מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

מדרשי פליאה לרוקח

מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
לייבעדיג יענקל
הודעות: 1369
הצטרף: ו' אפריל 04, 2014 3:57 am

מדרשי פליאה לרוקח

הודעהעל ידי לייבעדיג יענקל » ג' מאי 22, 2018 4:10 pm

אבקש את עזרת חו"ר הפורום בהבנת מספר קטעים קשים מתוך כ"י שבו פירושים מאת רבינו הרוקח:

לכך כ"ה פ"הין בפסוק[ים] בקהלת שכתוב בהם חכמה

יגעתי ולא מצאתי אלא כ"ג פ"הין, והם מופיעים בפסוקים הבאים: והוספתי חכמה על כל אשר היה לפני (קהלת א, טז); כי ברב חכמה רב כעס, ויוסיף דעת יוסיף מכאוב (שם, יח); ולבי נהג בחכמה ... מספר ימי חייהם (שם ב, ג); וגדלתי והוספתי מכל שהיה לפני בירושלם אף חכמתי עמדה לי (שם, ט); ופניתי אני לראות חכמה (שם, יב); כי לאדם שטוב לפניו נתן חכמה ודעת ושמחה, ולחוטא נתן ענין לאסוף ולכנוס, לתת לטוב לפני האלהים (שם, כו); כי בצל החכמה בצל הכסף (שם ז, יב); מי כהחכם ומי יודע פשר דבר, חכמת אדם תאיר פניו ועז פניו ישנא (שם ח, א); ועת ומשפט ידע לב חכם (שם, ה); והחכמים ... הכל לפניהם (שם ט, א); וגם לא לחכמים לחם ... כי עת ופגע יקרה את כלם (שם, יא); והוא לא פנים קלקל, וחילים יגבר ויתרון הכשיר חכמה (שם י, י); דברי פי חכם חן, ושפתות כסיל תבלענו (שם, יב); דברי חכמים כדרבנות וכמשמרות נטועים בעלי אספות (שם יב, יא).

לכך ריקם הקב"ה שס"ה גידים, פן יחטא האדם (ותתרפק) [ותתפרק] האריגה, שגיד קשור בבשר ובנפש

דרושים ביאור ומקבילות

שכל אבר ואבר מבקש עשה בי אותה מצוה (ע' בפסיקתא דר"כ פיס' יב, א). זהו נעשה אדם (בראשית א, כו), על כל אבר ואבר אומר כן נעשה כדי שיעשה מצות

דרושים ביאור ומקבילות

העולם הזה נברא בה' ... ה' יש לו חלון למטה ולמעלה, כמו ק', ללמד על בעלי תשובה, כדאמרינן במנחות (כט, ב), על כן פייט אבא מורי הרב ר' יב"ק הה' והק' עדים

מי יודע על איזה פיוט מדובר?

באמצע העולם נתן הקב"ה תורה לישראל, לאחר אלפים וארבע מאות וארבעים ושמונה (ע' בע"ז ט, א, וברש"י שם), וששת אלפים הוי עולם (ר"ה לא, א; סנהדרין צז, א; ע"ז שם), נמצא שבאמצע העולם נתן תורה לישראל, רק חסר נ"ב שנה, וצירף הקב"ה אותן נ"ב שלמד אברהם אבינו תורה עד דור הפלגה עמהן, נמצא שבאמצע העולם נתן הקב"ה לישראל

החשבון אינו מובן כלל.

תודה רבה לכל המסייעים לברר מקחו של צדיק

מענה איש
הודעות: 1023
הצטרף: ה' יולי 06, 2017 12:14 pm

Re: מדרשי פליאה לרוקח

הודעהעל ידי מענה איש » ג' מאי 22, 2018 4:23 pm

אולי אמצע הכוונה היא שבאלף האמצעי ניתנה תורה
2.5 מכאן 2.5 מכאן ו1 באמצע ובו ניתנה תורה ודוחק

שבענו מטובך
הודעות: 1002
הצטרף: ה' אפריל 26, 2018 8:36 pm

Re: מדרשי פליאה לרוקח

הודעהעל ידי שבענו מטובך » ג' מאי 22, 2018 4:26 pm

השווה ירושלמי שבת פ"ו ה"ט:
אמר רבי חנינא בריה דרבי אבהו: כבחצי ימיו של עולם היה אותו רשע [=בלעם] עומד. מאי טעמא? כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל.

