"פ אין בזה נ"מ רק לעניין אם להדגיש טקסט מסויים או לא).

מי זה כל פוסקי אשכנז? הלא זה הנושא המדובר.
עם כל גדולתו של המחזור ויטרי או ספר הנייר. האם מחלוקת בינם לבין הרשב"א והרמב"ן בנושא מסויים תגרום שיפסקו "כאשכנזים"?

פוסקי אשכנז (מתוך הרשימה הנ"ל) זה לדוגמא הרא"ש והמרדכי והאגודה ועוד רבים שפוסקי אשכנז ופולין יכריעו כמוהם נגד הרשב"א והרמב"ן (והב"י עצמו שפוסק לספרדים, בנה ג' עמודי הוראה וביניהם הרא"ש האשכנזי והתעלם לחלוטין מדעתם של הרשב"א והרמב"ן הספרדיים).

משולש כתב:

אב בבינה כתב:
וכבר נכב"ב אם בכלל יש ענין של מנהג אבותיו, ועל הצד שלא, ברור שאם בפועל נוהגים כאיזה דיעה בראשונים זה נחשב מנהג שמכריע המחלוקת אם לא שנוכיח שהמנהג הוא מנהג טעות מעיקרא, ובנידון דידן כמעט אי אפשר לעשות כן מאחר שכבר בגאונים וראשונים יש דיעה שחוה"מ פטור מתפילין.

התנצלות: לא ראיתי את הספר.
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=17&t=22099
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=7&t=23837

נראה מדבריך שקיים כלל כזה ש"אם נוהגים כדעה כלשהי בראשונים זה מכריע את המחלוקת" אשמח למקורות לכלל הזה. ועל כך שהוא תקף גם במקום שברור שהמנהג הקדום היה להיפך ובאים לשנות כדעת איזה ראשונים, אז לשינוי יהיה תורת "מנהג" שמכריע את המחלוקת.

אביא לדוגמא את דעת הרעק"א שכל האשכנזים מחוייבים בהנחת תפילין בחו"ה והמשנים עשו שלא כדין ומחוייבים לחזור בהם, ואם לא חזרו חייבים צאצאיהם לחזור.

ואין נ"מ שיש דעה כזו בראשונים אחרי שכל הפוסקים באשכנז, צרפת, פולין, ליטא, וכו', כמעט כולם מחייבים הנחת תפילין.

במשנה מבואר שהולכים אחר מנהג המקום, והולך ממקום למקום ואין דעתו לחזור עליו לעשות כמנהג מקומו החדש. תוקפו של מנהג להכריע מבואר בפרק מקום שנהגו ובראשונים שם שזה נלמד מאיסור לא תתגודדו. ולכן פשוט וברור שהדבר תלוי מה שנהוג בפועל, כי על מה שנהוג בפועל שייך לומר "ואל ישנה מפני המחלוקת", ולכאורה אין נפק"מ איך נהגו מלפני כמה שנים [בתנאי שהמנהג היום אינו מנהג טעות, כמש"כ תוס' פסחים נ. ועי"ש בריטב"א].

בן מיכאל כתב:

אחרון התלמידים כתב:עוד נקודה: משום מה לא ראיתי (ויסלחו לי חבריי אם טעיתי, לא עברתי על כל הספר), סוגיא מרכזית מאוד שראוי שיעמוד עליו, מה עפ"י הראשונים חובת הנחת תפילין בכלל - הרי כו"כ דברי הגאונים והראשונים מהי חובת ההנחה בכלל ומה הביאור בגוף נקי של אלישע בעל כנפיים, ודברי הירושלמי בענין וכו' יקצר המצע, והרי כל זה נותן פנים אחרות לגמרי לכל הנידון, אלא שכל זה מדובר רק אם באשכנז היו נוהגים לא להניח תפילין בחוה"מ, ואז חלק נכבד של הספר דן בענין זה...

ש"י מד"נ.
וכמדומני שבראשית ימי הראשונים באשכנז, היו רבים שכלל לא הניחו תפילין בשום מקום, ויתקנוני היודעים אן טעיתחי בכך.

הראשי תיבות איני מבין.
אבל על "הפחד בספרד מהנחת תפילין" בכל ימות השנה יש כששה עמודים בספר (162-168).

