מאגר הסידורים הממוחשב הגדול בעולם – כעת ניתן לרכישה!

איתור מקורות נעלמים, מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
רינת ישראל
הודעות: 17
הצטרף: ג' אפריל 17, 2018 5:41 pm

מאגר הסידורים הממוחשב הגדול בעולם – כעת ניתן לרכישה!

הודעהעל ידי רינת ישראל » ג' אפריל 17, 2018 5:44 pm

הודעה חשובה למתענינים בעניני נוסח התפלה והפיוט

חסל סדר שוטטות וחיפושים בספריות ומאגרים - מהיום כל החומר הרלוונטי במקום אחד

לאחר עמל ויזע רב פרי עבודה בת עשר שנים נבנה מאגר ממוחשב המכיל יותר מאלף סידורים ומחזורים כתבי יד ודפוסים [לוקט מכל רחבי הרשת (ביניהם מאות פריטים שהיו ניתנים בעבר להורדה וכיום לא ניתן להורידם) וממקורות נוספים נדירים]. המאגר בגודל מעל מאה ג'יגה.

המאגר ממויין לפי ארצות וכדלהלן: אשכנז המזרחי, אשכנז המערבי, ספרד (וארגוניה), תימן, צרפת, אנגליה, פרובנס, קטלוניה (ומסתעף ממנה אלגיר ותוניס), איטליה, ארם צובה, בגדד, פרס, אפגניסטן, מזרחיים אנונימיים, רומניא [=יון], קורפו, קנדיא, כפא, סיציליה, צפ"א הקדום (=ג'רבא והמערביים בסיציליה), מרוקו הקדום, קוצ'ין, קראים, סין, קטעי הגניזה. [חשוב לציין שזיהוי הסידורים כמשתייכים למנהגים הנ"ל הינו לפי קטלוג פרטי מגדולי המומחים בעולם בתחום זה, ובקטלוגים הנפוצים יש הרבה טעיות בזה]. וכן מחולק לפי ראשונים: רס"ג, רע"ג, רשב"ן, רמב"ם, רוקח ועוד.

בחלק גדול מן הסידורים החשובים של כל עדה יש סימניות בתוך קובץ הפי די אף לכל התפילות החשובות – כלי עזר לחיסכון זמן ודפדוף מיותר.

כמו כן ברוב הנ"ל יש גם חלוקה פנימית לפי כת"י לחוד ודפוסים לחוד וכן לפי תקופות.

כמו כן יש תיקיות לפי נושאים: הגדות של פסח, סליחות, קינות, ברכות הנהנין, ספרי שירה ופיוט, ועוד.

כמו כן יש הרבה סריקות של ספרי ומאמרי מחקר חשובים כספרי ע' פליישר, נ' וידר, כל מאמרי אורי ארליך, ועוד. וכן ספרי מדקדקים ופרשנים שונים.

גם יש באופן בלעדי קבצי וורד של כל תפילת שמונה עשרה וברכות קר"ש כמעט לכל נוסח ונוסח, וכן טבלה להשוואת נוסחי השונים של ההגדה של פסח ומוסף ר"ח ועוד.
(לשאלת רבים אין אפשרות חיפוש מילים בתוך הקבצים).

יצויין שיש כבר כמה מאמרים חשובים בתחום זה שמקורם העיקרי הוא מאגר זה כמו לדוגמא מאמרו של הרב אריאל אהרונוב בעץ חיים באבוב ניסן תשע"ח על ברכת למשומדים (כולל כל הצילומים שם).

דוגמאות למספר כתבי יד של עדות מסוימות במאגר: צרפת – 15, קטלוניה - 13, פרס – 17 (רובם קטנים אך כולם חשובים), פרובנס – 27. ואלו רק דוגמאות מן העדות הקטנות.

ניתן לרכוש את המאגר במחיר מוזל.
לפרטים: פל' 0533171725.

רינת ישראל
הודעות: 17
הצטרף: ג' אפריל 17, 2018 5:41 pm

Re: מאגר הסידורים הממוחשב הגדול בעולם – כעת ניתן לרכישה!

הודעהעל ידי רינת ישראל » ב' אפריל 23, 2018 1:44 pm

לשאלת השואלים.

המאגר אינו שלי, ולא הייתי אלא כשופר המרים קולו ומבשר על מאגר מיוחד זה

אראל
הודעות: 629
הצטרף: ג' יוני 01, 2010 8:48 am

Re: מאגר הסידורים הממוחשב הגדול בעולם – כעת ניתן לרכישה!

הודעהעל ידי אראל » ב' אפריל 23, 2018 3:19 pm

יש מי שנקל לו להתקשר ע"י דוא"ל
בבקשה להציג כתובת דוא"ל [אימייל] איפה ניתן להתקשר לרכוש המאגר
[אני חוץ'ניק]

הוד_והדר
הודעות: 1364
הצטרף: ד' יוני 30, 2010 2:53 am

Re: מאגר הסידורים הממוחשב הגדול בעולם – כעת ניתן לרכישה!

הודעהעל ידי הוד_והדר » ב' אפריל 23, 2018 5:08 pm

אני חוזר על בקשת הנ"ל לפרסם מייל, ומה מחירו

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11062
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: מאגר הסידורים הממוחשב הגדול בעולם – כעת ניתן לרכישה!

הודעהעל ידי איש_ספר » ג' אפריל 24, 2018 10:15 am


רינת ישראל
הודעות: 17
הצטרף: ג' אפריל 17, 2018 5:41 pm

Re: מאגר הסידורים הממוחשב הגדול בעולם – כעת ניתן לרכישה!

הודעהעל ידי רינת ישראל » ג' יוני 12, 2018 12:04 pm

אנו מעלים בזאת חמשה מאמרים שנכתבו ע"י לקוחות המאגר, כמצויין בפנים כל מאמר,
וניתן להתרשם מההיקף הבלתי מצוי של שפע הנוסחאות מכל קצות תבל ממש, המובאים בו.
וכמדומה שאלו המאמרים הראשונים בתחום זה שהשתמשו ממש בכל הנוסחאות הקיימות היום
יצויין שרוב המאמרים אינם בעימוד שנדפסו בו אלא בעימוד המחברים ולגבי המאמר של הרב אהרונוב על למשומדים העימוד שלו הרי יותר מוצלח ממה שנדפס בקובץ עץ חיים
קבצים מצורפים
הרב אריאל אפרים אהרונוב, 'בירור הנוסח האמיתי של ברכת המינים', קובץ עץ חיים קיץ תשעח .pdf
(2.59 MiB) הורד 384 פעמים
אהרן גבאי, 'בעניין נוסח יי מלכותיה (קאים) לעלם ולעלמי עלמיא', בית אהרן וישראל סיון תשעח.pdf
(829.09 KiB) הורד 66 פעמים
אהרן גבאי, 'נוסח חתימת ברכת האירוסין', מוריה שנה שלשים ושש גליון א-ג (תכא-תכג) שבט תשע''ח, עמ' שמט-שסב.pdf
(211.69 KiB) הורד 52 פעמים
הרב ציון זוארץ נוסחת ברכת הזן תיבת האל בפתיחה, יתד המאיר אדר תשעח.pdf
(113.21 KiB) הורד 52 פעמים
הרב ציון זוארץ מתתיה בפתח אור תורה אייר תשעח.pdf
(40.53 KiB) הורד 64 פעמים

ושא_נס
הודעות: 912
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2016 11:43 pm

Re: מאגר הסידורים הממוחשב הגדול בעולם – כעת ניתן לרכישה!

