בספר ציוני על התורה מצטט כמה וכמה פעמים "מגילת סתרים".
מגילת סתרים זו אינה רשומה אצלו בהקדמתו בראש הספר, כספרים אשר השתמש בהם.
דרך משל פיסקא זו:
ציוני פ' לך לך
שוב מצאתי במגילת סתרים למה אנו מברכין באות ברית קדש דע כי שדי הוא חותמו של הקדוש ברוך הוא וכאשר ראשו של אדם ושתי זרועותיו זקופין למעלה נראית כדמות שי"ן וכאשר זרוע השמאל פשוט והימיני נח נראה כדמות ד' וברית מילה היא י' הרי שד"י. ולאומות אין להם ברית מילה וחסר היו"ד ושדי הוא יסוד עולם. ויען שהיא קרובה למלכות והיא מ"ה שוד"ד בגימטרי' שד"י כשוד משדי יבא מספיק למבין.
למה כונתו בכותבו "במגילת סתרים" בנדון זה ובמקומות אחרים בספרו?
בחיפוש עלה כי בספר התורה והחיים בארצות המערב בימי הבינים - כרכים 2-3 - דף 105 כתוב כך: "מגלת הסתרים הוא הכ״י הנקרא ״צפוני ציוני״ (נמצא אצל ריר יעללינעק) ושם כתוב בסופו : ״ונ״ל כי קשקושי העכו״ם נעשה על סיכה זו כי הם מקשקשים בעת מותם בקבורתם״ . בנראה לא ירע המחבר עדיין כי ה״מגלת סתרים׳ נקראה בשם ״צפוני ציוני״ וע״כ יש מספר...". ההמשך מקוטע ואם אפשר אודה למי שיעלה פה הפיסקא בשלמותה מספר התורה והחיים וכו'.
איך שיהיה קצת פלא לומר שהרב ציוני יעתיק מספרו "צפוני ציוני" ויכנה ספרו זה "מגילת סתרים". ומעיקרא הפיסקא הנ"ל בפ' לך לך אינה בספר צפוני ציוני (נ"י תשמ"ה מכ"י אוקספורד).
היש עוד מחסידי אשכנז שמביאים ממגילות סתרים למיניהם? אולי אפשר לעמוד על התופעה על פיהם ולנסות לזהות קצת יותר?
ייש"כ למשיבים