משולש כתב: ובפרט שהמניח יכול לצאת את שתי הדעות

איך?
(לא ראיתי את הספר. אולי זה מבואר שם. כמדומני שאפשר לסלוח לי, כי לא כתבתי עדיין דבר על הספר באשכול זה)

המחבר (בעקבות בעל חומות ירושלים) כורך את הרפיון שהיה בהנחת תפילין בספרד בכל השנה, אם מטעם זלזול ואם מטעם החומרא שצריכים גוף נקי, באי הנחת תפילין בחוה"מ. וזה תורף הסברו הפסיכולוגי (לא נכנס לבעיתיות בזמן ובמקום):

יהודי ספרד היו נתונים להשפעות סותרות, בעד ונגד, תהפוכות לכאן ולכאן, פעם נטיה לפסקו של הרשב"א, ופעם ציות כנוע לפסקו ההפוך של הרא"ש, ולבסוף נטישה מוחלטת בגין דברי הזוהר. היות ובספרד הנחת תפילין לא היתה מושרשת דיה, נקל היה לנווט את ענין התפילין בקרב הצבור המוגבל שהניחון בכל יום אם לצד זה אם לצד אחר. המכנה המשותף הוא הפחד. בכל ימות השנה פחדו שמא אין גופם נקי, ובחוה"מ פחדו שמא יעברו עבירה חמורה של זלזול באות מלך העולם שדינה מות, כדברי הזוהר. פחדם של הספרדים חלחל במרוצת הדורות גם לבני עדות אחרות שחדלו מהנחתן בחוה"מ, כבני איטליה. את הפחד הזה תארו חכמים אשכנזים אחדים שניסו להפיגו. המהפך הספרדי שנישא על כנפי פחד קיומי עורר פליאה ואף הסתייגות, וביטא זאת המשכנות יעקב, וכן בעל סדר משנה שהאריך ברוח הרגעה, וקבע בבטחון שחיי המניחים אינם בסכנה. (עמ' 162-168).

אחרון התלמידים כתב:
בס"ד
קודם כל מתנצל אני על החריפות, וגם שלחתי את המורה חזרה שלא ידווח למנהל....
שנית, לא זכיתי להכיר את כבודו, ושמא כבודו הוא המחבר עצמו, או אחד מעוזריו וכו' לא יודע, ולעולם לא אדע, ולכן כל התגובות כאן הם לא לאיש אלא לדמות ורטואלית המתמקדת בשם בדוי וזה כולל את כל הכותבים כולל עבדך הנאמן.
לגופו של ענין: מה שכתבתי שהתעלמו מהנושא המרכזי, כתבי זאת לגבי המו"מ כאן, שהתעלמו ממה שכתב המחבר לענין הזוה"ק, ואדרבה המחבר לא התעלם וזו הטענה!
ויסלח לי כבודו מה ההיתממות הזאת? האם רוצה אתה שאוכיח לך שאכן כך הדברים? לא עאשה זאת בפורום זה. הרי ברור שלא יכתוב המחבר הנכבד באותיות גדולות- אינני מאמין בזוהר משום שכתוב שם לא להניח תפילין בחוה"מ, אבל כשכתוב בחוסר אובייקטיביות ובהבאת צד אחד, כמה אין לנהוג כזוה"ק משום טעם זה וטעם אחר וציטוטים מצד אחד בלבד למה לא עושים כזוהר מול הש"ס וכו', המסקנה היא אחת: הצד של המשקל להניח תפילין בחוה"מ גבר מאוד על דברי הזוה"ק המונח בצד השני וכן דברי הגר"א שלא צריך להתייחס כמו שמתייחסים היום!
עכ"פ אם כוונת הספר הוא לבאר את המנהג להניח תפילין - יבורך, אבל אם כוונתו הוראה למעשה להניח תפילין כאן בחול המועד, ראוי הוא לגניזה לא ייפקד ולא ייזכר. ועם ישראל לא ילך אחרי הסיכומים של הרב המחבר, שלא נכתבו כתושבה בהלכה אלא כהצדקת צד אחד (זכותו), אלא אחר כל אדירי התורה שחיו כאן בארץ ישראל והנהיגו עפ"י הגר"א שדבריו מיוסדים על הזוה"ק שלא להניח תפילין בחוה"מ. (ואם יש שהניחו בצינעא, למה לפרסם זאת? הרי הניחו בצינעא).