הודעהעל ידי ושא_נס » ג' יוני 12, 2018 12:51 pm

היש במאגר הנ"ל מחזור דפוסים אלו: פראג ש"ט-ש"י, לובלין של"א-של"ב, לובלין של"ח-של"ט, פראג שמ"ה-שמ"ו, פראג תמ"ד.
היש בו את כל הסידורים והמחזורים הנמצאים בספריה הבודליאנית באוקספורד?
איפה אפשר לראות מה כן יש במאגר הנ"ל? רשימה? קטלוג?
יישר כוח

אראל
הודעות: 629
הצטרף: ג' יוני 01, 2010 8:48 am

Re: מאגר הסידורים הממוחשב הגדול בעולם – כעת ניתן לרכישה!

הודעהעל ידי אראל » ג' יוני 12, 2018 11:48 pm

ושא_נס כתב:היש במאגר הנ"ל מחזור דפוסים אלו: פראג ש"ט-ש"י, לובלין של"א-של"ב, לובלין של"ח-של"ט, פראג שמ"ה-שמ"ו, פראג תמ"ד.
היש בו את כל הסידורים והמחזורים הנמצאים בספריה הבודליאנית באוקספורד?
איפה אפשר לראות מה כן יש במאגר הנ"ל? רשימה? קטלוג?
יישר כוח

תשלח מייל להנ"ל, והוא ישלח לך קטלוג מליאה מכל החומר
[קיבלתי ממנו הקטלוג, אבל לא ניתן לי רשות להעלותו כאן]

ושא_נס
הודעות: 912
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2016 11:43 pm

Re: מאגר הסידורים הממוחשב הגדול בעולם – כעת ניתן לרכישה!

הודעהעל ידי ושא_נס » ב' יוני 18, 2018 9:09 am

ושא_נס כתב:היש במאגר הנ"ל מחזור דפוסים אלו: פראג ש"ט-ש"י, לובלין של"א-של"ב, לובלין של"ח-של"ט, פראג שמ"ה-שמ"ו, פראג תמ"ד.
היש בו את כל הסידורים והמחזורים הנמצאים בספריה הבודליאנית באוקספורד?


אחר הבדיקה מתברר כי אין הדפוסים האלו במאגר הנ"ל. ומקום הניחו לאחרים להתגדר.
בקטלוג ספרי הדפוס שבבודליאנה שנעשה על ידי קאולי, מצויים מחזורים וסידורים רבים מאד מאד, וסביר להניח כי לא מעט מהם אין בירושלם, ויתכן כי הם עותקים יחידאים בעולם. ולוואי נזכה שהכל יהיה נגיש בפורמט דיגיטלי במהרה בימינו.

רצו"ב דף ראשון מסידור דפוס איטלקי שמצולם אצלי, ולע"ע לא עלה בידי לידע בודאות באיזו מהדורה מדובר (הרישומים מימין מורים על שנת רמ"ו? אולי שונצינו? וצריך בדיקה).

וכמו כן רצו"ב שער מחזור דפוס לובלין של"ח-של"ט.
קבצים מצורפים
20180103_165259.jpg
20180103_165259.jpg (4.17 MiB) נצפה 2386 פעמים
20180103_150119.jpg
20180103_150119.jpg (5.55 MiB) נצפה 2386 פעמים

אישצפת
הודעות: 523
הצטרף: א' יולי 16, 2017 2:43 pm
שם מלא: אברהם ישעיהו דיין

Re: מאגר הסידורים הממוחשב הגדול בעולם – כעת ניתן לרכישה!

הודעהעל ידי אישצפת » ב' יוני 18, 2018 12:45 pm

בדף האחרון של הסידור נכתב במפורש שנת רמו

רינת ישראל
הודעות: 17
הצטרף: ג' אפריל 17, 2018 5:41 pm

Re: מאגר הסידורים הממוחשב הגדול בעולם – כעת ניתן לרכישה!

הודעהעל ידי רינת ישראל » ג' יוני 19, 2018 12:21 am

יש לנו את סידור זה במאגר
רמו - מחזור מנהג בני רומי, דפוס שונצינו, ויניציאה רמ''ו
והנה צילום מקביל
ונציה רמו.png
ונציה רמו.png (532.17 KiB) נצפה 2289 פעמים


ולגבי צילום מחזור דפוס לובלין שהביא גם הוא נמצא במאגר אלא שחסר בראשו השער, ובמאגרינו רשום עליו "שיא - מחזור כמנהג פולין, ע''י יוסף ב''ר יקר מחוקק ויצחק ב''ר חיים מחוקק, לובלין שי''א 1"
והנה צילום מאמצע הספר וכל רואה יראה שהוא אותם עיטורים (ויתכן שהוא חלק אחר)
שיא פולין.png
שיא פולין.png (155.25 KiB) נצפה 2289 פעמים

והנה הקולפון שם בסוף הספר
קבצים מצורפים
שיא קולופון.png
שיא קולופון.png (51.39 KiB) נצפה 2289 פעמים

בעל קורא
הודעות: 233
הצטרף: א' אפריל 03, 2016 12:02 am

Re: מאגר הסידורים הממוחשב הגדול בעולם – כעת ניתן לרכישה!

הודעהעל ידי בעל קורא » ג' יוני 19, 2018 12:35 am

במכון מורשת אשכנז קיים מאגר גדול מאד של כתבי יד ודפוסים של סידורים ישנים, ואם כבר עושים מאגר תועלתי שכזה כדאי כבר לוודא ולבדוק שבאמת כלול בו כל החומר הזמין כיום.

ושא_נס
הודעות: 912
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2016 11:43 pm

Re: מאגר הסידורים הממוחשב הגדול בעולם – כעת ניתן לרכישה!

הודעהעל ידי ושא_נס » ג' יוני 19, 2018 1:46 am

על דברי החכם רינת ישראל.
בנוגע למחזור דפוס לובלין - ייש"כ על מה שיש.

העיטורים אין ללמוד מהם הרבה, יתכן מאד ובמחזור המאוחר השתמשו בעיטורים של המחזור המוקדם. כבר מצאתי כמה קישוטים בדפוסי קראקא שהשתמשו בהם בספרים שנדפסו בטווח של כשלשים שנה, מהם ציורים ועיטורים מרהיבים (אף לא אחד מהספרים בהם מצויים עיטורים אלו קיים במאגרים).

בלי שיש שני הסידורים בשלמות לצורך השוואה, א"א לדעת מה יש בידיך.

