מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

האם ראש הישיבה ר' יחזקאל סרנא רצה לחזור לחברון לאחר ששת הימים?

מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
עושה חיל
הודעות: 553
הצטרף: ב' יוני 18, 2018 5:54 pm

האם ראש הישיבה ר' יחזקאל סרנא רצה לחזור לחברון לאחר ששת הימים?

הודעהעל ידי עושה חיל » ב' יוני 18, 2018 9:52 pm

לפני כחצי שנה התפרסם פרוטוקולים שחושפים פרטים מרתקים מדיון שהתקיים בקבינט אחרי מלחמת ששת הימים, בבקשתו של ראש ישיבת חברון מרן הגר"י סרנא זצ"ל, להקים מחדש את הישיבה בעיר חברון. הובא גם ביתד נאמן בזמנו.

אך הגיע לידי תמליל מחבר [כנראה נכתב לאחר זמן ואינו מדוייק], מדברים של הג"ר דוד כהן ראש ישיבת חברון, שסיפר בביקור חג בסוכתו בחג הסוכות האחרון על ההליכה לכותל אחרי סיום מלחמת ששת הימים. וזה לשון זכרון הדברים שמעיד אחד הנוכחים בסוכתו:

סיפר ר' דוד כהן ראש ישיבת חברון כשנשאל אם בשבועות הישיבה הלכה לכותל [נכתב מפי אחד הנוכחים]: זוכרני את ימי השחרור בתקופת שבועות תשכ"ז, שבחג כמעט ולא היה ירושלמי אחד שלא צעד לכותל, אך אני הספקתי קודם חג השבועות להצטרף לר' חצקל לכותל, היה זה כאשר שלח האלוף חיים הרצוג מפקד הגדה המערבית - לימים נשיא המדינה, [שהחשיב עצמו מבוגרי הישיבה] ג'יפ צבאי לישיבה לקחת את ראש הישיבה ר' חצקל לכותל, לקבר רחל ולמערת המכפלה, עמו נצטרפו שלושה בחורים והבחור דוד כהן אחד מהם, וכשהגיעו למערת המכפלה אשר בחברון, פגש בנו בן גוריון שהיה ידיד 'בלב ובנפש' של ר' חצקל, והציע לו בן גוריון לחזור ולפתוח שוב את הישיבה בחברון. ברור לי שאין זה היה יוזמתו ורצונו של ר' חצקל, אשר הביע פעמים רבות ש'טראומת' הפרעות מכוננות בו, ועוד שסיפר לי ר' חצקל שבתקופה האחרונה של הישיבה בחברון כאשר הסבא חלה וכבר לא ישב בחברון, ביקש מאיתנו לעשות מאמץ לעזוב מכיון שמרגיש הוא שהאבות כועסים (אולי גם מפני קבורת בנו על פניו).

אשמח לקבל מידע ופרטים.

גיזונטע קאפ
הודעות: 923
הצטרף: ד' אוקטובר 18, 2017 5:47 pm

Re: האם ראש הישיבה ר' יחזקאל סרנא רצה לחזור לחברון לאחר ששת הימים?

הודעהעל ידי גיזונטע קאפ » ב' יוני 18, 2018 11:30 pm

בהנהלת הישיבה עצמה היו התלבטויות על עצם הישיבה בחברון, ואחרי הפרעות רמ"מ היה שבור על שלא עזבו את חברון.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17371
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: האם ראש הישיבה ר' יחזקאל סרנא רצה לחזור לחברון לאחר ששת הימים?

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ג' יוני 19, 2018 12:03 am

זה לא קשור לטראומה שהיתה אולי לר' יחזקאל סרנא מהפרעות. אבל סתם כמידע הוא לא היה באותה שבת בחברון אלא בירושלים.

משולש
הודעות: 5562
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: האם ראש הישיבה ר' יחזקאל סרנא רצה לחזור לחברון לאחר ששת הימים?