א. תיקנתי אצלי.

ב. אם הייתי אני המחבר בעצמו, לא הייתי מספיק להוציא אפי' חוברת של 10 עמודים בשום נושא, כי החומר שהעלתי לכאן בלבד יכול לפרנס כרך עבה כרס.

ג. לא התעלמו מכלום, פשוט עסוקים עדיין בנושאים קודמים. אשמח לפתוח את הנושא של הזוהר בהמשך.

ד. "לא אעשה בפורום זה" מרא דעלמא, הרי אתה משמיץ בפורום אבל להוכיח את השמצותיך אינך מוכן?

ה. כמה פעמים הבהרתי שהמחבר אינו פוסק ואינו חוקר אלא מלקט כל השיטות. ומה יעשה שכל הראשונים והאחרונים האשכנזים נקטו כצד אחד? ולגבי מנהג ארץ ישראל (כולל הלכות "צנעה") הקדיש כמה וכמה פרקים של מאות עמודים, ואיך תבטל כל אלו במחי יד בלי לקרוא אותם אפילו?

בברכה המשולשת כתב:

משולש כתב: ובפרט שהמניח יכול לצאת את שתי הדעות

איך?
(לא ראיתי את הספר. אולי זה מבואר שם. כמדומני שאפשר לסלוח לי, כי לא כתבתי עדיין דבר על הספר באשכול זה)

להניח בתנאי שאם אינו זמן תפילין הרי הוא רצועות בעלמא.

מה שנכון נכון כתב:המחבר (בעקבות בעל חומות ירושלים) כורך את הרפיון שהיה בהנחת תפילין בספרד בכל השנה, אם מטעם זלזול ואם מטעם החומרא שצריכים גוף נקי, באי הנחת תפילין בחוה"מ. וזה תורף הסברו הפסיכולוגי (לא נכנס לבעיתיות בזמן ובמקום):

יהודי ספרד היו נתונים להשפעות סותרות, בעד ונגד, תהפוכות לכאן ולכאן, פעם נטיה לפסקו של הרשב"א, ופעם ציות כנוע לפסקו ההפוך של הרא"ש, ולבסוף נטישה מוחלטת בגין דברי הזוהר. היות ובספרד הנחת תפילין לא היתה מושרשת דיה, נקל היה לנווט את ענין התפילין בקרב הצבור המוגבל שהניחון בכל יום אם לצד זה אם לצד אחר. המכנה המשותף הוא הפחד. בכל ימות השנה פחדו שמא אין גופם נקי, ובחוה"מ פחדו שמא יעברו עבירה חמורה של זלזול באות מלך העולם שדינה מות, כדברי הזוהר. פחדם של הספרדים חלחל במרוצת הדורות גם לבני עדות אחרות שחדלו מהנחתן בחוה"מ, כבני איטליה. את הפחד הזה תארו חכמים אשכנזים אחדים שניסו להפיגו. המהפך הספרדי שנישא על כנפי פחד קיומי עורר פליאה ואף הסתייגות, וביטא זאת המשכנות יעקב, וכן בעל סדר משנה שהאריך ברוח הרגעה, וקבע בבטחון שחיי המניחים אינם בסכנה. (עמ' 162-168).

לדעתי זהו סיכום המציאות ולא הסבר פסיכולוגי.

משולש כתב:

בברכה המשולשת כתב:

משולש כתב: ובפרט שהמניח יכול לצאת את שתי הדעות

איך?
(לא ראיתי את הספר. אולי זה מבואר שם. כמדומני שאפשר לסלוח לי, כי לא כתבתי עדיין דבר על הספר באשכול זה)

להניח בתנאי שאם אינו זמן תפילין הרי הוא רצועות בעלמא.

א. ולמאן דאית ליה שאין תנאי במצוות מאי איכא למימר?
ב. איך זה יעלה ארוכה לאזהרת הרשב"י בזוה"ק?

משולש כתב:לא ראיתי את הספר...כמדומני שאפשר לסלוח לי, כי לא כתבתי עדיין דבר על הספר באשכול זה

מחילה, ח"ו שלא כתבתי הנ"ל רק נגד אלו שהתקיפו את הספר בלי לראות שכל טענותיהם והתקפותיהם כבר נכתבו באריכות בספר עם מקורותיהם וטעמיהם (במידה והיו צודקות).