יש פירוש שנוסף במחזור דפוס לובלין של"א-של"ב, או אולי בדפוס קודם לו, ויש בזה חשיבות רבה.
גם דפוס פראג ש"ט-ש"י ודפוס פראג שמ"ה-שמ"ו הם חשובים הרבה (אם תרצה אעלה כאן עמ' אחד מהם). האחרון היה לפני ר' דוד אופנהיים בשני עותקים, אחד מהם על קלף, ושניהם שלמים ונאים מאד. באחד מהם כנראה התפלל במועדים כניכר מהספר ומכמה הערות ומחיקות. וגם בחיבוריו שלו עצמו שעדיין בכ"י, הוא מזכיר את הדפוס הזה בכמה מקומות.
*
בנוגע למחזור שונצינו רמ"ו (לא ויניציאה, לא היה שם דפוס באותן שנים למיטב זכרוני).

אכן מה שיש בידי הוא מה שהעלית אתה, ומה שהעלית מקורו מהספריה הלאומית בירושלם מאתרה הישן (הסיגנטורות בימין מלמדות זה בנקל, עוד רואים את שיטת הקטלוג הישנה [העשרונית?] קודם ה-RI של אינקונבולים בשיטה הנכחית).

בידי יש שני סידורים שתחילתם זהה אך סופם שונה, ויתכן כי אחד מהם הוא דפוס אחר ולא שונצינו רמ"ו, או שהוא מורכב מיותר מטופס אחד וראשו שונצינו רמ"ו והמשכו דפוס אחר. וצריך בדיקה.

הטופס שלא ברור לי מהו בכותרתו בדף האחרון (עמוד א) נדפס "דין סדר זימון", ובסופו "תם ונשלם, תהלה לאל עולם". ואין קולופון. והעמוד האחרון (עמוד ב) חלק.

שבענו מטובך
הודעות: 394
הצטרף: ה' אפריל 26, 2018 8:36 pm

Re: מאגר הסידורים הממוחשב הגדול בעולם – כעת ניתן לרכישה!

הודעהעל ידי שבענו מטובך » ג' יוני 19, 2018 6:43 am

"מחזור מנהג בני רומי" שונצינו רמ"ו - מצוי באוצר.

רינת ישראל
הודעות: 17
הצטרף: ג' אפריל 17, 2018 5:41 pm

Re: מאגר הסידורים הממוחשב הגדול בעולם – כעת ניתן לרכישה!

הודעהעל ידי רינת ישראל » ג' יוני 19, 2018 5:06 pm

בעל קורא כתב:במכון מורשת אשכנז קיים מאגר גדול מאד של כתבי יד ודפוסים של סידורים ישנים, ואם כבר עושים מאגר תועלתי שכזה כדאי כבר לוודא ולבדוק שבאמת כלול בו כל החומר הזמין כיום.

מותר לחשוף שהגרעין הראשוני של המאגר החל בכלילת רוב ככל האוסף של מכון מורשת אשכנז, כאשר אנו עובדים אתם בשיתוף פעולה פורה, אך כמובן יש דברים במכון הנ"ל שאין לנו ובעיקר מה שנאסף שם בשנתיים האחרונות

שמואלייזער
הודעות: 83
הצטרף: ו' פברואר 18, 2011 12:59 pm

Re: מאגר הסידורים הממוחשב הגדול בעולם – כעת ניתן לרכישה!

הודעהעל ידי שמואלייזער » ד' יוני 20, 2018 11:49 am

אני הקטן קניתי את המאגר מבעל המאסף - כבר לפני כמה שנים טובות, כשעוד היה רחוק מהיקפו הנוכחי, ופשוט כרעתי תחת האוצר הבלום. לא יאומן כי יסופר.

רינת ישראל
הודעות: 17
הצטרף: ג' אפריל 17, 2018 5:41 pm

Re: מאגר הסידורים הממוחשב הגדול בעולם – כעת ניתן לרכישה!

הודעהעל ידי רינת ישראל » ה' יוני 21, 2018 1:17 pm

ושא_נס כתב:על דברי החכם רינת ישראל.
בנוגע למחזור דפוס לובלין - ייש"כ על מה שיש.

העיטורים אין ללמוד מהם הרבה, יתכן מאד ובמחזור המאוחר השתמשו בעיטורים של המחזור המוקדם. כבר מצאתי כמה קישוטים בדפוסי קראקא שהשתמשו בהם בספרים שנדפסו בטווח של כשלשים שנה, מהם ציורים ועיטורים מרהיבים (אף לא אחד מהספרים בהם מצויים עיטורים אלו קיים במאגרים).

בלי שיש שני הסידורים בשלמות לצורך השוואה, א"א לדעת מה יש בידיך.

יש פירוש שנוסף במחזור דפוס לובלין של"א-של"ב, או אולי בדפוס קודם לו, ויש בזה חשיבות רבה.
גם דפוס פראג ש"ט-ש"י ודפוס פראג שמ"ה-שמ"ו הם חשובים הרבה (אם תרצה אעלה כאן עמ' אחד מהם). האחרון היה לפני ר' דוד אופנהיים בשני עותקים, אחד מהם על קלף, ושניהם שלמים ונאים מאד. באחד מהם כנראה התפלל במועדים כניכר מהספר ומכמה הערות ומחיקות. וגם בחיבוריו שלו עצמו שעדיין בכ"י, הוא מזכיר את הדפוס הזה בכמה מקומות.
*
בנוגע למחזור שונצינו רמ"ו (לא ויניציאה, לא היה שם דפוס באותן שנים למיטב זכרוני).

אכן מה שיש בידי הוא מה שהעלית אתה, ומה שהעלית מקורו מהספריה הלאומית בירושלם מאתרה הישן (הסיגנטורות בימין מלמדות זה בנקל, עוד רואים את שיטת הקטלוג הישנה [העשרונית?] קודם ה-RI של אינקונבולים בשיטה הנכחית).

בידי יש שני סידורים שתחילתם זהה אך סופם שונה, ויתכן כי אחד מהם הוא דפוס אחר ולא שונצינו רמ"ו, או שהוא מורכב מיותר מטופס אחד וראשו שונצינו רמ"ו והמשכו דפוס אחר. וצריך בדיקה.

הטופס שלא ברור לי מהו בכותרתו בדף האחרון (עמוד א) נדפס "דין סדר זימון", ובסופו "תם ונשלם, תהלה לאל עולם". ואין קולופון. והעמוד האחרון (עמוד ב) חלק.

חן חן על כל שפע הידיעות
בנוגע לתעלומה על המחזור מנהג רומא הדומה לשונצינו רמו אך לא זהה לו
נדמה לי שבמאגר שלנו יש הפתרון לזה: ששם כתוב בתקייה של הדפוסים הראשונים של מנהג רשום "רסד - מחזור מנהג בני רומא, פאנו רס''ד-רס''ה שני החלקים, מועתק משונצינו רמ''ו באותו עימוד ומשלימים אחד את השני" והנה צילום ראשון ואחרון מדפוס זה:
שני עמודים.png
שני עמודים.png (1.67 MiB) נצפה 2062 פעמים


וזהו ממש מה שתיאר כבודו.

ושא_נס
הודעות: 912
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2016 11:43 pm

Re: מאגר הסידורים הממוחשב הגדול בעולם – כעת ניתן לרכישה!