הודעהעל ידי משולש » ג' יוני 19, 2018 1:26 am

היה פוליטיקות סביב הנושא של עזיבת חברון. ד"ר שלמה ט' התעסק בזה רבות וכמדומני שפעם ראיתי הרצאה שלו על כל תולדות הישיבה בחברון ובירושלים.

גביר
הודעות: 2743
הצטרף: ה' אפריל 03, 2014 4:33 pm

Re: האם ראש הישיבה ר' יחזקאל סרנא רצה לחזור לחברון לאחר ששת הימים?

הודעהעל ידי גביר » ג' יוני 19, 2018 9:04 am

משולש כתב:היה פוליטיקות סביב הנושא של עזיבת חברון. ד"ר שלמה ט' התעסק בזה רבות וכמדומני שפעם ראיתי הרצאה שלו על כל תולדות הישיבה בחברון ובירושלים.

כבר כשישבו שם לפני הטבח היו ויכוחים. טיקוצ'ינסקי כותב על כך בהרחבה בספרו - למדנות, מוסר ואליטיזם :ישיבת סלבודקה מליטא לארץ ישראל. ירושלים :מרכז זלמן שזר,תשע"ו 2016.

עושה חיל
הודעות: 553
הצטרף: ב' יוני 18, 2018 5:54 pm

Re: האם ראש הישיבה ר' יחזקאל סרנא רצה לחזור לחברון לאחר ששת הימים?

הודעהעל ידי עושה חיל » ד' יוני 20, 2018 11:54 am

מצאתי עוד מקור התומך יותר בגירסה של ר' דוד כהן שליט"א
אם כי לא חד משמעי, כמו שמוזכר בסוף המאמר.

ההצעה שלי שאני מגבש - בהתחלה היה זה רעיון של בן גוריון, אחר כך (אולי כעבור ימים) ר' חצקאל היה מעוניין בקבוצת בחורים קטנה... חשוב גם לעיין בפרוטוקול, שם יש דיוקים לא קטנים שיש לתת עליהם את ההבחנה.


מתוך עיתון הארץ (מצאתי במקום אחר)
דו-שיח הרב סרנא זצ"ל, ובן גוריון
תחזרו לחברון?

מאת משה בר-יודא

שיחה בין בן-גוריון לראש ישיבת חברון כמה ימים לאחר מלחמת ששת הימים


ימים אחדים אחרי מלחמת ששת הימים, כמדומני בערב חג השבועות תשכ"ז,
במכונית סטיישן, אולי פז'ו, שחנתה ברחבת מערת המכפלה בחברון, ישב דוד
בן-גוריון במושב הנהג, פונה ימינה וידו השמאלית שעונה על ההגה, ובמושב
לידו ישב ראש ישיבת חברון הרב יחזקאל סרנא, ראשו פונה שמאלה, וקדימה,
ולמטה, חליפות.

הם באו בנפרד עם מלווים ונפגשו שם, ונועדו במכונית לשיחה קצרה בארבע
עיניים. פתחתי דלת אחורית והתיישבתי מאחוריהם. חשבתי שאם יבחין בי
מישהו, המדים ודרגות הקצונה, ואולי גם הגיל המבוגר יחסית של איש
המילואים, יניחו את דעתו שאני בתפקיד. מילאתי כמובן רק את התפקיד שהטילה
עלי המידה המגונה הזאת, הסקרנות.

שאל בן-גוריון: "הרב סרנו (כך הגה, בהיגוי הידוע שלו, את שם הרב), תחזרו
לחברון"?

בשנת 1924 באה לחברון קבוצת תלמידים מהישיבה הידועה כישיבת סלבודקה - על
שם העיירה הסמוכה לעיר קובנה שבליטא שבה נוסדה בשנת 1882. שמה היה "כנסת
ישראל", על שם רבי ישראל מסלנט, מחולל תנועת המוסר שבדרכה הלכה. הם
הקימו שם ישיבה הנושאת את השם חברון עד היום. הישיבה הלכה והתפתחה,
וחרבה בפרעות תרפ"ט (1929), אז נהרגו 24 מתלמידיה. בירושלים המשיכה
הישיבה להתפתח והרחוב שבו שכנה נקרא רחוב הישיבה.