משולש כתב:

מה שנכון נכון כתב:המחבר (בעקבות בעל חומות ירושלים) כורך את הרפיון שהיה בהנחת תפילין בספרד בכל השנה, אם מטעם זלזול ואם מטעם החומרא שצריכים גוף נקי, באי הנחת תפילין בחוה"מ. וזה תורף הסברו הפסיכולוגי (לא נכנס לבעיתיות בזמן ובמקום):

יהודי ספרד היו נתונים להשפעות סותרות, בעד ונגד, תהפוכות לכאן ולכאן, פעם נטיה לפסקו של הרשב"א, ופעם ציות כנוע לפסקו ההפוך של הרא"ש, ולבסוף נטישה מוחלטת בגין דברי הזוהר. היות ובספרד הנחת תפילין לא היתה מושרשת דיה, נקל היה לנווט את ענין התפילין בקרב הצבור המוגבל שהניחון בכל יום אם לצד זה אם לצד אחר. המכנה המשותף הוא הפחד. בכל ימות השנה פחדו שמא אין גופם נקי, ובחוה"מ פחדו שמא יעברו עבירה חמורה של זלזול באות מלך העולם שדינה מות, כדברי הזוהר. פחדם של הספרדים חלחל במרוצת הדורות גם לבני עדות אחרות שחדלו מהנחתן בחוה"מ, כבני איטליה. את הפחד הזה תארו חכמים אשכנזים אחדים שניסו להפיגו. המהפך הספרדי שנישא על כנפי פחד קיומי עורר פליאה ואף הסתייגות, וביטא זאת המשכנות יעקב, וכן בעל סדר משנה שהאריך ברוח הרגעה, וקבע בבטחון שחיי המניחים אינם בסכנה. (עמ' 162-168).

לדעתי זהו סיכום המציאות ולא הסבר פסיכולוגי.

כאמור, לצערי, עדיין לא ראיתי את הספר, ולכן ייתכן שלכל הערותי יש התייחסות שם. אני מגיב רק לציטוט שהובא כאן:
א. תוס' (ד"ה קרקפתא) היו ספרדים?
ב. דברי הרשב"י הם באמת אזהרה חמורה, לא הפחדה סתם.
ג. מותר להעריך גם גדול"י שלא סוברים כמנהגי ארץ אשכנז.
(ד. גילוי נאות: אני הקטן לא הנחתי תפילין בחוה"מ גם כשגרתי בחו"ל בצעירותי, כהנהגת אדוננו הגר"א.)

בברכה המשולשת כתב:א. ולמאן דאית ליה שאין תנאי במצוות מאי איכא למימר?
ב. איך זה יעלה ארוכה לאזהרת הרשב"י בזוה"ק?

מי הם הסוברים שאין תנאי במצוות? בספר דנן (616) מביא רשימת פוסקים שמביאים את האפשרות של תנאי (וחלקם כתבו בפירוש שמועיל גם לשיטת הזוהר) : הריטב"א, הפמ"ג, סדר משנה, משכנות יעקב, ר' פנחס מקוריץ, הרב מבוטשאטש (דעת קדושים), חתן סופר, רי"ד במברגר, ומשנ"ב.

משולש כתב:

מה שנכון נכון כתב:המחבר (בעקבות בעל חומות ירושלים) כורך את הרפיון שהיה בהנחת תפילין בספרד בכל השנה, אם מטעם זלזול ואם מטעם החומרא שצריכים גוף נקי, באי הנחת תפילין בחוה"מ. וזה תורף הסברו הפסיכולוגי (לא נכנס לבעיתיות בזמן ובמקום):

