ממצולות ים של שמואל - אלפא ביתא תניתא דשמואל זעירא

טפח · הודעהעל ידי **טפח** » ו' דצמבר 23, 2011 8:49 am

מתוך ויקיפדיה: http://he.wikipedia.org/wiki/שמואל_אשכנזי

ר' שמואל אשכנזי (נולד כשמואל דייטש ביום י"א בטבת ה'תרפ"ב, 11 בינואר 1922) הוא תלמיד חכם, חוקר ספרות עברית, בלשן עברי, לשונאי ומדקדק, ביבליוגרף, ואספן ספרים. פרסם מאות מאמרים. עבד במפעל הביבליוגרפיה העברית שבבית הספרים הלאומי בירושלים.

תוכן עניינים
1 ביוגרפיה
2 משפחתו
3 מחקריו
4 מפעליו
5 מפרסומיו
5.1 ספרים שכתב
5.2 ספרים שערך
6 קישורים חיצוניים
7 הערות שוליים

ביוגרפיה

נולד בירושלים לאביו ברוך דייטש ולאמו אסתר.
בילדותו למד בתלמוד תורה וישיבת כולל שומרי החומות, בשכונת בתי אונגרין. ואחר כך למד בישיבת ר' יוסף צבי דושינסקי.
את הספר הראשון שלו הוא קנה בהיותו כבן חמש.
את ר' שמואל עצמו ניתן לשייך לקהילת הפרושים, מעודו הוא התפלל בנוסח אשכנז (וב'סדר עבודת ישראל' לר' זליגמן בר, בדווקא), אם כי הוא מחבב את ספרי החסידות, וכמה מהם במיוחד (כמו, ספרי התולדות).
כמה תכונות שנצטרפו בו הפכוהו ל"ר' שמואל אשכנזי": זכרונו, דייקנותו, שקדנותו ודבקותו במטרה, ועינו החדה. זכרונו של ר' שמואל מופלא ביותר. אפילו כיום, שכל הזמן הוא מתאונן על ששכח את משנתו, ו'מתבדח' שהוא "זקן ששכח תלמודו" - הרי הוא אוצר בלוס ובלום לתורה, ממקרא והתלמודים, עובר במדרשי חז"ל והפרשנות הקלאסית, ועד פיוטים נידחים וספרים יותר נידחים. על שקדנותו אין הרבה מה להאריך, מי שראה - מבין, מי שלא ראה - לא יבין. ובקצרה: עד לפני כמה שנים הוא היה 'דוגר' על ספר שפתח במשך שעות רצופות, ופעמים לילות טבת הארוכים, בלא לזוז ממקומו, לא לשתייה ולא לדבר אחר. גם היום, שנחלש ומאור עיניו אין עמו כ"כ, הוא יושב צמוד לספר במשך שעות ארוכות.
לא פחות מפליאה תכונת דייקנותו דקדוקו וזהירותו של ר' שמואל. הוא מעולם לא סמך על מובאה ב'כלי שני' ותמיד בודק במקור עצמו, ובדפוס הראשון שלו בדווקא (אם הדבר אפשרי). וזאת מדובר בימים שאוצר החכמה והיברו בוקס המכילים ספרים נדירים רבים לא בא לעולם אפילו 'בחלום'... באותם ימים הוצרך ר' שמואל לבדוק את מקורותיו בספרייה הלאומית, לטרוח להגיע לשם (בזמנים שהפסיק מלעבוד שם), לעלות לספריית גרשם שלום (מחלקת ספרים נדירים) או לרדת למחסן (פריבליגיה מיוחדת שניתנה לו), לחפש את הספר, לשלוף אותו ממקומו, לחפש את המקום הנכון ולהעתיק. הדברים לא קלים לאדם צעיר, על אחת כמה לאדם מבוגר.
בנוסף לכך זכה ר' שמואל לאיזה 'רדאר' משונה... לעלות על טעויות כתיב, פליטות קולמוס וסתם שגיאות, שנעלמו מעיני כל המגיהים שקדמוהו. שכיח ביותר להגיש לפניו טקסט שהוגה בדקדקנות פעם פעמיים ושלושה, ו'אופס' הוא מוצא טעות ועוד טעות ועוד טעות.
כתיבתו של ר' שמואל יחודית ומאופיינת: קצרה, ענינית ומקיפה, ובעיקר - מדויקת. רגיל היה, אף לאחר הגיעו לגבורות, לכתת רגליו רק כדי לראות את הדברים בדפוס הראשון או לבדוק אם אכן הפנייה כלשהי מדויקת וכדומה.
בין לבין נענה לשאלות שבכתב שהופנו אליו מכל קצווי הארץ ומחוצה לה, ונותן בטובת עין מופלגת ידיעות שצבר ביגיעה ובעמל במשך למעלה מיובל שנים. ושיגר במשך השנים כאלפיים מכתבי תשובה.

