מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

דחיית מצות מפני 'בין אדם לחבירו' עד היכן הדברים מגיעים?

איתור מקורות נעלמים, מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
קול אומר קרא
הודעות: 65
הצטרף: ה' נובמבר 25, 2010 10:14 pm

דחיית מצות מפני 'בין אדם לחבירו' עד היכן הדברים מגיעים?

הודעהעל ידי קול אומר קרא » ש' פברואר 26, 2011 10:32 pm

סיפר חכם אחד לחזו"א שפעם בערבו של יום חיפש מנין למנחה, נכנס לבית כנסת, ובית הכנסת היה מלא מפה לפה בציבור שהאזין לדרשן אחד, אותו חכם סבר שבודאי סמוך לשקיעה יסיים החכם את דרשתו ותתקים תפילת מנחה. אלא שהשמש נטתה לשקוע והלה עומד ודורש, עד שהבין שהתפללו כאן מנחה קודם הדרשה. הוא שם אל ליבו כי כל כניסה ויציאה עושה רעש רב ומפנה את תשומת הלב הדרשן והשומעים ולכן החליט שלא יהיה יפה הדבר לצאת החוצה כדי לחפש מנין אחר, הלך לו לקרן זווית והתפלל ביחידות. כעבור איזה זמן נזדמן הלה אל החזו"א שהיה מבאי ביתו, ושאל אותו אם נהג כהוגן, השיבו החזו"א בהקפדה, אתה שואלני על תפילה בציבור ואני סבור שאסור לך היה להתפלל בכלל מחמת עלבונו של הדרשן!

אמרו עליו על ר' ישראל סלנטר שכשהתאכסן במקום מסוים ושם לב שאיזה נערה מסכנה מופקדת על שאיבת המים, אמר ליטול ידים בצמצום ולא להדר בשיעור, כדי לא להכביד עליה.

ישנם סיפורים נוספים והציבור הקדוש מוזמן להעלות כאן.


ונשאלה השאלה עד היכן הדברים מגיעים? דאורייתא גם? או רק דרבנן? איסורים גם או רק ביטול מצוה?

(כמובן שיש את הסוגיא של כבוד הבריות הדוחה בשוא"ת, אבל הרבה מהסיפורים אינם עומדים בגדר הדינים בזה)

בור הגולה
הודעות: 608
הצטרף: ד' דצמבר 01, 2010 1:58 am

Re: דחיית מצות מפני 'בין אדם לחבירו' עד היכן הדברים מגיעים?

הודעהעל ידי בור הגולה » ש' פברואר 26, 2011 11:19 pm

יתכן שיש בהז משום מלבין פני חבירו ברבים, ואז הגדרים שונים.

כיו"ב מסופר על הגרב"ד בשהותו באמריקה, נקלע פעם לאיזה ביהמ"ד, והרב ביקש ממנו שיבא לדרשתו כדי שעי"ז יעלה קרנו בעיני מתפלליו. כמובן הסכים הגרב"ד ובא לדרשת הרב. באמצע הדרשה, התאדמו פניו מאד, ומיד כשסיים הרב לדבר, קם הגרב"ד ורץ החוצה. והיה הדבר פלא. כשנשאל אח"כ, הסביר שבאמצע הדרשה חש צורך לעשות צרכיו עד כדי כך שחשב שאם לא ילך מיד תצא נפשו, אבל חשש שאם יקום לצאת יחשבו שאינו מרוצה מהדרשה ויהיה עלבון פני הרב. והחליט שמוטב להפיל א"ע לכבשן האש ולא להלבין פני הרב, וקיבל על עצמו למסור נפש כדי שלא לבייש פני הרב. ומרוב התרגשות התאדמו פניו.
נערך לאחרונה על ידי בור הגולה ב ש' פברואר 26, 2011 11:39 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

קול אומר קרא
הודעות: 65
הצטרף: ה' נובמבר 25, 2010 10:14 pm

Re: דחיית מצות מפני 'בין אדם לחבירו' עד היכן הדברים מגיעים?

הודעהעל ידי קול אומר קרא » ש' פברואר 26, 2011 11:30 pm

בור הגולה כתב:יתכן שיש בזה משום מלבין פני חבירו ברבים, ואז הגדרים שונים.

כיו"ב מסופר על הגרב"ד בשהותו באמריקה, נקלע פעם לאיזה ביהמ"ד, והרב ביקש ממנו שיבא לדרשתו כדי שעי"ז יעלה קרנו בעיני מתפלליו. כמובן הסכים הגרב"ד ובא לדרשת הרב. באמצע הדרשה, התאדמו פניו מאד, ומיד כשסיים הרב לדבר, קם הגרב"ד ורץ החוצה. והיה הדבר פלא. כשנשאל אח"כ, הסביר שבאמצע הדרשה חש צורך לעשות צרכיו עד כדי כך שחשב שאם לא ילך מיד תצא נפשו, אבל חשש שאם יקום לצאת יחשבו שאינו מרוצה מהדרשה ויהיה עלבון פני הרב. והחליט שמוטב להפיל א"ע לכבשן האש ולא להלבין פני הרב, וקיבל על עצמו למסור נפש כדי שלא לבייש פני הרב. ומרוב התרגשות התאדמו פניו.

הגענו כבר לאיסורים.
לא יהיה בך עקר.

בור הגולה
הודעות: 608
הצטרף: ד' דצמבר 01, 2010 1:58 am

Re: דחיית מצות מפני 'בין אדם לחבירו' עד היכן הדברים מגיעים?

הודעהעל ידי בור הגולה » ש' פברואר 26, 2011 11:52 pm

קול אומר קרא כתב:
בור הגולה כתב:יתכן שיש בזה משום מלבין פני חבירו ברבים, ואז הגדרים שונים.

כיו"ב מסופר על הגרב"ד בשהותו באמריקה, נקלע פעם לאיזה ביהמ"ד, והרב ביקש ממנו שיבא לדרשתו כדי שעי"ז יעלה קרנו בעיני מתפלליו. כמובן הסכים הגרב"ד ובא לדרשת הרב. באמצע הדרשה, התאדמו פניו מאד, ומיד כשסיים הרב לדבר, קם הגרב"ד ורץ החוצה. והיה הדבר פלא. כשנשאל אח"כ, הסביר שבאמצע הדרשה חש צורך לעשות צרכיו עד כדי כך שחשב שאם לא ילך מיד תצא נפשו, אבל חשש שאם יקום לצאת יחשבו שאינו מרוצה מהדרשה ויהיה עלבון פני הרב. והחליט שמוטב להפיל א"ע לכבשן האש ולא להלבין פני הרב, וקיבל על עצמו למסור נפש כדי שלא לבייש פני הרב. ומרוב התרגשות התאדמו פניו.

