כיום נפוצות חוברות עם פרקים מן התלמוד עבור תלמידים בגילאים צעירים המתחילים ללמוד תלמוד. ממתי תופעה זו קיימת? המישהו כתב על זה?
בשנים תקנ"א-תקנ"ז נדפסו בוינה כמה מסכתות לתלמידים, ומהן מסכתות מעילה קינים תמיד מדות, ומסכת נדה.
מענין שבאותן שנים מסכתות אלו נלמדו עם התלמידים. מישהו כתב על המסכתות "הישיבתיות" של אותן שנים? איזה מסכתות למדו יותר?
מסכת ביצה נלמדה המון, והעד על כך ריבוי ההדפסות העצום שלה ביחס למסכתות אחרות מן התלמוד שנדפסו כ"בודדים" ולא כחלק ממהדורת תלמוד שלימה. גם בכתבי היד של התלמוד למסכת ביצה שרדו עשרה כתבי יד באתר של פרידברג. מעניין אם מישהו מיפה את המסכתות של התלמוד לפי כמות כתבי היד וקטעי הגניזה ששרדו להם.
אודה לכל מידע בענין
יישר כוח