משפחתו
יש לו ארבעה ילדים - שלוש בנות ובן - ר' זאב (וועלוול) אשכנזי, מחשובי קהילת משכנות הרועים הירושלמית-חסידית.

מחקריו
החל משנת תש"ד (בהיותו בן שמונה-עשרה) החלו מאמריו להתפרסם בבמות מכובדות ומפורסמות, ולעיתים עוררו תגובות חריגות (כמו מאמריו "טעויות סופרים" ו"מילונות עברית כיצד?"). פירסם עשרות מאמרים, בקורת, הערות ותקונים, השגות. חלקם הופיעו בכתבי עת וקבצים מדעיים (כדוגמת תרביץ, לשוננו לעם, עלי ספר, נרות שבת, ידע עם ובמישור) וחלקם בכתבי עת וקבצים תורניים (כדוגמת פנים אל פנים, מוריה, המעיין, בית אהרן וישראל, צפונות, וכרם שלמה). ובעתונים לעצטע נייעס, שערים.
על מאמריו חתם בשם אהרן ראקובר [בגימטריא שמואל אשכנזי], על חלק אחר חתם בשם א[שכנזי] בן-עמיהוד[=שמואל], ועל חלק שמואל אלף, ועל חלק ש' ירושלמי, ועל חלק גמליאל גרינפלד (חלמיש).
בשנות העשרים המוקדמות לחייו כתב עשרות ערכים ב"אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל" (בעריכת ד"ר מרדכי מרגליות, ירושלים תש"ו-תש"י), בכרכים הראשונים של האנציקלופדיה העברית ובשתי אנציקלופדיות אחרות של הוצאת מסדה.
את עריכתו המופתית ניתן לראות בספר "משלי ישראל ואומות העולם", ירושלים תשכ"ד. טביעת אצבעותיו המיוחדת ניכרת בספרים רבים אחרים, כמו: "בן המלך והנזיר", תל-אביב תשי"א; "אוצר המשלים והחידות", ירושלים תשי"ז; "מחברות עמנואל הרומי", ירושלים תשי"ז; "אוצר פתגמים וניבים לטיניים", תל-אביב תשי"ט (מהדורה שניה: ירושלים תשמ"ב); "צרור המור", בני-ברק תש"נ; "אוצר הספר העברי", ירושלים תשנ"ה; "אוצר תפילות ישראל", א-ב, ירושלים תשנ"ז.
בהמשך עסק בעריכת ספרים במוסד הרב קוק, ב"מכון תורה שלמה" ובאופן עצמאי. בראשית שנת תשכ"ז ועד פרישתו לגמלאות עבד ב"מפעל הביבליוגרפיה העברית" שבבית הספרים הלאומי בירושלים, במעמד 'יועץ', ומבחינה מסוימת הוא היה מתווה דרכה ביחד עם הביבליוגרף הבלתי נשכח מר נפתלי בן מנחם ז"ל. אף לאחר שפרש לגמלאות הגיע למקום בכל יום שלישי וקיבל בסבר פנים יפות את כל המתייעצים עמו, בהם בכירים באקדמיה שעמדו לפתחו ושאלו לעצתו.
בשנת תשס"א נתמנה כחבר כבוד בהוצאת הספרים המיתולוגית מקיצי נרדמים, לאור בקשתם המפורשת של מזכירה וחבריה.