הגענו כבר לאיסורים.
לא יהיה בך עקר.

עי' יבמות סב:

יאיר
הודעות: 10159
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: דחיית מצות מפני 'בין אדם לחבירו' עד היכן הדברים מגיעים?

הודעהעל ידי יאיר » א' פברואר 27, 2011 2:32 am

[אצל חוג מסויים מחמירים בדברים אלו משום מה יותר מהמותר..כגון לצרף למנין מחלל שבת בפרהסיא..וזה לא רק אצל המון העם אלא גם אצל הרבנים ה"י].

היא שיחתי
הודעות: 3381
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: דחיית מצות מפני 'בין אדם לחבירו' עד היכן הדברים מגיעים?

הודעהעל ידי היא שיחתי » א' פברואר 27, 2011 2:02 pm

תביאו מקורות לסיפורים כ אין ערך לסיפורים ללא מקורות מהימנים

ועי' בשמואל שבא שמואל הנביא עם שאול לכבדו בפני העם

נוטר הכרמים
הודעות: 5935
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: דחיית מצות מפני 'בין אדם לחבירו' עד היכן הדברים מגיעים?

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' פברואר 27, 2011 6:14 pm

קול אומר קרא כתב:
בור הגולה כתב:יתכן שיש בזה משום מלבין פני חבירו ברבים, ואז הגדרים שונים.

כיו"ב מסופר על הגרב"ד בשהותו באמריקה, נקלע פעם לאיזה ביהמ"ד, והרב ביקש ממנו שיבא לדרשתו כדי שעי"ז יעלה קרנו בעיני מתפלליו. כמובן הסכים הגרב"ד ובא לדרשת הרב. באמצע הדרשה, התאדמו פניו מאד, ומיד כשסיים הרב לדבר, קם הגרב"ד ורץ החוצה. והיה הדבר פלא. כשנשאל אח"כ, הסביר שבאמצע הדרשה חש צורך לעשות צרכיו עד כדי כך שחשב שאם לא ילך מיד תצא נפשו, אבל חשש שאם יקום לצאת יחשבו שאינו מרוצה מהדרשה ויהיה עלבון פני הרב. והחליט שמוטב להפיל א"ע לכבשן האש ולא להלבין פני הרב, וקיבל על עצמו למסור נפש כדי שלא לבייש פני הרב. ומרוב התרגשות התאדמו פניו.

הגענו כבר לאיסורים.
לא יהיה בך עקר.



בשו"ע סי' ג,יז: המשהה נקביו עובר בלא תשקצו. ובט"ז ס"ק יד: ובקטנים משום בל תשקצו ומשום שלא יהיה עקר. ובשערי תשובה שם: ועי' בתבואות שור יו"ד סי' יג,ב שנסתפק בהא דמשהה נקביו שעובר על בל תשקצו אם הוא מדאורייתא או מדרבנן, ושם כתב בהך דיבמות סד,ב דאמר חמשה אמוראי אעקר מפרקא דרב הונא, ע"ש. [נחלק עם התה"ד בביאור עובדא זו אם לא חשו לאיסור משום זילותא, או שמחמת רוב עיונם לא הרגישו בדבר]. ועיין מש"כ בשו"ת בית אפרים חלק אה"ע סי' ב (דף ח,ב ד"ה ומ"ש לענין).

ובמג"א סי' קג,ד: ויש מהגדולים שהיה מאנס עצמו שלא להפיח, דכמה סבי איעקר מפרקיה דרב הונא שהיו משהין נקביהם ועוברים על בל תשקצו, מחמת כיסופא למיזל לצרכיהון קמי רבן, דבמקום זילותא כה"ג לא חיישינן לאיסור דרבנן, וה"ה בנידון דידן. ומכל מקום קשה הדבר לבדות חילוקים מלבנו (תרומת הדשן סי' טז).

ובמג"א סי' צב,ב בתוך הדברים, וז"ל: ונראה לי דיש לסמוך על הרשב"א, ובצבור אף תרומת הדשן מודה דשרי כמו שכתב סי' קג דגדול כבוד הבריות דדוחה לאו דלא תסור, יעו"ש.

ובעיקר הנידון אי הוי איסור דאורייתא או רק מדרבנן, יראים השלם סי' יג ותועפות ראם, סמ"ק סי' פ, ובריטב"א מכות טז,ב בשם הרמ"ה, וערוך לנר שם, שו"ע הרב מהדו"ת סעיף יא, מנ"ח מצוה קסג, שו"ת כתב סופר או"ח סי' פח.

(והך דלא יהיה עקר לכאורה פשיטא שאינו אלא אסמכתא בעלמא, וכן נראה בפוסקים, ועי' שו"ת שואל ונשאל יו"ד סי' קטז).

שיבר
הודעות: 747
הצטרף: ב' מאי 17, 2010 12:07 am

Re: דחיית מצות מפני 'בין אדם לחבירו' עד היכן הדברים מגיעים?

הודעהעל ידי שיבר » א' פברואר 27, 2011 8:29 pm

סברא נגדית שמצוות תדחינה "בין אדם לחבירו" שמא אפשר לומר משום "אתה והוא חייבין בכבודי".

בנוגע להשהות נקביו, שמעתי שהגראי"ל שטינמן שליט"א באחד ממסעותיו לאירופה היה אמור למסור שיעור כללי ישיבתי במאנצ'סטר כמדומה. כל הדרך הוא ישב והכין את השיעור, שהיה במסכת כתובות. כשהגיע להיכל הישיבה והתיישב על מקומו פתח להפתעת הנוכחים בסיפור על החפץ חיים, משסיים פתח בעוד סיפור וכך סיפור רודף סיפור לתדהמת הנוכחים והמלווים. כשסיים ביקש להביא מדרש, פתח אותו והורה לבנו ר' משה שיקריא קטע. ובכך ננעל המעמד.
שאלו אותו מלוויו יאיר רבינו את עינינו במה שהתרחש כאן. אמר להם הגרא"יל בפשטות, הצטרכתי לנקביי ולא רציתי לצאת משום טירחא דציבורא, מאידך גם לשאת דברי תורה לא יכולתי. אמרו לו הן המ"ב מתיר במקום של כבוד הבריות, הגיב: "איך וויס פון דעם משנ"ב".

