כשתוספות כותבים תימא באל"ף

[פלתי]

האם כתוב דוקא תימא באל"ף? האם כתוב שתמיד הוא כך, הרי כתוב לפעמים?
ולכאורה אין שום הפרש בין תימא באל"ף או תימה בה"א, ורוב פעמים שכתוב בתוס' שלפנינו תימה בה"א, בדפוסים הישנים הוא כתוב באל"ף.

שוב מצאתי שבספר בני יעקב מביא את הכלל הנ"ל שהביא בכנה"ג, ושם כתוב כלל מסור בידינו דכל היכא דכותבים התוס' תימה (בה"א במקור) ואינם כותבים וצ"ע התירוץ פשוט. עכ"ל. הרי שכתב תימה בה"א, אבל בשונה מהכנה"ג שם לא כתוב "לפעמים" ומשמע שהוא בכל מקום.

[פלתי]

ושוב ראיתי שכבר דנו בנושא דומה בפורום זה:
http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=17&t=4307&p=32547&hilit=%D7%AA%D7%99%D7%9E%D7%90+%D7%91%D7%90%D7%9C+%D7%A3#p32547

[שיף]

זה שתיובתא בגמרא חזק יותר מקשיא, כן כתוב בכללי הש"ס?

עיין בקישור דלהלן בתוס' ד"ה והא
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?1 ... 87&page=17

הוא מחלוקת ראשונים גדולה מאוד ועיין באריכות בריש ספר קשות מיושב להגר"י פיק ברלין ששם מתרץ כל מה שנשאר בקשיא ולא בתיובתא והביא חבל ראשונים לב' הצדדים

[קולמוס הסופר]

בס"ד

פליטת בית יהודה סימן כא.JPG (32.11 KiB) נצפה 4712 פעמים

[שיף]

פשוט שאין חילוק בין ה"א לאל"ף

[שיף]

שמעתי שאם כתוב בתוספות 'תימה', עם ה"א בסוף, זה אומר שהקושיא יותר חזקה מאשר לשון תימא באל"ף.
ובכלל לשון תימה יותר חזק מלשונות אחרות כמו וקשה או וא"ת.

האם יש למקור לזה? האם בכללי הש"ס יש גם כללים ללשון תוספות?

הסברא נותנת שאין כאן חילוק לשונות כלל אלא לשון אחת "תימה" בה"א שהוא לשון תמיהה ונתחלף לעיתים ע"י טעות עם לשון
תימא בא' שאינו לשון קושיא אלא פירושו "תאמר".

1. פשוט שאין חילוק, אך כפי שרואים בהרבה ראשונים שכתבו באל"ף ודאי אי"כ ט"ס.
2. לגבי וא"ת וכו' אכן מפורסם ש"תימה" הוא קושיא חזקה יותר וכן שמעתי מהגרח"פ שיינברג זצ"ל.

[קולמוס הסופר]

2. לגבי וא"ת וכו' אכן מפורסם ש"תימה" הוא קושיא חזקה יותר וכן שמעתי מהגרח"פ שיינברג זצ"ל.

http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=18467#p178991

[פלתי]

2. לגבי וא"ת וכו' אכן מפורסם ש"תימה" הוא קושיא חזקה יותר וכן שמעתי מהגרח"פ שיינברג זצ"ל.

איך זה מסתדר עם הא דקבלה בידינו שכשהתוס' אומרים תימה ולא מתרצים, התירוץ הוא פשוט.

[פלתי]

פשוט שאין חילוק בין ה"א לאל"ף

אני מסכים איתך לגמרי, אבל לא לכולם זה פשוט.

[פלתי]

אחרון חביב

[עושה חדשות]

2. לגבי וא"ת וכו' אכן מפורסם ש"תימה" הוא קושיא חזקה יותר וכן שמעתי מהגרח"פ שיינברג זצ"ל.

איך זה מסתדר עם הא דקבלה בידינו שכשהתוס' אומרים תימה ולא מתרצים, התירוץ הוא פשוט.

כלל מקדמונים שבכל מקום שכותבים התוספות תימא ואינו מתרץ ואינו כותב בסוף דבריו וצ"ע לפעמים התירוץ ברור, כ"כ הכנה"ג בכללי הפוסקים כלל כ"א בשם פליטת בית יוסף ואני מצאתי גם להר"ב בני יעקב דף קס"ז סע"א שכתב כן

[קאצ'קלה]

נ.ב. ביד מלאכי כותב בשם הכנה"ג בשם פליטת בית יהודה (בטעות נכתב בהוצאת מישור: פליטת בית יוסף. וזהו כנראה שוב מקלקול פותחי ראשי התיבות האוטומטיים) וכן בשם בעל בני יעקב, שכשהתוס' כותבים ותימא ואינם מתרצים ואף אינם כותבים בצ"ע, לפעמים זהו מפני שהתירוץ פשוט. אבל מעולם לא עלה בדעת כל הני גדולים לתלות זאת בדקדוק הכתיבה בין א' לה', וכנ"ל.