הרב סרנא לא מיהר להשיב. הוא אמר בשקט, כחושב בקול רם: "אינני יודע,
אולי, יש ישיבה גדולה בירושלים".

"כמה תלמידים לומדים בישיבה"? - התעניין בן-גוריון. "כשלוש מאות" - השיב
הרב סרנא. ניכר היה שבן-גוריון התרשם. נדמה לי היום, כשם שהיה נדמה לי
אז, שההתרשמות לא היתה קשורה לשאלת אי גיוס תלמידי הישיבות אלא רק לשאלת
החזרת הישיבה לחברון.

אינני זוכר מי העלה לראשונה את אפשרות ההחזרה של חלק מהישיבה, ולו לשם
עקרון השיבה. אבל הדבר נראה אז לשניהם בגדר האפשר, ואולי לבן-גוריון
יותר מאשר לרב. וכיוון שכך, אמר בן-גוריון: "אסור להתיישב בתוך התושבים
המקומיים או על-ידם". הוא הרים את ידו מההגה והניף אותה אותה לאט מצד אל
צד, אף כי לא נראה שם נוף פתוח גדול. "יש די מקום פנוי", אמר. נדמה לי
ששמץ התרגשות היה בקולו החד. קולו של הרב סרנא לא נשמע נרגש ולא חד.
דיבורו היה שקט, מהוסס, קצת עמום ובלתי רהוט. אולי מחמת עייפות, אולי
מחמת מבוכה נוכח שאלת בן-גוריון, אולי מפני שלא הוא יזם את השיחה -
אינני יודע, לא הייתי שם בהתחלה - ואולי מפני שדיברו עברית. חמש עשרה
שנה קודם לכן למדתי שלושה חודשים בישיבת חברון בירושלים, עד שסולקתי
ממנה, ושפת הלימוד והדיבור של הרבנים והתלמידים המבוגרים היתה יידיש.
ליטאית ורהוטה.

דברי בן-גוריון בישיבת מזכירות רפ"י ב-8 ביוני 1967 על התיישבות יהודית
בירושלים ובחברון, המובאים במאמרו של אמנון ברזילי ("ובעיצומה של המלחמה
תיכננו באמ"ן את המדינה הפלשתינית", "הארץ", 6.5), שהפתיעו את חבריו,
כפי שנאמר שם, כי בן-גוריון התנגד למלחמה, נאמרו עוד לפני שהסתיימה.

האווירה ששררה אז מתוארת במאמר כמערבולת של שיכרון חושים, תחושה של כוח
ואופוריה, תערובת של קודש וחול. גם בן-גוריון הזכיר בדבריו במזכירות
רפ"י את "הרוח ששוררת עתה בישראל" וכנראה שררה אז גם בו. בדברים ששמעתי
בגניבה כעבור ימים אחדים אמר לראש הישיבה מה אין לעשות: אין להתיישב
במלון פארק בעיר, כפי שעשה הרב לוינגר בערב פסח בשנה שלאחר מכן בעידודו
של יגאל אלון, כמתואר בסוף המאמר, ואין כנראה לעשות מה שהציע בן-גוריון
ימים אחדים קודם לכן במרכז רפ"י, להכניס יהודים לבתים ערביים ריקים
בירושלים בעיר העתיקה.

הכותב הוא גמלאי, לשעבר יו"ר "אמנות לעם"

עושה חיל
הודעות: 553
הצטרף: ב' יוני 18, 2018 5:54 pm

Re: האם ראש הישיבה ר' יחזקאל סרנא רצה לחזור לחברון לאחר ששת הימים?

הודעהעל ידי עושה חיל » ה' יוני 21, 2018 4:25 pm

מצורף פרוטוקול הקבינט דאז.