נוטר הכרמים
הודעות: 5935
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: דחיית מצות מפני 'בין אדם לחבירו' עד היכן הדברים מגיעים?

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' מרץ 02, 2011 11:33 pm

ישנו נוסח אחר למסופר על ר' ישראל סלנטר, שפ"א הלכו לאפיית מצות ושאלוהו, במה יש להם להזהר ולהזדרז ביותר בעסקם במצות? וענה להם, שאחת מן העוזרות היא אלמנה, ויזהרו שלא להכביד נעליה ולא לענותה, לקיים מה שנאמר כל אלמנה ויתום לא תענון.

והוסיף על כך שר התורה הגר"ח קרייזווירטה זצ"ל, שהרי איתא במכילתא שעינוי יתום ואלמנה הוא אפילו עינוי מועט. נמצא ש'משהו עינוי אלמנה הוא איסור דאורייתא, ומשהו חמץ אינו אלא מדרבנן. ודפח"ח.

כמה נאים הדברים כשהם יוצאים מפי עושיהם, אביהם של אלמנות ויתומים בדורינו, המשכיל אל דל בגאונותו ובפקחותו העצומים, רבו העובדות מלהביעם.

נוטר הכרמים
הודעות: 5935
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: דחיית מצות מפני 'בין אדם לחבירו' עד היכן הדברים מגיעים?

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' מרץ 02, 2011 11:42 pm

ובנוגע לנוסח שהובא ע"י קול אומר קרא, הנה יש אומרים שהגרי"ס הוסיף לבאר לפי"ז דברי המקרא שאמר אברהם למלאכים: יקח נא מעט מים, ולמה אך מעט? אלא כיון שהקיחה היא ע"י שליח, אין זה רבותא לקיים המצוה בהידור על חשבונם של אחרים...

נוטר הכרמים
הודעות: 5935
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: דחיית מצות מפני 'בין אדם לחבירו' עד היכן הדברים מגיעים?

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ש' מרץ 12, 2011 9:11 pm

והנה כמה מעשים ממקורות שונים שקראתי לאחרונה, כולם בעלי מסר וענין רב.

סיפר הג"ר יצחק קולדצקי שליט"א על זקנו מרן בעל הקה"י זי"ע שמנהגו היה להקפיד שלא לאכול 'שרויה' בחג הפסח, כך קיבל מבית אביו שהיה חסיד (טשערקס -הורונוסטייפל), אבל בני משפחתו לא נהגו בכך מאחר ומורגלים היו במנהגי מרן החז"א שלא הקפיד על כך. משנפטרה הרבנית על פניו, משום כך בתו הרבנית ברזם שתחי' בישלה עבורו את מאכליו בסיר מיוחד, אולם משראה זאת הבחין כי יש בזה גם טירחה יתירה, ואמר כי בטירחה זו כרוכים שני איסורים, לא תרדה בו בפרך וצער אלמנה, ואילו אכילת שרויה אינה אלא חומרא. מיד ערך התרת נדרים ומאז ויתר על מנהגו.

נוטר הכרמים
הודעות: 5935
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: דחיית מצות מפני 'בין אדם לחבירו' עד היכן הדברים מגיעים?

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ש' מרץ 12, 2011 9:15 pm

סיפר המשפיע הידוע הגאון רא"ד פרידמן שליט"א.
פעם השתתף מרן הח"ח באסיפה יחד עם הרה"ק מהר"א מבעלזא בדבר גזירת לימודי חול וידיעת השפה הפולנית על התשב"ר. האסיפה התמשכה עד שהגיע זמן מנחה, אך מפני שלא קם הרב מבלזא להתפלל לא קם גם הח"ח כי סבר שאין זה מדרך ארץ ללכת כשהוא יושב, ואע"פ שעבר זמן השקיעה חיכה והמתין עד תום האסיפה. לאחר מכן נעמד להתפלל ערבית לאחר צאת הכוכבים והוסיף להתפלל תפילת תשלומין עבור מנחה.

נוטר הכרמים
הודעות: 5935
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: דחיית מצות מפני 'בין אדם לחבירו' עד היכן הדברים מגיעים?

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ש' מרץ 12, 2011 9:29 pm

ועוד עדות מענינת על הגאון ר' יעקב קמינצקי זצ"ל, עם כמה מוסרי השכל.

כך מספר נכדו לשבועון מסוים: אנחנו, כאמור, גדלנו כאן בארץ, בעת אחד מביקוריו אצלינו, היה זה ביום שישי, הגיש לפניו אחי ר' יוסף צלחת עם גבינה. דודינו ר' שמואל ששהה כאן יחד עם הסבא, הבחין בכך ניגש ואמר לאחי: אינך יודע שהסבא אינך אוכל גבינה ביום שישי? כשאחי שאלו לפשר הדבר, אמר לו הסבא: זה בגלל שאבא שלי לא אכל. והסיבה שהוא לא אכל היא מן הסתם בגלל שגם אבא שלו לא אכל, והלא כבר אמרו חכמינו כי אל לנו לשנות ממנהג האבות, גם אם איננו יודעים את סיבת הדבר.

לאחר מכן הוא הוסיף ואמר: אני חושב שאני יודע את הסיבה, אפשר שזה נובע מדברי מר עוקבא על אודות היחס שבינו לביו אביו, המובאים בגמ' בחולין: אנא חלא בר חמרא אבא לא אכל על למחר (-בשר אחר גבינה), אני לא אוכל מסעודה לסעודה. כתוצאה מכך התפתח כפי הנראה מנהג חסידות זה, שבשאר ימות השבוע, מכיון שאין לדעת בעת אכילת הגבינה אם יאכלו מאוחר יותר בשר, לא נמנעו מלאכול גבינה במשך היום. אולם בערב שבת הלא ידוע כי לערב יאכלו בשר, בשל כך נמנעו מלאכול גבינה, סיים הסבא את הסברו מניח הדעת.

אם כן - הוסיף אחי להקשות - מדוע אתה שותה חלב? נו, אמר הסבא, כנראה שאני חלא בר חמרא ביחס לאבי שהוא נמנע גם משתיית חלב.

החלק היותר מפורסם בענין זה קשור לנישואיו השניים. היה זה בחג השבועות שחל באותה שנה בערב שבת, הרבנית לא היתה מודעת למנהגו שלא לאכול מאכלי גבינה בע"ש. סבא הזמין לקידוש אחר הלימוד במשך הלילה בישיבה. כאשר ניגש לאכול, הוא הבחין כי השולחן עמוס מאכלי גבינה, הוא ביקש מהבחורים להתיר עבורו את המנהג, באמרו כי אילו היה יודע בעת שקיבלו ע"ע שהדבר יפגע באשתו לא היה מקבלו על עצמו...