מפעליו
הרבה תוכניות ספרותיות היו לר' שמואל אשכנזי, וחלקם הגדול לא הושלם / עדיין לא יצא לאור, כנראה משום דקדקנותו, שראה כי אין הדברים שלימים, ויתכן שאף חוסר מימון 'סייע' לכך.
ביום ט באלול תש"ב הוא כותב ליהודה לייב פישמן מימון: "אני עוסק בכתיבת ספר על האשה העבריה בכל הדורות".
וזמן מה לאחר מכן הוא כותב למימון: "ברצוני להדפיס מחדש את פירוש המאירי לספר משלי, בתוספת הערות ומ"מ, גם מבוא ארוך ומפורט אקדים לו בעזר צור ישועתי. ואבקש ממע"כ לקבוע לי מועד לראיון, כי חפץ אני לשוחח אתו בקשר להדפסת הספר וכו'. בתקוה כי לא ישיב את פני ריקם" (מכתב: י בכסלו תש"ה). משלא נענה ר' שמואל למכתבו הראשון, הוא פונה שוב לי"ל מימון, בתאריך טז בשבט תשה: "לפני כחדשים כתבתי לכב' מכתב בו בקשתי שיואיל לקבוע לי מועד לראיון 'כי חפץ אני לשוחח אתו בקשר להדפסת הספר פירוש המאירי לספר משלי אשר ברצוני לפרסמו, בתוספת הערות ומ"מ, גם מבוא ארוך ומפורט אשית בראשו' – והנה עד עתה לא קבלתי שום תשובה מאדוני הרב. שמעתי, אמנם, כי חולה היה מר ועכשיו שהבריא - ברוך רופא חולים - אני חוזר על בקשתי הנ"ל ומצפה אני לתשובה קרובה לבוא".
עד היום חביב עליו במאוד פירושו של המאירי לספר משלי, והוא הוגה בו רבות.
תוכניתו הגדולה ביותר (כנראה) היה הספר 'אוצר המליצה הישראלית', בו התכוון לאסוף פתגמים, ניבים, ביטויים ומכתמים, בבירור מקורותיהם. משחר ימיו אסף ר' שמואל חומר לספר זה, ועד עתה לא הניח ידו מלאסוף עוד ועוד. ניתן לומר, שהספרים 'אלפא ביתא דשמואל זעירא' (ה'קדמייתא' וה'תניתא') הם חלקים מהספר. על ספר זה הוא כותב לר' יהודה ליב זלוטניק (אבידע), ביום יא בטבת תש"ה: "...ובספרי אוצר המליצה הישראלית הארכתי בזה. ואי"ה אשלח לך פעם דוגמא ממנו. אגב, אבקשך לכתוב לי את דעתך על שֵׁם הספר. חושבני כי הוא אומר הרבה יותר מהשם 'אוצר נחמד'. אבל אולי אני נוטל לעצמי עטרה שאינה הולמתי?".
מעודו ועד עצם היום הזה סולד ר' שמואל מתוארים, הוא מתחלחל לשמוע את הכינוי "הרב" כשהוא מוצמד לשמו. ביום יא בטבת תש"ה הוא כותב לר' יהודה ליב זלוטניק (אבידע): "מכתבך מיום ג בחשון לנכון קבלתי ומאד שמחתי על כי מנית אותי במספר ידידיך. אני עונה סלחתי 'על כי דבריך מועטים'. אבל לא על מה שתארת אותי בתואר "הרב הצעיר". הן אמת כי צעיר אני לימים (בן שלש ועשרים שנה אנכי היום - היום מלאו ימי ושנותי, ביום זה נולדתי, בשנת תרפב) - אבל לא רב אני ולא בן רב אני, תכלית שנאה שנאתי את 'הרב'נות... ואבקשך מאד לתארני רק בתואר 'מר' וכדומה ותו לא. גם אתה תסלח לי על אשר אני מדבר אליך בלשון נוכח ולא בלשון נסתר, כי שפתנו העברית אינה סובלת לדבר בה כי אם בלשון 'אתה'. בכל זאת אבקש ע"ז הרמן ורשותא ממך אדוני הרב. ואם קשה בעיניך לשנות מהנהוג, אבטל דעתי מפני דעתך".

