הקשר בין יעק"ב לשיר השירים

[ויצמח פורקניה]

בהרבה סידורים כתוב לגבי ערב שבת
מי שלא אמר שיר השירים, יאמר ד' פסוקים אלו
שר"ת שלהם יעק"ב
מי יודע מי מקור הדברים??

[חנבין]

ראה שירי קדש, סעדון דוד, עמ' כ
(מצוי באוצר)

[חכם באשי]

ליבי אומר לי, שמקור הענין הוא בספר 'תקוני שבת' למהדורותיו או בספר שערי ציון.
ואין זמני עמי לבדוק.
שני הספרים מצויים באוצר ושאר אוצרות דיגיטליים.

[מורה צדק]

איתא בזה"ק תרומה דף קמג: בההוא יומא שאמר שלמה המלך ע"ה שיר השירים קם יעקה שלימא ועאל בגינתא דעדן בחידו על דוכתיה, כדין ג"ע שארי לנגנא וכן אינון בוסמין דגנתא, מאן גרים שירתא דא ומאן אמרו לון, הוי אימא דא יעקב דאלמלא איהו לא על בג"ע לא אמר גנתא שירתא, עכ"ל. ולכן י"ל ד' פסוקים: ישקני מנשיקות פיהו, עורי צפון ובואי תימן, קול דודי הנה, באתי לגני אחותי כלה, שהם בסימן יעק"ב.

[ויצמח פורקניה]

איתא בזה"ק תרומה דף קמג: בההוא יומא שאמר שלמה המלך ע"ה שיר השירים קם יעקה שלימא ועאל בגינתא דעדן בחידו על דוכתיה, כדין ג"ע שארי לנגנא וכן אינון בוסמין דגנתא, מאן גרים שירתא דא ומאן אמרו לון, הוי אימא דא יעקב דאלמלא איהו לא על בג"ע לא אמר גנתא שירתא, עכ"ל. ולכן י"ל ד' פסוקים: ישקני מנשיקות פיהו, עורי צפון ובואי תימן, קול דודי הנה, באתי לגני אחותי כלה, שהם בסימן יעק"ב.

רמז נפלא מאוד,
אבל האם זה כותב באיזהו מקומן,
או ש'מורה צדק' אמרו מדנפשיה?

[מורה צדק]

כמדומני שהגאון ר' בן ציון מוצפי כתב זאת בספרו שיבת ציון.

[חכם באשי]

ליבי אומר לי, שמקור הענין הוא בספר 'תקוני שבת' למהדורותיו או בספר שערי ציון.
ואין זמני עמי לבדוק.
שני הספרים מצויים באוצר ושאר אוצרות דיגיטליים.

עתה עיינתי מקופיא בספר שע"צ, אמ"ד תלא, וליתא שם הענין.
אך באוצר מצויה מהדורה חדשה של תקוני שבת (http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?1 ... 7%91%D7%AA)
ושם, בעמ' מד, הוא דן באמירת שיר השירים,
ומכיוון שאני חסום מהעמוד 40 ואילך אין באפשרותי לבדוק מה כתוב שם.

מהדורות ישנות של תקוני שבת - אינם באוצרות הדיגיטליים (למרבית הפלא!), מהדורה אחת קיימת בה"ב: http://www.hebrewbooks.org/43147
ושם אכן כתוב הענין המדובר, ראה:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =&pgnum=15 (בסוף העמוד, והמשכו בעמוד שלאחריו)

[חכם באשי]

הוספה להודעה האחרונה:
באתר הספרייה הלאומית מצויה מהדורה נוספת של 'תקוני שבת': http://aleph500.huji.ac.il/nnl/dig/book ... 24912.html

[חכם באשי]

ויש גם לבדוק בספרו של מ' חלמיש, הנהגות קבליות לשבת.
מסתבר שהוא דן בענין,ובהרחבה.

[חקרן]

ומה הקשר? מי חיבר תיקוני שבת?