(אמנם לאחר מכן דאג ליידעה בכך ושב לקבלו).

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11656
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: דחיית מצות מפני 'בין אדם לחבירו' עד היכן הדברים מגיעים?

הודעהעל ידי איש_ספר » א' מרץ 13, 2011 2:38 am

נוטר הכרמים כתב:סיפר הג"ר יצחק קולדצקי שליט"א על זקנו מרן בעל הקה"י זי"ע שמנהגו היה להקפיד שלא לאכול 'שרויה' בחג הפסח, כך קיבל מבית אביו שהיה חסיד (טשערקס -הורונוסטייפל), אבל בני משפחתו לא נהגו בכך מאחר ומורגלים היו במנהגי מרן החז"א שלא הקפיד על כך. משנפטרה הרבנית על פניו, משום כך בתו הרבנית ברזם שתחי' בישלה עבורו את מאכליו בסיר מיוחד, אולם משראה זאת הבחין כי יש בזה גם טירחה יתירה, ואמר כי בטירחה זו כרוכים שני איסורים, לא תרדה בו בפרך וצער אלמנה, ואילו אכילת שרויה אינה אלא חומרא. מיד ערך התרת נדרים ומאז ויתר על מנהגו.

תיקון קל: הרבנית נפטרה בתשל"ג ואילו הסטייפלער התיר את נדרו רק חמש שנים אח"כ, בשנת תשל"ח, כנרשם בארחות רבינו כמה פעמים.
נוטר הכרמים כתב:סיפר המשפיע הידוע הגאון רא"ד פרידמן שליט"א.
פעם השתתף מרן הח"ח באסיפה יחד עם הרה"ק מהר"א מבעלזא בדבר גזירת לימודי חול וידיעת השפה הפולנית על התשב"ר. האסיפה התמשכה עד שהגיע זמן מנחה, אך מפני שלא קם הרב מבלזא להתפלל לא קם גם הח"ח כי סבר שאין זה מדרך ארץ ללכת כשהוא יושב, ואע"פ שעבר זמן השקיעה חיכה והמתין עד תום האסיפה. לאחר מכן נעמד להתפלל ערבית לאחר צאת הכוכבים והוסיף להתפלל תפילת תשלומין עבור מנחה.

להד"ם. הסיפור המקורי מסופר ע"י יד ימינו של הח"ח הגאון ר' שמואל גריינמן בח"ח עה"ת פרשת ראה, והסוגיא שם היתה עוסק במצוה ולא כבודו של חכם זה או אחר.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11656
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: דחיית מצות מפני 'בין אדם לחבירו' עד היכן הדברים מגיעים?

הודעהעל ידי איש_ספר » ג' אוקטובר 02, 2012 11:39 pm

שמעתי מהגרש"ח דומב מעשה שהיה בהגר"מ קליערס ששמע שעמיתו הרב הספרדי הגר"י זריהן התיר את העירוב באופן מסוים.
לאחר השבת נכנס הגר"מ אל הרב זריהן וביקש ללבן עמו סוגיא בעירובין, לאחר עיון הדק היטב, הטיר הרב זריהן עולה איפוא שההיתר שנתתי בשבת, טעות הוא בידי.
אמר לו הרב קלירס על של זה באתי, שאלו הרב זריהן, ולמה לא הודעתם לי כ"ז ונוכחת במהלך השבת, נעשה הרב קלירס: עירוב דרבנן ואילו כבוד התורה דאורייתא!

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17500
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: דחיית מצות מפני 'בין אדם לחבירו' עד היכן הדברים מגיעים?

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ד' אוקטובר 03, 2012 1:39 pm

אולי הוא גם משום דבדרבנן עבדינן עובדא והדר מותבינן תיובתא.

היימישער
הודעות: 614
הצטרף: ד' ספטמבר 05, 2012 8:17 pm

Re: דחיית מצות מפני 'בין אדם לחבירו' עד היכן הדברים מגיעים?

הודעהעל ידי היימישער » ד' אוקטובר 03, 2012 9:52 pm

איש_ספר כתב:להד"ם. הסיפור המקורי מסופר ע"י יד ימינו של הח"ח הגאון ר' שמואל גריינמן בח"ח עה"ת פרשת ראה, והסוגיא שם היתה עוסק במצוה ולא כבודו של חכם זה או אחר.

אין שום קשר בין הסיפור של ר' שמואל גריינמן שאירע בוילנא ובין הסיפור השני שאירע בוורשא ומקורו בעדותו של חתן הח"ח ר' מנדל זאקס שהעיד שהוא עצמו לחש באוזנו של הח"ח שהגיע זמן מנחה והח"ח אמר לו שכבודו של הרבי מבעלזא חשיב אונס.
ומאחר ששני המקורות כנראה נאמנים דיים צ"ל שהיו שני סיפורים נפרדים.
אגב בספר חפץ חיים עה"ת שנדפס בניו יארק ונמצא בה"ב הסיפור לא מופיע.
נערך לאחרונה על ידי היימישער ב ה' אוקטובר 04, 2012 9:00 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

גאולה בקרוב
הודעות: 1872
הצטרף: ב' מאי 02, 2011 1:59 am

Re: דחיית מצות מפני 'בין אדם לחבירו' עד היכן הדברים מגיעים?

הודעהעל ידי גאולה בקרוב » ד' אוקטובר 03, 2012 9:57 pm

זו באמת אחת מהמלאכות הקשות שבמקדש, לשוםמ אורחותיו, ולראות מה גובר על מה בכל מקרה לגופו.
וכגון בתפילות יוכ"פ, שיש כבוד שמים גדול בתפילות ארוכות, אבל לעיתים הציבור (או חלקו) היה שמח על הפסקה בין מוסף למנחה, כדי לצבור כח להמשך.
וכן בתפילת נעילה, ראינו אצל הגר"א שפירא זצ"ל שהקפיד לסיים בזמן סוף הצום, כדי לא לצער, וכן הוא בהליכות שלמה על הגרשז"א זצ"ל שהיה מקפיד מאד בזה.
ונראה שאין בזה כללים, והכל לשם שמים.

