קפידא שלא לחזור הביתה לקחת חפץ שנשכח

[דרומי]

מי הרחיב בקפידא זו שלא לחזור הביתה - לאחר שיצא לדרכו - כדי לקחת חפץ שנשכח? (כמדומה שהמקור הוא מריה"ח, אשמח לכל מידע והרחבה. תודה מראש

[ברוז]

המקור הוא אכן בספר חסידים.
ומן הסתם במהדורת אוצר הפוסקים הרחיבו בענין כדרכם הטוב.
[size=50]אגב, כמדומה שהעורך משתתף כאן בפורום מפקידה לפקידה.[/size]

[דרומי]

יש מהדורה זו באוצר החכמה?

[דרומי]

האם יכול מישהו לציין לי בבקשה היכן בספר חסידים נמצאת קפידא זו? ובכלל כל חומר נוסף בענין זה יתקבל בברכה

(את מהדורת אוצר הפוסקים כנראה אין ב'אוצר')

[עמקן]

צואת ר' יהודה החסיד

לח. לא ילך אדם מביתו לדרך ויחזור לביתו אם שכח איזה דבר רק יעמוד לפני הבית לישאול מה שצריך.

אחד שאני מכיר דיבר עם אחד שאמר לו שיש בצוואת רי"ה כמה דברים מוזרים, והוא פירט זה לדוגמא. ביום ההוא או היום שלאחריו, האיש ההוא יצא מביתו ונזכר שהוא שכח המטריה שלו בבית. הוא חזר לביתו לקחתו, ועוד לפני שהוא הספיק לחזור לביתו אבד המטריה.

[לייטנר]

צואת ר' יהודה החסיד

לח. לא ילך אדם מביתו לדרך ויחזור לביתו אם שכח איזה דבר רק יעמוד לפני הבית לישאול מה שצריך.

אחד שאני מכיר דיבר עם אחד שאמר לו שיש בצוואת רי"ה כמה דברים מוזרים, והוא פירט זה לדוגמא. ביום ההוא או היום שלאחריו, האיש ההוא יצא מביתו ונזכר שהוא שכח המטריה שלו בבית. הוא חזר לביתו לקחתו, ועוד לפני שהוא הספיק לחזור לביתו אבד המטריה.

בעבר הרחוק קראתי ראיון עם אשה (שאינה שותו"מ וכו') שאחיה גויס למלחמה, ולאחר שיצא מהבית נזכר ששכח דבר מה. היא קראה לו מהחלון שיעמוד שם, והיא תזרוק אליו את החפץ, "כי מקובל אצלם במשפחה שלא לחזור לבית אם שכח משהו", אבל הוא הקדים אותה ורץ במהירות הביתה, לקח את חפצו, וההגעה הבאה לביתו היתה בארון.

[הא לחמא עניא]

המקור הוא אכן בספר חסידים.
ומן הסתם במהדורת אוצר הפוסקים הרחיבו בענין כדרכם הטוב.
[size=50]אגב, כמדומה שהעורך משתתף כאן בפורום מפקידה לפקידה.[/size]

לטובת הרבים אעלה מהצוואה את הרחבת הענין לראות ולהראות שיש לזה מקורות קדומים וזה לא רק דברים מוזרים.
[size=85]רק שלא תחשוב שאני העורך!!![/size]