הודעהעל ידי ושא_נס » ה' יוני 21, 2018 8:31 pm

תודה רבה מאד החכם רינת ישראל. שמחתני.
כעת ברור שהסיום של הטופס הלא מזוהה אצלי הוא פאנו, וכפי שכתבת. נותר לי רק לוודא שראשו גם פאנו ולא שונצינו רמ"ו...
איך שיהיה ייש"כ רב מאד.

רינת ישראל
הודעות: 17
הצטרף: ג' אפריל 17, 2018 5:41 pm

Re: מאגר הסידורים הממוחשב הגדול בעולם – כעת ניתן לרכישה!

הודעהעל ידי רינת ישראל » ה' יוני 28, 2018 5:55 pm

אני שמח להעלות כאן קונטרס חשוב שכמעט כל הכתבי יד שההתבסס עליהם הקונטרס מקורם במאגר הסידורים דידן.

הקונטרס נמצא גם באוצר החכמה בגירסאות החדשות אך כאן מופיע בגירסה קצת יותר מדוייקת (ויעלה בל"נ למהדורות הבאות של אוצר החכמה)

אשמח לקבל תגובות על קונטרס זה באשכול זה ואשתדל לענות על שאלות והערות.

אציין כי קונטרס זה כבר עלה באשכול אחר בעבר.
קבצים מצורפים
'תפלת שמונה עשרה לפי נוסח פרס ובוכרה' פורים תשע''ז סופי מועדכן שעלה לפורום אוצר החכמה1.pdf
(831.16 KiB) הורד 57 פעמים

הבטחתי
הודעות: 503
הצטרף: ג' אוקטובר 16, 2012 2:04 pm

Re: מאגר הסידורים הממוחשב הגדול בעולם – כעת ניתן לרכישה!

הודעהעל ידי הבטחתי » ב' יולי 02, 2018 3:33 pm

הרב 'רינת ישראל'
התוכל בבקשה להעלות מס' עמודים של סידור רומניא ר"ע, רצוי העמודים הראשונים..
בתודה מראש

רינת ישראל
הודעות: 17
הצטרף: ג' אפריל 17, 2018 5:41 pm

Re: מאגר הסידורים הממוחשב הגדול בעולם – כעת ניתן לרכישה!

הודעהעל ידי רינת ישראל » ד' יולי 04, 2018 1:39 pm

הנני מעלה בזאת מאמר נוסף בתחום חקר נוסח התפלה שנעשה ע"י הרב יעקב לויפר שליט"א אחד מלקוחותינו הוותיקים, רוב ככל התמונות שבמאמר נלקחו מתוך המאגר, וכן התמונה האחרונה שנשמטה משום מה בנדפס.

ברצוני רק להעיר על מה שכתב שם בהערת השוליים האחרונים שבסדור רומניא קושטא ר"ע נכתב "מודים אנחנו לך שאתה יי" וציין "קשה לראות מן הצילום אם מודפסת כאן מילת 'הוא'". אך באמת המעיין בצילום יראה שכתוב שם 'אתהו' וזה צורת כתיב ייחודית לרומניא [קנדיא ואולי גם קורפו] ודומה לזה אנחנו כותבים 'זהו' 'מהו' שהוא קיצור של 'זה הוא' 'מה הוא'. והטעם שאנחנו באמת לא מקצרים כן בשונה מהתיבות הנזכרות שגם אנו מקצרים כמדומה שהוא משום שרק תנועה קטנה קלה, כמו הסגול והפתח של 'זה' ושל 'מה', נוחה להישמט ולא תנועה גדולה כמו הקמץ של הת' של אתה.

מצורף בזאת דוגמא לכך מתוך המאגר:

קנדיא מיוחס לרומניא סידור שלם, מאה י''ד לונדון 9150 בסה''ל 6586, עמ' 41
קבצים מצורפים
image001.png
image001.png (500.35 KiB) נצפה 1763 פעמים
הרב יעקב לויפר, 'הקדושתא', עם מילואים מהרב אהרן גבאי, חצי גיבורים י (תשעז) עמ' רסג -שט.pdf
(8.92 MiB) הורד 94 פעמים

איטשע
הודעות: 134
הצטרף: ב' אוגוסט 23, 2010 4:59 pm

Re: מאגר הסידורים הממוחשב הגדול בעולם – כעת ניתן לרכישה!

הודעהעל ידי איטשע » ד' יולי 04, 2018 6:04 pm

אני מחפש סידור הנדפס בוויניציה שמ״ד - נוסח ספרד.

מרדכי וינטרויב
הודעות: 281
הצטרף: ב' דצמבר 09, 2013 7:19 pm

Re: מאגר הסידורים הממוחשב הגדול בעולם – כעת ניתן לרכישה!

הודעהעל ידי מרדכי וינטרויב » ד' יולי 04, 2018 8:16 pm

איטשע כתב:אני מחפש סידור הנדפס בוויניציה שמ״ד - נוסח ספרד.

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21476

רינת ישראל
הודעות: 17
הצטרף: ג' אפריל 17, 2018 5:41 pm

Re: מאגר הסידורים הממוחשב הגדול בעולם – כעת ניתן לרכישה!

הודעהעל ידי רינת ישראל » ד' יולי 11, 2018 12:54 pm

הבטחתי כתב:הרב 'רינת ישראל'
התוכל בבקשה להעלות מס' עמודים של סידור רומניא ר"ע, רצוי העמודים הראשונים..
בתודה מראש

כבקשתך הנני מעלה כאן 8 עמודים מדפוס רומניא קושטא ר"ע ולא הבאתי ההדפים הראשונים הקרועים בחלקם ובמקומם אני מצרף את הדפים הראשונים בסדור רומניא ונציא רפ"ג שברור לחלוטין שהועתק מקושטא (אם כי לגבי הניקוד הוא פחות מוסמך) ומצאתי רק מקום אחד שהוא שונה ממנו והוא בתפלת נשמת:

שבונציא רפ"ג נוסף קטע בגי' ללא ניקוד כ'יש אומרים': אלֹהי הראשׁונים והאחרונים אלוה כל בריו' אדון כל תולדות המהֻלל ברוֺב התושׁבחות המנהג עולמו בחסד ובריותיו ברחמים וה ער לֹא ינום ולֹא ישׁן המעורר ישׁנים והמקיץ נרדמים מחיה מתים ורופא חולים פוקח עורים וזוקף כפופים המשׂיח אלמים המפענח נעלמים ולך לבדך אנחנו מודים.

וקטע זה זהה לספרד כולל והמפענח נעלמים שיש רק בספרד וכן וה' ער שיש רק בספרד וקורפו ורק שינוי אחד שבספרד כל התשבחות וברומניא הנ"ל רוב התשבחות. וקטע זה נשמט בהוצאה הבאה ונציא שה.
קבצים מצורפים
רומניא ונציא רפג העמודים הראשונים בפרומט לא משובח משלים את החסר בקושטא (1).pdf
(939.66 KiB) הורד 38 פעמים
רומניא קושטא רע 8 עמודים ראשונים (1).pdf
(849.91 KiB) הורד 41 פעמים

הבטחתי
הודעות: 503
הצטרף: ג' אוקטובר 16, 2012 2:04 pm

Re: מאגר הסידורים הממוחשב הגדול בעולם – כעת ניתן לרכישה!