מזמור שיר
הודעות: 342
הצטרף: ה' פברואר 17, 2011 12:17 am

Re: דחיית מצות מפני 'בין אדם לחבירו' עד היכן הדברים מגיעים?

הודעהעל ידי מזמור שיר » ה' אוקטובר 04, 2012 1:11 pm

באמת צריך לדעת מה הגדר בזה.
האם כאשר לדוגמא אני עוזר לאשתי בהשכבת הילדים ומגיע זמן השקיעה, אני פטור מתפילת מנחה משום שאני עוסק במצוה? או משום בין אדם לחברו? פשוט שלא. [ולא יעזור שאני מכוין לשם שמים...] אז מה הגדרים בזה?

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11656
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: דחיית מצות מפני 'בין אדם לחבירו' עד היכן הדברים מגיעים?

הודעהעל ידי איש_ספר » ב' אוקטובר 08, 2012 10:42 pm

עתה מצאתי מכתב של הגאון ר' איצלה בלאזער בענין זה, ממוען לידידו ר' לייב חסמאן. נדפס בשנות דור ודור ח"ב עמ' רל"א. יעו"ש

גוראריה
הודעות: 1545
הצטרף: ב' אוגוסט 23, 2010 5:59 pm

Re: דחיית מצות מפני 'בין אדם לחבירו' עד היכן הדברים מגיעים?

הודעהעל ידי גוראריה » ג' אוקטובר 09, 2012 8:04 pm

איש_ספר כתב:שמעתי מהגרש"ח דומב מעשה שהיה בהגר"מ קליערס ששמע שעמיתו הרב הספרדי הגר"י זריהן התיר את העירוב באופן מסוים.
לאחר השבת נכנס הגר"מ אל הרב זריהן וביקש ללבן עמו סוגיא בעירובין, לאחר עיון הדק היטב, הטיר הרב זריהן עולה איפוא שההיתר שנתתי בשבת, טעות הוא בידי.
אמר לו הרב קלירס על של זה באתי, שאלו הרב זריהן, ולמה לא הודעתם לי כ"ז ונוכחת במהלך השבת, נעשה הרב קלירס: עירוב דרבנן ואילו כבוד התורה דאורייתא!

מופיע בארוכה ובטו"ט בספרו של הרב סורסקי "זוטו של נהר" שי"ל לפני שנים רבות.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11656
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: דחיית מצות מפני 'בין אדם לחבירו' עד היכן הדברים מגיעים?

הודעהעל ידי איש_ספר » ג' אוקטובר 09, 2012 8:32 pm

מעניין כמה הסיפור מדויק כי אכן כאן כבר מדובר בקו"ע שגם כבוד הבריות אינו דוחה.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17500
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: דחיית מצות מפני 'בין אדם לחבירו' עד היכן הדברים מגיעים?

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ג' אוקטובר 09, 2012 9:19 pm

מזמור שיר כתב:באמת צריך לדעת מה הגדר בזה.
האם כאשר לדוגמא אני עוזר לאשתי בהשכבת הילדים ומגיע זמן השקיעה, אני פטור מתפילת מנחה משום שאני עוסק במצוה? או משום בין אדם לחברו? פשוט שלא. [ולא יעזור שאני מכוין לשם שמים...] אז מה הגדרים בזה?


מזכיר לי את הסיפור שסיפר לנו הגר"ה זאקס, שכשלמד בלייקווד לא היה מגיע להתפלל בישיבה בבוקר, וכששאל אותו ר' אהרן קוטלר על כך, השיב לו שיש אלמנה בשכנותו והוא עוזר לה בבוקר ומשום כך אינו מגיע, והשיב לו ר' אהרן, נו אם כך אדרבה, וע"ז אמר לו ואם כן מה אכפת לראש ישיבה שהאשה הזו בעלה חי וזו אשתי.

יוס'ל
הודעות: 331
הצטרף: ג' פברואר 28, 2012 9:39 am

Re: דחיית מצות מפני 'בין אדם לחבירו' עד היכן הדברים מגיעים?

הודעהעל ידי יוס'ל » ג' אוקטובר 09, 2012 9:26 pm

גאולה בקרוב כתב:זו באמת אחת מהמלאכות הקשות שבמקדש, לשוםמ אורחותיו, ולראות מה גובר על מה בכל מקרה לגופו.
וכגון בתפילות יוכ"פ, שיש כבוד שמים גדול בתפילות ארוכות, אבל לעיתים הציבור (או חלקו) היה שמח על הפסקה בין מוסף למנחה, כדי לצבור כח להמשך.
וכן בתפילת נעילה, ראינו אצל הגר"א שפירא זצ"ל שהקפיד לסיים בזמן סוף הצום, כדי לא לצער, וכן הוא בהליכות שלמה על הגרשז"א זצ"ל שהיה מקפיד מאד בזה.
ונראה שאין בזה כללים, והכל לשם שמים.

לכאורה אין לדבר סוף ; על כל שעל וצעד,

למשל בבתי כנסיות של בני תורה, בכל ספסל ישנו לפחות אחד המאריך בתפילתו, ותוקע את השאר מלזוז או לשבת, או לצאת אחרי התפילה,
וכי נאמר לכל המאריכים לעמוד בשורה ארוכה במזרח, או בעזרת נשים ?!

או החזן שמונה לאיטו את ה'אבינו מלכנו כתבנו' ומותח את עצבי המתפללים, האם נשנה את המנהג למנהג ירושלים שלא מפרטים את הא''מ כתבנו וכו'. וכמ''כ את ה'פזמון' בסליחות.

האם נכריח את כל העילויים להתקלח, או את כל השלעפער'ס לצחצח שיניים לפני כל מפגש עם הבריות. שלא יכשלו ב'אין אדם יכול לעמוד מפני ריחו' ?!

מן הסתם יש היתר לא להתחשב בכגון אלו שכבר 'דשו בהם רבים' דאל''כ לא שביק חיי לכל בריה, ומאידך אם נמשיך כך ג''כ לא שביק חיי לשאר הבריות...

בדידי הוה עובדא ביו"כ , שהשכן בספסל לפני סיים תפילתו, והביט אחורה 7 פעמים בדקה לראות אם סיימתי כבר ואפשר לשבת, ולא ידעתי להשית עצה לנפשי האם לומר את הוידוי במרוצה, או בחוסר התחשבות , בעודי מתלבט התיישב השכן, ואז החלפתי את ההתלבטות האם לסיים כדי שלא יכשל השכן או שמכיוון שהוא בצום דינו כחולה שמותר לשבת, ואפילו קמצוץ ה'שמק טבק' לא הצליח להשיב וליישב את יסורי המצפון.