גם כאן מדובר בשנים מועטות לפני שנת ב' אלפים ת"ק, ונקרא 'כבחצי ימיו של עולם', וידוע מה שדרשו בזה הראשונים לענין קץ הגאולה בסוף האלף החמישי.
וראה גם מראה הפנים לירושלמי שם.

חד ברנש
הודעות: 5775
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 11:48 am

Re: מדרשי פליאה לרוקח

הודעהעל ידי חד ברנש » ג' מאי 22, 2018 4:36 pm

לכך ריקם הקב"ה שס"ה גידים, פן יחטא האדם (ותתרפק) [ותתפרק] האריגה, שגיד קשור בבשר ובנפש

דימוי הבשר והגידים לבגד ארוג מוכר, עי' סגולה, א, עמ' 81-80 הערה 41, וכוונת הרוקח לומר שהגידים קושרים את הבשר ומחזיקים אותו בשלמות, והם גם 'קושרים' את הנפש, כי הדם הוא הנפש והוא זורם בוורידים, שכנראה הרוקח החשיבם כחלק מהגידים.

חד ברנש
הודעות: 5775
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 11:48 am

Re: מדרשי פליאה לרוקח

הודעהעל ידי חד ברנש » ג' מאי 22, 2018 4:39 pm

לכך כ"ה פ"הין בפסוק[ים] בקהלת שכתוב בהם חכמה

בכאלו עניינים כוונת חסידי אשכנז, הרבה פעמים, לפסוקים שיש בהם אות פ"א. כלומר, אם באחד מפסוקי החכמה יש יותר מפ"א אחת יש למנות את כולן כאחת, כי הכותב מונה פסוקים שיש בהם פ"א ולא את הפ"אין עצמן.
וכנראה שיש להוסיף ולחפש פסוקים שנזכרה בהם איזו לשון נרדפת של 'חכמה', כמו: בינה, דעת, ולצרפן למניין.

מה שנכון נכון
הודעות: 11685
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: מדרשי פליאה לרוקח

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ג' מאי 22, 2018 4:42 pm

גם בשערי קדושה ראיתי פעם שמחשיב כגידים (שס"ה גידים) את צנורות הדם (וכמדומני שיש לזה עוד מקורות).

חד ברנש
הודעות: 5775
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 11:48 am

Re: מדרשי פליאה לרוקח

הודעהעל ידי חד ברנש » ג' מאי 22, 2018 4:42 pm

שכל אבר ואבר מבקש עשה בי אותה מצוה (ע' בפסיקתא דר"כ פיס' יב, א). זהו נעשה אדם (בראשית א, כו), על כל אבר ואבר אומר כן נעשה כדי שיעשה מצות

הביאור פשוט, לכאורה:
כשברא הקב"ה את האדם היה אומר "על כל אבר ואבר" שייעשה כן בשביל שיעשה מצות באותו אבר.

חד ברנש
הודעות: 5775
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 11:48 am

Re: מדרשי פליאה לרוקח

הודעהעל ידי חד ברנש » ג' מאי 22, 2018 4:42 pm

מה שנכון נכון כתב:גם בשערי קדושה ראיתי פעם שמחשיב כגידים (שס"ה גידים) את צנורות הדם (וכמדומני שיש לזה עוד מקורות).

יש ספר בשם 'מראה האדם' כדומני, למקובל ר' יאיר וינשטוק, המסודר על אברי האדם ע"פ קבלה וכו'. יש לחפש שם.