ראו מסוף עמוד 15
פרוטוקולים קבינט.pdf
(1.39 MiB) הורד 323 פעמים

עושה חיל
הודעות: 553
הצטרף: ב' יוני 18, 2018 5:54 pm

Re: האם ראש הישיבה ר' יחזקאל סרנא רצה לחזור לחברון לאחר ששת הימים?

הודעהעל ידי עושה חיל » ב' יולי 22, 2019 2:20 pm

הבאתי לעיל [שנה שעברה] שלוש גרסאות לנושא:
1. פרוטוקול. - ר' חצקאל שלח בקשה לחזור [ע"י עו"ד] ושר הפנים מ"ח שפירא מעיד שר' יחזקאל פנה בעצמו לשרים.
2. ר' דוד כהן שליט"א. - "ברור לי שאין זה היה יוזמתו ורצונו של ר' חצקל".
3. הקצין שהיה נוכח בשיחה של ר' יחזקאל עם בן גוריון [משה בר-יודא. עיתון הארץ] - "אינני זוכר מי העלה לראשונה את אפשרות ההחזרה של חלק מהישיבה, ולו לשם עקרון השיבה. אבל הדבר נראה אז לשניהם בגדר האפשר, ואולי לבן-גוריון יותר מאשר לרב... קולו של הרב סרנא לא נשמע נרגש ולא חד. דיבורו היה שקט, מהוסס, קצת עמום ובלתי רהוט. אולי מחמת עייפות, אולי מחמת מבוכה נוכח שאלת בן-גוריון, אולי מפני שלא הוא יזם את השיחה - אינני יודע, לא הייתי שם בהתחלה - ואולי מפני שדיברו עברית."

גרסת ר' דוד כהן וגרסת הקצין הנ"ל קרובות מעט, אבל אין זו ראיה גמורה, כי יתכן והיתה לר' חצקאל התלבטות, שהתבטאה ברגעים של רצון וברגעים של חשש, ואע"פ שר' דוד שמע מר' חצקאל גם בישיבה, מכל מקום יתכן שעדותו הספציפית מתבססת על הפגישה במערת המכפלה, ששם גם על פי עדותו של הקצין מתקבל הרושם שר' חצקאל לא היה מולהב מהרעיון.


ועתה מצאתי גרסה רביעית שאולי אפשר ללמוד ממנה יותר:

הרב דב כץ. פרקים לתולדותיו. קובץ 'אחר האסף'. עמ' קנה-קנו.

ר' יחזקאל גילה הבנה גם ביחס לבעיות המדינה. במלחמת השחרור בשנת תש"ח, השתתף בעשיית ההסכם עם ראשי ההגנה להקמת "גדוד טוביה", היינו שתלמידי הישיבה ייצאו פעמיים בשבוע לבנות ביצורים מסביב לירושלים - למרות שהתנגד כל ימיו לגיוס בני ישיבה ואף להסדר צבאי: כמו כן שלח את תלמידי ישיבתו בעת מלחמת ששת הימים לעזור בשירותים אזרחיים, כגון הקמת מקלטים, עזרה רפואית וכדו'. הוא היה הראשון שהכריז לאחר הכיבוש שיש להקים ישיבה בחברון, והצהיר שהוא מוכן לבצע הדבר אם ימלאו התנאים הדרושים לכך.


ואציע את שנראה לי עתה, שאולי כך הוה:
התכנון היה להקים ישיבה בחברון ['עשרות בחורים' - ולא כל הישיבה ראה בפרוטוקול], ויתכן שזה היה רעיון של ר' יחזקאל בעצמו, ואולי בן גוריון הציע לו. עכ"פ הוא הראשון שהכריז על זה. אך לא רצה להעביר את כל הישיבה לחברון, לפחות כבר בהתחלה.
בקבינט לא אהבו את הרעיון של רק 'עשרות בחורים' כי זה מסוכן, וכלשון שר הביטחון משה דיין: "הצעה זו, בצורה זו, גם לא נראית לשר אלון, ש­30 בחורים ישבו קרוב למערכת המכפלה בתוך אלף ערבים, והם בוודאי לא צנחנים... עם כל ההערכה שיש לי לישיבת חברון, זה איננו חוד המחץ שאיתו אנחנו נכנסים לגדה המערבית. אני נגד הצעה זו..."