מפרסומיו

ספרים שכתב
מבחר הפנינים בספרות העברית של ימי הבינים, בתוך: מנחה ליהודה, מוגש להרב יהודה ליב זלוטניק <אבידע>. ירושלים תש"י.
משוט במקרא: שש מאות וששים שאלות ותשובות של בקיאות וחריפות ושעשועים בספר הספרים. ירושלים תשי"ט.
500 געגראמטע שפריכווערטער און רעדנסארטן, פון ש’ אסתרזאן [=שמואל אשכנזי]. ירושלים תשכ"ג.
אוצר ראשי תבות : בלשון ובספרות מימי קדם ועד ימינו / מאת שמואל אשכנזי ודב ירדן. : ר’ מס, ירושלים תשכ"ה.
מפענח נעלמים: 4000 פענוחי נוטריקונים שלא נכנסו לאוצר ראשי תבות. ירושלים תשכ"ט.
אלפא ביתא קדמיתא דשמואל זעירא: ... אמרות ומכתמים, ניבים ופתגמים, מאמרים שגורים, משלים ומעשיות, גימטריות ונוטריקונים - מקורותיהם ומקבילותיהם ... / מכתבי הר"ש אשכנזי ; ... ערכתי וסדרתי בסדר א"ב ... שמואל אברהם תפילינסקי. ‬ירושלים תש"ס.
אלפא ביתא תניתא דשמואל זעירא, שני כרכים: פנינים ... מאוצרות הר"ש אשכנזי : אמרות ומכתמים, מאמרים ... משלים ומעשיות, גימטריאות ונוטריקונים, מקורותיהם ומקבילותיהם בסדר א-ב / את כל אלה השלמתי וערכתי ... יעקב ישראל סטל. ‬ירושלים תשע"א.

ספרים שערך
הגדה שלמה: מאת הרב מנחם מ’ כשר. ירושלים תשט"ו.
פחד יצחק / רבי יצחק לאמפרונטי, ירושלים תשכ"ב- תשמ"ו.
משלי ישראל ואומות העולם, ירושלים תשכ"ד.
אוצר המשלים והפתגמים: מספרות ימי הביניים / מאת ישראל דוידזון ; [התקינו את הספר לדפוס שמואל אשכנזי ואברהם דרום]. ‬הוצאת מוסד הרב קוק, תשל"ט.

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ו' דצמבר 23, 2011 1:11 pm

תמונה נוספת (מויקי):

: 399px-Shmuel_Ashkenzhi.jpg (44.21 KiB) נצפה 12442 פעמים

(הערה בויקי):1.בנוגע להחלפת שם משפחתו. במכתבו מיום כב באלול תש"ו, לדב סדן (שטוק), כותב ר' שמואל: "שם משפחתי הוא 'דייטש', בעצם, ואני בבואי ל'שוק הסופרים' כניתי את שמי ל'אשכנזי'".
מאמריו:
http://aleph.nli.org.il/F/?func=find-c& ... adjacent=N

אלי_ש · הודעהעל ידי **אלי_ש** » ו' דצמבר 23, 2011 1:52 pm

כעת נתוודעתי לאשכול בשל ההקפצה.
בעניין האוונגליון אולי כדאי להזכיר כי כבר בגמרא הוא מצוטט, שבת קכז:

א"ל מן יומא דגליתון מארעכון איתנטלית אורייתא דמשה ואיתיהיבת ספרא אחריתי וכתיב ביה ברא וברתא כחדא ירתון למחר הדר עייל ליה איהו חמרא לובא אמר להו שפילית לסיפיה דספרא וכתב ביה אנא לא למיפחת מן אורייתא דמשה אתיתי [ולא] לאוספי על אורייתא דמשה אתיתי וכתיב ביה במקום ברא ברתא לא תירות

ישבב הסופר · הודעהעל ידי **ישבב הסופר** » ו' דצמבר 23, 2011 4:22 pm

אינני יודע מי כתב את הערך שלו בוויקי, אבל ברור שלקח תמונ שצילמתי אני ממנו. עיינו לעיל תמונה אחרת שהעליתי לכאן אחרי שביקרתי בביתו ושתיתי מים מבורו ונוזלים מתוך בארו. לפחות שיכתבו מהיכן קיבלו התמונה.

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ש' דצמבר 24, 2011 9:20 pm

אף אני איני יודע מי כתב את הערך בויקי, אבל הכותב השתמש במלוא חופניו בהודעתי הזו: viewtopic.php?f=19&t=4133&p=31630&hilit=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C+%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96%D7%99#p31303
ובהודעתי שלאחריה (שלא כתבתין כלאחר יד, אלא אחרי חיפוש ועמל).
ופעמים העתיק ממש את לשוני.
מותר היה לו לתת את הקרדיט.