בנוגע ל'טעות' שביד מלאכי הוצאת מישור, חשוב לי להעלות מאמר קצר שכתבתי לפני כמה שנים, ולאחרונה הוספתי בו כמה הוספות.
[הגם שאין משיבין את הארי לאחר מותו, בכל זאת מה שעדיין נושאים ונותנים בדבריו, ומתקנים אותם, ודאי שיש בזה עלייה לנשמתו בגנזי מרומים.]

פליטת בית יוסף.pdf

(44.5 KiB) הורד 427 פעמים

[איש_ספר]

[הרחיד"א העיר ע"כ גם בגליון סדה"ד שלו. עיין מקבציאל כה עמ' שיט].

[הכי נמי מסתברא]

זכורני שיש מקום שתוס' מקשים ב"וא"ת" ולא מתרצים, והעיר על אתר בגליון הש"ס

[עדיאל ברויאר]

ולעיקרו של אשכול, ולתמיהתו של הרב תוכ"ד הי"ד על פסיק רישיה/רישא, נדמה שבאמת לא מעט מעתיקים וכותבים הרבו להחליף בין אל"ף לה"א גם במקומות שנראים לנו טעות גמורה. ויעוי' למשל במה שכתב ש"י פרידמן על חילופי רבה/רבא (ואין זו תופעה נדירה לראות מעתיקים שבאותה סוגיה ועל אותם דברים ממש מעתיקים פעם אחת רבה ופעם אחת רבא). איני יודע אם הוא צודק לגבי העניין ההוא ספציפית, אבל עצם התופעה של חילופים תדירים קיימת, והדוגמה של רישיה/רישא היא אחת הדוגמאות לכך (אלא אם רישא=הראש, איני בקיא בדקדוק הארמית. אבל כך או כך, העיקרון הנ"ל נראה לי נכון).

[שיף]

וכמובן עוד אשכול שנפתח באותו הזמן בערך
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f ... 307#p32542

ואשכול נוסף קצת יותר מאוחר
viewtopic.php?f=7&t=4022&start=0&st=0&sk=t&sd=a#p30479

[מנצפך]

אשכול נוסף שנפתח בנושא במרוצת השנים:
viewtopic.php?f=7&t=18515

[קאצ'קלה]

כתוספת למאמר שהעליתי למעלה בנוגע לספר 'פליטת ב"י', יש לציין לשלחן גבוה יו"ד סי' קסו ס"ק ה, שמביא מכנסת הגדולה "פליטת ב"י", ובדפוס חדש פוענח "פליטת בית יוסף".

מהדורת אור ודרך.JPG (29.83 KiB) נצפה 5450 פעמים

[שמואל דוד]

זכורני שיש מקום שתוס' מקשים ב"וא"ת" ולא מתרצים, והעיר על אתר בגליון הש"ס

עי' בכורות כו: ובס' הערות להגריש"א ז"ל שם.

[עזריאל ברגר]

אוחדו כמה אשכולות.

טרם האיחוד קראתי את דברי החברים באשכול זה, ובפרט את דברי ר' איתם הנקין הי"ד ("תוך כדי דיבור"), ואמנם נראה שלא דייק לגמרי בענין זה, אך שוב נתאונן ונאמר: חבל על האי שופרא דבלי בארעא, וה' יקימהו במהרה לתחיית המתים ונזכה שטב לחמוד עמו את התורה הקדושה, בב"א.

נ.ב. תימא אותיות איתם, אך אינני יודע על מה מרמז דבר זה.

[עזריאל ברגר]

[הרחיד"א העיר ע"כ גם בגליון סדה"ד שלו. עיין מקבציאל כה עמ' שיט].

מה כתוב שם?

[יהודה בן יעקב]

פבי.png (43.44 KiB) נצפה 3278 פעמים

פב'י.png (41.65 KiB) נצפה 3278 פעמים

[פי האתון]

בקובץ באו"י (האחרון, או זה שלפניו) מישהו כתב בעניין תימא - תימה.

[יהודה בן יעקב]

בקובץ באו"י (האחרון, או זה שלפניו) מישהו כתב בעניין תימא - תימה.

קצת קודם
קובץ בית אהרן וישראל גליון רכח עמ' קנח.

[עכ''פ]

בכתבי היד של התוס' שבדקתי (ב"ב) כתוב: תימ'.