[חכם באשי]

הקשר למה?

למיטב ידיעתי אין ל'תקוני שבת' מחבר ידוע, הוא מיוחס לר' אברהם ברוכים ונדפס לראשונה, כנראה, בקראקא שע"ג לערך.
עכ"פ הספר מחזיק את הנהגות האריז"ל לשבת, והוא היה בין הגורמים המכריעים שהביאו לתפוצת מנהגיו.

על דפוסי 'תקוני שבת' נכתב מאמר מקיף, איני זוכר בידי מי (יודלוב? יערי?)

[חקרן]

בין יעקב לשיר השירים בעש"ק?

תודה.

[חכם באשי]

איני יודע,
לא ביקשתי אלא למלאות את רצון פותח האשכול במציאת המקור לאמירת אותם ארבעה פסוקים.

[כותב]

איני יודע,
לא ביקשתי אלא למלאות את רצון פותח האשכול במציאת המקור לאמירת אותם ארבעה פסוקים.

untitled.JPG (21.87 KiB) נצפה 5530 פעמים

[איש_ספר]

רגילים לציין מקור הדברים מקיצור של"ה או מסידור של"ה ולא בדקתי בדפו"ר של סידור של"ה.
הבעיה בתיקוני שבת זה השכבות שנוספו בכל מהדורה כך שאי אפשר לדבר על ספר אחד, כל מהדורה לעצמה.

[חכם באשי]

הבעיה ב'תקוני שבת' ידועה, וזו הסיבה שחשוב שיהיה לפני המעיין הרבה מהמהדורות (ולא רק מהדורה אחת [וחדשה!] המצויה באוצר!). וכבר בזמנו קבלתי לפני מנהלי האוצר על המחסור הגדול בספרים שנדפסו בשנות השי"ן והתי"ו (שמהדורות 'תקוני שבת' נמנים עליהם).

[לענין]

זה עתה ראיתי לידידינו הרב המופלג בחכמה ר"י אביבי שליט"א בספרו (המופלא) 'קבלת האר"י' חלק א' עמ' 216

לכידה.JPG (85.44 KiB) נצפה 4823 פעמים

והיא ידיעה נכבדה [ובפרט כאשר מבין ריסי עיניה אתה למד כי 'בואי כלה' אינו מכלל הפסוקים, אלא של קבלת שבת הוא]

[בריושמא]

תיתי לו להרב לענין שהביא ראשית דברים על פסוקי יעק"ב מהספר קבלת האר"י, כרך א, עמ' 216.
המשך הענין נמצא שם, כרך א, עמ' 488 ואילך.
ואביאנו כאן:

פסוקי יעקב.pdf

(44.67 KiB) הורד 284 פעמים

[נוטר הכרמים]

למצוא בכל זאת איזה שייכות ליעקב אבינו עם קריאת שיר השירים, י"ל ע"פ המבואר בפמ"ג (סי' תז א"א סק"ח) על קריאת שה"ש בשבת חוה"מ פסח, שתיקנו לקרות בשבת משום דשבת רומזת לעוה"ב, וכן בשה"ש שיש בו ג"כ רמזים הרבה ע"ז, יעו"ש. והנה ידוע כי ישנם ג' בחינות של שבת, שבת של מעשה בראשית, שבת מ"ת ושבת של לעת"ל כמבואר בטור, וסעודה ג' היא בבחינת שבת של לעת"ל כפי שמורה ובא כל נוסח התפילה של מנחה בשבת. וזה כנגד יעקב אבינו, נחלת יעקב יירש. ועי'.

[מצליח]

יש רמז הלצה מפורסמת בענין, שאברהם ויצחק באו בהקדם לביהכנ"ס לאמור כל השה"ש מלה במלה, משא"כ יעקב שהיה לו טירדת עש"ק גדולה מפני ביתו ברוכת הילדים בא מעט לפני התחלת מנחה באין פנאי לומר כל השה"ש, תיקן הוא על שמו קיצור שה"ש.