נוטר הכרמים

באשי, גם אני בקראי את הציטוט, נזכרתי באותו תיאור - שהוזמן על ידי - באותו אשכול, אותו קראתי אז בשקיקה פעם אחר פעם.

לצד מורת הרוח מהעדר הקרדיט, יש לראות בכך הוכחה נוספת למרכזיותו ותפוצתו של פורומינו.

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ש' דצמבר 24, 2011 9:30 pm

לדעתי אתה קצת מפריז ב'מרכזיותו' של הפורום הקטן שלנו. יותר נראה, שאחד הכותבים הקבועים כאן (בעל ניקים רבים) הוא כתב את הערך בויקי. יש לי חשד מסויים כלפי אחד אחד הכותבים. אבל נשאיר את זה כך.
קצת משונה, בויקי מצטטים ממכתבים של רש"א שלא יצאו לאור!...

עינא פקיחא

שאלו ובקשו כאן מקורות לשימוש בציטוטים מהאוונגליון, ולמה להרחיק לכת, הלוא בגמרא
במסכת שבת, יש מובאה משם ואף ציטוט דברי אותו האיש על הלכה בהלכות ירושת הבת.
וכן בענייני הצלת כתבי קודש מן השריפה בשבת, ונזכר שם עון גליון ואון גליון, אם כי פירשו
באת על החלק הריק שבגליון הכתוב.

אדג · הודעהעל ידי **אדג** » א' דצמבר 25, 2011 2:28 am

שמתי שם איזה הערה בדף השיחה. נראה לאן יתפתחו הדברים.

אדג · הודעהעל ידי **אדג** » א' דצמבר 25, 2011 3:40 am

ישבב הסופר כתב:אינני יודע מי כתב את הערך שלו בוויקי, אבל ברור שלקח תמונ שצילמתי אני ממנו. עיינו לעיל תמונה אחרת שהעליתי לכאן אחרי שביקרתי בביתו ושתיתי מים מבורו ונוזלים מתוך בארו. לפחות שיכתבו מהיכן קיבלו התמונה.

בויקי' מתעקשים כי מעלה התמונה הוא בעל הזכויות, האם אתה הוא (א) מצלם התמונה (ב) האם אתה זה שהעלה אותה לויקי' תוך הרשאת שיתוף חופשית?

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » א' דצמבר 25, 2011 5:20 am

אדג כתב:
ישבב הסופר כתב:אינני יודע מי כתב את הערך שלו בוויקי, אבל ברור שלקח תמונ שצילמתי אני ממנו. עיינו לעיל תמונה אחרת שהעליתי לכאן אחרי שביקרתי בביתו ושתיתי מים מבורו ונוזלים מתוך בארו. לפחות שיכתבו מהיכן קיבלו התמונה.

בויקי' מתעקשים כי מעלה התמונה הוא בעל הזכויות, האם אתה הוא (א) מצלם התמונה (ב) האם אתה זה שהעלה אותה לויקי' תוך הרשאת שיתוף חופשית?

היכן זה כתוב כאן (בדף השיחה)?
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7% ... 7%96%D7%99
אגב, לפני מס' ימים לא היה קשה לדעת מי כתב את הערך (מהפורום).
כעת, משום מה העקבות שם נמחקו...

ישבב הסופר · הודעהעל ידי **ישבב הסופר** » א' דצמבר 25, 2011 6:48 am

אדג: תודה על התעניינות לטובתי ולטובת חכם באשי.
אני בעצמי צילמתי את התמונה/ות בביקורי שם בסביבות חג הפורים דאשתקד. העליתי לכאן תמונה אחת, היא באשכול דידן, ושאר התמונות נשארו אצלי ולא העליתים לשום מקום אחר למיטב זכרוני.
זה עתה בדקתי בהיסטורית הדוא"ל שלי מאז. שלחתי תמונה זו לאחד מחבירי, חוקר ידוע, שהוא מקורב להר"ש אשכנזי. אין האיש ממבקרי הפורום דידן, וגם אינני מאמין שהוא מעורכי וויקי. אך כמה מבאי כוחו נמצאים כאן, ובמיוחד אחד בשלל ניקיו. חוששני שאני ובאשי חושדים בסגנון אחד.