הודעהעל ידי הבטחתי » ה' יולי 12, 2018 9:58 pm

הרב רינת ישראל ייש"כ
לא ידעתי שסידור זה מצוי באוצה"ת
אני מבין שזה עותק יחידאי והשערת שנת הדפוס היא ע"פ השנה הנקובה בא' מנוסח השטרות שם.

מה"ר אברהם ירושלמי המדפיס של הסידור ונציה רפ"ג הדפיס בשנת רע"ב את המהדורה הראשונה (כנראה) של מדרש רבה, האם ישנה אפשרות שגם היה מעורב עם ר"א הלוי בהדפסת הסידור כשנתיים קודם לכן?

רינת ישראל
הודעות: 17
הצטרף: ג' אפריל 17, 2018 5:41 pm

Re: מאגר הסידורים הממוחשב הגדול בעולם – כעת ניתן לרכישה!

הודעהעל ידי רינת ישראל » ו' אוגוסט 10, 2018 2:57 pm

הבטחתי כתב:הרב רינת ישראל ייש"כ
לא ידעתי שסידור זה מצוי באוצה"ת
אני מבין שזה עותק יחידאי והשערת שנת הדפוס היא ע"פ השנה הנקובה בא' מנוסח השטרות שם.

מה"ר אברהם ירושלמי המדפיס של הסידור ונציה רפ"ג הדפיס בשנת רע"ב את המהדורה הראשונה (כנראה) של מדרש רבה, האם ישנה אפשרות שגם היה מעורב עם ר"א הלוי בהדפסת הסידור כשנתיים קודם לכן?

במאגר שלנו נכתב כך:
"ההלכות שבמחזור רומניא קושטא ר''ע שנדפס על ידי ר' אליה הלוי, זהות להלכות בוניציא רפג שנדפס על ידי ר' אברהם ירושלמי, ולכן חשב בטעות הכנסת הגדולה שהם שלו"
וזוהי הסברא הפשוטה בענין.

רינת ישראל
הודעות: 17
הצטרף: ג' אפריל 17, 2018 5:41 pm

Re: מאגר הסידורים הממוחשב הגדול בעולם – כעת ניתן לרכישה!

הודעהעל ידי רינת ישראל » ב' ספטמבר 03, 2018 3:37 pm

ראשית נקבע סוף סוף שם למאגר החשוב, ומהיום והלאה הוא יקרא "אוצר הסידורים והמחזורים".
כמו כן לשאלת רבים יש למאגר קבלות רשמיות מוכרות ממס הכנסה.
כמו כן אני יעלה כאן מדי פעם מאמרים בחקר נוסח התפלה שנערכו ונחקרו בעזרת המאגר.
וכבר עכשיו אני מעלה ארבעה מאמרים חדשים שלי.
שנים מהם נתפרסמו לאחרונה בקובץ 'בית אהרן וישראל' ועוסקים בנוסח 'יי מלכותיה (קאים) לעלם" הראשון שמוכיח שתיבת קאים מאוחרת. והשני כולל תגובת הרב דויד יצחקי לנסות לסתור זאת, ותשובה מפורטת בצידה שהפכה למאמר בפני עצמו.
ועוד שנים נתפרסמו בירושתנו ח' וי' ועוסקים בניקוד הנכון של תיבת גליותינו הראשון שבהם להוכיח שהל' ניקודה בחיריק כ'לשון חכמים' וככל הסידורים הישנים, (ויש להוסיף כעת שכן הוא בכל הסידורים המנוקדים שראיתי בגניזה), והשני לענות לתגובת הרב סלומון שתמה למה היעב"ץ למה החזיר נוסח ישן זה.
בהזדמנות זו אשיב להשגת ידידי הרב עדיאל ברויאר, בנוגע לחלוקת ספרד – קטלוניה. וזאת לאחר ששוחחתי עמו באריכות רבה בענין, והתקרבו קצת דעותינו.
כאן אתייחס רק לשאלת נוסח התפלה [ולכן אני מגיב את זה באשכול זה] הדבר מוסכם שבדור הסמוך לגירוש ספרד היו בקרב קהיות מגורשי ספרד רק שני נוסחאות תפלה האחד נוסח קטלוניה [שנדפס נוסחו לימים נוראים, והנה רישומו במאגר: "מחזור לימים נוראים לנוסח ברצלונה מנהג קטלוניה .ברכות קר''ש של ערבית ושחרית וכן נשמת וקדיש מושפעים ממנהג ספרד - טופס ב_סלוניקי רפ''ז"] שנשמר רק בקצת קהילות בארצות הבלקן כגון בקהילת קאטלון בסלוניקי וכן בעיר אלגי'ר שהגיעו אליה הרבה מגורשי קטלוניה. והנוסח השני הרווח בכל הקהילות הספרדיות היום היה מכונה בפי המגורשים 'נוסח ספרד' סתמא, כך בספרי הדפוס הראשונים כגון סדור ונציא רפ"ד ואחרים. (היה גם נוסח שלישי שהוא ארגוניה, שנוסח הקבע כמעט כספרד ורק השפעות קלות מקטלוניה אבל בפיוטים נהגו כמעט כקטלוניה).
והצביע על חלוקה זו בפשיטות האר"י בשער הכוונות (דף נ טור ד) שיש נוסח ספרד ויש נוסח קטלוניה ויש נוסח אשכנז.
אלא שהרב עדיאל בשיחתו עמי העלה אפשרות שמא כל הנוסח המכונה נוסח ספרד מייצג רק את מנהג קסטליה (ובנוסח הקבע גם את ארגוניה), ולא את ספרד המוסלמית קרי אנדולסיה. ודחה הראיה מדור הגירוש כי לטענתו יהודי אנדולסיה גורשו כמעט כולם בגירוש הראשון בק"נ. ולכן אחר כך נשארו רק קסטליה וקטלוניה.
אולם האמת שחלוקה זו היא קדומה וכבר המאירי מחלק כך את הנוסחאות שהרי כתב המאירי (מגן אבות, הענין הראשון) שבזמן קדם נהגו בקטלוניה כארץ ספרד ברובי הדברים או בכולם, ובימי הרז"ה הנהיג כל בני הקהל כמנהג ארץ פרובנס, ונקבע במחזוריהם. וז"ל: "וכבר הגיע לידינו מחזורים מארץ קטלוניא כתובים מזמן קדם קדמתה שלא היה [מנהג זה] כי היה מנהגם כארץ ספרד ברוב הדברים או בכלם. ובימי ר' זרחיה הלוי שיצא בבחורתו מעיר גירונדא וזכה ללמוד במגדל לוניל ועמד שם זמן רב וחזר לו לשם, והנהיג בשם כל בני הקהל כמנהג הארץ הלזו, ונקבע במחזרותיהם כדרך שהוא קבוע במחזורים שלנו".
ואין סיבה להניח שהמאירי לא הכיר כלל את מנהג אנדלוסיה ובטעות קרא למנהג קסטיליה מנהג ארץ ספרד.
ועכ"פ העיד המאירי בפירוש שנוסח ספרד (או קסטליה...) היה נהוג אפילו בקטלוניה עצמה לפני שחדר לשם נוסח פרובנס. ואם כן ודאי שאין נכון להגדירו כנוסח קסטיליה לבד ולכל הפחות יש להגדירו כ'נוסח כל ספרד הנוצרית" דהיינו קאסטיליה ארגוניה וכן קטלוניה הקדומה.
ויש להוסיף שלא מצאנו בשום מקור ספרדי כל שהוא שהיה נוסח נוסף בספרד שאינו אחד מהנוסחים הנ"ל, וגם בכל חיפושיי במרחבי הכתבי יד מתקופת הראשונים לא מצאתי ולא שמעתי על מציאת סידור ספרדי השונה מהנוסח הרגיל באופן חריג. וגם בכל הקהילות שהגיעו אליהם מגורשי אנדולסיא לא שמענו על התגששות בנוסח או על חדירת השפעות זרות.
ורק נוסח הרמב"ם שמקורו מאנדולסיא שונה מאד מהנוסח הספרדי. אך הרמב"ם הוא עצמאי בהרבה תחומים ואינו אמור לשקף את מנהג ספרד. ועיון עמוק בנוסח תפילתו העלה שהוא הרכבה שהרכיב הרמב"ם בגודלו מתוך הנוסח הספרדי הרגיל עם שילוב הנוסחאות המזרחיות [ואולי גם מושפע מסידור רס"ג] ואכמ"ל.
ואמנם ברור שכל מחוז ומחוז בספרד היה שונה מעט מחבירו, אבל אנו עוסקים כאן בחלוקה ראשית של 'חילוקי מסורות מן הגאונים' ובזה לענ"ד טרם הוכח שהיו בספרד מחוזות שונים עם מסורות שונות. ובפשטות כל ספרד מסורת אחת עם הבדלים פנמיים שנתהוו במשך השנים. וכמו שכל גרמניה-אשכנז זו מסורת אחת למרות השינויים המעטים בין מגנצא לוורמייזא וכו'.
לסיכום: הנוסח המכונה היום נוסח ספרדי נהג בתקופת הראשונים בכל ספרד הנוצרית דהיינו קאסטליה וארגוניה, והמאירי מעיד שגם בקטלוניה הקדומה נהג נוסח זה. ולענ"ד קרוב לודאי שנוסח זה פחות או יותר נהג בכל ספרד כולל ספרד המוסלמית, ואין שום מקור אחר סותר לזה, ובכל התקופות נקרא נוסח זה בשם נוסח ספרד סתמא.
ומ"מ יבורך מי שיחקור היטב אם היו – ובאיזו מידה - חילוקי מסורות בין ספרד הנוצרית והמוסלמית בתחומים אחרים כמנהגים, הפטרות, חלוקת פרשיות, הגות, סגנון פרשנות התלמוד, ותפוצת ספרים, נוסח ספרי התלמוד ושאר ספרי היסוד וכו' וכו'. (ורק יש להעיר שהנסיון מוכיח שכל קהילה שלא היה לה נוסח תפלה עצמאי, גם לא היו לא מסורות עצמאיות בשאר תחומים ואכמ"ל).
קבצים מצורפים
אהרן גבאי, 'בעניין נוסח יי מלכותיה (קאים) לעלם ולעלמי עלמיא', בית אהרן וישראל סיון תשעח.pdf
(829.09 KiB) הורד 23 פעמים
אהרן גבאי [י' כהן], על ניקוד תיבת 'גליותינו', ירושתינו, ספר שמיני (תשע''ה) עמ' קיא-קטו.pdf
(671.92 KiB) הורד 23 פעמים
אהרן גבאי, 'עוד בענין נוסח יי מלכותיה (קאים) לעלם ולעלמי עלמיא – תגובה לתגובה ומילואים', קובץ בית אהרן וישראל קצ''ח - אב אלול תשע''ח, עמ' קלו-קנא.pdf
(397.67 KiB) הורד 27 פעמים
אהרן גבאי, 'עוד בניקוד תיבת גליותינו', ירושתנו, י (תשע''ט), עמ' תרכב-תרכג.pdf
(127.86 KiB) הורד 23 פעמים