יהודי ספרד היו נתונים להשפעות סותרות, בעד ונגד, תהפוכות לכאן ולכאן, פעם נטיה לפסקו של הרשב"א, ופעם ציות כנוע לפסקו ההפוך של הרא"ש, ולבסוף נטישה מוחלטת בגין דברי הזוהר. היות ובספרד הנחת תפילין לא היתה מושרשת דיה, נקל היה לנווט את ענין התפילין בקרב הצבור המוגבל שהניחון בכל יום אם לצד זה אם לצד אחר. המכנה המשותף הוא הפחד. בכל ימות השנה פחדו שמא אין גופם נקי, ובחוה"מ פחדו שמא יעברו עבירה חמורה של זלזול באות מלך העולם שדינה מות, כדברי הזוהר. פחדם של הספרדים חלחל במרוצת הדורות גם לבני עדות אחרות שחדלו מהנחתן בחוה"מ, כבני איטליה. את הפחד הזה תארו חכמים אשכנזים אחדים שניסו להפיגו. המהפך הספרדי שנישא על כנפי פחד קיומי עורר פליאה ואף הסתייגות, וביטא זאת המשכנות יעקב, וכן בעל סדר משנה שהאריך ברוח הרגעה, וקבע בבטחון שחיי המניחים אינם בסכנה. (עמ' 162-168).

לדעתי זהו סיכום המציאות ולא הסבר פסיכולוגי.

בס"ד
וישנם דעות שלא זה ולא זה... וכמובן יש בזה יחס ראוי לזוה"ק... אבל נניח לזה כאן. דרך אגב, ענין זה כבר דובר בתשובות הגאונים, ולא למשב הרוח בבני ספרד. וכמובן הכל בהבאת צד אחד בלבד, וזו זכותו כנ"ל.
ובכל אופן לרב משולש שליט"א, ישנו קצת הבדל בין שינוי מנהג הבא מפ"ק של שרפי קודש עליונים הגר"א והבעש"ט, לבין המחבר שכמובן ראוי הוא לכל כבוד אבל הוא לא בדרגתם, ולא נראה שאם היה יוצא כזה ספר בזמנו להוכיח שלא להניח תפילין היו יושבי א"י משנים ממנהגם לכבודו.
עכ"פ הדברים של המחבר בחוסר כבוד לזוה"ק ראוי להשליכם לא לגניזה אלא לאשפה ואף לשריפה!!!

משולש כתב:

בברכה המשולשת כתב:א. ולמאן דאית ליה שאין תנאי במצוות מאי איכא למימר?
ב. איך זה יעלה ארוכה לאזהרת הרשב"י בזוה"ק?

מי הם הסוברים שאין תנאי במצוות? בספר דנן (616) מביא רשימת פוסקים שמביאים את האפשרות של תנאי (וחלקם כתבו בפירוש שמועיל גם לשיטת הזוהר) : הריטב"א, הפמ"ג, סדר משנה, משכנות יעקב, ר' פנחס מקוריץ, הרב מבוטשאטש (דעת קדושים), חתן סופר, רי"ד במברגר, ומשנ"ב.

התכוונתי לפוסקים שכתבו זאת לגבי סוגיות אחרות (לי זכור לגבי ספירת העומר וק"ש)
ייש"כ על ההפניות. אעיין בעז"ה (אבל זה יקח כמה שבועות לפחות)

משולש כתב:
בס"ד
ד. "לא אעשה בפורום זה" מרא דעלמא, הרי אתה משמיץ בפורום אבל להוכיח את השמצותיך אינך מוכן?

אם יש אפשרות לשלוח לך באישי, ללא דוא"ל אשלח לך, ואז תראה שאינו מן הראוי לכתוב זאת.
ולאחר הציטוט של משנ"נ נראה שהדברים ברורים. ולא בא לדון לגבי האיש ח"ו הוא איש יקר עשה עבודות מדהימות, איש בעל שאר רוח שבבקיאות מדהימה ועבודה נפלאה ערך לפני הקורא כשולחן ערוך סוגיות שאדם מהשורה לא יכול להגיע אליהם. כל מה שדיברנו על ענין הוראה למעשה, ויחס לזוה"ק, ששגה בזה.

בברכה המשולשת כתב:
כאמור, לצערי, עדיין לא ראיתי את הספר, ולכן ייתכן שלכל הערותי יש התייחסות שם. אני מגיב רק לציטוט שהובא כאן:
א. תוס' (ד"ה קרקפתא) היו ספרדים?
ב. דברי הרשב"י הם באמת אזהרה חמורה, לא הפחדה סתם.
ג. מותר להעריך גם גדול"י שלא סוברים כמנהגי ארץ אשכנז.
(ד. גילוי נאות: אני הקטן לא הנחתי תפילין בחוה"מ גם כשגרתי בחו"ל בצעירותי, כהנהגת אדוננו הגר"א.)

