חג/מועד/רגל/זמן/יום טוב

[תל אביבי]

האם מישהו יכול להפנות למקורות הדנים אודות מטבע הלשונות השונים של מחזור השנה היהודי: חג/מועד/רגל/זמן/יום טוב. וכמובן, על הכינוי 'יום טוב' הנמצא רק אצל חז"ל ולא במקרא.
בתודה מראש.

[תל אביבי]

מקור אחד שידוע לי: שלו, משמעותם של שמות החגים, בתוך: לשוננו לעם כרך כו, חוברת ג-ד (תשל"ה), עמ' 67-74.
כמו כן: גרוזמן, על המועדים, עמ' 19-26. אולם ניכר - גם מבלי שציין זאת - שדבריו שאובים מהמאמר הנ"ל, ולא חידש עליהם דבר.

[אישצפת]

האם מישהו יכול להפנות למקורות הדנים אודות מטבע הלשונות השונים של מחזור השנה היהודי: חג/מועד/רגל/זמן/יום טוב. וכמובן, על הכינוי 'יום טוב' הנמצא רק אצל חז"ל ולא במקרא.
בתודה מראש.

לעשות אותם שמחה ומשתה ויום טוב

[תל אביבי]

האם מישהו יכול להפנות למקורות הדנים אודות מטבע הלשונות השונים של מחזור השנה היהודי: חג/מועד/רגל/זמן/יום טוב. וכמובן, על הכינוי 'יום טוב' הנמצא רק אצל חז"ל ולא במקרא.
בתודה מראש.

לעשות אותם שמחה ומשתה ויום טוב

יום טוב במקרא מופיע עוד לפני כן בשמואל א כה, ח: 'וימצאו הנערים חן בעינך כי על יום טוב באנו'. אולם במקרא משמעותו הוא לימים של שמחה בכלל ולא ככינוי מיוחד לחג, וכמו בשמואל שם שאיננו חג. וגם באסתר שם לעשות אותם יום טוב, ואיננו מכונה יום טוב, אלא שיש את הציווי לעשותו יום טוב. ובגמרא מצינו (שבת קיח, ב): 'ואמר אביי תיתי לי דכי חזינא צורבא מרבנן דשלים מסכתיה עבידנא יומא טבא לרבנן'.

[דרומי]

בתפלה אומרים 'מועדים לשמחה, חגים וזמנים לששון'. ורואים ש'מועד' קשור ל'שמחה', ו'חגים' קשורים ל'ששון'.

ויש כמה פירושים בדבר. וראה 'תורת מנחם' תשמ"ה ח"ד ע' 2186

[אויבער חכמניק]

בתפלה אומרים 'מועדים לשמחה, חגים וזמנים לששון'. ורואים ש'מועד' קשור ל'שמחה', ו'חגים' קשורים ל'ששון'.

ויש כמה פירושים בדבר. וראה 'תורת מנחם' תשמ"ה ח"ד ע' 2186

עדיין לא ראיתי את ההפניה שהפנת אליה (אין לי את חבילת חב"ד, האם תוכל לעלות את ההפניה?), אולם במבט ראשון: המילה 'מועד' מסמלת במקרא את התקופה ולא את החג עצמו, לעומת זאת המילה 'חג' מסמלת במקרא את החג עצמו. ומכאן למטבע הלשון של התפילה: המילה 'שמחה' מסמלת את השמחה הפנימית על הגעת התקופה (של הקציר או האסיף), לעומת זאת המילה 'ששון' מסמלת את הצהלה והששון המתבטאת חוצה עם הגעת החג עצמו, שהוא הזמן שהאדם עוזב את עבודתו - עבודת השדה, ושמח במאכל ובמשתה, ומודה לה'.