אבל אם יתמלאו התנאים שזה יהיה עשרות בחורים עם שמירה צבאית והסדר ביטחוני יעיל, אזי ר' יחזקאל היה מעוניין בהחלט.
נערך לאחרונה על ידי עושה חיל ב ב' יולי 22, 2019 7:06 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17371
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: האם ראש הישיבה ר' יחזקאל סרנא רצה לחזור לחברון לאחר ששת הימים?

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ב' יולי 22, 2019 2:48 pm

עושה חיל כתב:לפני כחצי שנה התפרסם פרוטוקולים שחושפים פרטים מרתקים מדיון שהתקיים בקבינט אחרי מלחמת ששת הימים, בבקשתו של ראש ישיבת חברון מרן הגר"י סרנא זצ"ל, להקים מחדש את הישיבה בעיר חברון. הובא גם ביתד נאמן בזמנו.

אך הגיע לידי תמליל מחבר [כנראה נכתב לאחר זמן ואינו מדוייק], מדברים של הג"ר דוד כהן ראש ישיבת חברון, שסיפר בביקור חג בסוכתו בחג הסוכות האחרון על ההליכה לכותל אחרי סיום מלחמת ששת הימים. וזה לשון זכרון הדברים שמעיד אחד הנוכחים בסוכתו:

סיפר ר' דוד כהן ראש ישיבת חברון כשנשאל אם בשבועות הישיבה הלכה לכותל [נכתב מפי אחד הנוכחים]: זוכרני את ימי השחרור בתקופת שבועות תשכ"ז, שבחג כמעט ולא היה ירושלמי אחד שלא צעד לכותל, אך אני הספקתי קודם חג השבועות להצטרף לר' חצקל לכותל, היה זה כאשר שלח האלוף חיים הרצוג מפקד הגדה המערבית - לימים נשיא המדינה, [שהחשיב עצמו מבוגרי הישיבה] ג'יפ צבאי לישיבה לקחת את ראש הישיבה ר' חצקל לכותל, לקבר רחל ולמערת המכפלה, עמו נצטרפו שלושה בחורים והבחור דוד כהן אחד מהם, וכשהגיעו למערת המכפלה אשר בחברון, פגש בנו בן גוריון שהיה ידיד 'בלב ובנפש' של ר' חצקל, והציע לו בן גוריון לחזור ולפתוח שוב את הישיבה בחברון. ברור לי שאין זה היה יוזמתו ורצונו של ר' חצקל, אשר הביע פעמים רבות ש'טראומת' הפרעות מכוננות בו, ועוד שסיפר לי ר' חצקל שבתקופה האחרונה של הישיבה בחברון כאשר הסבא חלה וכבר לא ישב בחברון, ביקש מאיתנו לעשות מאמץ לעזוב מכיון שמרגיש הוא שהאבות כועסים (אולי גם מפני קבורת בנו על פניו).

אשמח לקבל מידע ופרטים.


למה האלטער סבר שהאבות כועסים כלומר למה שיכעסו??

סמל אישי של המשתמש
חלמישצור
הודעות: 2513
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 11:55 am
שם מלא: צוריאל חלמיש

Re: האם ראש הישיבה ר' יחזקאל סרנא רצה לחזור לחברון לאחר ששת הימים?

