מנהגי ק"ק חונן דל בהאג מאת מהר"ר שלמה סרוק - פורום אוצר החכמה

מנהגי ק"ק חונן דל בהאג מאת מהר"ר שלמה סרוק

איתור מקורות נעלמים, מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 10816
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

מנהגי ק"ק חונן דל בהאג מאת מהר"ר שלמה סרוק

הודעהעל ידי איש_ספר » ה' אפריל 26, 2018 2:02 am

תח"י קובץ מנהגי ק"ק הנ"ל, נקרא חשק שלמה, מלאכת שלמה, הוא מהר"ר שלמה סרוק ע"ה

בין המנהגים ראיתי שם, שאומרים תיקון ליל שבועות ביום שבועות אחר מנחה וכן שמתרגמים הפטרת חזון, אע"פ שאין מתרגמים שאר הפטרות.

מי שיודע מקבילות למנהגים אלו, אשמח אם יציין כאן.

כמו"כ אשמח בכל מר"מ על ק"ק הנ"ל ועל החכם הנזכר.

(ראיתי מזכירים את החכם יעקב בן שלמה חזקיהו סרוק ואני נבוך אם הוא בנו, כי אביו אינו חותם בשום מקום בשם חזקיהו).

מה שנכון נכון
הודעות: 8230
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: מנהגי ק"ק חונן דל בהאג מאת מהר"ר שלמה סרוק

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ה' אפריל 26, 2018 2:28 am

איש_ספר כתב:וכן שמתרגמים הפטרת חזון.

ללשון לעז (לא תיב"ע).
וע' בכש"ט א-ב עמ' תכא שכ"נ באמ"ד.

הגהמ
הודעות: 1146
הצטרף: א' אוגוסט 07, 2011 5:49 pm

Re: מנהגי ק"ק חונן דל בהאג מאת מהר"ר שלמה סרוק

הודעהעל ידי הגהמ » ה' אפריל 26, 2018 5:12 am

איש_ספר כתב:כמו"כ אשמח בכל מר"מ על ק"ק הנ"ל ועל החכם הנזכר.

(ראיתי מזכירים את החכם יעקב בן שלמה חזקיהו סרוק ואני נבוך אם הוא בנו, כי אביו אינו חותם בשום מקום בשם חזקיהו).

מצאתי בJewish Encyclopedia vol. 9 pp. 229-239 כדברים האלה:
בשנת 1703 ייסד יעקב וייגא ק"ק פורטוגאזית בהאג בשם 'חונן דל'. בשנת 1707 ייסדו בני משפחת פריירא עוד ק"ק פורטוגאזית שם שנקראה בשם 'בית יעקב'. לאחר מאמצים רבים התאחדו שתי הקהלות בשנת 1743 תחת השם 'ק"ק חונן דל'. בין השנים 1752-1784 כיהן כרבה של הקהלה הפורטוגאזית הר' שלמה סרוק (Saruco בלע"ז) דנן.

עוד מצאתי בחיפושי שבספריית עץ חיים באמסטרדאם נמצאים פירושים על תהלים ומשלי ועוד איזה חיבורים מהר' שלמה סרוק דנן בכתב ידו [ובא' מהם נרשם: 'מעשיות: העתיק יצחק בן שלמה סרוק אמשטרדאם']. על א' מהם חתם 'שלמה סרוק חזן ומורה דין דק"ק חונן דל'.

עוד עליו בשפת הולנדי במסמך המצורף (נסיתי לתרגם ללא הצלחה רבה, אבל פרט זה דליתי משם שהיה מגזע המדקדק ר' מנחם בן סרוק).

גם מצאתי שאיש בשם שלמה חזקיהו סרוק נקבר באמסטרדאם בשנת 1769 (ואחד בשם יעקב רפאל בן שלמה חזקיהו סרוק נקבר שם בשנת 1766) וא"כ אי"ז ר' שלמה דנן.
קבצים מצורפים
Geschiedkundige aanteekeningen, betreffende de portugesche Israelieten in Den Haag en hunne synagogen aldaar.pdf
(122.12 KiB) הורד 21 פעמים

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 10816
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: מנהגי ק"ק חונן דל בהאג מאת מהר"ר שלמה סרוק

הודעהעל ידי איש_ספר » ה' אפריל 26, 2018 8:15 am

מה שנכון נכון כתב:
איש_ספר כתב:וכן שמתרגמים הפטרת חזון.

ללשון לעז (לא תיב"ע).
וע' בכש"ט א-ב עמ' תכא שכ"נ באמ"ד.