א. מה בדברי התוס' נראה לכב' ספרדי? הנה לשונו: קרקפתא דלא מנח תפלין - אם עוסק בתורה כמניח תפלין דמי דאמר במכילתא העוסק בתורה פטור מן התפלין ורבינו תם מפרש דהכא כשהמצוה בזויה עליו שמגונות עליו רצועות של תפלין שבראשו אבל אם ירא להניח משום דבעינן גוף נקי כאלישע בעל כנפים כדאיתא בריש במה טומנין (שבת דף מט. ושם) והוא דואג כל שעה שמא לא יוכל להזהר לשמרה בטהרה ובקדושה הא ודאי אין עליו דין פושעי ישראל בגופן וכל הני דשמעתין בשלא עשה תשובה אבל עשה תשובה אמרינן ביומא (דף פו.) דתשובה תולה ומיתה ממרקת.

ב. בסעיף זה כבודו מתווכח רק על הניסוח ולא על תוכן הדברים. בכל זאת אביא דוגמא ממה שהביא מ"סדר משנה" (יש שם עוד מקורות כאלו) "למה זה היה צריך מרן ז"ל (הב"י) להפחיד אותנו במה שרבי שמעון בר יוחאי ע"ה מפליג באיסורו בדברים שהם מעלומי עין השכל האנושי".

ג. מי לא העריך?

ד. האם כב' נוהג כגר"א לכל עניין, למשל חתימה בשם ב'בורא נפשות' ו'מודים דרבנן'?

אחרון התלמידים כתב:

משולש כתב:
בס"ד
ד. "לא אעשה בפורום זה" מרא דעלמא, הרי אתה משמיץ בפורום אבל להוכיח את השמצותיך אינך מוכן?

אם יש אפשרות לשלוח לך באישי, ללא דוא"ל אשלח לך, ואז תראה שאינו מן הראוי לכתוב זאת.
ולאחר הציטוט של משנ"נ נראה שהדברים ברורים. ולא בא לדון לגבי האיש ח"ו הוא איש יקר עשה עבודות מדהימות, איש בעל שאר רוח שבבקיאות מדהימה ועבודה נפלאה ערך לפני הקורא כשולחן ערוך סוגיות שאדם מהשורה לא יכול להגיע אליהם. כל מה שדיברנו על ענין הוראה למעשה, ויחס לזוה"ק, ששגה בזה.

כאן המקום להתלונן שגם התיבה האישית שלי בפורום התקלקלה ואינה מקבלת הודעות אישיות (והמנהלים לא יוכלו להושיע).
אם זה נכתב בספר שהופץ באלף עותקים, אז לא נורא אם כמה עשרות גולשים כאן יראו את זה.
ומה ברור מהמשנ"ב? (שהובא בספר לפחות 22 פעמים)?
איך יכול לשגות בהוראה למעשה אם לא הורה כלום, רק ליקט מקורות??
ואיפה שגה ביחס לזוה"ק בזמן שלא התייחס כלום מעצמו אלא אסף כל המקורות הדנים בעניין מכל הצדדים??

בברכה המשולשת כתב:

משולש כתב:

בברכה המשולשת כתב:א. ולמאן דאית ליה שאין תנאי במצוות מאי איכא למימר?
ב. איך זה יעלה ארוכה לאזהרת הרשב"י בזוה"ק?

מי הם הסוברים שאין תנאי במצוות? בספר דנן (616) מביא רשימת פוסקים שמביאים את האפשרות של תנאי (וחלקם כתבו בפירוש שמועיל גם לשיטת הזוהר) : הריטב"א, הפמ"ג, סדר משנה, משכנות יעקב, ר' פנחס מקוריץ, הרב מבוטשאטש (דעת קדושים), חתן סופר, רי"ד במברגר, ומשנ"ב.

התכוונתי לפוסקים שכתבו זאת לגבי סוגיות אחרות (לי זכור לגבי ספירת העומר וק"ש)
ייש"כ על ההפניות. אעיין בעז"ה (אבל זה יקח כמה שבועות לפחות)

אשמח לקבל הפניה מדוייקת (אני מנסה לגרד בראש שאולי הכוונה שם למצוות שבאמירה ששם לא יועיל תנאי שהרי אמר, משא"כ מצוות מעשיות כמו תפילין אפשר להתנות שהם יהיו רצועות בעלמא,)