י"ג מצות נתנו קודם שעשו את העגל

[לייבעדיג יענקל]

כתב חד מקמאי:

תרי"ג: י"ג מצות נתנו קודם שעשו את העגל, כנגדם י"ג בהמות שמעלין גרה. לאחר שעשו את העגל נתן להם ת"ר, ושלש אלפים למצוה אחת הרי (י"ח) [ק"פ] רבבות, כנגד עדן שהוא ק"ף ריבוא שנים. וי"ג מצות נגד י"ג חופות שבגן, ונתן התורה בי"ג מידות, ונתנו י"ג מידות למשכן, ואחר כך נקרא גן שנאמר יבוא דודי לגנו".

לא ברור לי לאלו י"ג מצות הכוונה. לכאורה עשרת הדברות, ומה עוד? שמא המצות שניתנו במרה?
ומה עם ז' מצות ב"נ?
ובעצם, עשרת הדברות כוללות בתוכן יותר מי' מצות?

יש מי שיכול לברר ולהבהיר הדברים?
וכמו"כ, האם ידוע על מקבילות לרעיון זה?

[חד ברנש]

כבר שכבר כתבת: עשרת הדברות + שבת, דינים וכיבוד אב ואם שנצטוו קודם לכן, במרה (עי' סנהדרין נו ע"ב).
אבל יש כאן בעיה, שאחת מעשרת הדברות היא כיבוד או"א, ונמצאו רק שתים-עשרה מצוות.

[דרומי]

אם איני טועה לדעת רש"י בפירושו לתורה גם פרה אדומה נצטוו במרה, ואתי שפיר

[דמשק]

אבל גם שבת הוא אחד מעשרת הדברות

[דרומי]

האמת ששבת זה כמה מצוות מתוך התרי"ג. ואם כן אפשר ליישב

[כלבאשבוע]

יש לכאו' סתירה ברש"י לגבי אלו מצוות ניתנו במרה

[מה שנכון נכון]

קשה להתעלם מכל המצוות שבפרשת בא.
אולי מנין הי"ג מתייחס רק למצוות עשה, שניתנו לישראל לקיימן בפועל, ולא לאזהרות ל"ת.

ע"פ מנין המצוות לרמב"ם אפשר למצוא י"ג עד סוף יתרו:
פ"ו. מילה. קדוש החדש. שחיטת הפסח. אכילתו. השבתת חמץ. מצה. ספור יציא"מ. פדיון פט"ח. עריפתו. קדוש בכורות. זכור את יום השבת. כבוד אב ואם. (את אנכי ה"א לא כללתי).
אפשר לגרוע ממצות אלו (למנות למשל פדיון ועריפה כמצוה א', ועוד אופנים), ולמנות במקומן תפלין. עשיית מזבח. פרה אדומה. וכי"ב.

[לייבעדיג יענקל]

ייש"כ לכל המשיבים.
אך הדברים עדיין אינם מחוורים לגמרי. כפי שציין הרב משנ"נ קשה להתעלם מהמצות שבפר' בא, ומצד שני קשה לומר שהכוונה רק למצות עשה שהרי הכותב ממשיך שכל ת"ר המצות האחרות נתנו לאחר מעשה העגל.

[קאצ'קלה]

רבי נתן גשטטנר בספרו להורות נתן (פרשת בשלח עמ' ריא) מביא, כי בצאת ישראל ממצרים כבר קיימו י"ג מצוות:
א-ז. שבע מצוות בני נח.
ח. פסח.
ט. מילה.
י. לא נחשדו על העריות.
יא. לא דיברו לשון הרע.
יב. לא שינו את שמם.
יג. לא שינו את לשונם.
אחרי כן קיבלו עוד ת"ר מצוות. וביחד הרי תרי"ג. עכ"ד.

לא הבנתי כמה פרטים מתוך החשבון הזה:
א. ב'שבע מצוות בני נח' כלולות יותר משבע מצוות, כידוע.
ב. 'לא נחשדו על העריות', כבר נכללה בשבע מצוות בני נח (גילוי עריות). נמצא שהוא מונה מצוה אחת פעמיים, ואות י' הנ"ל מיותרת. [מלבד אם נרצה ליישב בדוחק, שכלל ישראל היו זהירים במצרים גם על 'לא להתקרב לעריות' (מצוה קפח בספר החינוך), ולא ברור אם בני נח נצטוו גם על זה].
ג. נניח ש'לא שינו את שמם' ו'לא שינו את לשונם' נכללות ב'לא ללכת בחקות הגוים' (מצוה רסב), אין כאן שתי מצוות, כי אם מצוה אחת. י"ב וי"ג הנ"ל הן אחד.

אחרי כל האריכות, אין זה ענין למצוות שקודם העגל ושאחרי העגל. סתם הבאתי בדומה לדומה, חשבון של י"ג ועוד ת"ר מצוות ומה שקשה על זה.

[מה שנכון נכון]

לא הבנתי כמה פרטים מתוך החשבון הזה:
א. ב'שבע מצוות בני נח' כלולות יותר משבע מצוות, כידוע.

יש לאופן חישוב זה מקור. ראה רש"י בישעיהו על כרם היה לידידי ויטעהו ש[ו]רק. וכן אי' ברות שכשנתגיירה נתוספו לה רו"ת מצות. [ובאופ"א כת"ר - תרי"ג ועוד ז'].

[קראקובער]

לא ברור לי לאלו י"ג מצות הכוונה. לכאורה עשרת הדברות, ומה עוד? שמא המצות שניתנו במרה?
ומה עם ז' מצות ב"נ?
ובעצם, עשרת הדברות כוללות בתוכן יותר מי' מצות?

לפי אחד ממוני המצוות כיבוד אב וכיבוד אם הם שתי מצוות.

[קאצ'קלה]

על השאלה הלא עשרת הדברות כוללות יותר מעשר מצוות, חשוב להעיר שכבר דברו קדמונינו בזה, בנוגע לאומרם כי מפי הגבורה שמענו שתי מצוות (אנכי ולא יהיה לך) ומפי משה רבינו תרי"א מצוות. והלא שתי הדברות הראשונות כוללות חמש מצוות (כה-כט במנין החינוך), ונשאר למשה רבינו להשמיע תר"ח מצוות בלבד? ויש בזה יישובים שונים.

[דרומי]

אולי כוונתו ע"פ הידוע שבמעמד הר סיני התחדשו כל המצוות, וגם המצוות שנאמרו קודם לכן הוצרכו לאמירה מחדש (וכדברי הרמב"ם שאין אנו מלין בגלל אברהם כו', אלא בגלל שמשה רבינו צוה בסיני).

ומעתה אינך צריך לצרף את המצוות שנאמרו במרה ובמצרים, אלא אך ורק את המצוות שנאמרו בעשרת הדברות ולאחריהם.