פורום אוצר החכמה

בעברית בת ימינו נהוג להשתמש במילה רגש לתחושות נפשיות, אם חיוביות או חלילה שליליות.
ואילו בכתובים, 'למה רגשו גוים' - נתקבצו גוים. 'נהלך ברגש' - בהתקבצות (למלאות העזרה). 'מרגשת פועלי און' - התקבצות פועלי כו'.
כיצד א"כ התאזרחה המילה 'רגש' למשמעות שונה? וכיצד מבטאים בלשון המקרא את הנהוג לכנות בימינו 'רגש'?
תודה למשיבים.

גם בכתובים אין זה מוחלט רק ללשון התקבצות, עי' התשבי שורש רגש ובפירוש רגלי מבשר שם.
מלבי"ם תה' נה טו.

בחז"ל יש הרבה "הרגשה"

היכן בחז"ל? ומה משמעות הרגשה בחז"ל?

פייביש אופטובסקי כתב:היכן בחז"ל? ומה משמעות הרגשה בחז"ל?

לגבי אשה הרואה דם יש ענין הרגשה
'כמה חלי ולא מרגיש'
אין בשר המת מרגיש באזמל

על מה שהובא מנהלך ברגש אמרו ביומא אלא למה מפיסין וחוזרין ומפיסין אמר רבי יוחנן כדי להרגיש כל העזרה שנאמר אשר יחדו נמתיק סוד בבית אלהים נהלך ברגש