האם יש חיבור מוסמך על הנושא על מה ומתי יש להקפיד ?

גאולה בקרוב
הודעות: 1872
הצטרף: ב' מאי 02, 2011 1:59 am

Re: דחיית מצות מפני 'בין אדם לחבירו' עד היכן הדברים מגיעים?

הודעהעל ידי גאולה בקרוב » ג' אוקטובר 09, 2012 9:53 pm

יש כלל ראשוני שכתב הרמח"ל במסילת ישרים בפרק על "משקל החסידות", שדין צריך לקיים בכל מקרה, ו"חומרא" צריך לשקול בה מה עדיף.

לגבי ההתלבטות של המתפלל והעומד לפניו, הוא באמת דבר מצוי, ואולי גם לכן יש מעלה להתפלל מול הקיר...

ארי במסתרים
הודעות: 611
הצטרף: ג' נובמבר 29, 2011 10:25 am

Re: דחיית מצות מפני 'בין אדם לחבירו' עד היכן הדברים מגיעים?

הודעהעל ידי ארי במסתרים » ג' אוקטובר 09, 2012 10:08 pm

יוס'ל כתב:האם נכריח את כל העילויים להתקלח, או את כל השלעפער'ס לצחצח שיניים לפני כל מפגש עם הבריות. שלא יכשלו ב'אין אדם יכול לעמוד מפני ריחו' ?!

בודאי שנכריח, שהרי לת"ח אסור לצאת עם רבב על בגדו.

מזמור שיר
הודעות: 342
הצטרף: ה' פברואר 17, 2011 12:17 am

Re: דחיית מצות מפני 'בין אדם לחבירו' עד היכן הדברים מגיעים?

הודעהעל ידי מזמור שיר » ד' אוקטובר 10, 2012 1:24 am

יוס'ל כתב:לכאורה אין לדבר סוף ; על כל שעל וצעד,

למשל בבתי כנסיות של בני תורה, בכל ספסל ישנו לפחות אחד המאריך בתפילתו, ותוקע את השאר מלזוז או לשבת, או לצאת אחרי התפילה,
וכי נאמר לכל המאריכים לעמוד בשורה ארוכה במזרח, או בעזרת נשים ?!

או החזן שמונה לאיטו את ה'אבינו מלכנו כתבנו' ומותח את עצבי המתפללים, האם נשנה את המנהג למנהג ירושלים שלא מפרטים את הא''מ כתבנו וכו'. וכמ''כ את ה'פזמון' בסליחות.

האם נכריח את כל העילויים להתקלח, או את כל השלעפער'ס לצחצח שיניים לפני כל מפגש עם הבריות. שלא יכשלו ב'אין אדם יכול לעמוד מפני ריחו' ?!

מן הסתם יש היתר לא להתחשב בכגון אלו שכבר 'דשו בהם רבים' דאל''כ לא שביק חיי לכל בריה, ומאידך אם נמשיך כך ג''כ לא שביק חיי לשאר הבריות...

בדידי הוה עובדא ביו"כ , שהשכן בספסל לפני סיים תפילתו, והביט אחורה 7 פעמים בדקה לראות אם סיימתי כבר ואפשר לשבת, ולא ידעתי להשית עצה לנפשי האם לומר את הוידוי במרוצה, או בחוסר התחשבות , בעודי מתלבט התיישב השכן, ואז החלפתי את ההתלבטות האם לסיים כדי שלא יכשל השכן או שמכיוון שהוא בצום דינו כחולה שמותר לשבת, ואפילו קמצוץ ה'שמק טבק' לא הצליח להשיב וליישב את יסורי המצפון.

האם יש חיבור מוסמך על הנושא על מה ומתי יש להקפיד ?

אתה ממש מרחיק לכת.עד כאן דברו באשכול על ויתור על מצוות או אפילו על חומרות בשביל בין אדם לחברו. ואתה מדבר על חוסר מחשבה על השני סתם בגלל עצלות וזלזול, ללא שום מורה היתר. מי לנו גדול ממרן הגריש"א, ועוד גדו"י רבים שהקפידו לשמור על חזות נקיה ומסודרת. ומה ההיתר של "עילוי" שייך כאן??

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11656
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: דחיית מצות מפני 'בין אדם לחבירו' עד היכן הדברים מגיעים?

הודעהעל ידי איש_ספר » ה' אוקטובר 25, 2012 8:31 am

שאלה למעשה. נער בר מצוה שחושש מאד להכשל בקריאת ההפטרה (הגם שהוא יודעה על בוריה ) מבקש מהרב לאפשר לו לקרוא את ההפטרה מתוך חומש/תנ"ך ולא מתוך ספר של קלף.
האם להענות לבקשתו? הרי אין לו חיוב לקרוא ולמה יפסידו כל המתפללים. הרב ניסה לדחות את העליה לשבת שקוראים בה הפטרה מתוך נביא שאותו אין להם כתוב על קלף אך לא התאפשר והוא אובד עצות.

יש איזה מעשה עם הגרשז"א שהקל משהו לנער בר מצוה, מישהו זוכר?

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17500
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: דחיית מצות מפני 'בין אדם לחבירו' עד היכן הדברים מגיעים?

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ה' אוקטובר 25, 2012 8:56 am

יש לי עצה למעשה, אני מכיר מישהו שמחזיק סיפרא דאפטרתא מנוקד. אחרי ההיתר של הגמרא לסיפרא דאפטרתא, לכאורה קל להציבור להקל לקרא בזה ולא בנביא.

שאלתי פעם את הגרי"י פישר ואמר לי שפשוט שסיפרא דאפטרתא עדיף מלקרא תנ"ך, מצד שני אחי שאל את הגרש"ז אויערבאך, והשיב תשובה כזאת, שאחרי דברי המג"א תנ"ך עדיף אבל היום שעושים את זה באופסט אולי לא. ואין לי לפרש מה ראה באופסט, ואולי התכוון היום שההדפסה נעשית ע"י חשמל ולא בכוח גברא לאפוקי בזמן המג"א שההדפסה נעשתה ע"י אנשים (וצריך לומר שהיו יהודים) וצ"ע.

וצ"ע בכל זה בדעת החזו"א שכותב שלמג"א אין הבדל בין תנ"ך לחומש.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11656
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: דחיית מצות מפני 'בין אדם לחבירו' עד היכן הדברים מגיעים?