הודעהעל ידי חלמישצור » ב' יולי 22, 2019 3:13 pm

בנושא האשכול
בתור תלמיד לשעבר בישיבת חברון, נסעתי מיד לראש הישיבה הגאון רבי יחזקאל סרנא זצ"ל, איתו הייתי ביחסי ידידות גדולים, והצעתי לו להחזיר את הישיבה לחברון, לאחר שבעקבות מאורעות תרפ"ט עברה לירושלים. אמרתי לו שנחזיר את כל הרכוש ואת כל הבתים שהיו מיושבים על ידי יהודים עד לשנת תרפ"ט. בתחילה הוא נטה להסכים לכך וביקש שאקח אותו לשם, לראות את המקום. ביקרתי איתו בבית הקברות וראינו את המצבות של קדושי תרפ"ט, שחלקן היו שבורות וחלקן קיימות. למרות נטייתו הראשונית, ועל אף שהיה ציוני מאוד ואהב את ארץ ישראל בכל מאודו והיה בעד ארץ ישראל השלמה, בסופו של דבר לא הסכים להחזיר את הישיבה לחברון. כנראה זה היה עניין פסיכולוגי אצלו, כי הפוגרום והקטל שנעשו בישיבה השפיעו על אלה שבמקרה לא היו שם וניצלו.

בשנה הראשונה לפוגרום שמעתי הספד על קדושי חברון והרוגי הישיבה מפי ראש הישיבה, הגאון רבי משה מרדכי אפשטיין זצ"ל, בבית הכנסת זיכרון משה בירושלים. הוא פרץ בבכי ושאל אם הוא לא נושא באחריות על הדם שנשפך, ולמה בכלל הוא בא לחברון. היה צריך להעביר את הישיבה מסלובודקה לירושלים. אך זו היתה החלטתו, להעביר את הישיבה לחברון, ולכן הוא לא יכול לשחרר מעל עצמו את האחריות.

כנראה זה גם מה שהשפיע על הרב סרנא לא לקבל את הצעתי להחזיר את הישיבה לחברון. הוא אמר לי - "אנחנו כבר התמקמנו טוב מאוד בירושלים", ולא רצה לסכן ולהתנסות, שמא ייערכו שם עוד פוגרומים (הרב שלמה גורן, בעוז ותעצומות, עמ' 299-300).

לייטנר
הודעות: 5598
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: האם ראש הישיבה ר' יחזקאל סרנא רצה לחזור לחברון לאחר ששת הימים?

הודעהעל ידי לייטנר » ד' יולי 24, 2019 1:09 am

במעריב לקראת פסח התשל"ה נכתבה כתבה על היישוב היהודי בחברון-קרית ארבע. שם הובא, בין השאר:
הכל התחיל בפגישה בין אליקים העצני וישראל הראל ובין ראש "ישיבת חברון" הרב יחזקאל סרנא. השנים באו אליו והציעו לו להחזיר את הישיבה למקומה הטבעי. ענה להם כי הרעיון טוב וצריך לפעול להגשמתו


http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/ ... k=F1CD3B45

אין תיארוך לפגישה, אך ברור שהיתה לאחר מלחמת ששת הימים ולפני חוהמ"ס התשכ"ח.

סמל אישי של המשתמש
חלמישצור
הודעות: 2513
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 11:55 am
שם מלא: צוריאל חלמיש

Re: האם ראש הישיבה ר' יחזקאל סרנא רצה לחזור לחברון לאחר ששת הימים?

הודעהעל ידי חלמישצור » ד' אוגוסט 28, 2019 10:56 am

... וה' הולך לפניהם יומם ... בעמוד אש וענן. וגם היום הוא הולך בראש. הצבא בישראל עשה ניצחונות כאלה, שמשתאים עליהם כל העולם ... בגבורות המלחמה לא הי' תקדים כזה. הניצחון הראשי על המצרים, ההסתערות של "חיל האויר" שבעשרים הרגעים הראשונים חובלו אצלם מאות אווירונים, זה לא הי' מאז ומעולם ...

ומכל השטחים שכבשנו, שיש להם שייכות לא"י, אסור לסגת מהם אף טפח, כי עלינו להחזיק בהם ... "בנסים גלויים וכימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" ... ואנו זכינו חוץ מההצלה, שכל היהודים בא"י מטיבים לשוב, וכבשנו את כל א"י והחזרנו עטרה למקומה ...