רינת ישראל
הודעות: 17
הצטרף: ג' אפריל 17, 2018 5:41 pm

Re: מאגר הסידורים הממוחשב הגדול בעולם – כעת ניתן לרכישה!

הודעהעל ידי רינת ישראל » ד' נובמבר 28, 2018 10:20 pm

מצורף בזאת מאמר מקיף הדן בכל שינויי הנוסח המצויים במשנת "אלו דברים" הנאמרת בכל בוקר.
ומתבסס בעיקר על הסידורים הרבים שבמאגר הסידורים והמחזורים הנ"ל וכפי שצויין בהערה שבתחילת המאמר.


מצורף גם ההערה השניה במאמר המפרטת את כל הסידורים העתיקים והנוסחאות השונות שנידונו במאמר בצירוף קטעים חדשים המסומנים כאן באדום, קטעים אלו נוספו לאחר הדפסת המאמר בעקבות בדיקת כמה וכמה קטעי גניזה חדשים. (וחשוב לציין שבקטעי גניזה אלו ה'ל' של המילה "לעולם הבא" מנוקדת בקמץ וכפי שהוכרע במאמר [פרק ו] בהרחבה).
הערה זו מהווה הצצה לעושר הגדול ורב הגווניות הנמצא במאגר הסידורים והמחזורים.