הודעהעל ידי איש_ספר » ה' אוקטובר 25, 2012 9:00 am

הספרא הזה כתוב על קלף?

שמעתי מהגרש"ד: אצל חזו"א קראו הפטרה מתוך חומש רגיל. (לא היה אמצעים לכתוב נביא!) ר' אליעזר אלינר הניח על הבימה תנ"ך, החזו"א סילק את התנ"ך והמשיך לקרוא מחומש.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17500
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: דחיית מצות מפני 'בין אדם לחבירו' עד היכן הדברים מגיעים?

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ה' אוקטובר 25, 2012 9:02 am

כן

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11656
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: דחיית מצות מפני 'בין אדם לחבירו' עד היכן הדברים מגיעים?

הודעהעל ידי איש_ספר » ה' אוקטובר 25, 2012 9:02 am

מצוין. נעמוד בקשר.

הקיק
הודעות: 327
הצטרף: ד' אפריל 27, 2011 11:51 pm

Re: דחיית מצות מפני 'בין אדם לחבירו' עד היכן הדברים מגיעים?

הודעהעל ידי הקיק » ה' אוקטובר 25, 2012 9:10 am

רק עתה ראיתי את האמור לעיל בעניין חומרתו של הגר"י קמנצקי זצ"ל שלא לאכול מאכלי חלב ביום שישי, ולא נמצא לו טעם חוץ מאשר מנהג אבות. מעניין לציין שמנהג משפחת אבי ז"ל באלזס היה לאכול בסעודת ע"ש בדווקא מאכלי בשר (אמנם לא נהגו שלא לאכול כלל מאכלי חלב ביום שישי), והסיבה הייתה מפני שאצל הנוצרים יום שישי אסור לאכול בו בשר מפני שבו נתלה אותו האיש, ולכן אדרבה הקפידו היהודים לאכול בו מאכלי בשר [ובמשפחת הגרי"ק כנראה נהגו באופן אחר - שלא לאכול בו כלל מאכלי חלב] להבדיל בין טמא לטהור. ויבואו המומחים במנהגי אשכנז ויבחנו את הדברים האמנם כן. ומעניין גם לציין שא"מ ז"ל סבר שיש מקום למנהג אבותיו בזה בחו"ל בין הנוצרים אבל בארץ הקודש אין לו טעם, ולכן גם מנהג זה חלף הלך לו כהרבה משאר מנהגי הייקס... הק' יואל

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11656
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: דחיית מצות מפני 'בין אדם לחבירו' עד היכן הדברים מגיעים?

הודעהעל ידי איש_ספר » א' נובמבר 18, 2012 10:40 am

בישיבת ליקווד הממונה על המטבח היתה אשה אלמנה, בשבת לפני הקידוש היה [ר' אהרן קוטלר] נכנס לומר לה 'גוט שבת'. היתה תקופה שהבחורים לא היו מרוצים כ"כ מטיב בישוליה, ופעם אחת כשכלו כל הקיצין, הלכו כמה בחורים ולקחו את סיר הצ'ולנט הורידו אותו מהאש ושמו אותו במרתף כאות מחאה. כשנודע הדבר לסבא זיע"א [ר' אהרן] ציווה מיד: להביא את הצ'ולנט ולהניח אותו בחזרה על האש! האיסור של חזרה זה דרבנן ולבזות אלמנה זה דאורייתא!
(הגרי"א שוורצמן, מוסף הפלס שבת תולדות)

אם המעשה נכון כנראה שיש כאן כמה צירופים:

א. סמכו על שיטת הר"ן שהובאה ברמ"א שכל שהיה התבשיל מערב שבת על האש וכבר היה מוכן, והכירה גו"ק, אין בזה איסור חזרה (וכך נוהגים תימנים אגב)
ב. רעק"א דאם אדם מוריד סיר שאינו שלו, אין אדם אוסר דבר שאינו שלו (ודלא כאבי עזרי).

גילוי
הודעות: 591
הצטרף: ו' נובמבר 25, 2011 2:14 am

Re: דחיית מצות מפני 'בין אדם לחבירו' עד היכן הדברים מגיעים?

הודעהעל ידי גילוי » א' נובמבר 18, 2012 11:21 am

שיבר כתב:סברא נגדית שמצוות תדחינה "בין אדם לחבירו" שמא אפשר לומר משום "אתה והוא חייבין בכבודי".

בנוגע להשהות נקביו, שמעתי שהגראי"ל שטינמן שליט"א באחד ממסעותיו לאירופה היה אמור למסור שיעור כללי ישיבתי במאנצ'סטר כמדומה. כל הדרך הוא ישב והכין את השיעור, שהיה במסכת כתובות. כשהגיע להיכל הישיבה והתיישב על מקומו פתח להפתעת הנוכחים בסיפור על החפץ חיים, משסיים פתח בעוד סיפור וכך סיפור רודף סיפור לתדהמת הנוכחים והמלווים. כשסיים ביקש להביא מדרש, פתח אותו והורה לבנו ר' משה שיקריא קטע. ובכך ננעל המעמד.
שאלו אותו מלוויו יאיר רבינו את עינינו במה שהתרחש כאן. אמר להם הגרא"יל בפשטות, הצטרכתי לנקביי ולא רציתי לצאת משום טירחא דציבורא, מאידך גם לשאת דברי תורה לא יכולתי. אמרו לו הן המ"ב מתיר במקום של כבוד הבריות, הגיב: "איך וויס פון דעם משנ"ב".


טירחא דציבורא- אני לא מבין וכי ציבור שהגיע לשמוע את מרן הגראי"ל אכפת לו לחכות חמש דקות? למעשה בדר"כ ברור שהציבור מעדיף לשמוע סיפורים, אבל לא יציור שזה ההיפך והציבור אינו רוצה כלל סיפורים אלא ד"ת ומעדיף לחכות חמש דקות והעיקר לשמוע ד"ת האם עדיין שייך לומר טירחא דציבורא?

גילוי
הודעות: 591
הצטרף: ו' נובמבר 25, 2011 2:14 am

Re: דחיית מצות מפני 'בין אדם לחבירו' עד היכן הדברים מגיעים?

הודעהעל ידי גילוי » א' נובמבר 18, 2012 11:23 am

נוטר הכרמים כתב:ישנו נוסח אחר למסופר על ר' ישראל סלנטר, שפ"א הלכו לאפיית מצות ושאלוהו, במה יש להם להזהר ולהזדרז ביותר בעסקם במצות? וענה להם, שאחת מן העוזרות היא אלמנה, ויזהרו שלא להכביד נעליה ולא לענותה, לקיים מה שנאמר כל אלמנה ויתום לא תענון.

