פורום אוצר החכמה

אבקש את עזרת החברים, בפיענוח מספר מילים מכת"י קשה, שעוסק בענייני אפקעינהו בקידושין, ודשלב"ל.
ומההנהלה אבקש להמתין קימעא עד יעבור.

א. ויש לדון בזה שוב משום דשלבל"ע כמ"ש התוס' (שם ד' נ"ב) ובטור בשם הרא"ש והרמב"ם שם בטעמו דאינו לשמה, ויש לעיין בחת"ס הנדפסים[b] אצל הרימ"ג שם?[/b] ב"ב כמדומה שהיא בסי"א.
מהו עניין חתם סופר לרימ"ג [אם פיענחתי נכון].

ב. הביא את דברי המשנ"ל בהל' גירושין פ"ו במקדש אשה על תנאי ומגרשה כעת:
וא"כ ה"נ להיפך דהגרושין שבאין ע"י אפקעינהו אגלאי מילתא דהיתה פנויה והוה בת קדושין, או לא אמרינן אגלאי מילתא כמ"ש שם, והביא פלוגתת הרמב"ם ורשב"א בתשובה תש"ב? ועל זה.
מהו?

ג. וע"כ אשר מעכ"ת העמיק בחריפ' חדתא בענין ח"ע וחב"ח, שמחנו עד מאוד כי אנו ב...? בכוונתנו אשר גם אני באתי בדרך זה,

ד. מספר בירורים:
וח"ע וחב"ח ונהגו בה מנהג הפקר דכופין לשחרר כמו גבי ח"ע, וא"כ בפשיטות מיושב קושיית התוס' כאן דהא כופין וע"כ מזדקיק? ליה. ומיושב ג"כ קושיית המקנה (קדושין סב, ב) מ"ש היאך קנתה כסף קדושיה דהא אין יד ומה שקנתה קנה רבה, ולהנ"ל אתי שפיר דהא במתניתין פ' השולח (גיטין מא, א) מבואר דעובד לרבו יום אחד ולעצמו יום אחד, וא"כ קדשה ביום שלעצמה, וגם לפי"ד הרשב"א בטעמיה דבידו לקדשה משום דילמא תחזור, הרי היא לא תוכל לחזור אם קדשה מעכשיו, מ"מ אפי' אינה א"א גמורה וממילא מקודשת גמורה לאח"ז וכמ"ש מעכ"ת, אלא שמעכ"ת הוסיף נופך ליישב בזה שיטת הירושלמי, ושפיר קמוסיף והם דפח"ח. רק למ"ש מעכ"ת דבגוונא זה לא מקרי כשתי ??, והנה לפי"ד תוס' הנ"ל בב"ב ע"כ מוקי לה מתניתין דהכא בכהאי גוונא משום עבידי דאתו, ולפי מ"ש המקנה הא דפריך בגמ' בפשיטות אלא מעתה האומר לשפחתו משום דמתניתין בכל גוונא מיירי אפי' בשפחתו? והא מתניתין איירי בח"ש [בחציה שפחה] כמ"ש התוס' ומ"מ מתדין? בגמ' השני בהמות?? א"כ ש"מ דמ"מ בחציה שלה אין לה ייחס ואין לה יורשי' רק מצד ספק כן י".

ג.

ב''ג א' [בני גיל אחד]

וכנודע שאין המשמעות 'גיל' כאשר בימינו.

א.
אצל הר''י מ[י]גש לב''ב.

ב.
האם בדקת בתשובה תש''ב בשו''ת הרשב''א?

ד.
לא העלת לפורום את הסריקה של הקטע

בסוף הקטע:
ומ''מ מתרץ בגמ'.

ורשב"א בתשובה תש"ב?

(ח"א סי') תשז.

כשתי ??

השני בהמות??

השתא בהמה (קדושין סב, ב).

אפי' בשפחתו?

אכן. (עש"ב).

כמדומה שחתם סופר נדפס בפעם הראשונה עם הר"י מגאש. אולי אני מתבלבל עם רעק"א.

ההוא דאמר כתב:ג. וע"כ אשר מעכ"ת העמיק בחריפ' חדתא בענין ח"ע וחב"ח, שמחנו עד מאוד כי אנו ב...? בכוונתנו אשר גם אני באתי בדרך זה,

נדצ"ל בחריפא.

ספרים וועלט כתב:כמדומה שחתם סופר נדפס בפעם הראשונה עם הר"י מגאש. אולי אני מתבלבל עם רעק"א.

נכון, הנה שער דפוס פראג תקפ"ו, הנמצא בהיברו בוקס מס' 40855.

יישר כח גדול, לכל המסייעים להוציא לאור תעלומה.
זכות זיכוי הרבים תעמוד לכם להתברך בדבר ישועה ורחמים,
ובכל מילי דמיטב.
אני מצרף את הקטע ד. בחלקו הראשון.

עדיין לא צורף.

א.

בטעמו דאינו לשמה

צ"ל בטעמ' [=בטעמא].

מה שנכון נכון כתב:

ורשב"א בתשובה תש"ב?

(ח"א סי') תשז.

אינני מוצא בשו"ת הרשב"א [הישנים] סי' תש"ז בכל חלקי הרשב"א.

ישנו בחלק א.

כאן מצורף החלק הראשון של השאלה באות ד':
דברי תוס' ב"ב (ד' עט, ב ד"ה אימור) דמוקי לי' מתניתין דהכי בחד תרוצי בח"ע וחב"ח, וח"ע וחב"ח ונהגו בה מנהג הפקר דכופין לשחרר כמו גבי ח"ע, וא"כ בפשיטות מיושב קושיית התוס' כאן דהא כופין וע"כ מזדקיק? ליה

אכן נראה שכתוב מזדקיק.

וקודם לכן צ"ל בחד תרוצ'א.

מה שנכון נכון כתב:אכן נראה שכתוב מזדקיק.

וקודם לכן צ"ל בחד תרוצ'א.

ואצ"ל, דמוקי מתניתין דהכ'[א]???

ה. שאלה נוספת ואחרונה לע"ע
ועתה באתי על טיב תורתו ע"ד אשר אני התרתי כהתר מכל ... והוא ראה הרבה חכמה לפתוח שערים המצוינים כפתחו של אולם הרבים, והעמיק בסבר' חריפת' ובקיאות' כי רבה היא, והנני אפתח במה דסיים מעין

טוב תורתו ע"ד אשר אני התרתי כהתר מחט סדקית, והוא ראה הרבה חכמה לפתוח שערים המצויינים כפתחו של אולם, הרחיב והעמיק בסבר'

יפה. ומה שנכון נכון.

ניתן לאחד עם האשכול של פיענוח כת"י.
תודה.