חד ברנש
הודעות: 5775
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 11:48 am

Re: מדרשי פליאה לרוקח

הודעהעל ידי חד ברנש » ג' מאי 22, 2018 4:45 pm

באמצע העולם נתן הקב"ה תורה לישראל, לאחר אלפים וארבע מאות וארבעים ושמונה (ע' בע"ז ט, א, וברש"י שם), וששת אלפים הוי עולם (ר"ה לא, א; סנהדרין צז, א; ע"ז שם), נמצא שבאמצע העולם נתן תורה לישראל, רק חסר נ"ב שנה, וצירף הקב"ה אותן נ"ב שלמד אברהם אבינו תורה עד דור הפלגה עמהן, נמצא שבאמצע העולם נתן הקב"ה לישראל

אולי הרוקח הסביר (באופן מחודש מאוד), ש"ששת אלפים הוי עולם" שהכוונה לחמשת אלפים ומשהו, היינו, בתוך האלף הששי. ונמצא שיש רק 5000 שנה "נטו".
אבל ההסבר הזה מאוד קשה מהגמ' בע"ז שם, שפירטו את ה"ששת אלפים" של העולם, שהם שני אלפים תוהו, שני אלפים תורה ושני אלפים ימות משיח. משמע שמדובר ב-6000 שנה ממש.

חד ברנש
הודעות: 5775
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 11:48 am

Re: מדרשי פליאה לרוקח

הודעהעל ידי חד ברנש » ג' מאי 22, 2018 4:52 pm

על זיהוי הוורידים מובלי הדם כ"שס"ה גידים" יש לנו מקור מפורש היוצא מבית מדרשם של חסידי אשכנז.
עי' בקובץ המצורף, עמ' 271 והערה 46.

ונמצא שה"נפש" שבדברי הרוקח הוא אכן הדם, כביאורי דלעיל.

לייבעדיג יענקל
הודעות: 1369
הצטרף: ו' אפריל 04, 2014 3:57 am

Re: מדרשי פליאה לרוקח

הודעהעל ידי לייבעדיג יענקל » ג' מאי 22, 2018 5:41 pm

חד ברנש כתב:
לכך כ"ה פ"הין בפסוק[ים] בקהלת שכתוב בהם חכמה

בכאלו עניינים כוונת חסידי אשכנז, הרבה פעמים, לפסוקים שיש בהם אות פ"א. כלומר, אם באחד מפסוקי החכמה יש יותר מפ"א אחת יש למנות את כולן כאחת, כי הכותב מונה פסוקים שיש בהם פ"א ולא את הפ"אין עצמן.
וכנראה שיש להוסיף ולחפש פסוקים שנזכרה בהם איזו לשון נרדפת של 'חכמה', כמו: בינה, דעת, ולצרפן למניין.

תודה רבה לך ולשאר המסייעים.
בינה ותבונה ליתא כלל בקהלת. דעת מופיעה שם כמעט תמיד יחד עם חכמה, כך שהפסוקים הללו 'תפוסים' כבר.
ואולי ניתן להוסיף את הפסוק 'ידעתי כי כל אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם עליו אין להוסיף וממנו אין לגרע והאלהים עשה שיראו מלפניו' (קהלת ג, יד) שבו ב' פ"הין, ודוחק.

לייבעדיג יענקל
הודעות: 1369
הצטרף: ו' אפריל 04, 2014 3:57 am

Re: מדרשי פליאה לרוקח

הודעהעל ידי לייבעדיג יענקל » ג' מאי 22, 2018 5:43 pm

חד ברנש כתב:
שכל אבר ואבר מבקש עשה בי אותה מצוה (ע' בפסיקתא דר"כ פיס' יב, א). זהו נעשה אדם (בראשית א, כו), על כל אבר ואבר אומר כן נעשה כדי שיעשה מצות

הביאור פשוט, לכאורה:
כשברא הקב"ה את האדם היה אומר "על כל אבר ואבר" שייעשה כן בשביל שיעשה מצות באותו אבר.

משום מה נראה לי שכוונת הרוקח היא לבאר את לשון הרבים הקשה 'נעשה', אך לא הבנתי כיצד היא מתבארת על ידו.


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 241 אורחים