מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

אמר על ת"ח נפטר דברי בזיון, צריך לפייסו בעשרה על קברו?

מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
לולי דמיסתפינא
הודעות: 277
הצטרף: ה' אוקטובר 28, 2010 7:46 pm

אמר על ת"ח נפטר דברי בזיון, צריך לפייסו בעשרה על קברו?

הודעהעל ידי לולי דמיסתפינא » ה' יוני 07, 2018 7:28 pm

מה ההלכה בדין מי שנכשל ל"ע באמירת דברי גנאי ובזיון על ת"ח שנפטר, מה ההלכה דורשת? הם צריך לילך על קברו? או די בגדרי תשובה וחרטה וקבלה על העתיד?

דרומי
הודעות: 9050
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: אמר על ת"ח נפטר דברי בזיון, צריך לפייסו בעשרה על קברו?

הודעהעל ידי דרומי » ה' יוני 07, 2018 10:38 pm

מתי נאמרו הדברים - בחייו או לאחר מאה ועשרים?

לולי דמיסתפינא
הודעות: 277
הצטרף: ה' אוקטובר 28, 2010 7:46 pm

Re: אמר על ת"ח נפטר דברי בזיון, צריך לפייסו בעשרה על קברו?

הודעהעל ידי לולי דמיסתפינא » ה' יוני 07, 2018 10:57 pm

לאחר מותו

יבנה
הודעות: 3637
הצטרף: ד' אפריל 15, 2015 6:28 pm

Re: אמר על ת"ח נפטר דברי בזיון, צריך לפייסו בעשרה על קברו?

הודעהעל ידי יבנה » ו' יוני 08, 2018 12:32 am

לולי דמיסתפינא כתב:מה ההלכה בדין מי שנכשל ל"ע באמירת דברי גנאי ובזיון על ת"ח שנפטר, מה ההלכה דורשת? הם צריך לילך על קברו? או די בגדרי תשובה וחרטה וקבלה על העתיד?

שולחן ערוך סימן תרו סעיף ב
"אם מת אשר חטא לו, מביא י' בני אדם ומעמידם על קברו ואומר: חטאתי לאלהי ישראל ולפלוני זה שחטאתי לו"
משנה ברורה ס"ק י"ד
"ואם חירפו לאחר מיתה א"צ לילך על קברו אלא מבקש ממנו מחילה במקום שביישו:"

ומקור הדברים בשלטי הגבורים ב"מ לג. אות א' ע"ש שהאריך בזה.

אהרון 37
הודעות: 294
הצטרף: ב' אפריל 13, 2015 9:10 pm

Re: אמר על ת"ח נפטר דברי בזיון, צריך לפייסו בעשרה על קברו?

הודעהעל ידי אהרון 37 » ו' יוני 08, 2018 3:05 pm

דן בשאלה זו בשו"ת באר משה ח"ב סי' נ'.

דרומי
הודעות: 9050
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: אמר על ת"ח נפטר דברי בזיון, צריך לפייסו בעשרה על קברו?

הודעהעל ידי דרומי » ו' יוני 08, 2018 3:52 pm

בדיוק הזדמן לידי מי שהעתיק כמה קטעים בנידון זה:

כתב המהר"ם מרוטנברג (ח"ד סימן קלב):

"יש עון גדול ועונש רב לשלוח ידו בקדושים אשר בארץ [=שוכני עפר] כמו שמצינו (חגיגה כב,ב) שרבי יהושע לא אמר אלא בושני מדבריכם בית שמאי ואמרינן כל ימיו הושחרו פניו מחמת התעניות... יקבל תשובה... וטוב לו" [הדברים הובאו בשו"ת הרשב"א (ח"א סתתנ"ה)].

ובשלטי גיבורים בבא מציעא לג,א (מדפי הרי"ף) הוסיף להביא תשובת מהר"ם מרוטנבורג אודות – "אחד שחירף שוכני עפר... יש לו ליקח מנין ולילך על קיברו ולבקש מחילה מן המת", ודייק מלשונו כי המבייש צריך ללכת ממש על קברו.

אמנם בשם רבינו יחיאל הביא "אם מביישים לאדם לאחר מותו אין צורך לילך על קברו אלא [=יבקש מחילה] במקום שביישו. ואף על פי ש... הלך רבי יהושע ונשתטח על קבר בית שמאי... יש לומר שרבי יהושע לפנים משורת הדין עשה".

בעקבות המהר"ם מרוטנבורג פסק הרמ"א (חושן משפט סימן תכ סל"ח): "המדבר רע על שוכני עפר, צריך לקבל עליו תעניות ותשובה ועונש ממון כפי ראות בית דין. ואם קבורים בסמוך לו ילך על קבריהם ויבקש מהם מחילה, ואם הם רחוקים ישלח שם שלוחו".


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 214 אורחים