והננו חושבים להחזיר עטרה ליושנה שעיר האבות תמלא עוד פעם תורה ... הננו חושבים לבקר אצל ראשי הצבא, לעזור לנו לרכוש את הבתים ההם, ולטהרם מהערבים שישבו בה ... בתוך כך להקציב להם מקום אחר, ולגשת למעשה הזה ...

באותה עת נסעתי למערת המכפלה, ובן גוריון ובני לויתו ביקרו ג"כ במערת המכפלה. וכששב חזרה אמרו לו שאני מבקר כאן. והוא יצא מה"מונית", ונכנס אלי והתחיל לדבר אתי על מה שנדברנו אז, במלחמת השחרור, שאמר אז שאינו דורש "גיוס", בגלל שאם יהיו אצלם שנתיים וחצי, הם כבר לא יחזרו אל הישיבה, ולהחריב את הישיבות הוא אינו רוצה. רק דורש שילמדו לירות. ואם לא תרצו לשלוח אותם אל המחנה אז אשלח אליהם מפקדים כדי ללמדם כן ... וכעת חזר ע"ז ואמר לי: איך לא יבושו בפני הנכדים שלא לקחו חבל בניצחון צה"ל? ובזה רצה לנצחני על זה שסירבתי אז ללמד את בני הישיבות קשת.

עניתי לו שאנו לא נבוש, כי בני הישיבה סדרו עצמם עוד לפני המלחמה לסבול עול תורה, ונהוג אצלנו שיש משמר בליל שישי, וכעת סדרו כל לילה משמר והתפללו ארבע פעמים ביום, שלש פעמים את התפילה וי"ג מידות של רחמים בחצות. ואנחנו מאמינים כי זה עזר לחיילים, וכעת גם הצבא בעצמו מאמין בזה ... היום כבר אין "חופשיים", כי כולם ראו יד ד', והאמינו בד', והודו לה' ברוב חסדו ... והבליטו את זה בכל העיתונים, אף השמאלנים כי "מאת ה' היתה זאת". ולכן אמרתי לו שלא שייך כלל שנהא אנו בושים בפני נכדינו, ואדרבא, אנו מאמינים כי לנו היה החלק הארי בגאולה.

אח"כ אמרתי לו שאנו חושבים לעשות "סניף" בחברון. שעיר האבות תהיה עוד פעם "עיר תורה" ונחזיר עטרה ליושנה. ואמר לי שהוא מתעסק ... לשקם את העיר העתיקה וליהדה, ותוכניתו היא להרוס את כל הבתים המיושנים ולבנותם מחדש. ואמרתי לו שזה יקח הרבה זמן וא"א לדחות את הדבר, ויש לשבת בינתיים בבתים כמו שהם. ועל תוכניתו לשיפורים יש לחשוב, אך בזמן הנכון. וכשדברנו בעניין הישיבות, שהם הם המצילים, אמר לי אז את דברו זה, ומצוה לפרסם שאמנם במקום תורה יש הצלה (ר' יחזקאל סרנא, קובץ זיכרונות גנוז שנרשם מפיו בעת חוליו האחרון, תשכ"ט).


רבי חצק'ל סרנא מישיבת חברון רקד שם עם תלמידיו ואף קיוה לשוב לחברון ולהקים בה ישיבה. ב'יום ירושלים' הכריז בישיבתו שלא לומר תחנון, וציווה לחלק עוגות ו'לחיים'. אולם בשנה שלאחריה כשכבר היה תשוש וחולה, שיחדו תלמידים קנאים את משמשו האישי שלא יעיר אותו לתפילת שחרית בישיבה, למען לא יבוא ויכריז על יום החג הזה (ד"ר שלמה טיקוצינסקי, "ששת ימים" תעבוד?)


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: Google [Bot], Majestic-12 [Bot] ו־ 212 אורחים