אדג · הודעהעל ידי **אדג** » א' דצמבר 25, 2011 7:58 am

איך שלא יהיה, בקצב הזה הערך ימחק - והיה כלא היה - תוך ימים אחדים. ואתם, עשו כטוב בעיניכם.

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » א' דצמבר 25, 2011 9:12 am

ניתן להסיר משם את התמונה ואז (כנראה) הערך ישאר על מכונו.
האם להודיע מהיכן התמונה?
להסיר התמונה?
להסיר הערך?
או שוא"ת עדיף?

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » א' דצמבר 25, 2011 11:07 am

מדוע אי אפשר להשאיר את הערך בויקי על מכונו, ורק לציין כ'מקור' את הפורום שלנו?
ואם זה כ"כ קשה להם 'לפרגן' לפורום שלנו, שלא יפרגנו. אבל חבל אם ימחקו את הערך. סוכ"ס, ויקפדיה יותר מפורסמת מהפורום שלנו.

בנוגע לתמונה - איני בעל הזכויות אלא ישבב, והוא צריך להכריע.

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » א' דצמבר 25, 2011 12:43 pm

לא הספקתי לטפל בענין ולצערנו הוא כבר נמחק...
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7% ... 7%96%D7%99

ישבב הסופר · הודעהעל ידי **ישבב הסופר** » א' דצמבר 25, 2011 5:21 pm

חבל, לא התכוונתי שימחקו את הערך, רק שיתנו את הקרדיט איפה שזה נדרש. מי שהעלה את התמונה ידע בדיוק מהיכן הוא בא, ויכל לבקש ממני רשות לפני שהעלה אותה.
וכן הוא לגבי תיאורו הנאה של חכם באשי. ואודה לידידנו אדג על התערבותו.
וכבר אמרו ז"ל [סוטה ט.] "כל הנותן עיניו במה שאינו שלו, מה שמבקש אין נותנים לו ומה שבידו נוטלים הימנו." והיה זה שלום.

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » א' דצמבר 25, 2011 7:03 pm

אגב, תמיד אפשר להשיב את הערך שוב...

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ד' מרץ 14, 2012 3:59 pm

זה עתה הופיע מאמרו של ר' ישעיה אשר זליג מילר, "הערות והשלמות לאלפא ביתא תניתא דשמואל זעירא" (אור ישראל, גליון ניסן).
אולי מישהו יכול להעלותו לכאן?

ציבור · הודעהעל ידי **ציבור** » ד' מרץ 14, 2012 4:48 pm

חכם באשי כתב:זה עתה הופיע מאמרו של ר' ישעיה אשר זליג מילר, "הערות והשלמות לאלפא ביתא תניתא דשמואל זעירא" (אור ישראל, גליון ניסן).
אולי מישהו יכול להעלותו לכאן?

הופיע?
היכן ראית?

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ד' מרץ 14, 2012 5:01 pm

בחנות הספרים.

ציבור · הודעהעל ידי **ציבור** » ד' מרץ 14, 2012 5:05 pm

יפה.
ובכן, מדוע שלא תבקש מריא"ז בעצמו?

הוגה · הודעהעל ידי **הוגה** » ב' אפריל 16, 2012 11:43 am

חכם באשי כתב:זה עתה הופיע מאמרו של ר' ישעיה אשר זליג מילר, "הערות והשלמות לאלפא ביתא תניתא דשמואל זעירא" (אור ישראל, גליון ניסן).
אולי מישהו יכול להעלותו לכאן?

טוב מאוחר מלא כלום (אין על זה עדיין ערך בספר..?)
בבקשה:

אור ישראל ניסן תשעב.pdf: (196.82 KiB) הורד 703 פעמים

כותב · הודעהעל ידי **כותב** » ג' אפריל 17, 2012 1:14 am

יש לציין השלמה נוספת (שלא הובא במאמר הנ"ל) לפתגם "אב אחד מפרנס עשרה בניו".
הפתגם כבר נזכר בספר מינקת רבקה (מהרבנית רבקה טיקטינר), שנדפס בקרקוב שנת שע"ח, שער השלישי:

: 0.JPG (31.83 KiB) נצפה 11969 פעמים

אנא עבדא · הודעהעל ידי **אנא עבדא** » ג' ספטמבר 08, 2015 2:02 pm

האם כבר יצא לאור 'האלפא ביתא תליתאה דשמואל זעירא' ?