פירוט כתבי היד והדפוסים שהשתמשתי בהם לבירור 19 הנוסחאות:
רס"ג: עמ' שנח אחרי ברכת התורה שהפנים שם אינו לפי 'אא' (כרוב הספר, ודע שכת"י 'אא' נכתב בפרס ומושפע בכשלושים אחוז מנוסח פרס, כך ששליש מנוסח הפנים בסדור רס"ג אינו נוסח רס"ג אלא נוסח פרס המורחב מאד כידוע. ראה בספרי: ''תפלת שמו"ע לפי נוסח פרס ובוכרה', הנמצא באוצר החכמה, עמ' 11 בתיאור כת"י ס) אלא לפי קטע הגניזה 'או', עם שנו"ס מקטע גניזה אחר שמתחיל מתיבת 'והראיון'.
מצרים הקצר המבוסס על רס"ג (על נוסח זה ראה להלן הע' 8): קטע הגניזה TS H18.7, מכיל בצידו האחד שראיתי סוף ברכת אהבת עולם וברכות התורה ומשנת אלו דברים בנוסח זהה לקטעי הגניזה של רס"ג, (יצויין שאחר 'אלו דברים' יש שם 'אלהי הנשמה' שאין כלל ברס"ג, וכן יש פסוקי יברכך אחר ברכות התורה שלא נזכרו ברס"ג אך יש פסוקים אלו גם בשאר הקטעים של מצרים הקצר כגון TS NS 122.36). הובא צילומו במדור הצילומים. ויש עוד הרבה קטעים מנוסח זה (ובכולם אין הפסוק "ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם"): ENA 2108.1 (אלו דברים עד "והראיון וגמילות", וברכות התורה והגומל, הכל בנוסח מצרים הקצר); ENA 1968.8 (אלו דברים בשלימות ואלהי נשמה מתאים למצרים הקצר); ENA 2174.7 (אלו דברים עד "אב ואם וגמילות", ואלהי נשמה מתאים למצרים הקצר) וכולם זהים בנוסחם. ויש בגניזה עוד כמהקטעים שבכולם נוסח אלו דברים זהה למצרים הקצר אך יש בהם גם תפילת לעולם יהא שאין כלל ברס"ג ומצרים הקצר וכן אלהי נשמה ארוך בהם יותר ממצרים הקצר, והם הקטעים: ENA 2851.12 (אלו דברים בשלימות, עם חלק מברכות השחר ולעולם יהא אדם); ENA 3216.9 (אלו דברים בשלימות [נכתב ברישא "וגמילות חסדים" והוגה "וגמילות חסד"], עם אלהי נשמה לא הקצר וברכות השחר ולעולם יהא אדם); Paris, AIU IV.A.24 (אלו דברים, בפנים חסר הרישא בטעות הדומות והושלם בגליון ולעולם יהא אדם); T-S AS 109.122 (דף התאמנות סופר, מכיל ברכת התורה, תחילת יברכך, תחילת אלו דברים (עד והראיון), לעולם יהא אדם, ברכת הלבנה, משובש מאד). ולכאן שייך גם קטע הגניזה Strasbourg 4077.110 שיש בו רק אלו דברים בשלימות [נכתב תחילה ברישא "וגמילות חסדים ואהבה", ונמחק "חסדים ואהבה", אך שכח המגיה להוסיף "חסד"] אך ממה שיש בו הפסוק "ושמו את שמי מוכח שאינו מצרים הקצר. [אבל הקטע T-S Misc.36.138המכיל הקדמה על תלמוד מעניין של חכם מאוחר על סדר זרעים, שרד בדף זה רק משנה ראשונה של פאה וכנוסח הספרדי (גמילות חסדים ברישא, ו'פירותיהם'). וגם הקטע ENA 2177.32 הוא בכתיבה ספרדית ומכיל אלו דברים ועקידה בנוסח ספרדי רגיל].