והוסיף על כך שר התורה הגר"ח קרייזווירטה זצ"ל, שהרי איתא במכילתא שעינוי יתום ואלמנה הוא אפילו עינוי מועט. נמצא ש'משהו עינוי אלמנה הוא איסור דאורייתא, ומשהו חמץ אינו אלא מדרבנן. ודפח"ח.

כמה נאים הדברים כשהם יוצאים מפי עושיהם, אביהם של אלמנות ויתומים בדורינו, המשכיל אל דל בגאונותו ובפקחותו העצומים, רבו העובדות מלהביעם.


אני לא מבין הרי אם זה לא היה אלמנה הכל היה בדר משום דעל דעת כן נשכרה לאפות מצות ולא לשתות כוס קפה וע"ז מקבלת את שכרה א"כ ה"ה אם זה אלמנה,[ רק צריך ליזהר לא לחרוג בצורה קיצונית]

גילוי
הודעות: 591
הצטרף: ו' נובמבר 25, 2011 2:14 am

Re: דחיית מצות מפני 'בין אדם לחבירו' עד היכן הדברים מגיעים?

הודעהעל ידי גילוי » א' נובמבר 18, 2012 11:29 am

[quote="נוטר הכרמים"]ועוד עדות מענינת על הגאון ר' יעקב קמינצקי זצ"ל, עם כמה מוסרי השכל.

כך מספר נכדו לשבועון מסוים: אנחנו, כאמור, גדלנו כאן בארץ, בעת אחד מביקוריו אצלינו, היה זה ביום שישי, הגיש לפניו אחי ר' יוסף צלחת עם גבינה. דודינו ר' שמואל ששהה כאן יחד עם הסבא, הבחין בכך ניגש ואמר לאחי: אינך יודע שהסבא אינך אוכל גבינה ביום שישי? כשאחי שאלו לפשר הדבר, אמר לו הסבא: זה בגלל שאבא שלי לא אכל. והסיבה שהוא לא אכל היא מן הסתם בגלל שגם אבא שלו לא אכל, והלא כבר אמרו חכמינו כי אל לנו לשנות ממנהג האבות, גם אם איננו יודעים את סיבת הדבר.

לאחר מכן הוא הוסיף ואמר: אני חושב שאני יודע את הסיבה, אפשר שזה נובע מדברי מר עוקבא על אודות היחס שבינו לביו אביו, המובאים בגמ' בחולין: אנא חלא בר חמרא אבא לא אכל על למחר (-בשר אחר גבינה), אני לא אוכל מסעודה לסעודה. כתוצאה מכך התפתח כפי הנראה מנהג חסידות זה, שבשאר ימות השבוע, מכיון שאין לדעת בעת אכילת הגבינה אם יאכלו מאוחר יותר בשר, לא נמנעו מלאכול גבינה במשך היום. אולם בערב שבת הלא ידוע כי לערב יאכלו בשר, בשל כך נמנעו מלאכול גבינה, סיים הסבא את הסברו מניח הדעת.

אם כן - הוסיף אחי להקשות - מדוע אתה שותה חלב? נו, אמר הסבא, כנראה שאני חלא בר חמרא ביחס לאבי שהוא נמנע גם משתיית חלב.

[size=200]אני לא מבין למיטב ידיעתי לא מוזכר בש"ס חומרא לא לאכול בשר אחר גבינה אלא רק גבינה אחר בשר [/size]

גילוי
הודעות: 591
הצטרף: ו' נובמבר 25, 2011 2:14 am

Re: דחיית מצות מפני 'בין אדם לחבירו' עד היכן הדברים מגיעים?

הודעהעל ידי גילוי » א' נובמבר 18, 2012 11:32 am

איש_ספר כתב:שמעתי מהגרש"ח דומב מעשה שהיה בהגר"מ קליערס ששמע שעמיתו הרב הספרדי הגר"י זריהן התיר את העירוב באופן מסוים.
לאחר השבת נכנס הגר"מ אל הרב זריהן וביקש ללבן עמו סוגיא בעירובין, לאחר עיון הדק היטב, הטיר הרב זריהן עולה איפוא שההיתר שנתתי בשבת, טעות הוא בידי.
אמר לו הרב קלירס על של זה באתי, שאלו הרב זריהן, ולמה לא הודעתם לי כ"ז ונוכחת במהלך השבת, נעשה הרב קלירס: עירוב דרבנן ואילו כבוד התורה דאורייתא!


אם מדובר בטעות ממש - הסיפור לדעתי מזעזע ואכמ"ל וכנראה שלא מדובר בטעה בדבר משנה אלא בדבר התלוי בשיקול הדעת או שלא ממש פסול וכו'

גילוי
הודעות: 591
הצטרף: ו' נובמבר 25, 2011 2:14 am

Re: דחיית מצות מפני 'בין אדם לחבירו' עד היכן הדברים מגיעים?

הודעהעל ידי גילוי » א' נובמבר 18, 2012 11:35 am

נוטר הכרמים כתב:סיפר המשפיע הידוע הגאון רא"ד פרידמן שליט"א.
פעם השתתף מרן הח"ח באסיפה יחד עם הרה"ק מהר"א מבעלזא בדבר גזירת לימודי חול וידיעת השפה הפולנית על התשב"ר. האסיפה התמשכה עד שהגיע זמן מנחה, אך מפני שלא קם הרב מבלזא להתפלל לא קם גם הח"ח כי סבר שאין זה מדרך ארץ ללכת כשהוא יושב, ואע"פ שעבר זמן השקיעה חיכה והמתין עד תום האסיפה. לאחר מכן נעמד להתפלל ערבית לאחר צאת הכוכבים והוסיף להתפלל תפילת תשלומין עבור מנחה.


מה כאן בזיון הרי מהר"א יודע שהליטאים מקפידים עד מאוד על שקיעה? וכנראה שגם כאן טעמו של הח,ח היה משום עוסק במצווה

קול אומר קרא
הודעות: 65
הצטרף: ה' נובמבר 25, 2010 10:14 pm

Re: דחיית מצות מפני 'בין אדם לחבירו' עד היכן הדברים מגיעים?

הודעהעל ידי קול אומר קרא » ב' נובמבר 19, 2012 11:29 am

יש"כ על כל העובדות המאלפות, ועדין צריכים אנו רב לקבוע מסמרות בזה.


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 50 אורחים