גימפעל · הודעהעל ידי **גימפעל** » ג' ספטמבר 08, 2015 2:10 pm

אנא עבדא כתב:האם כבר יצא לאור 'האלפא ביתא תליתאה דשמואל זעירא' ?

היה אמור לצאת ?

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ג' ספטמבר 08, 2015 3:24 pm

אנא עבדא כתב:האם כבר יצא לאור 'האלפא ביתא תליתאה דשמואל זעירא' ?

את השניים הקודמים כבר קנית וסיימת?

אנא עבדא · הודעהעל ידי **אנא עבדא** » ג' ספטמבר 08, 2015 4:57 pm

על 3 הכרכים הראשונים כבר הספקתי לעבור (ולשכוח...) יותר מפעם

זקן ששכח · הודעהעל ידי **זקן ששכח** » ג' ספטמבר 08, 2015 6:03 pm

אנא עבדא כתב:על 3 הכרכים הראשונים כבר הספקתי לעבור (ולשכוח...) יותר מפעם

'אנא אבדה'...

צונאמי · הודעהעל ידי **צונאמי** » ד' ספטמבר 09, 2015 12:09 am

ניתן להשיג היכנשהו את אלפא ביתא קדמיתא?

יעקובי · הודעהעל ידי **יעקובי** » ד' ספטמבר 09, 2015 12:18 am

בשנים האחרונות היה אפשר אצל המו"ל ר"ש תפילניסקי. (לא יודע אם נותר אצלו עד היום).

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ד' ספטמבר 09, 2015 7:09 am

עדיין ניתן לרכוש את הקדמיתא אצל ר"ש תפילנסקי, אך מחירו בסביבות 150-200 ש"ח

מנדלי · הודעהעל ידי **מנדלי** » ה' ספטמבר 24, 2015 12:10 am

אני צריך את עמ' 210 בערך על "מנהג ישראל תורה הוא" ב'אלפא ביתא קמייתא' - מי יעזור לי?

תוכן · הודעהעל ידי **תוכן** » ה' ספטמבר 24, 2015 12:38 am

מנדלי כתב:אני צריך את עמ' 210 בערך על "מנהג ישראל תורה הוא" ב'אלפא ביתא קמייתא' - מי יעזור לי?

אולי אם תפרט בדיוק מה אתה צריך, יוכלו לעזור לך.

מנדלי · הודעהעל ידי **מנדלי** » ה' ספטמבר 24, 2015 12:57 am

תוכן כתב:
מנדלי כתב:אני צריך את עמ' 210 בערך על "מנהג ישראל תורה הוא" ב'אלפא ביתא קמייתא' - מי יעזור לי?

אולי אם תפרט בדיוק מה אתה צריך, יוכלו לעזור לך.

תודה רבה אך כבר קיבלתי את שרציתי.

מיללער · הודעהעל ידי **מיללער** » ו' יולי 08, 2016 7:59 pm

אפשר לקבל בקובץ פד"פ הערך של "חזור חזור ואל תצטרך לבלזור" מהספר אלפא ביתא תניתא?

בתודה והוקרה

מבקש חכמה · הודעהעל ידי **מבקש חכמה** » ש' יולי 18, 2020 9:42 pm

חבל על דאבדין. תנצב״ה

עזריאל ברגר

מבקש חכמה כתב:חבל על דאבדין. תנצב״ה

אשכול על האיש הגדול מאוד:
viewtopic.php?f=19&t=4133
מצטרף לדבריך, ובהוספה:
חבל על דאבדין ולא משתכחין!
לא זכינו להמשך אורו הגדול...

אליהו חיים · הודעהעל ידי **אליהו חיים** » א' יולי 19, 2020 7:17 am

האם אפשר כהיום לקנות הספר בחנויות או בכתובת אחר? כמה חלקים יצאו ומה המחיר שלו?

אישצפת · הודעהעל ידי **אישצפת** » א' יולי 19, 2020 7:29 am

אליהו חיים כתב:האם אפשר כהיום לקנות הספר בחנויות או בכתובת אחר? כמה חלקים יצאו ומה המחיר שלו?

תבדוק אצל הרב יעקב ישראל סטל שליט"א
0527609441

פורום אוצר החכמה

מי מחובר