רשב"ן: כת"י המשובח אוקספורד בודלי 262, קטלוג נויבאואר 896 נעתק בשנת ד' אלפים תתקס'''ג מכת''י המחבר, עמ' 10. ולעיתים הבאתי גם נוסח סדור רשב''ן כת'''י וטיקן 497 ס' 538, המושפע רבות מנוסח פרס.
רמב"ם: מתוך סדר התפלה להרמב"ם שבסוף ספר אהבה ע"פ 'ספר החתום' וכתבי יד תימן ועיין הע' 96 שבפרט אחד קטנטן נראה שכתבי תימן יותר מדוייקים מספר החתום.
תימן (מבוסס על הרמב"ם): נוסח תימן בלאדי היום וכמובן בדקתי גם בכמה וכמה ישנים (כגון תכלאל בלדי משנת ש''מ, עם פירוש, כת''י בהמ''ל 4806 ס' 25707, וגם נעזרתי בהערות שב'סדור הרמב"ם' הוצאת נוסח תימן) ויש שינוי אחד חשוב בין החדשים לישנים עיין הע' 79.
גניזה: קטע א TS 8K10 קטע זה יש חלק מברכות התורה בנוסח שלא הצלחתי לזהות, לא זהה לרס"ג, אלו דברים אחרי פסוקי ברכת כהנים, שרד רק "אילו דברים שאין להם שיעור הפאה והביכורים והראיון וגמילות חסד ותלמוד תורה <אלו> דברים" [השלמתי חצאי מילי קרועות כשאין בהם חילופי נוסחאות]. קטעים ב-ד מסדר לימוד כל שהוא: ב' T-S E2.81 (חציו מטושטש, קטע זה קדום הוא ושרדה בו הצורה "שאדן אוכל" ולא מצאתיה באף אחד מן הסידורים שבדקתי במאמר זה); ג' JTS ENA 3057.2 (פותח ב'אלו דברים'); ד' T-S NS 329.213. שלשת קטעים אלו הם חלקים מסידור מאותו מנהג (לא ברור המיקום בסידור והמנהג) ומכילים את סדר הלימוד הבא: איזהו מקומן, אמר רבי יהושע מקובל אני ... שאין אליהו.. ולב בנים על אבותם, אלו דברים, ר"ש ברבי אומר אומר הרי הוא אומר רק חזק, ר' חנינה בן עקשיא אומר רצה המקב"ה, [אמר ריב"ל עתיד המקב"ה להנחיל, אמר ר' אלעזר אמר רבי חניה תלמידי חכמים מרבים, אין כאלוקינו ג.] [ברוך אלוקינו , יתגדל. א]. סדר זה אין לו דמיון כלל בשאר מנהגים בברכות השחר ולכן סביר להניח שאין זה מתפלת השחר אלא איזה סדר לימוד אולי לקט משניות שנאמר בסוף לימוד מסכת אבות.
וכעת מצאתי בגניזה קטע ארוך של סדר לימוד זה באריכות, - Or.1080 1.48, ומכיל כל מיני קטעים אגדתיים שקשורים לתפילה והוראות לתפילת לעולם יהא אדם ותפלת בית המדרש ועוד, ובדף האחרון [חסר דף לפניו] יש סדר לימוד זה: שאין אליהו.. ולב בנים על אבותם, "אלו דברים שאין להם שיעור וגו' אלו דברים שאדם אוכל וגו'" בורא עולם במדת רחמים עד בטל כל גזירות קשות ממנו ומכל יש'ראל ב"א יי שומע תפלה ותחנונים , תנא דבי אליהו, מזכירין יציאת אמר ר' אלעזר אמר רבי חנינה תלמידי חכמים מרבים, ברוך אלוקינו , ברוך יי לעולם אמן ואמן ימלוך יי לעולם אמן ואמן. אמר ריב"ל עתיד הקב"ה להנחיל.. בשלום.
ראה עוד: מנחם כ"ץ, 'קטעי משנה ותלמוד בסידורים ובמחזורים', ספטמבר https://fjms.genizah.org/ 2017, מהנספח שם הגעתי לרוב הסידורים בגניזה המביאים משנת פאה [תודתי לידידי הרב מרדכי ויינטרויב על ששלח לי בטובו מאמר זה, ולהרב נועם קפלן שטרח להשיג עבורי צילומי הקטעים] שם הזכיר גם את הקטעים הבאים:Or. 1080.6.6 ;Or. 10578 M/6.2 ;T-S NS 215.29 ; T-S AS 102.224; ENA 1487/95. ולא הספקתי לעיין בהם.
פרובנס: סדור כמנהג פרובנס, מקוטלג בטעות כצרפת, מאה יג-יד, פריס 637; סדור שלם פרובנס מיוחס לספרד, מאה י''ג, כ''י פריס 590, ס' 10550; כת"י בהמ"ל 4601; סדור מנהג פרובנס, מיוחס לאיטליה, מאה י''ד לונדון 694 ס' 5060 עמ' 47. בסדור 'סדר התמיד' של פרובנס המאוחר הנוסח מועתק מתוך בסדורי הספרדים הישנים בלא שינוי ובפרט יצויין שחסר כל הרישא כמו בספרד הישן ראה להלן הע' 86.
צרפת (הרכבת אשכנז ופרובנס): 20 כת"י המובאים ע"י צור שפיר עמ' 162-175; מחזור ויטרי מהדורת גולדשמידט עמ' קב; ובדקתי בעצמי גם את סדור קדום כמנהג צרפת כת''י פריס 634, המחצית השניה של המאה הי''ב לערך, וגם סדור מנהג צרפת עם השפעות מפרובנס, נכתב בין השנים קס''ט - קפ''ז, כ''י פריס 642, ונראה שבברכות השחר וסביבתם לא הושפע מפרובנס (וכן גורס כאן 'שבין אדם לחבירו' שאינו נפוץ בפרובנס). [שני אלו נכללים אצל שפיר הנ"ל] סדור צרפתי פריס 33, מאה יג יד וכמדומה ששפיר לא השתמש בו.
אנגליה (סניף של מנהג צרפת): כת"י מסוף המאה הי"ב לערך, אוקספורד קורפוס קריסטי קולג' 133; כתב יד מן המאה הי''ג - פריס 633; נוסח התפילה שבספר עץ חיים לונדון, עמ' סז. המשקף את מנהג אנגליה.
פולין (סניף של מנהג אשכנז): סדור כמנהג אשכנז המזרחי, עם פירוש לחלק מהתפילות והפיוטים, שנת ק''נ, פריס 646, דפוס פראג רע"ו; שלשת דפוסי לובלין.
ספרד: דפוס נאפולי ר"נ אחר העקידה (ודלא כשפיר עמ' 160, שכתב שאינה מופיעה בדפוס זה); דפוס ליסבון ר"נ; דפוס ונציא רפ"ד המועתק מליסבון ר"נ; כת"י בהמ"ל מהמאה י''ד-ט''ו בהמ''ל 4674 סה''ל 25577; בסדור זכר צדיק כת"י המוזיאון הבריטי 11594 סה''ל 8351 [אלא ששם מופיע גם הרישא וכן הוגה שם כל הנוסח כמו משנת פאה וכמו שצויין שם להדיא בגליון ולכן לא הבאתי נוסחאותיו אלא אציין שחסר שם חסר בט"ס 'שאדם' וגורס גם ברישא 'וגמילות חסדים' וגורס 'פירותיהם' ולא גורס 'לו לעולם' וגרס 'בין אדם']; סידור ספרדי בערך משנת רכו כת"י לונדון or_5866 עם הלכות ע''פ טור; כת"י פריס 592 ס' 10552 משנת רמד.
קטלוניה (הרכבת ספרד ופרובנס): סדור קטלוניה מיוחס לספרד, וטיקן 360 ס' 705, עמ' 17-18 בסריקה; סדור קטלוניה כת''י גינצבורג 821; סדור קטלוניה לכל השנה כת''י אוקספורד 1137. קטע הגניזה ENA 2491.11 - כתיבה ספרדית וזו נוסחו : סוף פרשת הקרבנות פסוקי ברכת כהנים ואחר כך "אלו דברים שאין להם שיעור הפיאה והביכורים והראיון אלו דברים שאדם עושה אותם ואוכל מפירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא ואלו הן כיבוד אב ואם וגמילות חסדים וביקור חולים והכנסת אורחים והשכמת בית הכנסת ובית המדרש והבאת שלום בין אדם לחבירו ות"ת כנגד כולם" ואח"כ פסוק וערבה תחילת אביי הוה. הכל מתאים לנוסח קטלוניה ולא לנוסח ספרד ויתכן גם שהוא מפרובנס.
איטליה: הרבה כתבי יד ודפוסים ראיתי וכולם זהים, ועיין הע' 129.
רומניא: דפוס קושטא ר"ע (והעתקו ונציא רפ"ג). (אין כמעט כתבי יד אמתיים של סידורי מנהג זה ואכמ"ל).
קנדיא (הרכבת רומניא וצרפת): קנדיא מיוחס לרומניא לחול ולליל שבת עם ברכת המזון, מאה ט''ו, כת''י ירושלים 3318.8; קנדיא מיוחס לרומניא סידור שלם, מאה י''ד לונדון 9150 ס' 6586.
קורפו (הרכבת רומניא ואיטליה): כת"י המוזיאון הבריטי 11669, ראה הע' 11 בהרחבה.
צפ"א: צפון אפריקה, כת''י פרמה 1741, ס' 12968. אחרי איזהו מקומן ומשנת מאימתי.
אר"צ: סידור ארם צובה, מהמאה הי''ד, כת''י אוקספורד 1146 ס' 16710, וגם דפוס ונציא רפ"ז אך הוא מושפע רבות מן נוסח המדפיס הספרדי שהדפיס את סדור הספרדי שלא שנים קודם (ונציא רפ"ד) ומי שלא בודק בכתבי היד של מנהג אר"צ ורק מצטט נוסח מדפוס זה, ומביאו כמנהג אר"צ, והוא נוסח הנמצא גם בספרדי הנ"ל תולה מעותיו על קרן הצבי. כשהבאתי במאמר זה נוסחאות אר"צ ולא ציינתי מקורו היינו שכן גם בכת"י וגם בדפוס.
בגדד: כת"י מוסקבה גינצבורג 1283 ס' 48378, משנת ה' אלפים ש"ה, שאינו לא כפרס ולא כאר"צ ולא כגניזה, ומחמת דמיונו לנוסח אר"צ כניתי אותו בעבר 'אר"צ ב', וכעת מצאתי הוכחות שהוא מנהג בגדד הקדום ואכמ"ל. אלו דברים נמצא שם בעמ' 25.
פרס: נוסח התפילה של יהודי פרס בכתב יד - סידור נוסח הקדמון של פרס ובוכרה, שלמה טל [מהדיר], ירושלים תשמ''א, עמ' 31. וכן נעזרתי בסדור רשב''ן כת'''י וטיקן 497 ס' 538, המושפע רבות מנוסח פרס, ראה הע' 154.
כפא (הרכבת רומניא ופרס): מחזור כפא, עם יותר השפעות פרס, מוסקבה ספריית המדינה 78 ס' 52013, עמ' 102, ובמשנה זו כולו כרומניא (קושטא ר"ע וונציא רפג) מלבד שינוי אחד שגורס "שבין אדם" בשי"ן כפרס וכן שמנקד "לעולם הבא" הל' בשוא כפרס ולא בקמ"ץ כרומניא. ובמחזור כפא דפוס קלעא משנת תצ"א, הרישא כרומניא דהיינו ללא 'גמילות חסדים ותלמוד תורה' והסיפא כולה כספרד כולל 'בין איש לאשתו'.


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: שומר ו־ 46 אורחים