אכן ז"ל שם
והמנהג אצלנו הוא שאלו ההפטרות אומרים החזנים כל אחד בשבת שאינו מתפלל, ואמרים אותן בניגון משונה מכל שאר ההפטרות, וגם נוהגים ללועז הפטרת חזון ישעיה לבד וזה כפי מנהג ישן שיש בינינו, ואיני יודע למה נשתנו זאת ההפטרה מן האחרות כיון שכל השלשה הן שוות בענין, ואולי הטעם הוא שהקדמונים לא היו רוצים להטריח כל כך את הצבור בשלשה שבתות, ואף על גב שכוונתם היתה להבין את העם התוכחות, מפני שבימים הקדמונים רוב הקהל לא היו מבינים לשון הקדש, לפי שהיו באים נברחים מתחת ידם של מלכים קשים שגוזרים על היהודים גזרות קשות ורעות ואין להם רשות לעסוק בתורה כמו שעדיין עושין עוד היום בממלכת צרפת ובפורטוגל, ויבואו בעבור זאת להציל את נפשם ולחסות תחת כנפי השכינה במדינות שרים רחמנים וטובים כמו המדינות האלו וכיוצא בהן, ולפיכך סברו חכמינו הקדמונים ללעז בלבד הפטרת חזון שהיא היותר קרובה ליום זכרון החרבן כדי לעורר הלבבות להתאבל כראוי על כל הטובה שנאבד ממנו, ואף על פי שבזמן הזה לא היה צריך לאומרה אלא בלשון הקדש בלבד כמו שאר ההפטרות כי רוב האנשים מביני אותו מנהג אבותינו בידינו
ותודה על המר"מ.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 10816
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: מנהגי ק"ק חונן דל בהאג מאת מהר"ר שלמה סרוק

הודעהעל ידי איש_ספר » ה' אפריל 26, 2018 8:21 am

הגהמ כתב:
איש_ספר כתב:כמו"כ אשמח בכל מר"מ על ק"ק הנ"ל ועל החכם הנזכר.

(ראיתי מזכירים את החכם יעקב בן שלמה חזקיהו סרוק ואני נבוך אם הוא בנו, כי אביו אינו חותם בשום מקום בשם חזקיהו).

מצאתי בJewish Encyclopedia vol. 9 pp. 229-239 כדברים האלה:
בשנת 1703 ייסד יעקב וייגא ק"ק פורטוגאזית בהאג בשם 'חונן דל'. בשנת 1707 ייסדו בני משפחת פריירא עוד ק"ק פורטוגאזית שם שנקראה בשם 'בית יעקב'. לאחר מאמצים רבים התאחדו שתי הקהלות בשנת 1743 תחת השם 'ק"ק חונן דל'. בין השנים 1752-1784 כיהן כרבה של הקהלה הפורטוגאזית הר' שלמה סרוק (Saruco בלע"ז) דנן.
תודה כל האינפורמציה החשובה
הנה מש"כ מהר"ר שלמה בחיבורו חשק שלמה הנזכר
לשבת שירה
מלבד ששבת זו היא בעצמה זמן שמחה גדולה בכל קהלות ישראל מפני שאומרים בה שירת הים זכר לגאולה שהיתה לאבותינו כשיצאו ממצרים, אנו יש לנו בקהלתנו שמחה מכופלת ומיותרת עליה והיא שבשנת התק"ג ליצירה נשתתפו שתי קהלות שהיו במדינה הזאת ועשו שלום ביניהם ונזדוגו ביחד, כי הרבה שנים היו בעיר הזאת שתי בתי כנסיות ואף על פי שעיר קטנה היא ואנשיה בה מעט היו מפוזרים ומפורדים, וכל אחד היה מקשה עורפו נגד חברו ואין שום אדם בעולם היה יכול לחברם, עד שהקב"ה נתן בלב זכאין לזכות את הרבים והם ארבעה עמודים אשר נשען עליהם בנין האחוה והשלום שטרחו בכל עוז להתחברם ביחד הלא הם, הישיש הנכבד כה"ר בנימין טישיירא נ"ע, וכמה"ר יצחק בן יצחק נוניס אינריקיס, והגביר הנעלה החסיד ועניו כמה"ר משה די יעקב די פינטו, ונשתתף עמהם הגביר הנעלה יהוסף אברבנאל לשלם חמישי כמנין חמשה חומשי תורה כולם שוים לטובה, השתדלו לעשות זווג בין הקהלות ותידד שנתם מעיניהם ומחלו על כבודם וישפילו עצמם לדבר מצווה וכוונתם לשם שמים, ולא שקטו ולא נחו עד שגמרו את הדבר התכלית היושר והסכימו כולם פה אחד לכל מה שעשו הפקידים ביניהם זכות הרבים יגן עליהם, וה' ברוב חסדיו יברך את כל מעשה ידיהם ויזכו לחזות בבנין בית קדשנו ותפארתנו ובביאת משיחנו והכנסת נדחי ישראל שיהיה במהרה בימינו, ולכן קבעו בשבת זו לזכור בבית הכנסת בכל שנה ושנה השמחה הגדולה הזאת, ומדליקין כל הנרות והחזן חייב לשיר בין בתפלת ערבית בין בשחרית כל מה שהוא ביכולתו כמו בשמחת תורה או בשבת נחמו, והאנשים הנזכרים לעיל נוהגים לנדור מעות לצדקה ולמשרתים לזכר היום שהוא להם כמו יום טוב.


סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 10816
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: מנהגי ק"ק חונן דל בהאג מאת מהר"ר שלמה סרוק

הודעהעל ידי איש_ספר » ה' אפריל 26, 2018 11:42 am

איש_ספר כתב:בין המנהגים ראיתי שם, שאומרים תיקון ליל שבועות ביום שבועות אחר מנחה
מי שיודע מקבילות למנהגים אלו, אשמח אם יציין כאן.


הנה הדברים במקורם
נוהגים בקהלתנו לומר ביום ראשון של שבועות התיקון של תורה נביאים וכתובים בבית הכנסת במקום שבשאר קהלות אומרים אותו בישיבות, אבל כיון שבעונותינו לא יש כאן שום ישיבה לשמוע דברי תורה כמו שיש בכל קהלות ישראל תיקנו לאומרו בבית הכנסת, ומתחילין מיד אחר המנחה וגם החזן המתפלל מתחיל לקרות ומשנהו חברו, ואין נוהגים ללבוש טלית בשעת התיקון, וכל מי שרוצה לקרות אחריהם רשאי, ואחר שקראו כל הסדר ושנו איזה פרקים של משנה עם הקדישים שאומרים בנתים יאמר החזן מי שבירך לקהל כמו שעושין בשבת.

המנהג ידוע ממקומות אחרים?

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 10816
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: מנהגי ק"ק חונן דל בהאג מאת מהר"ר שלמה סרוק

הודעהעל ידי איש_ספר » ה' אפריל 26, 2018 12:01 pm

הגהמ כתב:מצאתי בJewish Encyclopedia vol. 9 pp. 229-239 כדברים האלה:
בשנת 1703 ייסד יעקב וייגא ק"ק פורטוגאזית בהאג בשם 'חונן דל'. בשנת 1707 ייסדו בני משפחת פריירא עוד ק"ק פורטוגאזית שם שנקראה בשם 'בית יעקב'. לאחר מאמצים רבים התאחדו שתי הקהלות בשנת 1743 תחת השם 'ק"ק חונן דל'. בין השנים 1752-1784 כיהן כרבה של הקהלה הפורטוגאזית הר' שלמה סרוק (Saruco בלע"ז) דנן.
.

אכן לעיתים הוא מכונה סרוקו, כנראה שההיגוי של השם הוא כמו שנכתב בלועזית?
אולי זה קשור לניב ההולנדי או הפורטוגזי?

הגהמ
הודעות: 1146
הצטרף: א' אוגוסט 07, 2011 5:49 pm

Re: מנהגי ק"ק חונן דל בהאג מאת מהר"ר שלמה סרוק

הודעהעל ידי הגהמ » ה' אפריל 26, 2018 12:54 pm

איש_ספר כתב:אכן לעיתים הוא מכונה סרוקו, כנראה שההיגוי של השם הוא כמו שנכתב בלועזית?
אולי זה קשור לניב ההולנדי או הפורטוגזי?

אכן, ומצאנו כיוצ"ב גם אצל בעל ספר היוחסין (שהיה פורטוגזי) שלא כמו שהוא נכתב 'זכות' הוא נקרא Zacuto.

לע"ע אינני נזכר בפרטים אבל כמדומני שאפשר למצוא כיוצ"ב גם בספרד ואיטליה (וכנראה שרווח אצל דוברי שפות לטיניות).

קאצ'קלה
הודעות: 1191
הצטרף: ג' נובמבר 20, 2012 8:26 pm

Re: מנהגי ק"ק חונן דל בהאג מאת מהר"ר שלמה סרוק

הודעהעל ידי קאצ'קלה » ה' אפריל 26, 2018 7:08 pm

איש_ספר כתב:
איש_ספר כתב:בין המנהגים ראיתי שם, שאומרים תיקון ליל שבועות ביום שבועות אחר מנחה
מי שיודע מקבילות למנהגים אלו, אשמח אם יציין כאן.


הנה הדברים במקורם
נוהגים בקהלתנו לומר ביום ראשון של שבועות התיקון של תורה נביאים וכתובים בבית הכנסת במקום שבשאר קהלות אומרים אותו בישיבות, אבל כיון שבעונותינו לא יש כאן שום ישיבה לשמוע דברי תורה כמו שיש בכל קהלות ישראל תיקנו לאומרו בבית הכנסת, ומתחילין מיד אחר המנחה וגם החזן המתפלל מתחיל לקרות ומשנהו חברו, ואין נוהגים ללבוש טלית בשעת התיקון, וכל מי שרוצה לקרות אחריהם רשאי, ואחר שקראו כל הסדר ושנו איזה פרקים של משנה עם הקדישים שאומרים בנתים יאמר החזן מי שבירך לקהל כמו שעושין בשבת.

המנהג ידוע ממקומות אחרים?

אולי הכוונה שמתחילים כבר בערב החג אחר המנחה?
ראיתי שכתוב "ביום ראשון של שבועות", בכל זאת יכול להיות שהכוונה שמתחילים בערב החג וגומרים בליל החג.


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אבקברד, חגי פאהן, משהד, עדיאל ברויאר, שבתי, שטייגעניסט ו־ 82 אורחים